"שלום, אני מתקשרת לברר בקשר לגן לילדים לשנה הבאה…איזה גילאים מכסה הגן שלכם?
אצלנו יש ילדים מגיל 4 עד 5.
ומה לגבי 5 עד 6, זה בגן נפרד?
כן, זה כבר גן חובה.
את יכולה לתת לי עוד קצת פרטים על הגן?
בגן יש 36 ילדים, גננת וסייעת, הגן הוא משעה 8:00 ועד השעה 13:00… יש לנו סדר יום מאד מגוון, אבל בשביל זה את צריכה לבוא לראות ולהתרשם.
רגע, ומה הילדים עושים בשעה 13:00 אם ההורים עובדים?
יש לנו צהרון שנמצא בגן אחר, ויש הסעות לשם.
גם שם יש 2 מטפלות על 36 ילדים?
לא תמיד. בד"כ כן.
ומתי אוכל לבוא לסיור? אפשר לקפוץ עכשיו להתרשם?
מה פתאום. זה אסור לפי חוק. את צריכה לחכות שיהיה יום פתוח בגן.
ומתי זה קורה?
לא יודעת. צריך לשאול בעירייה.
אבל אני רוצה לרשום את הילדים לגן בהקדם, אחרת לא יהיו מקומות.
אין מה לעשות…אסור לי אפילו לפתוח לך את השער…"
שיחה שכזו ערכתי לפני כחצי שנה עם בערך 6 גני עיריה.
כולם באותה מתכונת, כולם הומלצו לי ע"י מספר הורים, וכולם נחשבים לגנים מובילים בעירי.
הנתונים היבשים שלהם הם שהולידו אותי לחפש פתרונות אחרים לילדי… (ראו בהמשך הכתבה)
כבר יותר משנה, קשה לנו עם אופן החינוך שילדנו מקבלים.
הם בגן טוב, פרטי, גננות מקסימות, אבל צורת החיים שלי ושל בעלי, לא איפשרה לנו לראות את הילדים כמעט.
במילים אחרות, שנינו במשרה מלאה, ומישהו אחר מגדל לנו את הילדים…ורואים את זה.
הילדים לאט לאט משתנים מול עיננו. תכונות לא נעימות דבקות בהם, ולנו אין מה לעשות מלבד להאשים את עצמנו, ואת המדינה שמכריחה אותנו לעבוד כ"כ הרבה כדי לשלם לאחרים שיגדלו לנו את הילדים…לא עוד!
אז תרשו לי לנסות ולפרוט מה הציק לי במערכת החינוך הציבורית, ולמה, בניגוד לכל הסובבים אותי, אני לא מסוגלת להכניס את ילדי לגני ילדים ציבוריים ואח"כ לבתי ספר ממלכתיים:
בעיה 1
יחס לא הגיוני בין מספר תלמידים/ילדים למספר מורים/גננות
בגיל 5 הילד נכנס לגן חדש עם עוד 35 ילדים, עליהם אמורות באיזה שהיא צורה להשגיח גננת וסייעת. כל מי שיש לו ילדים, ואני משערת שלרובנו אין יותר מ-3-4, יסכים איתי שאין הרבה הבדל בין ככר השוק בניו דלהי למפגש אחה"צ בין הילדים שלהם לילדים של החבר הכי טוב שלהם… (נניח ביחד זה 7). ובכן, תסבירו לי כיצד יכולות 2 נשים, טובות ככל שיהיו , להשתלט על המון זועם של 36 ילדים, אשר במקרה הטוב הגיעו אחרי בוקר רגוע בבית, ובמקרה הסטנדרטי הגיעו אחרי בוקר של לחץ כי אבאמא מאחרים לעבודה…חשבון פשוט שלי מראה על מספר נפגעים לא קטן והילד שלי כנראה ביניהם (כי הילד שלי מאד רגיש…יותר מאחרים…מה גם שלכם?)
מתוך נתוני הלמ"ס
בעיה 2
איכות, תוכן, ורמת השיעורים/הפעלות
אז נכון, בגיל 0-3 הכי חשוב זה חום ואהבה..אחרי שסיימנו לשנן את המנטרה, מה קורה בגילאים מאוחרים יותר? כשהילד מתחיל לתקשר ברמה ההגיונית, וצריך להיחשף ליותר תכנים? אז כאמור יש הרבה חוסר הסכמה ביני לבין רבים מהאנשים הקרובים אלי בנושא…יש לי בעיה עם דת (נראה לי בעייתי לספר לילד שלי שרצח עם זה סבבה…ראה ערך פורים/פסח/חנוכה…), יש לי בעיה עם מדינה ולאומיות (ראה תמונתם המחויכת של הנשיא וראש הממשלה המוצגת בגאווה בכל כיתה וקיר במוסדות אלו) , ויש לי בעיה עם סיפורי ילדות מפחידים שיכניסו לילד שלי פוביות לא במקום (מכיפה אדומה ועד סופרמן וספיידרמן שהילד למד בע"פ מחבריו). כל אלו מהווים חלק ניכר מהחומר הנלמד/נרכש בגנים בגילאים אלו ובכיתות הנמוכות בבית הספר. מה שאין לי בעיה עם, זה גיאוגרפיה והעולם, שאשמח שהילד ילמד, טבע, אסטרונומיה, אמנות, מוסיקה ועוד נושאים ברומו של עולם שיהפכו יום אחד את הילד שלי לאזרח העולם ולא פר בעדר הבקר של המדינה. ולא, אין לי בעיה שילמדו אותו גם לקרוא או לכתוב או חשבון (במקרה שלו הוא כבר למד חיבור לא רע)…יש לי בעיה שזה יעשה ע"י שינון וכתיבה חוזרת בחוברות. אתם רוצים ללמד את זה? דרך משחק.
בעיה 3
מספר השעות בהן הילד "מבלה" במסגרת
זה נושא שאינו תלוי רק בגן אלא גם בי ההורה… רוב ההורים ידאגו לכך שהילד יהיה בגן בין 8:00 ל-16:00 לפחות. משמע הילד נמצא ללא ההורה 8 שעות לפחות. 8 שעות ערות מתוך 12 שעות ערות ביום בממוצע. משמע שני שליש מהיום הוא בלעדי, בלי מישהו קרוב, מקשיב ואוהב שיאפשר לו לחלוק עימי את העולם החדש הנפתח לפניו. הוא מגלה את העולם הזה לבד…בלעדי… והוא גם לומד איך העולם צריך להיראות בלעדי. יש משפט האומר שאת הפירות שאנו זורעים היום, יום אחד נקצור…אני מאמינה שהורים ה "זורקים" את ילדם 8 שעות ביום ויותר לטיפולם של אחרים (מעולים ככל שיהיו) , יקבלו בזקנתם את אותו היחס ממנו כשהוא יזרוק אותם בבית אבות (מעולה ככל שיהיה). אתם רוצים שלילד תהיה חברה, תמננו יותר נכון את כמות השעות שלו במוסד, אחרת תקבלו כבר בגיל 10 ילד שלא שם עליכם…
בעיה 4
עלות גבוהה לגנים הטובים (או שלא?)
כמה עולה היום גן? גן טרום חובה עולה 750 ש"ח+ צהרון עוד 800 ש"ח לערך, בממוצע 1550 ש"ח. כמה עולה גן פרטי? בסביבות 2500 ש"ח על אותו זמן (שזוהי בעצם העלות האמיתית של גן נורמלי). לא אכנס לצודק-לא צודק המחיר הנדרש והמסובסד, הדרישה היחידה שיש לי בעיניין הזה, הוא שהמדינה שהחליטה לסבסד את כל אזרחי המדינה , וגובה ממני מיסים מטורפים על בסיס חודשי, תתן לי להחליט מה אני מעדיפה. אם לטענתה עולה 1550 ש"ח או 750 ש"ח הגן, אני רוצה החזר שכזה, גם אם בחרתי לשלוח את הילד לגן פרטי, וגם אם בחרתי להשאירו בבית ולחנך אותו אצלי… יש סיבה שאשלם מיסים כמו כולם ולא אקבל תמורה, רק בגלל שאני לא מכניסה את הילד למוסדות של המדינה? זה לא דמוקרטיה?( אם תשאלו אותי, אני לא צריכה לקבל שום סבסוד, אבל אז אני לא צריכה גם לשלם מיסים… מה לעשות שאני חיה במדינה אלימה שמכריחה באלימות כל אזרח לשלם לה כסף? )
יש עוד בעיות שונות כמובן, כמו רמת המחנכים והגננות, איכות הילדים שאיתו בגן ועוד, אבל הם רק תומכים במסקנה הבלתי נמנעת מבחינתי – אני חייבת למצוא לילד מקום יותר ידידותי, נעים ומחנך, אם אני באמת רוצה להוציאו מחזקתי לכמה שעות ביום…
ואז נשאלת השאלה איך ולאן…
האמת שכהתחלתי לבדוק, גיליתי להפתעתי כי לא קיימים גנים פרטיים באזורי לגילאים אלו. כשהתקשרתי לאחד הגנים הפרטיים אמרה לי הגננת שפעם היה לה גילאי חובה, אבל אין דרישה לכך לצערה…ההורים לא רוצים לשלם כ"כ הרבה כסף ואין ביקוש. עצוב.לפי נתוני הלמ"ס, לא מחשבים בכלל אחוזים של ילדים בגילאים אלו בגנים פרטיים. פשוט אין…
מתוך נתוני הלמ"ס
אז קצת בדקתי והחלטתי שאני אטריח את עצמי על בסיס קבוע (בניגוד לדעתם של כל הסובבים אותי) ואסע כל בוקר 15 דקות לגן בישוב הסמוך, שמאפשר חינוך פרטי, בשיטה שנקראת שיטת מונטסורי, ומכילה בדיוק את התכנים שרציתי, ומספר הגננות שם קצת יותר הגיוני (4, למרות שעדיין זה נראה לי אבסורד), ואשאיר את הילד בגן עד שעה 13:00 ולא יותר, והוא יוכל להמשיך שם עד כתה א' (לא עלינו), בלי לעבור עוד שני גנים בדרך…הדבר היחיד שעדיין מעצבן אותי זה שאני הולכת לשלם פי 2 מכל אחד מהסובבים אותי, למרות שאני משלמת מיסים בדיוק כמוהם, כדי שאוכל לסבסד את הגן בשבילם…
הבאנו ילד לעולם, הילד הזה ראוי לכל האהבה שלנו, לכבוד וליחס מירבי, אבל בעיקר מעל הכל, הוא ראוי לנו ההורים. ואנחנו לא שם בשבילם. הצעד הזה מבחינתי הוא צעד ראשון לקראת חיים נכונים יותר עם הילדים…השלב הבא הוא חינוך ביתי. נקווה שנגיע לשם…
המאמר נכתב על-ידי "אמעצבנית – מיומנה של אמא אומנית ומאד עצבנית"
כן בעיה ידועה. תגידי תודה לדייויד רוקפלר ששינה את כל העולם המערבי בזה שהם דחפו את הפמיניזם לא מכוונות טובות של שיוון אלא מתוך כך שניתן יהיה להטיל מס על כל האוכלוסיה
כאשר נשים יתחילו לעבוד וגם בכך שהנאמנות של הילדים תהיה כלפי המדינה ולא ההורים כי הילדים יהיו במוסדות המדינה רוב הזמן. מה שנקרא אינדוקטרינציה. לפי דעתי מקומם של ילדים בגילאי 5 ו 6 הוא בבית עם האמא ולא בגו ילדים. ובנוגע לבתי ספר מעבר ל 4 שעות לימוד זה לא אפקטיבי. בשעה 12 התלמידים צריכים להיות בבית. בארהב יש מה שנקרא חינוך בבית כלומר מספר הורים וילדיהם מהווים קבוצה כך שיש למשל 15 ילדים וכל הורה מלמד אותם בתורו מה שמאפשר מעקב על חומר הלימוד שהם לומדים והערכים שהם מקבלים ומבטיחים בכך שלא ידחפו להם חיסונים ללא אישור או פלואוריד בחלב. אם את לא יודעת עדיין על מה אני מדבר תבדקי ביוטיוב "ראיון עם אהרון רוסו .
הראיון עם רוסו נמצא גם באתר הפרויקט…
גם בישראל יש אפשרות של הומסקולינג, או הומסקולינג קבוצתי-רק לא מאשרים לקבוצות באופן קולקטיבי, ויש גם דרישה למעקב של הממסד.
אולי יש בעייה בעניין של נשים עובדות-אבל היי, זה מכפיל את התפוקה של האנושות!
התגובה הקודמת היתה ממוענת לדוד… ובעניין הומסקולינג בארץ, זה לא יאמן כמה הממסד יעשה כדי למנוע את זה. מבחינת תפוקת האנושות, לא קניתי… תחשוב על הדור הזה שאתה מגדל ותגיד לי האם לא היה עדיף שהוא יהיה שפוי ואז יוכל לתפקד כראוי. בשביל זה הוא צריך אבא או אמא לצידו בתחילת דרכו…
האם ילדים צריכים נוכחות תמידית של אמא או אבא? אם כן, כמה איך ולמה?
מחכה למחקר שיוכיח את זה.
אני אישית חושב שאין בכך צורך.
הדור הזה שפוי לגמרי ויתפקד כראיו בבגרותו.
בואנ'ה איזה ילד כאפות אבל כל הכבוד על זה שיש לך אומץ לומר דיעה כל כך שונה מהמקובל.
ולעניין,לא צריך מחקרים יש ניסיון נצבר עצום בקרב מחנכים מאסכולות שונות – יש גם ידע שמועבר
מדור לדור בחלק מהמשפחות.
עקרונית ככל שהילד גדול יותר ככה הוא צריך פחות זמן עם ההורים.
למינונים מדויקים אפשר להתיעץ עם מומחים שונים וכאן אין קונספירציה עדיין.
מה שנותנת האינטראקציה עם ההורים קשה להחליף.
הילד יודע שטובתו עומדת בראש מעינייו של ההורה(לרוב),יודע שההורה לא יטוש אותו(כמעט תמיד) וגם ההורים הם האנשים שהכי אוהבים את הילד והילד זקוק להרבה אהבה.
ילד כאפות?
כמו שכתבת בעצמך – זה באמת לא לעניין!
אולי בכלל זה מישהו בוגר יותר שרק שם תמונה של הבן שלו או הנכד שלו. לא צריך להסיק מסקנות ע"פ תמונה.
מבינה מכירה ומסכימה עם כל מילה שלך. לי יצא לשמוע את unplugged mom אם אתה יודע על מי מדובר…היא מדהימה. בכל אופן הוצאת את כל הפיסקה מהראש שלי…בקרוב אעשה פוסט על חינוך ביתי באתר,אתה מוזמן…
http://slow.org.il/2011/12/27/%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%90-16-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%AA/
אמא בחינוך ביתי שמספרת על הדרך שלה לפני ואחרי….
אוהב את הכתיבה שלך…
צודקת לגמרי.
אני שולח לאנטרופוסופי…
1. יחד לא הגיוני בין מספר העובדות למס. הילדים. נכון מאד, והדבר נובע מכביכול אילוץ תקציבי של הממשלה. מעניין מאד, שדווקא בגנים ותלמודי תורה החרדים בדרך כלל המספר נמוך יותר. אולי בגלל שבהלכות תלמוד תורה כתוב שאחרי שהכיתה גלדה מעבר לעשרים תלמידים, צריך לפצל את הכיתה לשתיים. בהשגחה פרטית הייתי מלמד ומנהל תלמוד תורה, ואשתי היא גננת מצליחה ומנוסה במשרד החינוך. ובתור מורים, אנו מודעים היטב לעובדה שלמעשה אי אפשר לתת מענה אמיתי לצרכי הילדים במצב הנתון. דרישות המפקחות במשרד החינוך בדרך כלל אינן דרישות חינוכיות אלא דרישות יחצניות שמקשות על הגננות לתפקד עם הילדים בגן, ואין לי כאן מקום לפרט.
2. איכות תוכן ורמה. יש כאן שתי בעיות: הרבה פעמים יש "גן רב גילאי", כלומר מצד חוסר מספר ילדים שנרשמו לגן מאותו גיל, מצטרפים לגן ילדים בגילאי 3-4-5 באותו גן, ואז הבעיה כפולה ומכופלת, שמה שמתאים לקבוצה אחת, לא מתאים לקבוצה שניה, מלבד ההבדל האישי בין הילדים.
3. מספר השעות. מאד מאד מעניין, שבכיתה א' מסיימים את הלימודים בשעה 12:00, ובגן מסיימים בשעה 14:00 וב"יום חינוך ארוך – יוח"א) מסיימים בשעה 15:00. איך זה קרה? ההסבר פשוט היסטורי. עד לפני כ-15 או 20 שנה גם הגנים היו מסיימים בשעה 12:00. כשהגיעה שרת החינוך שולמית אלוני, היא החליטה שהיא צריכה להשאיר את חותמה הטוב על משרד החינוך, ולהוסיף עוד חצי שעה.
לאחר מכן, עברו הגננות מששה ימי עבודה בשבוע לחמישה ימי עבודה, אבל את השעות שהן צריכות לעבוד בשביל להרוויח – הוסיפו לכל יום עוד חצי שעה, ונהיה כבר הסיום בשעה 13:30 (דהיינו, עוד שעה אחת בכל אחד מחמשת הימים כנגד היום השישי שהן לא עובדות).
לפני שנתיים החלו משרד החינוך (אחרי שביתות וכו') לעבוד במסגרת "אופק חדש", ואז הוסיפו לגן עוד חצי שעה, והסיום כבר בשעה 14:00
זה ברור לכל בר דעת, שהילדים עייפים מאד, ואין מה לעשות עם ילדים בני 3-4-5 מעבר לשעה 12:00, ואלו רק שעות סבל לעובדים ולילדים, אבל אין מי שיפתח את הפה, וכולם רואים את האבסורד שילדים בכיתה א' מסיימים בשעה 12:00, ובגן מסיימים הכי מוקדם בשעה 14:00. אין לכם רחמנות?!
4. העלות. גם כאן את צודקת. הפיתרון הוא שצריך להיות בפועל הרבה יותר עם הילדים שלך, להשקיע בהם הרבה בשעות אחר הצהריים, לדבר איתם, לשחק איתם, לטייל איתם, ולגבי בית הספר ו/או הגן, ליצור קשר נהדר עם הגננת / המורה, ואני אומר את זה מהצד של המורים, כמו למשל שנותנים מתנה לרופא לפני החגים, באופן כזה, ללא להתבייש "לנדנד" למורים / גננות בטלפון לפחות פעם פעמיים בשבוע, לשתף פעולה בחינוך, להציע הצעות ולעזור בפועל עד כמה שאפשר. צריך להבין שבמערכת הזו כיום כולנו מפסידים, אבל המפסידים העיקריים הם הילדים, ואם אנו כהורים נשתתף באופן פעיל יחד עם המחנכים בחינוך, נקבל תוצאות יותר טובות.
אחד הטיפים הכי חשובים הוא, שאסור לנו כהורים להראות לילד שאנו לא מרוצים מהמורים שלו. אם הילד ישמע מאיתנו בבית ביקורת על הגננת והמורה שלו, ואם המורה יידע על היחס השלישי הזה, זה יפגע אך ורק בנו ובילד. אנו ההורים צריכים לבנות את היחסים ולשמור עליהם משך השנה-שנתיים, ואפשר ביחד להגיע לתוצאות די טובות, אבל רק בתנאי שלא זורקים את החינוך של הילד על הגננת והמורה, אלא שהמחשבה שלנו צריכה להיות שעיקר החינוך והבסיס ניתן בבית, למרות השעות המעטות שהילד נמצא איתנו, שבשעות אילו עלינו לסגור את המחשב והטלוויזיה, ופשוט להיות עם הילדים. זה חינוך.
איפה יש גנים עד גיל 6 באזור השרון? ואיפה יש גנים בשיטת מונטסורי?
תודה
לא יודע. כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!
בפרדס חנה. שם גם יש שני גנים בשיטת מונטסורי. האחד נקרא "עולם קטן" השני נקרא "גן שבלולים"
קיצור החופש הגדול:
כשמו כן הוא.
זה היה הזדמנות להרבה ילדים לפתח את עצמם בתקופה ארוכה יחסית שהספיקה גם למנוחה גם לכיף וגם לפיתוח עצמי.
מי שרצה לפתח תחביבים שדורשים השקעת זמן ארוכה ובעצם מעשירים מאוד את הילד.
עולה בקנה אחד עם הקולקטיביזם המוגזם בחסות הממשלה שמעונינת שהילדים יהיו רק בפיקוח ההורים(חופשות כמו ראש השנה מוארכות) או יותר טוב בפיקוח הממשלה.
מבחינה טבעית גם,הקיץ זה הזמן הטוב ביותר לנוח לנפוש ולאגור כוחות.
אבל עם המזגנים בכל מקום אפשר לשלב גם לימודים קלילים כמו תחביבים לילד או השלמת ידע כזאת או אחרת.
יש גם האפשרות ה"עתיקה" של ללכת לבני דודים וכדומה – אפשרות שלצערנו עם המשבר הכלכלי,פינוק היתר של הילדים שקשה להם להיות לא עם ההורים תקופה ארוכה ועוד שלל סיבות
כבר הרבה פחות רלוונטית.
כמובן שהקיצור של כמה הימים הוא "רגל בדלת" של הממשלה
שרוצה לקצר את החופש הגדול ל שישה שבועות.
זה רק עניין של זמן עד שזאת תהיה המציאות.
לא ברור לי כ"כ למה הלהיטות הגדולה של שר החינוך לקיצור החופש הגדול מעבר לברור מאליו השארת טביעת רגל אישית במשרד החינוך.
חלק מההורים בעד וחלק נגד אז זה בטח לא רצון הציבור.
למי שיש רעיונות למה כ"כ רוצים לקצר(מעבר ל"להורים אין
כסף לפעילויות") מוזמן לכתוב.
ל-ניר , בנושא חינוך ילדים , חשבתי שכדאי לעניין אותך באפשרות לקיים (גם לאור המצב הקשה בתחומים אחרים) סקירה על החינוך של ילדי ישראל ובעיקר איכותו של חינוך זה. אני אתמקד ברשותך בשידורי ערוץ הופ שבחלק ניכר ממנו אין מחשבה , אין גירוי אינטלקטואלי , אין חדשנות , אין פיתוח , אין למידה אמיתית והתחושה שהשידורים כאילו מעוקרים שחסר בהם המון לעומת משדרים ישנים כמו: "הבית של פיסטוק" יש שעשוע ויש גם לימוד ומוסר השכל , כנ"ל "פרפר נחמד" ועוד…ולא כן התוכניות של היום וזה כולל טקסטים שטותיים ונמוכים ברמתם.
צריך לזכור שגם אנשי טלביזיה מהדור הקודם שהתראיינו בנושא זה , אמרו שפעם היו משקיעים בכל דבר והיו להם יועצי לשון והכל היה בשפה נקייה וברורה ובטוב טעם. אני חושב שראוי לתת איזו מילה בכיוון של החומר המשודר היום לילדנו ואיך זה ישפיע על התפתחותם הנפשית הרגשית והשכלית.
הופ מיועד לילדים יותר קטנים מהבית של פיסטוק – עד כמה שאני יודע.
אם כבר להשוות את יובל המבולבל עם הבית של פיסטוק,וגם זה לילדים קצת יותר קטנים.
נראה לי שערוץ הילדים מקביל לתוכניות שציינת.
רציתי לשתף מחיי ולספר שאפשר וכדאי גם אחרת.. אני מגדלת את גורי בבית עד לגיל הגן או עד שנראה נכון עבורם להפרד למספר שעות. עובדת תוך כדי כך (בטיפול בילדים נוספים כמובן) ולא מוותרת על היקר לי מכל בתקופה משמעותית זו בה הם קטנטנים – להיות עבורם בכל רגע.. אני חיה במקום נפלא קהילתי, בני הבכור בגן נפלא, לא יקר, גן בשיתוף הורים, מעט ילדים יחסית ומעט יותר אנשי צוות. וטוב לו. חיים בפשטות, ללא טלויזיה ושמחים בדרך כלל (-:
אני מאמינה כי כל זה התאפשר לי מאחר ומעולם לא נשאלה שאלה לגבי מי יגדל את הילדים? ברור שאמא שלהם !! בשמחה, אפילו.. ומתוך החלטיות זו צמחה מציאות מופלאה..