יעילות חיסון השפעת – שואפת לאפס. קופות החולים ומשרד הבריאות ככל הנראה מודעים לעובדה הזו.
——————————————————–
ארגון קוקריין, גוף מחקרי בלתי-תלוי, סקר את המחקרים שנעשו על חיסון השפעת ומצא שלחיסון יעילות כמעט-אפסית בכל הפרמטרים של מניעת תחלואה וחיסכון כספי.
למי שנחשף בשבועות האחרונים לקמפיין ההפחדה של חיסוני השפעת מבית היוצר של משרד הבריאות וקופות החולים, זה ודאי נשמע מוזר.
אם יעילות החיסון כמעט אפסית, מדוע דוחפים את כולנו להתחסן בכל שנה?
החוקרים של קוקריין עברו על כל המחקרים שבוצעו בחיסון השפעת, ניפו את הפגומים שבהם (רוב-רובם) והשאירו את הפחות גרועים.
הנה כמה מהממצאים של החוקרים:
- לחיסוני השפעת יש יעילות מינורית בלבד (modest) בהפחתת חומרת המחלה והפחחת ימי היעדרות מעבודה.
- לחיסון אין כל יעילות בהפחתת ימי אשפוז או בהפחתת סיבוכי המחלה.
- לחיסון יש תופעות לוואי "מקומיות".
- לחיסון לא נמצאו תופעות לוואי חמורות (אבל החוקרים מציינים שהבסיס המחקרי לכך מוגבל – limited מה שלא מפתיע לנוכח הגורמים המממנים מחקרים לגבי החיסון הזה).
חשוב להבין: הסקירה של קוקריין מתפרסמת (ומתעדכנת) כבר לפחות 7-8 שנים והיא נחשבת כסקירה מדעית מרכזית. אין שום אפשרות שהאנשים הרלוונטיים במש' הבריאות ובקופות החולים אינם מכירים אותה. על כן, הטיעון שקופות החולים דוחפות את חיסון השפעת כי הוא "חוסך להם כסף" הוא מופרך ואינו מדעי (במקרה הטוב) ושקרי במכוון (במקרה הפחות טוב). הממצאים של קוקריין הם הטובים והאמינים ביותר בתחום (וודאי האובייקטיביים ביותר).
המצב בפועל יותר גרוע כנראה
מדוע המצב בפועל גרוע יותר ממה שקוקריין טוענים?
כי בקוקריין אינם עורכים מחקרים, רק סוקרים מחקרים קיימים. הם אינם יכולים לסקור את המחקרים שלא נעשו, את המחקרים שנגנזו, או מחקרים שנעשו על ידי גופים אובייקטיביים (אין כאלו).
כלומר, גוף המחקר לגבי חיסון השפעת הוא מוטה – המחקרים שמתבצעים ממומנים על ידי גופים אינטרסנטיים (חברות התרופות ורשויות הבריאות). ואף על פי כן, המחקרים מראים שיעילות החיסון אפסית. תתארו לכם מה הם היו מראים לו היו מתבצעים מחקרים אובייקטיביים.
האחיות והרופאים בישראל מקבלים תגמול על כל מתן חיסון
מעדויות ומסמכים שקיבלנו עולה תמונה עגומה של תגמול כספי לאחיות ולרופאים על כל חיסון שהם נותנים.
האם מתן תגמול כספי, לאחות או לרופא, מעבר לשכר עבודתם לא שומטת למעשה את האובייקטיביות של אותה אחות או אותו רופא בבואו לטפל בחולה?
התמונה שמעל התגבלה בצורה אנונימית. עורך הדין נריה הרואה פנה לפי חוק חופש המידע לקופת החולים במטרה לקבל תשובה ודאית לעניין. למרות התשובה הלא ברורה והמתחמקת, הובהר שאכן אחיות מקבלות תגמול כספי על כל חיסון שהן מוכרות, ככל הנראה בשעות הנוספות שבהן הן עובדות.
לפניכם עדות פייסבוק על המצב בקופ"ח:
"…נכנסתי הבוקר לבדיקת דם בקופ"ח ואיתי נכנסה בתמימות אישה מבוגרת למסור בדיקת שתן. האחות לקחה את בדיקת השתן ועם היד השניה הוציאה בזריזות אריזה של חיסון שפעת ואמרה לה חכי את לא הולכת עדיין את מקבלת חיסון.. האישה אמרה לה 'לא אני לא מעוניינת' ומנגד האחות אמרה שהיא חייבת! היא מעל 65.. האישה אמרה טוב לא הכי מרוצה וזהו קיבלה דקירה … היא הגיע למשהו אחר וזה לא היה בתכנון בכלל!! אני קפאתי ! הייתי בשוק . כמובן שראיתי שהיא ממהרת להכניס זאת למערכת ומציינת שקיבלה הסברים על תופעות לוואי מה שלא היה ולא נברא.. אם הייתי סקפטית לגבי תמלוגים שהאחיות מקבלות נראה שהתבהר לגמרי…"
גם רופאים מקבלים בונוסים מחיסון השפעת
חשפנו פה אתמול לראשונה את מנגנון הכסף שדוחף את חיסון השפעת.
נראה שבקופות החולים ישנם תמריצים ברמת המחוז, ברמת הסניף וברמה האישית (אחיות מקבלות בונוסים על כל מבוטח שמתחסן לשפעת על ידן).
אבל זה לא רק אחיות. מסמך פנימי של קופ"ח מכבי מלמד שגם רופאים זוכים לתגמול כספי על שכנוע מבוטחי הקופה להתחסן.
מקור למידע: דף הפייסבוק של חיסונים בע"מ
מידע נוסף: סקירת קוקריין לגבי חיסון השפעת
שלום–אולי תהיו מוכנים לשלוח לי את הרפרנס של המאמרים שלכם על מה שסקירות קוקריין אומרים ? אני מעונין לקרוא את המאמר השלם.
למשל, חבר אמריקאי טוען שהחיסון נגד שפעת של שנת 2014 לא היה יעיל-בניגוד לחיסונים נגד שפעת משנים קודמות–ואת זה אתם לא אומרים !!!! אתם טוענים שכל חיסוני השפעת לא היו יעילים–ולדעתו זה לא מה שנאמר !!!! לפי מה שהוא קרא — מחקרים על חיסונים מוכיחים שבדרך כלל הם כן יעילים. אני רק מצטט אחרים.אם הייתי יכול לקרוא את המאמרים השלמים–הייתי רואה מי מפרש נכון ומי לא.
ד"ר אבני הנו רופא אמיץ,רק שמעט מאמרים תומכים בדבריו,בענין השימוש במוצרי חלב למשל, ורוב המחקרים מוכיחים ההפך.
תודה וחג שמח
יצחק
שלום–הצלחתי למצוא מאמר מקיף באתר קוקריין –ושם הם טוענים שיעילות של חיסונים נגד שפעת לא גדולים–. תופעות הלוואי של החיסונים לא משמעותיים.
Influenza vaccines have a very modest effect in reducing influenza symptoms and working days lost in the general population, including pregnant women. No evidence of association between influenza vaccination and serious adverse events was found in the comparative studies considered in the review. This review includes 90 studies, 24 of which (26.7%) were funded totally or partially by industry. Out of the 48 RCTs, 17 were industry-funded (35.4%).
יצחק
שלום יצחק, זו הסקירה שעליה התבססה הכתבה שלנו.
אם היית קפדן בקריאתך היית רואה שלמרות המסקנה של המחקרים שקוקריין התבססו עליהם שתופעות הלוואי של חיסוני השפעת אינם משמעותיים,
חיסוני השפעת מחזירים בתואר המפוקפק של החיסון עם תופעות הלוואי המדווחות הכי גבוהות במערכת הדיווח בארה"ב,
וגם שחוקריי קוקריין מסיקים שיש לערוך מחקרי בטיחות נוספים. בנוסף, אחוז גבוה מהמחקרים מומנו ע"י תעשיית התרופות, כך שהמסקנה שאין תופעות לוואי משמעותיות
חשודה מאוד לאור נטייתן של חברות התרופות להטות ולזייף מחקרים.
וגם, אל תשכח שמחקרי בטיחות של חיסונים אינם משווים בין קבוצת בקרה המקבלת רק סאליין, אלא בין שתי קבוצות המקבלות את אותם המרכיבים הרעילים.
בהצלחה.
שלום רב.
1) מסיבה כלשהי שכחת לציין שרק 24 מתוך 90 מחקרים היו ממומני תעשיה באופן מלא או חלקי. מתוך 90 אלה היו 48 מחקרים קליניים מבוקרים, אקראיים וכפולי סמיות. רק 17 מאלה היו ממומני תעשיה. כלומר- לא דייקת בלשון המעטה.
2) ההאשמה של זיוף מחקרים היא חמורה. חברות התרופות נתונות לרגולציה נוקשה ביותר וזיוף היא מילה קצת מוגזמת. בוא לא נשכח שהגופים היחידים שיכולים לממן מחקרי ענק מבוקרים (מעל 10,000 משתתפים) הן חברות התרופות. הרגולטור מחייב גוף חיצוני שינהל את המחקר וועדות אתיקה (״הלסינקי״) שיאשרו אותם. זה נכון שהחברות אינן קדושות, אבל הן גם אחראיות לכמה מהמחקרים היותר טובים ומהודקים שיצאו בשנים האחרונות. הן גם ריפאו כמה מחלות על הדרך (עיין ערך מאבטרה עבור לימפומה מסוג שאינו הודג׳קינס). מתנגדי החיסונים לעומת זאת מסכנים את סביבתם הקרובה והצליחו להחזיר לפעילות מחלות שנעלמו מן העולם עקב סרבנותם לחסן את ילדיהם ושליחתם לגן.
3) המסקנה של קוקריין היא כללית וגורפת. אם אכן היית מעמיק ואוטודידקט כפי שאתה מעיד על עצמך היית יודע ששם המשחק בהפצה נכונה של חיסונים הוא ריבוד: כלומר איזו קבוצה מרויחה הכי הרבה מהחיסון. זה נכון שבמתן גורף של החיסון התועלת בו מועטה. אבל מחקר אפידמיולוגי גדול שיצא בארץ (לא ממומן חברת תרופות) מצא שחיסון גילאי הביניים- מביא את התועלת הרבה ביותר באוכלוסיה מכיוון שהם השכבה שנמצאת במגע הכי ממושך עם אוכלוסיות בסיכון- ילדים רכים מחד וקשישים שבריריים מאידך.
לסיכומו של עניין: המחאה שלך טועה ומטעה ומבוססת על הבנה חלקית ושטחית של הדברים. אי אפשר להיות ״אוטודידקט״ בנושא. זה מקצוע, לא תחביב. לא הייתי טורח לכתוב תגובה מפורטת וארוכה לולא היית מסכן אנשים במידע הלא מדויק שאתה מפיץ.
לו אתה אדם הגון- הייתי מצפה שתלך ותלמד את הנושא מאנשי מקצוע (זיהומולוגים, אפידמיולוגים) ולא תתבסס על פסאודו מדע וקטיף דובדבנים מדעי.
שלום יובל.
בהתיחס למימון מחקרים והטיית מחקרים, לא מדובר על תפוח רקוב אחד, אלא בתופעה נרחבת ודומיננטית. שים לב איך מסכם פרופ' אבינעם רכב מאמר זה:
http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1278161
"יש לקוות כי תיפתח במחקר הרפואי תקופה חדשה נטולת פניות, תקופה של שקיפות ויושר, כפי שהיה המצב עד לפני עשרים שנה, קודם שהכסף הגדול של תעשיית התרופות קנה את היושר האקדמי".
הכותב הוא פרופ' לנוירולוגיה ב"הדסה" ויו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית"
אם צריך עוד עדויות למצב העגום שבו אנו נמצאים, אז הנה:
"זיהום המדע והרפואה בשוחד, פרסום מסחרי ופלגיאריזם שוחק את אמינות המדע … ומהווה איום רציני על המהימנות, השימושים והערך של המדע והרפואה"
פרופ' ארתור קפלן, דירקטור החטיבה לאתיקה ברפואה, המרכז הרפואי לנגון, ניו-יורק
Arthur L. Caplan, 'The Problem of Publication-Pollution Denialism', Mayo Clinic Proceedings April 03, 2015 DOI: 10.1016/j.mayocp.2015.02.017
"פשוט לא ניתן עוד להאמין לרוב המחקר הקליני שמתפרסם, או לסמוך על שיפוטם של רופאים או הנחיות רפואיות ממקור סמכות.
לא נעים לי לציין מסקנה זו, אליה הגעתי בהדרגה ובאי נחת לאחר עשרים שנותיי כעורכת הראשית של NEJM"
ד"ר מארסיה אנגל, בית הספר לרפואה הארווארד
Marcia Angell, The New York Review of Books, Drug Companies & Doctors: A Story of Corruption, 15 Jan 2009, Industry-Sponsored Clinical Research
A Broken System, JAMA Sep 3 2008, Vol. 300 No. 9
http://www.nybooks.com/articles/archives/2009/jan/15/drug-companies-doctorsa-story-of-corruption
"ה "קייס" נגד המדע הוא ברור: חלק גדול מהספרות הרפואית, עד כדי מחצית, עשוי פשוט להיות לא נכון. בהיותו מעוות על ידי מחקרים עם מדגם קטן מדי, השפעות זעירות, ניתוח בלתי תקף וניגודי עניינים בוטים, ביחד עם אובססיה אחר טרנדים אופנתיים אשר חשיבותם מפוקפקת, המדע שינה כיוון אל עבר החושך …
בחתירתם אחר סיפור מוצלח, יותר מדי פעמים מדענים מעצבים את הנתונים כדי שיתאימו לתאוריה החביבה עליהם על העולם, או שהם משפצים את ההשערות שלהם כדי שיתאימו לנתונים."
ד"ר ריצ'ארד הורטון, העורך הראשי (מכהן) של ה Lancet
Dr. Richard Horton, Offline: What is medicine’s 5 sigma?, The Lancet, Vol 385, April 11, 2015
http://www.thelancet.com/pdfs/journals/lancet/PIIS0140-6736%2815%2960696-1.pdf
בהתייחס לסקירות על חיסוני השפעת:
אתה "מתפלסף" על סקירות של קוקריין?! אתה קבעת שהממצאים שלהם, והמסקנות שלהם, מהווים רק מצג חלקי שלא עליו יש לבסס מדיניות? אם יש סקירות שיטתיות ראויות שעליהן (ורק עליהן) יש לבסס מדיניות – אלו הן הסקירות של קוקריין. בנושא שפעת, הם עקביים בסקירות שלהם, גם לאורך השנים, וגם לאוכלוסיות יעד שונות. שים לב מה הם כתבו בסקירה כבר משנת 2006:
"העובדות מסקירות שיטתיות מראות שההשפעה של החיסון זניחה עד לא קיימת"
"רוב המחקרים הם ברמה מתודולוגית נמוכה וההשפעה של גורמים מסיחים היא גבוהה"
"קיימות מעט עובדות להשוואה אודות בטיחות החיסון"
"הסיבות לפער בין המדיניות לבין העובדות – אינן ברורות"
יובל, אתה צריך שאקריא לך בקול רם את המשפט האחרון?
British Medical Journal, 2006;333:912-915
בשנת 2010 נערכה סקירה מקיפה נוספת, הפעם על חיסוני השפעת למבוגרים (גילאים 16 עד 65):
יעילות חיסוני השפעת נעה בין 3% (במקרה הבלתי סביר שיצרני החיסון בשנה נתונה קלעו בול לשני זני הנגיף הצפויים בעונה הקרובה) לבין 1% במקרה היותר שכיח, שבו טעו היצרנים בהערכת שני הזנים הצפויים. כלומר, מכל 100 מתחסנים – למתחסן אחד לא יתפתחו תסמינים של שפעת!
"לחיסון היתה השפעה צנועה על הפסד ימי עבודה, ולא היתה השפעה כלל על מספר האישפוזים והסיבוכים מהמחלה"
"חיסונים מומתים (בהם הנגיף מומת ע"י חום או חומר כמו פורמלדהייד בתהליך הייצור) גרמו לתופעות לוואי מקומיות ושיעור מוערך של 1.6 מקרי ג'יליאן-ברה נוספים לכל מיליון חיסונים"
"בסקירת קודמת של 274 מחקרים שפורסמו עד שנת 2007 נמצא שמחקרים הממומנים ע"י תעשיית התרופות פורסמו יותר בכתבי עת יוקרתיים וצוטטו יותר פעמים – ללא קשר לאיכותם וגודלם"
"מחקרים שמומנו ע"י גורמים ציבוריים דיווחו באופן משמעותי הרבה פחות תוצאות המצדדות בחיסונים. הסקירה הראתה שעדויות מדעיות אמינות בקושי קיימות, אך נמצא שנעשית מניפולציה נרחבת במסקנות ומוניטין רע למחקרים"
החוקרים מסכמים שלפי דעתם "נראה שתוצאות סקירת המחקרים הזו אינה תומכת בחיסון מבוגרים נגד שפעת כמדיניות שבשגרה"
יובל, אתה צריך שאקרא לך גם את המסקנה האחרונה שלהם מסקירה זו?
Jefferson T, Di Pietrantonj C, Rivetti A, Bawazeer GA, Al-Ansary LA, Ferroni E. Vaccines for preventing influenza in healthy adults. Cochrane Database of Systematic Reviews 2010, Issue 7. Art. No.: CD001269
בסקירה נוספת שבוצעה ע"י קבוצת קוקריין בה נסקרו 75 מחקרים שנעשו על ילדים נמצא כי יעילות החיסון החי-מוחלש לשפעת טובה יותר מזו של החיסון המומת כאשר מדובר בילדים בין הגילאים 2-6 שנים. החיסון הניתן מתחת לגיל שנתיים נמצא כלא יעיל והחוקרים מציינים כי השפעתו זהה לזו של חיסון דמה (פלסבו).
הנתונים מצביעים על כך שיעילות החיסון החי-מוחלש עומדת על 1:6, קרי, על מנת למנוע שפעת בילד אחד, יש צורך בחיסון של 6 ילדים. יעילות החיסון המומת עומדת על 1:28 ומכאן שיעילותו נמוכה יותר.
לא נמצא קשר בין החיסון לשפעת לבין מניעת מחלות מישניות כגון בעיות נשימה ודלקות אוזניים.
קשר רופף נמצא בין מתן החיסון וקיצור זמן ההיעדרות של הילדים ממסגרות החינוך.
Jefferson T, Rivetti A, Di Pietrantonj C, Demicheli V, Ferroni E. Vaccines for preventing influenza in healthy children.Cochrane Database Syst Rev. 2012;8:CD004879
בשנת 2010 ביקשו אותם חוקרים מקבוצת קוקריין לסקור את המחקרים אודות יעילות חיסון השפעת כאשר ניתן לעובדי מערכת הבריאות העובדים עם אנשים מבוגרים. החוקרים מסכמים:
"עובדי מערכת הבריאות מתחסנים בשיעור נמוך יותר מאנשים מבוגרים וסקרים מראים שעובדי מערכת הבריאות שאינם מתחסנים לא רואים את עצמם בסיכון, מטילים ספק ביעילות החיסון, מודאגים מתופעות לוואי של החיסון וחלקם לא רואים את הלקוחות שלהם ככאלה אשר בסיכון"
"אנו מסיקים שאין עדויות מדעיות לכך שחיסון עובדי מערכת הבריאות לכשעצמו מונע מקרים בדוקים במעבדה של שפעת, דלקת ריאות או מוות כתוצאה מדלקת ריאות במוסדות מגורים לאנשים מבוגרים לטווח הארוך"
Thomas RE, Jefferson T, Lasserson TJ. Influenza vaccination for healthcare workers who work with the elderly. Cochrane Database of Systematic Reviews 2010, Issue 2. Art. No.: CD005187
מאמר שהתפרסם ע"י ה-CDC (המרכז למניעת מחלות בארה"ב) מגלה כי בטווח של 3 ימים, אצל רבע (25 מתוך 102 אנשים) מאנשי חיל הים שיצאו לאימון אובחנו סימני שפעת. על פי הנתונים, 99% מכלל אנשי הצוות, שהיו צעירים ובריאים, כבר חוסנו לקראת הנגיף 3 חודשים קודם לכן. 24 מתוך 25 חולי השפעת חוסנו כנגד שפעת. מרביתם המכריעה (18 אנשים) של החולים חלו בזן N3N2 שהיה דומה לזן שנמצא בחיסון שקיבלו11.
החוקרים, שניסו למצוא הסבר לתופעת ההתפרצות באוכלוסיה מחוסנת היטב, מסכמים את המאמר תוך שהם מציינים כי "התפרצויות שפעת עדיין יכולות להופיע באוכלוסיות המחוסנות בשיעור גבוה" 12-13.
11. Theodore L. Aquino, Gary T. Brice, Sherry Hayes, et al. Influenza Outbreak in a Vaccinated Population- USS Ardent, February 2014. October 24, 2014 / 63(42);947-949.
12. Earhart KE, Beadle C, Miller LK, et al. Outbreak of influenza in highly vaccinated crew of U.S. Navy ship. Emerg Infect Dis 2001;7:463–5.
13. Cosby MT, Pimental G, Nevin RL, et al. Outbreak of H3N2 Influenza at a US Military Base in Djibouti during the H1N1 pandemic of 2009. PLoS One 2013;7:e82089
יובל, אם אתה(!) היית הגון – הייתי מצפה ממך ללמוד היטב את הנושא לפני שאתה כותב על משהו בו אינך מבין, וממליץ לאחרים אילו סיכונים לקחת על עצמם ואילו לא.
ובאשר לטענה שלך לפיה "מתנגדי החיסונים לעומת זאת מסכנים את סביבתם הקרובה והצליחו להחזיר לפעילות מחלות שנעלמו מן העולם עקב סרבנותם לחסן את ילדיהם ושליחתם לגן." – נשמח לראות מחקרים ראויים עליהם אתה מבסס טענה מופרכת זו.
עכשיו, אם באמת אתה רוצה לדעת איך זה יכול להיות שיש חיסון כל כך לא יעיל, ובכל זאת ממליצים עליו בכל שנה, אתה יכול לקרוא את הדו"ח הזה:
http://www.bmj.com/content/340/bmj.c2912.full
ובו תמצא את ההסבר:
ארגוני קש שהוקמו ע"י יצרני התרופות, יועצים מטעם היצרנים ופרסום מחקרים תומכים ע"י "כותבי צללים" מטעם התעשייה מלווים את ארגון הבריאות העולמי למעלה מעשור בגיבוש מדיניותו והמלצותיו לממשלות בהתמודדות עם מגפות שפעת
מסמכי ההנחיות לממשלות בעולם בנושא שפעת מטעם ארגון הבריאות העולמי, הממליצות, בין השאר, על אגירת מלאי תרופות מראש, נכתבו בידי נציגי יצרני התרופות אשר שימשו כיועצים עבור ארגון הבריאות העולמי
שלום יצחק, הפניה למחקר המלא של קוקריין נמצאת בסוף המאמר.
הסקירה הזו נערכת כבר 8 שנים עם תוצאות עקביות – חיסוני השפעת אינם מועילים כמעט בכלל בהפחתת ימי מחלה או אשפוז.
מצד שני הם מכילים חומרים רעילים למכביר, המוזרקים היישר למחזור הדם.
בהצלחה.
שאלות
1. האם אין ערך לחיסון נגד וירוסי השפעת ?
חיפשתי בספרות הרפואית ומצאתי מאמרים רציניים שטוענים שיש ערך של כ 50-70 % לחיסון של השפעת. המאמר של קוכרן שטוען ההפך בדק רק 90 מאמרים, אבל יש הרבה מאמרים אחרים שמצאו שיש לחיסון ערך רב. יש לזכור שמחלת השפעת יכולה להיות מחלה קשה עם סיבוכים קשים ומוות. מהשפעת הספרדית ב 1917-8 מתו כמאה מליון איש !!!! החיסון מחליש את המחלה-השפעת- ומקטין את סבוכיה.
2.למה החיסון נגד וירוסי השפעת איננו מוצלח כמו החיסונים האחרים , שהצילו את האנושות ממחלות קשות ומוות ? ( אבעבועות שחורות ,דבר, שיתוק ילדים וכיוצ קטלו מאות מליונים ). כי הוירוסים שגורמים לשפעת משתנים כל שנה–ולא תמיד מצליחים לבנות חיסון חדש שייצג את הוירוסים שהשתנו במרוצת השנה הבאה.
יצחק
שלום יצחק,
1. עם מספיק כסף והשפעה תוכל לכתוב מחקר שיוכיח בדיוק את מה שאתה רוצה.
2. רוב החיסונים נכנסו לשימוש אחרי שהיתה ירידה משמעותית בתחלואה, זאת בעקבות שיפור בהגיינה, בתזונה ובגישה למים נקיים.
3. כל חיסון שהוא מכיל כימיקלים רעילים למערכת העצבים והחיסון עצמו מדרדר את המערכת החיסונית וכך גורם לאדם להיות פגיע יותר למחלות
4. השפעת הספרדית, הדבר והאבעבועות השחורות היו מחלות שגרמו לתמותה רבה, בעידן אחר לגמרי ללא גישה לרפואה מתקדמת, או מודעות לתזונה והגיינה.
5. כל חיסון המכיל נגיפים חיים (כמו למשל חיסון השפעת) למעשה עלול לגרום למגפה ולהפיץ את המחלה, זאת בדומה לחיסון הפוליו ש-"בזכותו" יש היום בביובים ברחבי העולם נגיפים שעברו מוטציה לזן קטלני ומסוכן.
משעשע לראות אתר כמו אמת אחרת מצטט מ cochrane.org שהוא ההיפך הגמור מתאוריות הקונספירציה שמפורסמות פה, כמו שיטת גרסון וחבריה לרפואה המשלימה. ממליץ לכולם לקרוא את "ריפוי או פיתוי" שמשתמש בסקירות שבאתר לא מעט.
ואגב, עשיתי את החיסון לשפעת אתמול בקופת חולים על דעת עצמי. הקופה היתה מלאה בהמון אנשים, בעיקר זקנים. לא היה אפילו אחד שחיכה לחיסון. הייתי הראשון והיחיד.
אנחנו שמחים לראות שאתה משועשע. שמחה זה טוב לבריאות.
הי, שלום,
אני חושבת שרב האנשים הבוגרים משתמשים במחלה הזו באופן מניפוליטיבי (מתייחסת רק לבוגרים. לא זקנים, לא ילדים ולא אנשים במצבים רגישים במיוחד).
הקשר הנפשי ברור כשמש והדרך אליו לא ארוכה (כמו במחלות קשות יותר).
ואיוורור (!!!) – זרימה והחלפה של אויר במתחם בו אנשים חיים. בכל כך הרבה בתים, מקומות עבודה בתי ספר, גנים ואזורי בילוי לא קיימים ערכים בריאים של אוורור.
עוד אפילו לפני שמקפידים על אוכל בריא ופעילות גופנית, התייחסות לשני הדברים האלה יכולה כבר למתן כמויות של שפעות .
מעניין שהדבר הראשון שהמחקר בדק זה העדרות מהעבודה. חחהההה (: מי שחשב שעם חיסון ניתן להתגבר על מגמה כללית כזאת ימשיך להיווכח שלא. אפשר לומר, שבתוך חיים שאין בהם הרבה חופש או הנאה מהעשיה, המחלות הן מפלט.