כמה פעמים קניתם מכונת כביסה, מקרר, שואב אבק, מחשב, מנורה, גרבוני ניילון, מדפסות ועוד שלל מוצרים מעין אלו שהתקלקלו אחרי שנה בערך ללא כל סיבה נראית לעין?
אם זה קרה לכם, ואני מעריך שזה קרה לא אחת, קרוב לוודאי שזה תוכנן מראש על-ידי יצרני המוצר.
סרט דוקומנטרי חדש בשם: "קונספירציית הנורה החשמלית: הסיפור שלא סופר על ההשבתה המתוכננת"
יראה לכם בדיוק עד כמה מושג ההשבתה המתוכננת טבוע במערכת הכלכלית המודרנית, כיצד יצרנים של מכשירים מעצבים את המכשירים שהם מוכרים במטרה שיחזיקו מעמד זמן קצר במטרה להרוויח יותר כסף ולשמור על גלגלי הכלכלה בתנועה מתמדת כלפי מעלה.
חובה, פשוט חובה לראות אותו ולהתעורר.
המושג "השבתה מתוכננת" מתייחס למוצר שעוצב מראש כדי שיחזיק מעמד לפרק זמן מסויים וקצר יחסית במטרה להכריח אותנו, הצרכנים, לרכוש מוצר חדש במקומו.
עשו ניסוי.
אם יש לכם מנורת להט חדשה מאוחסנת בארון, גשו אליה עכשיו ובדקו כמה שעות הנורה הזו אמורה להחזיק מעמד.
נורות הלהט, אולי המוצר החשמלי הנפוץ והנמכר ביותר בכל הזמנים, תוכננו ועוצבו להחזיק מעמד כ-1,000 שעות הארה.
1000 שעות הם כ-41 יום של תאורה רציפה…
לא נראה לכם מוזר שחברה מתקדמת טכנולוגית, בעלת ידע כה רב ומעוף מחשבה לא מסוגלת לייצר נורות להט שיחזיקו מעמד יותר מ-41 ימים של תאורה רציפה?
בסוף המאה ה-19, תומאס אדיסון המציא את הנורה החשמלית הראשונה.
הנורה של אדיסון האירה 1,500 שעות ברציפות.
מספר שנים לאחר מכן, אורך החיים של הנורות הגיע כבר ל-2,500 שעות בקירוב.
ואז הגיע המפנה.
בשנת 1924 נפגשו בג'נבה נציגים של חברות ייצור הנורות הגדולות בעולם – פיליפס, אוסרם ועוד.
בפגישה החשאית הזו הוקם הקרטל העולמי הראשון שמטרתו היתה שליטה מוחלטת על ייצור הנורות העולמי.
שם גם סוכמו העקרונות שבהם הוחלט שנורת הלהט הפשוטה לא תפעל יותר מ-1,000 שעות,
ועד היום, אורך החיים של הנורות החשמליות נשאר כפי שנקבע כמעט מאה שנים קודם לכן.
דוגמה נוספת?
בשנות ה-50 של המאה הקודמת הומצא סיב טקסטיל מהפכני על-ידי הכימאים של חברת דו-פונט.
הם קראו לו: "סיב הניילון".
העיתונים באותה תקופה היללו את ההמצאה החדשה וקראו לה "הסיב הנצחי".
הוא היה חזק ביותר ועמיד לשחיקה. הגרביונים שיוצרו ממנו החזיקו מעמד זמן רב ללא כל פרימה או היווצרות "רכבות".
אחרי תקופה קצרה, הורו ראשי החברה למהנדסים ולכימאים לחזור לשולחן השרטוט ולייצר סיב חדש, חלש יותר, שיחזיק מעמד הרבה פחות זמן.
הרווחים, הרי, חשובים יותר מהכל.
זהו סיפור על אטימות וטיפשות, יהירות וחמדנות, שקרים והונאה שחילחלו דרך מארג החברה הצרכנית במאה שנים האחרונות ואשר אחראים במידה רבה למצב הסביבה, מצב הכלכלה והמצב החברתי היום.
אם הסרט למעלה לא עובד לכם, הנה עוד קישור לסרט באיכות טובה יותר אך ללא תרגום לעברית:
תודה סרט חשוב
למרות שבמבט ראשון זה נראה דבר "קטן", על זה בנוי הכל… מהדברים הכי קטנים מתחילה ההונאה ומשם היא רק הולכת וגודלת.
בדיוק מהסיבה הזו הפסיקו לייצר פג׳ו 405. מכונית לכל החיים. לא מתקלקלת אף פעם. שים דלק וסע. הבדואים בסיני יודעים את זה היטב!!!
האם היית קונה נורה שעולה פי כמה מנורה "רגילה" כי רשום עליה שהיא תחזיק פי כמה זמן?
שהרי גם מבחינת השקעה בייצור, חומרים, וגם מבחינת הסיכון של החברה שלא תחזור לקנות עוד נורה, המחיר גבוה יותר.
מצד שני, הסיכוי שהיא תיפול ותתנפץ הוא זהה.
בעצם, אתה כבר יכול לקנות אותן, ובמחיר סביר:
http://www.bulborama.com/Incandescent-Light-Bulbs/Turbo-Life-20-000-Hour-Light-Bulbs-c34/
זה בכלל לא העניין.
העניין הוא שחבורה של גברים מעונבים הקימו קרטל בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת והחליטו שאף אחד לא יכול לייצר
נורה שתאיר יותר מ-1,000 שעות…
וזה רק הנורה, יש עוד הרבה דוגמאות.
חוץ מזה, תודה על הקישור, טוב לדעת שיש חברות שעוד מייצרות מוצרים שמחזיקים הרבה זמן.
הייתי צופה בשמחה, אך הקישור לא מוביל אל הסרט…
אצלי הוא מוביל.
אתה מדבר על הקישור בתחתית הפוסט, נכון?
אותי דווקא הכי הרגיז הגילוי שהאירופאים הפכו את גאנה לאתר הפסולת שלהם…השאר כבר פחות או יותר ידוע. השאלה העיקרית עכשיו היא איך ניתן להניע כלכלה ללא צרכנות? (ראיתי כבר את ההצעה של ז'ק פרסקו אבל היא נראית קצת כמו מדע בדיוני).
ליאור אל דאגה הכלכלה תנוע. אם לא בנורה אז בנופש בחו״ל הנחת היסוד בכלכלה היא חוסר הרוויה של הצרכן.
העניין של החברות הוא למי תוציא את הכסף האם על נורה או רכב או טיול בחו״ל.
אני רק מקווה שלא יתחילו לבנות פה בתים שמחזיקים 1000 שעות.
זה ההונאה לא צריך להניע כלכלה.
היא מונעת מרצון האנשים לצרוך דברים שהם רוצים,
זאת אומרת באופן טבעי.
זה רק ניראה בדיוני.. כל ההמצאות והדברים שמדובר עליהם בצייטגייסט קיימים כבר היום.
זה הכל עיניין של יישום.
הבעיה הראשונית של פיתוח מוצרים בעלי אורך חיים קצר היא המצאת הכסף … וכל דבר בעולם מתחיל טוב ממשיך גרוע ולבסוף מתפוצץ – עכשיו שלב ההתפוצצות הפיננסית מגיעה יחד עם המהפכה הממוחשבת והרובוטיקה …
לגבי נורות החשמל – אורך חיי הנורה נמדד לפי מס' ההצתות שלה ולא זמן התאורה — חימום וקירור חוט הלהט שינויי הטמפ' הם מקצרים יותר את אורך חיי הנורה – קימות בשוק נורות שלא נשרפות כלל – למי שהיה בניו יורק ניתן לראות שעל הגשרים ובתעלות התת קרקעיות לעולם לא תמצאו נורה אחת שרופה וכמובן שלא תראו לעולם משהו שמטפס להחליף את הנורות שם . עיריית ניו יורק למען התושבים הזמינה וקבלה נורות אין סוף כדי לבטל לחלוטין את התחזוקה והסיכון בהחלפת נורות אלה .
הרעיון הזה בא כדי לבצע עבודות שוא עליהם בעצם מרוויחים הבנקים במיוחד הפרטיים – זו תעשייה שכל אחד שואב ממנה את כספו והחמורים עובדים , מה שקורה כאן שכולם עובדים על כולם .
במקום לבנות עולם בו – נקטין את הצריכה, נשמור על הסביבה – נבנה מוצרים בעלי אורך חיים ארוך – נקטין את הצורך בידיים עובדות ונהפוך את העולם לעולם בו כולם יחיו בכיף בשמחה רב הזמן יבלו וייהנו עולם שמבוסס על תיירות – ובילוי – אהבה כבוד חמלה … כך לכל האנושות יהיה טוב .
אם תלכו לאחור בזמן תגלו שלפני המצאת הכסף גם אז חיו אנשים ללא כסף – הם צדו מזון הם חיו במערות הם ליקטו תבואה פירות וירקות לאחר מכן הם למדו לגדל את המזון בעצמם וכן הלאה , מה שהרס את ההרמוניה הזאת הוא המצאת הכסף … משהו שווה ערך למוצרים שמייצר האדם על ידי כיוון הטבע -כך זה המשיך הלאה – והיום לאור המצב מי שאין לו מספיק כסף לא נחשב כמשהו שיכול לגדל את ילדיו – ונקרא בפי הרווחה משפחה נזקקת – בעוד בעבר גדלו ילדים ללא כסף כלל,, אז מה קרה פה ?
עוד אחד מושפע מזיטגיסט.
הכסף הוא לא הבעיה.
הבעיה זה השיטה הכלכלית שממציאה כסף בלי סוף כאשר
אין לו גיבוי בעולם החומרי.
אם הייתה כמות קבועה של כסף לא היתה בעיה.
זה רוב הסיפור אין כאן שום דבר מיסטי.
אלדד במערכת כלכלית מבוססת כסף לא יכול להוויצר לך מצב ללא חוב.
ללא מעמדות.
ללא ניצול.
המערכת הכספית דורשת צריכה מעגלית מתמשכת וגודלת, דבר שגורם להשבתה המתוכננת…
תאר לך שהיו מייצרים מכוניות או מכשירי טלפון שלא נשברים ולא מתקלקלים… לאחר שנה, אנשים היו מפסיקים לקנות טלפונים, תעשיות הייצור היו פושטות רגל, והכלכלה הייתה נופלת.
מה שזה אומר שהמערכת הכספית לא רק שהיא מנותקת מהערך והכמות האמיתית של המשאבים (באמצעות מסחר בערך של המשאבים) אלה גם יוצרת ניצול עודף וייצור הרי זבל כימיים מסוכנים שקשה למחזר אחר כך.
הכלכלה הכספית שלנו כרגע יוצרת גם מחסור בשיתוף פעולה, תוך כדי הילול ה"תחרות" ובכך משתמשים בפטנטים כדי למנוע מאנשים אחרים לקחת טכנולוגיה ולפתח אותה הלאה… אין שימוש בסטנדרטים. ואם אתה רוצה לשדרג את המעבד בלוח האם שלך של ASUS למעבד של INTEL, נדפקת.
אין יכולות שדרוג ואין יכולות מחזור.
והכל בגלל הכלכלה הכספית.
גם אם הייתה כמות קבועה של כסף, עדיין לא היה לך שיתוף פעולה, עדיין היה לך עוני, ועדיין היה לך מעמדות.
עדיין הייתה רואה פטנטים וניצול אחד של השני.
ואם אתה מבטל את הפטנטים והופך את הכלכלה לכלכלה בקוד פתוח, אתה עדיין לא מתמודד עם הערכי ייסוד של הכלכלה הכספית שהם "כל אדם יכול לאגור כמה שבא לו וכמה שיותר יותר טוב".
דרך אגב, צייטגייסט לא נוגעת בשום דבר מיסטי… הכל מדעי… מטכנולוגיות אנרגיה מתחדשות שנמצאות כבר היום בשימוש ועד לאינטליגנציה מלאכותית לניהול מלאי, שגם נמצא היום בשימוש.
צודק, מעתה והלאה נצטרך ממסד שיחליט בדיוק איך לייצר מכשירים, ויקבע את התקנים כדי שהם יהיו אופטימליים, ואוי ואבוי למי שחורג.
ישנו סיפור ידוע שכשהיפנים הגיעו לרוסיה לאחר שהזמינו נציגים מחברה כמו סוני בשביל הטלויזיות שם הם שאלו אותם שאלה טכנית, "למה אתם לא עושים ככה?" אז ענו להם "זה הוראות, ככה הוחלט".
ואין ספק שבשם הבר קיימא וההתנגדות למערכת כך גם יהיה. אגב טלויזיה בלתי נשברת עולה מחיר מסויים, זה לא אומר שיהיה אפשר לייצר אותה לכולם, זה אומר שיהיה אפשר לייצר כמה שיהיה אפשר, ואז כמו היום, מה לעשות אם אין מחירים אנשים יעמדו בתור, אבל מה אם הם ירצו טלויזיה שהיא לא HD אבל שקל לייצר ומהיר יותר להפיץ "לא! זה לא בר קיימא! חזור לתור, חכה שהרובוט יסיים לבנות לך את הטלויזיה! היי דוד מה עניינים, יש לך כרטיס מפלגה? כן אני יכול לקצר לך את הטור בשנתיים".
אם אתה מתנגד לכל מערכת מסודרת אני מניח שאתה מתנגד לרעיון של סדר בכלל… אנא הפסק ללכת על המדרכה תירד על הכביש ושים תחתונים על הראש…
נורמות וסטנדרטים אמנם יכולים להיקבע על ידי האוכלוסיה ויכולה לעצור את ההתקדמות, אבל לא אם הם מבוצעים בקוד פתוח.
כאשר סטנדרט מפותח בקוד פתוח, הוא הסטנדרט השולט עד אשר מגיע סטנדרט יותר טוב.
כבר היום יש טלויזיות לכולם. אמאמא יש כפילויות מוצרים מיותרת וייצור מוצרים זולים שגורמים לניצול משאבים מיותר ובכך לגרום למחסור מלאכותי במשאבים.
שורפים יבולים שלמים כדי שהמחיר של הייבול לא יירד ובכך שזה לא יהיה לא רווחי כלכלית לחקלאי. שורפים אוכל!
אז תהליך הייצור היה שונה לגמרי בגלל שלא באמת היה אוטומתי… בגלל שהם חשבו שיש להם כח אדם בחינם ולכן לא צריך למכן את המערכת ולייעל אותה, נוצר מחסור.
במערכת ייצור אוטומתי – בפס ייצור, אין חוסרים ומחסור כי זה פשוט מיוצר על פי דרישה.
אף פעם לא שאלת את עצמך איך עכשיו יש מספיק משאבים ופעם לא היה?
הפרנויה שלך שנובעת כניראה מניסיון אישי מתקופת מפאי על חלוקת הטלפונים בישראל, מתבססת על דברים לא רציונליים, בגלל שאנחנו מדברים על מערכת אוטומתית שלא הייתה בשימוש בתקופת מפאי.
מה גם שהכלכלה לא התבססה על הרעיון שכל המשאבים שייכים לכל בני האדם, ולכן לא היה שום תמריץ ליצור שפע ולתת את המשאבים הללו לבני האדם.
אוי ואבוי שורפים אוכל מה יהיה?
מזכיר לי את סבתא שלי שהיתה בשואה ואף פעם לא זרקה
אוכל.
אם יהיה שפע גדול לכולם לא יהיו חייבים יעילות גדולה…
שפע לא אומר אין סוף משאבים, זה רק אומר שיש לנו מספיק כדי לספק את כל בני האדם.
ודרך אגב אם מדברים על חוסר קישור לערך וכמות משאבית אמיתית…
כסף נסחר בבורסה… הערך שלו עולה ויורד, ולכן אין ערך קבוע שקובע כמה משאבים באמת יש לנו לפי הכסף…
כסף מייצר צריכה מעגלית שגורמת להרים של זבל ומוצרים םע השבתה מתוכננת שמתקלקלים…
למה מוצרים מתלקלקלים? כי זה רווחי כספית ליצרנים שיחזירו אליהם לתקן את המוצרים.
או להמשיך לקנות מוצרים חדשים.
כן אבל בפועל זה אף פעם לא בדיוק.
כמו מזג האויר נדיר שהוא בדיוק טוב…
למעשה או שיש פחות מידי או יותר מידי.
אמרת שהערך של הכסף עולה ויורד זה כיון שהכמות
שלו משתנה,הדרישה שלו משתנה – למשל אם אני רוצה
לקנות זהב ובאוסטרליה יש הרבה מכרות זהב אז אני
אקנה מטבע אוסטרלי ואמכור מטבע שאני מחזיק כרגע,
ויש גם הסיכוי להחזיר את החוב שזה עדיין לא גורם משמעותי אבל גם זה יהיה בעתיד.
זה דווקא דבר גורם מאזן ואין בעיה אם זה(הגורם השני שציינתי):
אם הערך של המטבע האוסטרלי עולה לאנשים באוסטרליה
יש פחות תמריץ לעבוד ולאנשים שהמטבע שלהם נחלש
יש יותר תמריץ לעבוד.
ואם מצרפים כמות קבועה(גורם 1)
וכסף מיוצר לא כחוב(גורם 3)
אז בעצם סגרנו את הפינות ופתרנו הרבה מהבעיה.
גם זה ימתן מאוד את הצריכה כי לא תהיה אינפלציה,
ויהיה פחות לחץ בחיים אז אנשים גם יטו לקנות
דברים לטווח ארוך.
אין סיכוי להחזיר את החוב.
אני אתן דוגמא פשוטה …
נגיד שיש מפעל השוקולד. שהוא היחיד בעולם שמייצר שוקולד.
יום אחד החלטת שאתה צריך שוקולד, והלכת לבקש קוביה מהמפעל…
המפעל מאוד שמח והסכים לתת לך קוביה, אך בתנאי אחד.
שתחזיר את אותה הקוביה ביום מן הימים, בתוספת לעוד חצי קוביה…
מה לא הגיוני פה?
אם המפעל השוקולד הוא המפעל היחיד בעולם שמייצר את השוקולד הנ"ל, מאיפה תביא עוד חצי קובייה ?
כולם מקבלים את השוקולד הזה באותם תנאים ולכולם יש את החוב של הקובייה וחצי הזאת…
מה שיוצא הוא שיש חוב שלא ניתן להחזיר, כי פשוט אין את הקוביות הללו במציאות להחזיר אותו.
זה בדיוק המצב בכסף… רק בנק אחד מייצר את הכסף והוא דורש ממך ריבית על כל דולר / שקל שהוא מדפיס… מאיפה תביא את העודף? אין. לא תביא.
ושוב לקנות דברים לטווח ארוך זה רע לכלכלה. כי זה מפסיק את מעגל הצריכה.
לא מסכים כמעט עם שום דבר ממה שאמרת.
אפשר ורצוי ליצור כסף ללא חוב – טוב זה ידוע(כאן באתר).
אם תהיה כמות קבועה של כסף לא תהיה גדילה מתמשכת
כמו היום כי אין חובות עצומים ואנשים לא רצים אחרי
הזנב של עצמם בניסיון להחזיר אותם.
תעשיות היצור לא יפשטו את הרגל כמו שהתחיל התיעוש
ויצרו מעט מוצרים טובים ושורדים במחיר גבוה,הכל היה
בסדר,היה אפילו מצוין.
אתה רוצה להכריח אנשים לשתף פעולה במעבדים שגם
אפשר לשדרג מחברה אחרת וכיוצא בזה?
זה צריך לבוא באופן טבעי.
יש שיתוף פעולה כרגע נגיד בין החברות שציינת ASUS ו INTEL אבל השיתוף פעולה הוא בסתר ואיך לדפוק את הצרכן.
אגיד יותר מזה אפילו על שיתוף פעולה יש טענה,שנניח חנות גלידה,עדיף לפתוח אחת ליד השנייה !!!
ולא במרחקים זו מזו -"בשביל להשתלט על שטח"
כי הצרכן יבוא יותר למקום שיש סוגים שונים של גלידות
ובעצם זה יעלה את המכירות של 2 הגלידריות.
לגבי פטנטים לא גיבשתי דיעה.
אגירה מסוימת של כסף היא הכרחית במקרים שאתה
מתכנן להשתמש בכסף הזה בעתיד למשל לזקנה,לבית,לירושה.
כסף ללא חוב לא יכול להתקיים.
אין דבר כזה.
עסק שרוצה לקום, חייב לקחת הלוואה כדי להיפתח, אם אין לו כסף ראשוני…
רוב הכלכלה בנויה על עסקים קטנים שלא יכולים להנפיק את עצמם בבורסה.
מה שזה אומר שכל העסקים הקטנים אלה במחזיקים את הכלכלה, חייבים לקחת הלוואה והם נמצאים בחוב.
ה"גדילה" שאתה רואה בשוק, אינה גדילה כלכלית, אלה גדילה בכמות והיצע הכסף… מה שזה אומר שמדפיסים עוד כסף…
עם זאת הדפסה נוספת של כסף גורמת לעליית האינפלציה בגלל שעל כל שקל שמיוצר אתה חייב 3% ריבית לבנק ישראל שגובה את זה על ייצור הכסף.
עליית האינפלציה ועליית החוב הלאומי הן תוצר ישיר של "גדילת" הכלכלה.
אתה לא יכול ליצור מצב שבו אתה לא מייצר מוצרים זולים ומתפרקים… זה פשוט לא כדאי כלכלית לייצר דברים שלא מתקלקלים… תאר לך שאתה מייצר טלפון עמיד שלא מתקלקל… תוך כמה זמן השוק ניהיה רווי בטלפון שלך, ואף אחד לא בא לתקן אותו וגם לא לקנות טלפון נוסף?
שום דבר לא יבוא באופן טבעי, כי טבעי שאנשים שתודעת מחסור ינסו להשתלט אחד על השני… זה טבעי שבמערכת כלכלית שמייצרת מחסור, אנשים ירצו ליצור פטנטים סגורים שאף אחד לא יכול להשתמש בהם חוץ מהם ובכך ליהיות היחידים שעושים מזה כסף.
אינני מאמין שיש שיתוף פעולה כלכלי בין החברות, רק שיתוף פעולה ברמת המחיר וההתפתחות הטכנולוגית.
וזה לא ממש שיתוף פעולה, אלה יותר הבנת כיצד השוק עובד, וההבנה מה כדאי כלכלית ומה לא.
אגירה של כסף היא הכרחית אם אתה לא מסוגל לספק לעצמך מחייה ללא עבודה.
ואם אתה לא מסוגל לקבל את צרכי המחייה כזחות בסיסית.
כלכלה אמורה לכלכל את בניי האדם לא לשעבד אותם… תחשוב על זה.
ידעת שרק 3% מכל הכסף בעולם הוא מזומן? כל השאר זה כסף שהופיע בגלל שיטת הרזרבה השברית…?
מה זאת אומרת כסף ללא חוב לא יכול להתקיים?
אם הרוב יחליט זה יקרה.
אמרת שחייבים לקחת הלוואה בשביל לפתוח עסק.
זה מכיון שכולם עניים(אבל נדמה להם שהם במעמד ביניים).
מה שהיה פעם להזכירך אנשים חסכו כסף נגיד מלעבוד
בתור שכיר ו/או צירפו שותפים פיננסיים ופתרו את הבעיה.
ברגע שלכולם יהיו טלפונים לא מתפרקים ובאמת לא
ירצו שום טלפון חדשני אז יסגרו את המפעל או יסבו
את קו היצור למשהו אחר.
למה אתה רואה בזה דבר רע?
לכל דבר בחיים יש התחלה אמצע וסוף.
חייב להיות מחסור במערכת כלכלית אחרת אין תמריץ
לעשות דברים.
מה זאת אומרת זכות בסיסית?
אתה רוצה לתת לאנשים אוכל בלי שהם עבדו בשבילו?
נראה לך הגיוני?
סגירת מפעלים והסבה לדברים אחרים זה דבר מצויין לאנושות, אבל גרוע בכלכלה הכספית…
למה? כי זה גורם לפיטורי עובדים. זה גורם למפעל לפשוט רגל. אנשים לא יכולים לקנות שום דבר, ולכן הצריכה המעגלית מעיטה ונפסקת… ואז פתאום הכלכלה נופלת כי לאנשים אין כסף לקנות שום דבר, כי אין מפעלים ואין עבודות.
אתה לא תצליח ליצור מצב בכלכלה כספית ללא עניים, כי כלכלה שמתבססת על תחרות ועל חוסר שיוויון גורמת לעניים!
מה שזה אומר שעוני רעב פשע מלחמות וחוב, הם תוצר ישיר של כלכלה כספית.
אלדד לתת לאנשים אוכל בלי שהם יעבדו בשבילו ניראה לי הכי הגיוני… או שאתה מרעיב את הילדים שלך (אם יש לך כאלו) ודורש מהם כסף?
כלכלה אמורה לכלכל את בניי האדם לא לשעבד אותם.
אם ניראה לך שמחסור מוביל אנשים ליצירתיות אז כדאי שתבין שזה לא המחסור, אלה המחסור ברדיפה אחר כסף.
http://www.youtube.com/watch?v=4Nk0Hd7Y2HE
לא סתם האנשים העשירים יותר אומללים יותר ופחות יצירתיים.
והאנשים הפחות רודפי כסף יותר יצירתיים יותר ממציאים ויותר נהנים מהחיים…
תסתכל על הילדים. הם לא כלואים בתודעה שצריך לרדוף אחרי הכסף ועם זאת הם הכי יצירתיים בעולם והכי פעלתניים וסקרנים שיש.
אין שום דבר רע בפשיטת רגל,סה"כ הליך תמים שעשו
ממנו מפלצת.
אם יש מספיק משרות במשק ולא תלויים במפעל
ואם ההליכים הבירוקרטיים של פשיטת הרגל היו סבירים הכל היה בסדר.
עני בכלכלה נורמלית זה פשוט זה שנותן מעט לחברה
וגם דורש מעט ועשיר ההפך – זה המצב שיהיה אם
המערכת הכלכלית תהיה הוגנת ז"א תרומה לחברה לפי
מה שהחברה רוצה ויכולת הבנה היכן נמצא הכסף בכל
רגע נתון.
לגבי תחרות אפילו אני ואתה מתחרים,במובן מסוים,
מי צודק יותר מי משכנע יותר וכן הלאה זה טבע האדם כל עוד הוא קיים ברמה סבירה.
מלחמות היו כתוצאה ממחשבה של האדם שהוא
חייב להתקיים על חשבון האחר.
לכן כרגע המלחמות במגמת ירידה,רוב המלחמות היום
מקורן במניפלציה פסיכולוגית ולא שינאה.
ילדים וחסרי ישע אחרים מן הסתם לא ממש
נופלים לקטגוריה של עבודה…
גם לפני הביטוח הלאומי ועמותות שונות אנשים
תרמו לשכנים להם מרצונם,רוצה לומר יש מצב
של אוכל בלי כסף.
לא אמרתי שמחסור מוביל אנשים ליצירתיות הוא
מוביל אותם לרצון לעבוד בעיניין.
כנ"ל לגבי מחסור בנושאים אחרים לא רק בכסף.
ראיתי את הסרטון ששמת כבר כמה פעמים קודם,
אומר שהכי חשוב לאנשים אחרי שיש להם מספיק כסף
זה עצמאות,הצטינות במה שהם עושים ומטרה של מה
שהם עושים.
זה הכל דברים נכונים
אבל עדיין בן אדם עובד קודם כל בשביל להתקיים
ברמת חיים שהוא מעוניין.
אתה לא יכול שרובוטים יעשו בשבילך הכל – תמיד
יהיו עבודות לא נחשקות.
"לתת לאנשים אוכל בלי שהם יעבדו בשבילו נראה לי הכי הגיוני"
ומי בדיוק ייתן את כל האוכל הזה? מי יתפעל את כל המערך מהזריעה של הצמח – לצלחת – לביוב – ולכל האספקטים של החיים שדורשים איש מקצוע? הרובוטים שמוזכרים בזייטגייסט כמושיעי האנושות?
ומה עם האנשים וכל הזמן הזה שהתפנה פתאום? אני בטוח שהבחור שנתנו לו הכול בחיים עם כפית של זהב יקום בוקר אחד ויחליט לתרום לאנושות במקום להשתתף באיזו ליגת גולף/פלייסטיישן או כל תחביב אחר שפתאום יהפך לדבר העיקרי בחייו. כקיבוצניק אני יכול להגיד לך בוודאות שאנשים רבים ללא מניע אמיתי (כמו הפרטה במקרה הקיבוצי) לא ימצו אחוז מהפוטנציאל שטמון בהם אם לא יהיה מה שיניע אותם לכך.
ליאור יש לי רק קישור אחד להביא לך שמציג חווה הידרופונית אוטומתית:
http://www.youtube.com/watch?v=nyHxG4EVCSo
דבר נוסף. אנשים שהם בלי אמצעים כלכליים או משאביים למצוא לחקור לפתח ולחוות, לא ימצאו מה לעשות.
זה למה בקיבוץ אנשים לא מוצאים את המטרה שלהם.
הקיבוץ לא מנסה להביא פתרונות ליצירת שפע… הקיבוץ סך הכל מביא פתרון לחברה קצת יותר קלה למחיה.
אה וליאור אולי שוב. כדאי שתצפה בסרטון הבא ביוטיוב
הוא מציג מה באמת מניע אותנו (רמז זה לא כסף):
http://www.youtube.com/watch?v=4Nk0Hd7Y2HE
לגבי המפעל שוקולד…
לא אמרתי שאני בעד יצירת כסף עם חוב – השיטה שנהוגה כרגע,
ברור שאני נגד.
אני בעד יצירת כסף בלי חוב,בכמות קבועה.
יצירת כסף ללא חוב בכמות קבועה אומרת שלא תיהיה צמיחה…
צמיחה היא דבר הכרחי במערכת כספית. כי ללא צמיחה אין אפשרות לעסקים חדשים להכנס למעגל, כי אין אף אחד שרוצה להשקיע בהם ואין מעגל צריכה.. אז העשירים נשארים עשירים והעניים נשארים עניים… עכשיו אמנם יש לנו יותר תחלופה של עניים ועשירים… כי יש אנשים שפושטים רגל, ועניים שמצליחים לטפס.. אבל זה לא אומר שבסוף היום, בשורה התחתונה כמות העניים קטנה.. למעשה היא נשארת זהה…
למעשה בכלכלה כספית ללא חוב, ואשראי, היו יותר עניים ופחות סיכוי לצאת מהעוני, כי לא היה שום תזוזה וצמיחה בשוק.
בכל מקרה בכלכלה כספית מעולם לא נקלחת אפילו נקודת המבט של רגע… האם אנחנו בכלל צריכים לשחק במשחק סכום אפס הזה, או שאנחנו יכולים לספור כמה משאבים יש לנו, ולבדוק מה אנחנו מסוגלים לעשות לפי הידע העכשוי, וליצור את השפע והרווחה הטובה ביותר שהאנושות יכלה לקבל…
אם אתם באמת בעד חופש בני האדם, אתם לא יכולים להגיד שאתם בעד "חופש לחלק מבני האדם" חופש הוא חופש לכל, אחרת הוא לא חופש בכלל. כי כולנו מחוברים וקשורים אחד לשני במערכת משאבית ויחסית סגורה. ואין לנו לאן לברוח מזה..
אז אם אנחנו באמת רוצים ליהיות חופשיים, ולחיות בשפע, אנחנו חייבים לצאת מהמערכת המחסור, ולתכנן לכיוון השפע.
סטס,
האם אין כאן בעיה של פרה שרוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק? מאין הביטחון שלך שלא צריך להיות רעב בעולם ולא צריכים להיות עניים? הרי אמרת שעניים הם היצירתיים ולא העשירים אז מדוע להעלים את היצירתיות מהעולם?
מהיכן הפטרוניות שלקחת על עצמך לספק את צרכיו של כל העולם? אולי יש קבוצות שלא רוצות להיות חלק מעולם שוויוני שבו הכל נעשה בשבילך ועליך רק לחיות את חייך בלי דאגות? האם לקחת בחשבון שיכולים להיות אנשים שכאלו, שהאוטופיה שלהם היא שיניחו להם לחיות כפי שבא להם ולא כחלק מ"עולם חדש מופלא"?
אני לא שואל את השאלות כהתרסה כלל ועיקר אלא כדי לנסות להבין את המניע הסוציולוגי העומד מאחורי תפיסת העולם הזו, אולי תצליח להבהיר לי מה שפרסקו לא הצליח.
ובנושא זה, תוכל אולי להרחיב על הניתוק של פרסקו מצייטגייסט, שמעתי זאת לראשונה ממך כאן למעלה, זה בהחלט נקודה מעניינת ואם תוכל לשפוך אור עליה אני אודה לך מאד.
לגבי זה שרשמת שהאנשים העשירים אומללים יותר כי הם עסוקים
בלרדוף אחרי הכסף ולא מתפנים ליצירתיות,יש בזה משהו
אבל מצד שני העניים עסוקים גם בלרדוף אחריו – לשם הישרדות.
אז בעצם מי שחי ברמת חיים שהוא מרגיש איתה טוב מצבו
הכי טוב.
סרט מצויין ומתורגם לעברית על משפחה שמנסה לחיות ללא השפעה סביבתית בכלל
http://yes.walla.co.il/?w=2/7832/1619860
"כאלה הם בני האדם. קודם הם יוצרים בעיה. אחר כך הם מִתְּרַגלים לבעיה, כתוצאה מזה הבעיה משתמרת, ואז אנשים אומרים שהיא המציאות; על כל זה נוספת הדעה ש'מציאות אי-אפשר לשנות', ולכן חושבים האנשים שהרעיון של שינוי המציאות הוא אוטופי."
לייק מאוד גדול =]
טוב הגיע הזמן אחת ולתמיד להפסיק את הבלבול שכל של זיטגיסט.
להגיד שהכסף אחראי לבעיות הכלכליות זה כמו להגיד שכלי
נשק אחראים לפגיעה באנשים.
אנשים רוצים להגן על עצמם ולפגוע באחרים לכן יש כלי
נשק שהם סה"כ הגברה של יכולות האדם.
ברגע שלא ירצו את זה גם לא יהיו כלי נשק ולא ההפך.
אם לא יהיו כלי נשק הם עדיין ירצו מה שרצו קודם וישיגו
את זה בדרכים אחרות.
משתמשים בכסף לשלוט ולצבור כוח.
אם לא יהיה כסף ישתמשו בדברים אחרים להשיג את המטרות האלה.
אם הרצון לשלוט ולצבור כוח יחלש כך גם השימוש בכסף
,ככזה, יחלש וישתמשו בו יותר למטרתו המקורית – תמורה
לסחורות ושירותים.
גם הרעיון של זיטגיסט לחלק את המשאבים בעולם שווה בשווה
וכך לפתור בעיות צדק הוא לא הגיוני.
נניח שמגיע לי 20 גרם טיטניום.
אחד צריך 20 קילו טיטניום לבנות משהוא שהוא רוצה.
מה יעשה?
יפנה לועדה ויבקש הקצאת משאבים?
יסחור איתי תמורת דברים אחרים?
ואיך נסחור בלי כסף?
ניתן לו סחורה אחרת במקום?
אתה שואל שאלות חשובות …
אם אתה רוצה תשובה אמיתית ומעמיקה אני מציע לך להכנס ולשאול את חברי התנועה בקבוצה שלהם בפייסבוק:
http://www.facebook.com/groups/31542339013/
אבל בקצרה… מערכת מרכזית שנועדה לאגור לנטר משאבים ולייצר מוצרים באופן אוטומתי, כאשר לכל אדם יש גישה ישירה לנתונים זמן אמת מהשטח של כמה משאבים יש מכל משאב וכמה משאבים מנוצלים… אין מסחר… יש רק קבלה ישירה של מוצרים.
הנתונים הללו שמנוטרים על ידי המערכת, מדוייקים תמיד. והדרך של התנועה להתמודד עם שחיתות היא באמצעות קוד פתוח… לכל אחד יש גישה לקרוא ולתקן את הקוד.. ככה שקבוצת מיעוט לעולם לא תוכל להשפיע על פעולת המכונה בצורה לא תקינה…
דמוקרטיה ישירה במעשה..
אתה מוזמן להכנס לקבוצה של התנועה ולהביע את כל הסיבות למה זה לא יצליח…. אל תיהיה מנומס.. התנועה רוצה לשמוע כל טענה וכל סיבה שזה לא יצליח כדי להשתפר ולגדול…
טוב אני לא אפתח פרופיל פייסבוק רק בשביל זה…
גם אם יש מידע מדויק על כמות המשאבים הנוכחית
וכמה משאבים בניצול נוכחי עדיין לא נפתרה הבעיה שרמזתי
עליה – שאלת המיליון דולר – או שאלת המשאבים הגדולים
בשבילך – מי מחליט כיצד תהיה החלוקה?
בסופו של דבר זה חייב להיות ועדות כמו היום בעצם שיש
לך למשל ועדת תכנון ובנייה ברשות המקומית.
אז מה הואילו חכמים בתקנתם?
דרך אגב בזיטגיסט אין ממש מילה על נדל"ן.
בעצם משאב שאפילו לא מגדיל את כמותו כמו מכרות.
יש עליו פיקוח על ידי הממשלות ואני לא רואה את החדשנות
של זיטגיסט בעיניין.
וואו לגמרי לא בכיוון…
זאת מערכת אחרת לגמרי…
צייטגייסט שמה לה למטרה ליצור כלכלת שפע, ללא בירוקרטיה וללא שחיתות.
כלכלת שפע אומרת שכל מוצר חייב לעמוד בתקנים של בקרת איכות הגבוהה ביותר.
כל מוצר חייב ליהיות מיוצר כך שהוא יחזיק מעמד כמה שיותר זמן (מוצר לא חייב להתקלקל אחרי 3 שנים אתה יודע…)
כל מוצר מיוצר כך שתוכל לשדרג אותו בקלות.
כל מוצר מיוצר מחומרים מתכלים או לפחות ביכולת מיחזור נאותה.
כל מוצר חייב ליהיות להגיע לכל קהל היעד. אם הוא לא, חייבים לבדוק חלופות משאביות.
אין פטנטים בצייטגייסט, הכל בקוד פתות.
תקנים אלו מורידים לך את כל המסה הבזבזנית של מוצרים מתקלקלים, זולים, כאלו שאי אפשר לשדרג (שוב קנית טלפון חדש רק כי חידשו את השבב?) ואי אפשר למחזר, ובכך יוצרים עודף משאבי להשקיע במוצרים איכותיים שיגיעו לכל דורש.
צייטגייסט שמה לעצמה למטרה לנהל מערכת ללא בירוקרטיה ושחיתות.
את הדבר הזה ניתן להשיג בכמה צעדים.
קודם כל שחיתות נוצרת בגלל עודף כח לאדם יחיד.
צייטגייסט רוצה לבזר את כל כח בני כל בני האדם, ולתת לכל אדם יכולת להשפיע על הפתרונות וההמצאות ודרכי הפעולה…
המערכת פתוחה וניתנת לביקורת ושינוי על ידי כל אדם (קוד פתוח) כך שלעולם לא תיהיה לך קבוצה קטנה של אנשים שרוצים להשתלט על העולם והם יצליחו לעשות זאת בלי שישימו לב אליהם.
בלי בירוקרטיה, זה בגלל המערכת האוטומתית..
מתי בפעם האחרונה יצא לך להרשם לאתר אינטרנט ולחכות שבועיים עד חודש כדי לקבל אישור הרשמה?
מערכת אוטומתית שבודקת תקנים של כל מוצר שמועלה לרמת ייצור, באינטרנט, בודקת יעילות ואם לא היה מוצר כזה בעבר (כן בדיוק כמו חיפוש פטנטים, רק במקום פטנטים קוראים לזה המצאות, עם זכות יוצרים בקוד פתוח) היא אפשרית כבר היום. זה תלוי רק החלטה שלנו לעבור למערכת ייצור ותעבורה שכזאת.
ובכך אני עניתי לך על השאלת מיליון הדולר.
אף אחד לא מחליט למי יחולקו המוצרים והמשאבים. כולם מקבלים את כל המוצרים שהם צריכים, ולכל מוצר מוקצאת כמות משאבים מסויימת כך שהמוצר יגיע לכל דורש בקהל היעד הרצוי.
כמו כל מוצר כך גם בתים בצייטגייסט, ייוצרו כך שיספיקו לכל דורש. אם זה ייצור במפעל והרכבה במקום, או הדפסת בניין על פי עיצוב שהאדם הכניס למערכת… זה הכל אפשרי, ומדפסת הבתים מתקדמת בצעדים מרשימים לקראת בנייה מעשית.
בתים ואדמות לא חייבים ליהיות במחסור.
צייטגייסט מקדמת כלכלת שפע ולא מחסור, ולכן מתחייבת ומחייבת לטפל במערכת כלכלה מבוססת משאבים בכל מחסור על ידי המצאת תחלופות משאביות או ארגון מחדש של הניצול המשאבי.
כמו לדוגמא אם חסר לך אדמות, תבנה לגובה.
אם חסר לך אדמות ייבול, תבנה לגובה בנייני גידול הידרופוניים (כבר קיימים היום)
אם חסר לך ערים עם חופי ים ויש ביקוש מאוד גדול לזה אפילו שאפשר להגיע מהמדבר לים ב5 דקות באמצעות רכבת מגלב, אז תבנה איים מלאכותיים או ערים על פני המים או מתחת למים… הכל אפשרי. זה רק תלוי בעד כמה נרצה ליישם כלכלת שפע ולא כלכלת מחסור.
— התורה הכלכלית הנוכחית שמלומדת באוניברסיטאות לוקחת את המחסור בתור עובדה מוגמרת שאין עליה עוררין. המחלקות הכלכליות באוניברסיטה לא מנסות להתמודד עם המחסור וליצור שפע. אלה דווקא ההפך בגלל שהן מלמדות שמחסור הוא מוחלט וקבוע, הן גורמות למערכת לפעול כך שהמערכת לעולם לא תייצר שפע. —
סטס כמה שטויות בפוסט אחד…
בוא נעשה סדר
1.מקורו של הכסף הוא: מנגון נוח ויעיל להחלפת מוצרים.
לפני הכסף היינו מחליפים סחורות.
עכשייו אתה בא ורוצה לבטל את הכסף ביכלל, אוקי אז איך נחליף/ניצרוך מוצרים? מי ייצר את הסחורות? מכונות? מי יתחזק אותם? מי יתפעל אותם? מי יחליט? אז מה שאתה מבקש מימני זה לוותר על החרות שלי ולסמוך על המערכת להיות תלוי בה היא תחליט מה לחלק ולמי לפי תפוקת הסחורות, מה לבטל תחרות ולהישתעבד? תגיד לי השתגעת?
סטס אמר-"כסף ללא חוב לא יכול להתקיים.אין דבר כזה."
מה זה השטויות האלו ולמה אתה מטעה אנשים בנושאים שאתה לא מבין?
שמדברים על כלכלה לא מבוססת חוב,לא מתכוונים שהאדם הפרטי והעסקים הפרטים לא יוכלו להלוות כסף. מאיפה הבאת את השטויות האלו סטס?
שמדברים על כלכלה שלא מבוססת על חוב מתכוונים להנפקת הכסף מתוק.
מה שקורה כרגע הבנקים המרכזיים הם הקבלנים של מכונת הכסף ולא המדינה, זאת אומרת שהריבונות על היצע הכסף לא שייכת לציבור במדינה דמוקרטית אלא גורם פרטי הוא הריבון.
זה גורם לזה שכול דולר שאמריקה רוצה היא צריכה להלוות ולא מייצרת מה שמכניס את המדינה לחוב לא הגיוני ולא רצוני וגורם לה להפנות את כספי המיסים לטובת החזר ההלוואות והריבייות כך יוצא שבמקום שהמדינה תתיעל תוריד מיסים ותשפר את חיי הרווחה באמצעות כספי המיסים, היא צריכה כול הזמן להתמודדת מול חוב גדל ולהפנות יותר ויותר כסף לבנקים.
מכיוון שכול הכסף במערכת הוא חוב והריבית הממוצעת היא 6% יוצא שכול מדינה חייבת צמיחה של לפחות 6% בשנה כדי לשלם את הריבית על הכסף שבמערכת שלה.
כולנו מכירים את הדוגמא של לינקונן ושיצר מטבע ללא חוב [חוב לממשלה סטס כן]
אבל היטלר ימך שמו קיבל את גרמניה מדינה עם כ50 מליון אזרחים עם כלכלה מרוסקת וללא צבא עקב הסכם וורסאי, אז איך לעזעזאל הקים מדינה וצבא שלקח לשני שליש מהעולם לעצור אותה?
נקודה שלא מוכרת בכלכלה הנאצית היא המדיניות המוניטרית שהובילה את המדינה ממשבר לשיגשוג שנוצל לבניית מכונת מלחמה ולא לרווחת האזרחים. אחד העקרונות שאפשרו את השיגשוג המדהים הזה הוא כסף ללא חוב. היטלר זרק את קרטל הבנקאות העולמי מגרמניה, הדפיס כסף ללא חוב בדיוק כמו לינקולן, והשתמש בכסף כדי לשלם על הפרוייקטים האדירים שלו. לממשלה הנאצית לפתע היה כסף והוא היה ממש בקצה מכונת הדפוס, לא היה צריך ללוות אותו מאף אחד. ומסתבר שזה עבד בצורה מדהימה! כל כך מדהימה ששני שליש מהעולם היה צריך להילחם בגרמניה ויפן על מנת לעצור אותם.
היטלר סילק את קרטל הבנקאים ונהג כמו לינקונן זה מסביר הרבה על איך היטלר הביא את גרמניה הנאצית לגדולת.
זה גם מלמד אותנו על הפונטציאל שלנו בלעדי שליטת הבנקאים…
היטלר ללא ספק יצג את הרוע המוחלט,לפחות כלפי היהודים, אבל אסור לנו לשכוח שכול אירופה וארה"ב היו שותפות בהסכם הזוי של שתיקה, ולא נקטו אצבע כדי להפסיק את הטווח בנו, אפילו לא לעקב אותם בהפצצת מסילות ברכבת..
היטלר רצה לטובת העם שלו וגרמניה, הוא אומנם רצה וניסה להישללט על העולם אבל לא לפני שהוא הבין שהמערב משעבד אותו ואת גרמניה זה מה שהניע אותו ודרך אגב זה מה שהניע את העם הגרמני…
נוצר מצב שמבחינתנו יש שני ענקים, אחד יותר גרוע מהשני אחד רוצה להשמיד אותנו ואחד רוצה לשעבד אותנו.
הצד שניצח ניצל את השואה, השנאה של העם היהודי לנאצים וניצל אותה כדי לשעבד אותנו כאן בארץ הקודש.
2.השפל הגדול בארצות הברית והעולם בשנות ה20 ניגרם מהלוואות שלקחו המדינות, בתקופת שנות ה20 ממשלות יכלו למכור חוב [בצורת איגרות חוב] לבנק המרכזי מה שיצר מנגנון בלתי פסיק של הדפסת כסף אשר גרם למשבר בכלכלי החמור ביותר בעולם.
מאז בנקים מרכזים לא יכולים להנפיק חוב ישרות לבנק המרכזי אלא היא מנפיקה לשוק החופשי ואם השוק מאמין במדיניות הכלכלית של המדינה הוא יקנה ממנה איגרות חוב.
עכשיו שהמדינה מוכרת איגרת חוב לציבור זה למעשה הדפסה כי בזמן פדיון האגרת הבנק המרכזי מחוייב [חוק] לתרגם אותו לכסף אז הוא מדפיס…
אלא מה בעקבות המשבר ב2008 הם הצליחו להחזיר את הסיבה שגרמה לשפל הגדול ואיך?
הפחתה כמותית- זאת אומרת שהבנק המרכזי מודיע לציבור שהוא יקנה מימנו את האגרות חוב הממשלתיות וכך הוא עוקף את האיסור של בנק מרכזי לקנות באופן ישיר חוב מהמדינה מכיוון שמ2008 הבנק המרכזי האמריקאי והבנקים המרכזים באירופה מתערבים וקונים את איגרות החוב הממשלתיות מהציבור וזאת הסיבה היחידה למה אירופה וארה"ב עדיין לא קרסו…
תהליך זה מגדיל את החוב, יגרום להיפר אינפלציה ולשפל גדול…
אנחנו צריכים את הכסף וצריכים את התחרות זה מה שעושה אותנו עצמאים חופשיים, אבל מה, אנחנו צריכים מערכת כלכלית הוגנת ללא חוב שהמדינה תנפיק את הכסף ותשקיע אותו בצמיחה במקום שכמו היום הכסף שוקע במרתפי הבנקים המרכזים.
דרך אגב עד 2008 בעלת החוב האמריקאי הרב ביותר הייתה סין היום זהו הבנק המרכזי הפדרל ריזרב
אז לא צריך קומוניזים לא צריך מדיניות רווחה שווה צריך מה שזאב ז'בוטיסקי אמר: השיטה הקפיטליסטית היא הטובה ביותר, אך מכיוון שהיא מייצרת תחרות צריך רשת ביטחון למפסידים כדי שיוכלו לחזור למשחק ולנצח…
יניב תודה על התזכורת בקשר להיטלר זה נוגד את מה שאלקס ג'ונס אומר שהבנקאים תמכו גם בהיטלר וגם במתנגדיו בזמן
המלחמה.
אמרת שכל מדינה חיבת צמיחה לפחות בשיעור הריבית על החוב שלה על מנת לשלם את החוב.אני חושב שאתה טועה כאן.
תאורטית הכסף יכול לבוא מהציבור – באמצעות מיסים – בהנחה
שהחוב והריבית לא גדולים מידי.
מובן שבדר"כ זה לא קורה במציאות כי אם זה יקרה לאזרחים יהיה הרבה פחות כסף והם יתקוממו – זה מה שקורה עכשיו באירופה.
לגבי ההפחתה הכמותית שצינת שקרתה ב 2008, אני לא בטוח
שאתה צודק.
אני חושב שההפחתה נגרמה מחובות אבודים:ברגע שמכריזים על
חוב כאבוד נמחק כסף מהמערכת.
אם מי שחייבים לו את הכסף הוא הפדרל ריזרב ולא הממשלה הסינית לא נראה לי שזה משנה כי ממשלת ארה"ב עדיין חייבת אותו סכום.
אמרת שנעשה סדר… מעולה…
קודם בוא ואבטל את כל מה שאמרת על ידי זה שאומר שאתה בטח תלמיד נלהב של כלכלה כספית… אם לא אקדמאי, אז לפחות מישהו שיש לו רווח מהעיניין ולכן אתה לא יכול להוות גורם אובייקטיבי לבדיקה אמפירית של כלכלה כספית בעולם האמיתי… (זה סתם לשם התגובה על ה"כמה שטויות בפוסט אחד".. אני לא אוהב שמשתמשים באלימות ואד הומינם כדי להתמודד עם טענה, ולכן רק כדי להוריד את האטיטוד, הבאתי מראה)
1. מנגנון הכסף הוא מערכת שבה כל אחד תופס באופן אלים מבעוד מועד משאב מסויים, ולאחר מכן סוחר במשאב הזה עם אדם אחר, משום שלאדם אחר אין גישה למשאב ולכן הוא במחסור.
כך המערכת הכספית קיבלה את הבסיס שלה להתפתחות. זאת אומרת הכל התחיל באלימות.
אחרי שנים מספר אנשים החליטו להרגיע את האלימות, ולהגיד שזה בסדר שאדם יהיה בעל המשאבים, שכן הוא קיבל אותם במסחר או הראשון שמצה זה שייך לו… דבר שרחוק מהמציאות משום שעל מנת לדרוש בעלות על משאב טבע, אתה חייב הסכמה שרירותית של בעלות מוגבלת. זאת אומרת על מנת שמערכת כספית תתקיים אתה חייב להסכים לאפשר אלימות במקרה ולוקחים משהו שתפסת מבעוד מועד באלימות בעצמך.. משאב ששייך לכולם והיה לפניך ולפני כל השאר…
אני אישית אם אתה שואל אותי.. בעד מערכת של הסכמה שרירותית לתכנון משותף של שימוש במשאבים בצורה משותפת על מנת ליצור שפע.
זאת נקודת הסתכלות דיי חדשה יחסית בשבילך, כי אתה לא חשבת אף פעם האם תגלית באמת שייכת לאדם מסויים בלבד, או שהיא שייכת גם לכל אותם אנשים שעזרו לו להגיע לתגלית…
וכך אני בעד מערכת של יצירת שפע מלחתחילה, כדי למנוע את הצורך של מסחר, החלפה של מוצרים.
למעשה אני בעד יצירה משותפת של מערכת שעובדת ומביאה לכל בני האדם את כל מה שהם צריכים, ללא אלימות, כמו שלמישהו לא ישאר…
תפעול מכונות הוא נחלת העבר.. ואם תלמד קצת הנדסת מכונות ורובוטיקה, אתה תגלה שמכונות היום עובדות בעצמאיות מוחלטת, אלה אם כן צריך לשנות את צורת העבודה שלהם… למעשה אתר האינטרנט הזה שבו אנחנו מדברים עכשיו, הוא דוגמא מעולה למכונה שפועלת בעצמאיות מוחלטת… אתה חושב שיש מישהו שמזיז גלגל שגורם לאתר הזה לפעול? התחזוקה נדרשת רק כאשר יש צורך בשינוי מבני של האתר. או במקרה של חבלה בזדון.
מעולם לא ביקשתי ממך לוותר על החירות שלך.. ואשמח אם תבטח בי קצת יותר..
למה לבטל תחרות?
הקייס נגד תחרות
http://www.youtube.com/watch?v=MMLLz15FdeQ
חוסר תחרות במערכת כספית אכן מוביל להרעת המערכת… אמנם זה אתה מבקש להישאר במערכת כספית ולעודד אותה, לא אני. אני בעד ביטול מערכת המחסור ויצירת מערכת שפע.
בקשר לכלכלה שלא מבוססת חוב..
ניקח את המונח הדומה "חברה שלא מבוססת על אלימות"
מה שזה אומר שחברה שלא מבוססת על אלימות, לא אמורה לייצר או לדרוש אלימות מעצם הגדרה.. זאת אומרת.. כן אפשר שאדם ירצח בחברה הזאת, אבל שהחברה לא גורמת לזה.
נחזור להגדרה לכלכלה שלא מבוססת חוב.
כלכלה שלא מבוססת חוב חייבת לשגשג גם ללא חוב… משמע ללא הלוואות ללא ריבית וללא כל סוג של אשראי… ואם מישהו מלווה ממישהו אחר משהו, זאת זכותו, אך לא נגזרת של הכלכלה.
עם זאת כלכלה שמחייבת צמיחה (על מנת שכל אדם יוכל לקבל הזדמנות לפתוח עסק מצליח משלו הכלכלה חייבת לצמוח באופן תמידי) מחייבת שימוש במערכת הלוואות ואשראי, כדי שכל אדם יוכל להצליח לגרום לכלכלה לזוז..
אז הכלכלה הכספית מחייבת שימוש בחוב, כדי לצמוח.. זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד שיש כלכלה כספית שהיא ללא חוב.. כי זה בדיוק כמו שתגיד שחברה שמחייבת רוצחים אבל לא רוצחת בעצמה, היא חברה ללא רוצחים…
אתה מצליח לשכנע את עצמך עם הטענות המוגכחות הללו?
האם זה שהמטבע היה ללא חוב בזמן הייצור גרם לכך שלא יהיו עניים?
או שאולי אתה דווקא בעד שיהיו עניים ? כי אם כן אתה קצת נוגד את כל הרעיון של כלכלה… "מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו."
אתם שוב משתמש במונחים מתוך נקודת הסתכלות של חינוך כספי…
"אנחנו צריכים תחרות זה מה שעושה אותנו עצמאים וחופשיים"
למעשה זאת אמרה שאינה מתקשרת למציאות באופן ממשי.. כי היא רק חצי נכונה.. היא עושה אותנו חופשיים לשחק במשחק סכום אפס שבו צד אחד תמיד יפסיד…
אבל שוב. אתה כלכלן ואינך מבין שום דבר בחברה אנושית ושגשוג אנושי.. כמו גם בתכנון ושימוש במשאבים בצורה יעילה וחכמה…
ההפך ממה שקורה בפועל על פי הסרט הזה שהובא כאן.. השבתה מתוכננת היא ההפך הגמור משגשוג משאבי ויצירת שפע.. זאת יצירת מחסור הלכה למעשה.. יצירת מחסור היא רק חובה של מערכת כלכלית שמתבססת על המחסור כאקסיומה, וכאשר אין מחסור אין במה לסחור.
למעשה כמו שהובא בסרט הנל, כבר לפני 100 שנים הייתה לנו יכולת לייצר מנורות שמחזיקות מעמד לתמיד… אתה חושב שזה רק מנורות שאנחנו יכולים לבנות שיחזיקו מעמד? אפשר לבנות כל מוצר היום שיחזיק מעמד.. אם תיצא איי פעם ממדפי התיאוריה הכלכלית ותכנס למדפי הפרקטיקה של תעשיה וניהול, תגלה שהשבתה מתוכננת זה נוהל קבוע ומקובל אצל תעשיינים.
אמרת "קודם בוא ואבטל את כל מה שאמרת על ידי זה שאומר שאתה בטח תלמיד נלהב של כלכלה כספית… אם לא אקדמאי, אז לפחות מישהו שיש לו רווח מהעיניין ולכן אתה לא יכול להוות גורם אובייקטיבי לבדיקה אמפירית של כלכלה כספית בעולם האמיתי… (זה סתם לשם התגובה על ה"כמה שטויות בפוסט אחד".. אני לא אוהב שמשתמשים באלימות ואד הומינם כדי להתמודד עם טענה, ולכן רק כדי להוריד את האטיטוד, הבאתי מראה)"
עכשיו באמת הגזמת.
אתה מבטל אותי כי:
1.אני תלמיד נלהב של כלכלה כספית.
2.אני אקדמאי.
3. אני ירווח מהעיניין.
4.אני לא אוביקטיבי.
עשית לי "מראה"? עם הכדור בדולח שלך? ככה אתה שולל דעות אחרות? תוקף ומעליל עלי אישית כאילו שאתה מכיר אותי?
אני בן 28 נשוי + 1 עובד כמנהל משמרת, ללא תואר ולא לומד כרגע לתואר.
אז מה שיש לי להגיב על זה:
רק על עצמי לשקר ידעתי
אנחנו מרמים את עצמנו הרבה יותר ממה שנדמה לנו. ההונאה העצמית הזאת סייעה לנו לשרוד ולהתפתח, אבל לפי אבי הביולוגיה האבולוציונית פרופ' רוברט טריברס, היא הגיעה לרמה שמסכנת את יציבות החברה והכלכלה. ככה זה כשכולם בטוחים שהם יותר חכמים מהשאר, ועושים יחד טעות שמחירה כבד .
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3558367,00.html
עכשיו לתוכן דבריך:
אמרת : "מנגנון הכסף הוא מערכת שבה כל אחד תופס באופן אלים מבעוד מועד משאב מסויים, ולאחר מכן סוחר במשאב הזה עם אדם אחר, משום שלאדם אחר אין גישה למשאב ולכן הוא במחסור.
כך המערכת הכספית קיבלה את הבסיס שלה להתפתחות. זאת אומרת הכל התחיל באלימות.
אחרי שנים מספר אנשים החליטו להרגיע את האלימות, ולהגיד שזה בסדר שאדם יהיה בעל המשאבים, שכן הוא קיבל אותם במסחר או הראשון שמצה זה שייך לו… דבר שרחוק מהמציאות משום שעל מנת לדרוש בעלות על משאב טבע, אתה חייב הסכמה שרירותית של בעלות מוגבלת. זאת אומרת על מנת שמערכת כספית תתקיים אתה חייב להסכים לאפשר אלימות במקרה ולוקחים משהו שתפסת מבעוד מועד באלימות בעצמך.. משאב ששייך לכולם והיה לפניך ולפני כל השאר"
כסף זה אמצעי ולא מטרה, לא הכסף גרם לכול הצרות בעולם אלא האדם, ולפעמים באמצעות הכסף.
לדוגמא: עשיר ו 2 ילדים גדולים, מבחינתם אין כסף כול מה שהם רוצים הם מקבלים , האבא דואג לכול הצרכים שלהם. אלא מה מכיוון שיש מחסור זמני בצעצוע מסוים, יכולתי להביא רק אחד, הילדים שלא רגילים לשום מחסור החלו לריב ולשבור…
זאת אומרת שתהיה אלימות גם בחברה ללא כסף, שמנסה לחלק את כמות המוצרים באופן שווה אל מול לדרישות….
פיתרון של אלימות לא נעוץ בביטול בכסף אלא בחינוך….
בכלכלה ללא חוב, המדינה תוכל להפנות את כספי המיסים לשם צמיחה, ליצור עוד עבודות, וביחד עם האזרחים להוביל לצמיחה ולשיפור איכות החיים.
לדוגמא היום לפני נתוני בנק ישראל 35,000,000,000 ש"ח הולכים לתשלום חוב המדינה והריביות שלה, תחשוב מה היה קורה אם הכסף הזה היה הולך לחינוך, לדיור מוגן, לבניית תחבורה ציבורית ראויה וכו'
אתה לא יכול להבטיח לי שבשיטה שלך לא יהיה מחסור, בצורת רעידת אדמה,צונאמי, שריפות ענק, היתפרצויות סולאריות מהשמש ועוד ועוד
ברגע שאין מחסור אין אלימות, אם זה בשיטה הכספית , או בשיטה שלך, ברגע שיש מחסור יש אלימות שנובעת ללא חינוך ראוי מתוך פחד…
ברגע שאנחנו בתור חברה נחזיר את השליטה על היצא הכסף שלנו נוכל להפסיק את ההתעללות שאנחנו עוברים עכשייו.
ונוכל לייצר כסף ללא חוב שיעורר חופש, עצמאות, צמיחה ושיגשוש, ולא חוב אקספונניציאלי חברתי ללא תחתית…
בנוסף מכיוון שהמערכת היא תחרותית, ובתחרות יש מפסידים [עניים], צריך רשת ביטחון ראויה כדי שיוכל להצליח…
זאת אומרת שכר מינימום הוגן, מחיר שפוי על דירה ומוצרים…..
יניב הכוונה לא הייתה להעליב או לנחש מי אתה.. אלה סך הכל להציב מראה לעומת המשפט שאתה שמת בתחילת דבריך ובהן שללת את דברי כ"כמה שטויות בפוסט אחד"… הכוונה שוב הייתה להוריד את האטיטוד והאד הומינם מהשיחה, על ידי הסכמה הדדית שאין לזה מקום בשיחה בוגרת.
אפשר להגיד איפה בדיוק אתה חושב שאני טועה, ולהציג את הטעות, אך אין צורך בתוספות כמו "כמה שטויות בפוסט אחד" … זה מנציח התגחות חסרת טעם וערבוב של רגשות בשיחה, שמנסה להביא ליצירת הבנה הדדית והשכלה הדדית..
אכן כסף הוא אמצעי… עם זאת האמצעי הזה צמח מתוך הכרה מאוד מסויימת שיש לאפשר בעלות פרטית על משאבים ששייכים לכולם, ובכך לעצור את האלימות על המשאבים.
האלימות כמובן לא באמת נעצרה.. כי מחסור גם אם הוא מוסכם שרירותית, תמיד יביא לאלימות ועוני.
אתה יכול לחנך אדם כמה שתרצה שלא לגנוב.. אבל אם אדם מגלה שהוא ללא עבודה, או גם עובד, אך אינו יכול לספק אוכל לעצמו ולמשפחה שלו, הוא יגנוב. לא משנה מה, הוא יגנוב או ימות…. והאינסטינקט החייתי של ההישרדות גורם לנו להתעלם מכל הלוגיקה והחוקים השרירותיים של החברה.. כי אם צריך לחיות, נעשה הכל בשביל שזה יקרה.
אני לא יכול להבטיח שבשיטה שלי לא יהיו אסונות טבע זה נכון.. עם זאת בשיטה של תכנון משאבים אסטרטגי, אפשר להיערך לאסונות טבע מבעוד מועד, ומצד שני לתכנן את הבתים שלנו והערים שלנו, שיתמודדו עם אסונות טבע בצורה הכי פחות הרסנית.
ובכך לפתור מחסור.
אז בקשר למחסור שהוא מוביל לאלימות אנחנו מסכימים. ואני שמח על כך…
ושוב… כסף בתור מערכת לא יכול להתקיים ללא חוב.. פשוט בלתי אפשרי מערכתית… שכן כדי שתיהיה מערכת כספית צומחת (אחד מהתנאים של מערכת כספית משגשגת היא שתיהיה צמיחה אין סופית) חשוב שלכל אדם תיהיה האפשרות לפתוח עסק, או לקנות מוצרים גם אם אין לו את היכולת הכספית באותו הרגע… משמע אשראי משכנתה והלוואות הן מרכיב הכרחי ובלתי נפרד ממערכת כספית, ולכן מחייב חוב, גם אם לא כמטבע, אבל כחלק מהמערכת.
אחד הדברים שמלמדים דרך אגב במבוא לכלכלה, הוא שמחסור הוא עובדה. ועל זה נשנעת כל המערכת הכספית…
וזאת אומרת, שהיות וערך הדברים נקבע לפי הביקוש וההיצע, משהו שנמצא בהיצע גבוהה יותר מהביקוש הוא משהו שנמצא בשפע ולכן מחירו יירד… אם מוצר יכול לא להתקלקל, הדבר יוביל לשפע במוצר בצורה כזאת, שלאחר זמן מה, אנשים יפסיקו לקנות את המוצר יותר. מה שאומר שהחברה תסגר ומישהו יפשוט רגל.
היות והמערכת מנציחה את עצמה, ואף אחד לא רוצה לפשוט רגל, לימודי השבתה מתוכננת, הן משהו שלומדים באוניברסיטה בחוג לתעשיה וניהול. זאת אומרת, אתה חייב ללמוד את זה וליישם את זה אם אתה למדת תעשייה וניהול…
מה שזה אומר בסופו של דבר… שפע לא יכול להיווצר במערכת כלכלית כספית. זה נוגד את העקרונות הבסיסיים של המערכת.
שכן אם יש משהו שיש לכל בני האדם שצריכים אותו, אז אין במה לסחור…. מה תמכור לאדם שכבר יש לו את כל מה שהוא צריך באופן אוטומתי?
בסופו של דבר גם אם תוריד את החוב מהמטבע, יש כל כך הרבה מחלות בכסף, שלנסות לתקן את זה זה בלתי אפשרי…
אמרת "ושוב… כסף בתור מערכת לא יכול להתקיים ללא חוב.. פשוט בלתי אפשרי מערכתית… שכן כדי שתיהיה מערכת כספית צומחת (אחד מהתנאים של מערכת כספית משגשגת היא שתיהיה צמיחה אין סופית) חשוב שלכל אדם תיהיה האפשרות לפתוח עסק, או לקנות מוצרים גם אם אין לו את היכולת הכספית באותו הרגע… משמע אשראי משכנתה והלוואות הן מרכיב הכרחי ובלתי נפרד ממערכת כספית, ולכן מחייב חוב, גם אם לא כמטבע, אבל כחלק מהמערכת.אחד הדברים שמלמדים דרך אגב במבוא לכלכלה, הוא שמחסור הוא עובדה. ועל זה נשנעת כל המערכת הכספית…"
לא נכון.
1. מחסור הוא עובדה בכול מערכת, אף מערכת לא יכולה להבטיח לנו לאנושות שיותר לעולם לא יהיה מחסור, אתם לא אלוהים.
2.אמרת "כסף בתור מערכת לא יכול להתקיים ללא חוב.. פשוט בלתי אפשרי מערכתית… שכן כדי שתיהיה מערכת כספית צומחת (אחד מהתנאים של מערכת כספית משגשגת היא שתיהיה צמיחה אין סופית)"
ממש לא נכון, במערכת הנוכחית כול, ואני חוזר כול הכסף במערכת הוא חוב ולכן כל חברה חייבת ליצמוח בלפחות 5%,זאת אומרת שבמערכת הנוכחית כול שנה כמות הכסף גגלה בכ5%, ואז אנחנו בתור חברה צריכים להדביק את הפער כדי לא להגיע לחדלות פירעון מערכתית…
בשיטה שלא מבוססת על חוב רוב הכסף במערכת לא יהיה בצורת חוב ואז אם האוכלוסיה לא גדלה ולא מתיעלת, לא תהיה צמיחה ואף אחד לא יפגע, איכות החיים תישמר ולא תהיה אינפלציה.
בשיטה כלכלה ללא חוב המדינה תלווה כסף אך ורק למטרות צמיחה ולא כמו היום לסגור חובות…
אמרת "אחד הדברים שמלמדים דרך אגב במבוא לכלכלה, הוא שמחסור הוא עובדה. ועל זה נשנעת כל המערכת הכספית…
וזאת אומרת, שהיות וערך הדברים נקבע לפי הביקוש וההיצע, משהו שנמצא בהיצע גבוהה יותר מהביקוש הוא משהו שנמצא בשפע ולכן מחירו יירד… אם מוצר יכול לא להתקלקל, הדבר יוביל לשפע במוצר בצורה כזאת, שלאחר זמן מה, אנשים יפסיקו לקנות את המוצר יותר. מה שאומר שהחברה תסגר ומישהו יפשוט רגל.
היות והמערכת מנציחה את עצמה, ואף אחד לא רוצה לפשוט רגל, לימודי השבתה מתוכננת, הן משהו שלומדים באוניברסיטה בחוג לתעשיה וניהול. זאת אומרת, אתה חייב ללמוד את זה וליישם את זה אם אתה למדת תעשייה וניהול…
מה שזה אומר בסופו של דבר… שפע לא יכול להיווצר במערכת כלכלית כספית. זה נוגד את העקרונות הבסיסיים של המערכת.
שכן אם יש משהו שיש לכל בני האדם שצריכים אותו, אז אין במה לסחור…. מה תמכור לאדם שכבר יש לו את כל מה שהוא צריך באופן אוטומתי?"
לא נכון!
המצב כרגע בגלל שהכלכלה מבוססת על חוב, רוב החברות, אנשים, מדינות, מחזירים חובות…
בגלל זה יש השבתה מכוונת, כי לאנשים לא נישאר כסף כי הם כול הזמן מחזירים חובות אז הם משתדרגים רק שיש ממש צורך, והיצואנים חייבים לעמוד בתשלומי החובות אז הם יוצרים מיניפולציות בצורת השבתה מכווונת כדי לשרוד…
ברגע שכולם לא יחזירו חובות יהיה להם כסף ואז יצרכו לפי הדרישות שלהם ולא לפי הכיס שלהם…
בשיטה כלכלית ללא חוב גם אפשר לנצל את המכונות גם אפשר ליעל שידרוג ואורך חיי מדף.
אנשים טובים מטבעם, אבל במערכת שנועדה לרושש אותנו, כולם משועבדים לחובות, ולכן כולם פועלים מתןך פחד לעתידם ולא מתוך האהבה לחברה.
בעזרת שיחרור העולם מהחוב ננטרל את הפחד ובאמצעות רשת ביטחון של דיור מוזל, מזון, מוצרים ועבודה האנשים יוכלו להפסיק לפעול מתוך פחד, ולעבור לתדר האהבה שהוא יוביל אותנו לחברה עשירה ובריאה יותר…
צריך ונוכל להישתמש באנרגיה חופשית, נעיף את קרטל הנפט ששולט על עולם האנרגיה.
המדינה תממן פרויקטים לא ריווחים, כמו מציאת תרופה למחלה נדירה…
נוכל לעשות כול מה שאתה רוצים.
העיניין שכסף מהווה חופש וחירות , בזה שאני מרוויח כסף אני מקבל תגמול לעבודה שלי, ואני יכול להחליט מה כמה ואיפה ליצרוך…
אם תיקח לנו את זה ותגרום לנו להיות תלויים במערכת שמספקת לנו הכול באופן שווה אנחנו לא באמת חופשיים ואז לא מאושרים…
אמרת "אם מוצר יכול לא להתקלקל, הדבר יוביל לשפע במוצר בצורה כזאת, שלאחר זמן מה, אנשים יפסיקו לקנות את המוצר יותר. מה שאומר שהחברה תסגר ומישהו יפשוט רגל."
1.אלוהים לא ברא משהוא שלא מיתקלקל, אז בטוח שהאדם לא יצליח.
2.האוכלוסיה בתקווה תמיד תגדל כך שתמיד יצטרפו לקוחות חדשים.
3. וזה כול העיניין, זה שהמצאת מוצר מוצלח לא אומר שהמוצר הזה יהיה הכי מוצלח לנצח, אתה בשוק תחרותי ולכן יזמים ינסו ליצור מוצר טוב יותר והם יצליחו, וטןב שכך ככה אנחנו צומחים ומשתכללים,שזה קורה אותה חברה תפשוט רגל וזה טוב ובריא ומקדם את השוק, בגלל שהשוק בריא ויש מלא עבודות אותם מפוטרים ימצאו מקום נוסף מייד ויתרמו מכישרונותיהם לחברה שלנו…
לסיכום.
המדינה = גוף
קרטל הבנקאים = קרציה מוצצת דם
אברים = ערים [ואנחנו בתוכם התושבים]
הכסף = דם
הגוף לא מתפקד טוב, לא ביגלל הדם, לא צריך לרוקן את הגוף מדם ולהחליף אותו…
אלא צריך לסלק את הקרציה שמוצצת את דם ולא מאפשרת לדם לזרום בחופשיות ולהגיע לכולם בקלות, לספק ולהאכיל את כול האברים….
אולי המסמך הבא יסכם את כל הביקורת על המערכת הכלכלית הנוכחית בצורה שתיהיה יותר פשוטה להבנה:
http://www.izm.org.il/image/users/185359/ftp/my_files/The%20Zeitgeist%20Movement%20-%20Activist%20Orientation%20Guide%20(hebrew%20105).pdf?id=8146187
שלחת לי לינק למסמך של 112 עמודים :
תנועת הצייטגייסט
הערות ותגובות
מדריך התמצאות לפעיל (קובץ מידע והכוונה)
מה קרה קשה לך להתמודד עם האמת אז אתה חוזר הביתה ל"מדריך התמצאות לפעיל"
ילד, אתה אמור ללמוד את תוכן המסמך, ואז להשתמש בו לביסוס טענותך, אבל לא ברגע שאתה מסתבך, אתה שולח למדריך של תנועה בעל 112 עמודים.
אתה והתנועה שלך קומוניסטים ולראיה מתוך המסמך "הכוונה כאן היא לקומוניזם בצורה שיושמה בעבר, ולא בצורה האידיאלית שבה אין שימוש בכסף"
אתה מבין אתם רוצים קומוניזים בצורה אידיאלית שבה אין שימוש בכסף.
בנוסף אנחנו מדברים על כלכלה ואתה מבטל אותה על סמך מסמך שבו רשום ש "מטרת מסמך זה אינה להציג מאמר שלם אודות המונח כלכלה. למעשה, יסוד חלקי של מסמך זה בא להראות כיצד, בעזרת שימוש
בטכנולוגיה וצמצום המחסור, %99 מכל רעיון הכלכלה הוא כעת רעיון מיושן ולא רלוונטי .
אתה מסתמך על מסמך שאומר לך מראש שהוא לא מתייחס באופן ישיר ויסודי, לכלכלה הכספית וסוגיה, ולא בוחן כל אספקט שלה…
אלא יוצא ללא כול ביסוס עובדתי ש "מכל רעיון הכלכלה הוא כעת רעיון מיושן ולא רלוונטי."
נו באמת….
זה שהמין האנושי לא רוקד כמו שצריך, לא אומר שהריצפה עקומה וצריך לשבור ולרסק אותה….
אנחנו יודעים שהכלכלה קורסת לא בגלל הכלכלה אלא בגלל : בעיה – תגובה – פיתרון
יש קשירת קשר בין אנשי מפתח בכלכלה העולמית, הם יוצרים בעיה – מרסקים את הכלכלה בכוונה על מנת ליצור תגובה – כאוס, פניקה, ופחד גדול שיאלץ את האנושות להיתכנס ולדרוש פיתרון מיידי, ואז יגיע השלב שבו הם מיישמים את התוכנית שלהם באישורנו סדר עולמי חדש ומטבע בין לאומי.
אתה והתנועה שלך רוצים אותו דבר, לנצל משבר על מנת ליצור סדר חדש, אתם רוצים שליטה ושניסמוך עליכם שתדאגו לכול צרכינו… קוראים לזה עבד…
כאשר אדם בא ואומר לי שאני יסמוך עליו שאני יחיה עד גיל 90 ושאני לא יהיה חולה, אני לא יקח אותו ברצינות כי הוא חושב שהוא בשליטה מוחלטת על גורלו וגורלי וברור לכול שאין שליטה מוחלטת על כלום…
אז אתה והתנועה שלך באים וטוענים שאתם יכולים ליצור מערכת אוטופית שבה אין כסף, לא עובדים וכולם מסופקים ומקבלים כול מה שהם חושקים בו…
מה אתם אלוהים, נראה שכך אתם חושבים ובינינו כול מעשי הזוועות של העולם ניגרמו בגלל אנשים שחשבו שהם בשליטה, אלוהים…
אתה מקרה עבוד, אתה פעיל זומבי של תנועה מסוכנת, אבל אני מקווה ששאר הקוראים הבינו שמדובר באותה גברת רק שינוי אדרת, הכוונה שצייטגייסט = NWO
החלק ההיסטורי של הבדיחה תנועת צייטגייטס יהיה עזרה בהפצת האמת ותו לא.
אני מבין… אתה לא מורגל לדיון לא אלים.. בטח התעללו בך כשהיית קטן, ולכן אתה לא מסוגל לצאת מדפוס המחשבה שכולם רוצים להרע לך…
אני לא טענתי שאני יכול ליצור מערכת אוטופית.. זה אתה טענת.. אולי במקום לתקוף ולצעוק ולקלל ולקרוא בשמות.. אולי תקרא את מה שכתוב במסמך ותבין עד כמה שאתה טועה? או שאולי אתה מפחד לטעות ולכן אתה אפילו לא מתחיל לקרוא, כי כל חייך תלויים במציאות הכוזבת שרקמת לעצמך שלא יכול ליהיות יותר טוב מהמחסור…
אתה טרול מארץ הטרולים.. לא מדבר לעולם על הנושאים עצמם מאשים ומטיח נושאים כאילו אתה יודע על כולם מי הם ומה מטרתם… סלח לי, אבל אתה אידיוט ואין לך מושג קלוש… אבל בבקשה ממך תדחוף את הדעות שלך לחור שממנו הם הגיעו, ותפסיק לדבר על דברים שאין לך מושג בהם.. אלה אם כן תרצה כמובן לקרוא ולהתעמק על מה התנועה כן מדברת… ולכן שלחתי לך את המאמר.. לבדוק עד כמה כוונותיך טהורות. מסתבר שאתה עוד טרול חסר עמוד שדרה שמחפש להאשים את כל העולם ואחותו ולא טורח לרגע לקרוא ולחקור ולפתח מערכות טובות יותר בעצמו..
ואתה קורא לי ילד?
אתה כאן הילדותי חסר האחריות שלא לוקח את האחריות על חייך, ומפתח ובודק דברים טובים יותר.
אתה פחדן.
אין לי יותר מה לדבר איתך.
אני קראתי את המסמך זה די כיף כי עשו אותו קל
לקריאה.אומנם הוא ארוך אבל עם הזמן,לאט לאט.
ווואווו איזה היתמוטטות עצבים, מה כבר קרסת…
אני קראתי את המסמך והרי צוטטתי מימנו אידיוט…
אני הוא שהיתייחס לכול טענה שלך כולם יכולים לראות, בצורה מפורטת ויסודית, אתה בחרת ליברוח מהדיון ולישלוח אותי למסמך מעניין אך לא ממש קשור, אחי זה בריחה…
גם שאלדד שאל שאלות קשות, שלחת אותו לפייסבוק של התנועה, אני מבין שזה סידרתי אצלך…
אני אולי קצת מחוספס וחד, אבל אני לעומתך תמיד גם מדבר לעיניין וסותר כול טענה טיפשית שלך..
אז תברח גם עכשיו למדריך של התנועה ולפייסבוק של התנועה ….
כול מה שאתה יודע אתה מקבל מהתנועה…
אז קדימה ,אתה והתנועה שלך תתניעו
מצטער אני לא מר מידע אין סופי… יש דברים שאני לא זוכר ויש דברים שאני לא יודע לענות עליהם… ויש דברים שחזרתי עליהם כל כך הרבה פעמים שאם בן אדם לא רוצה להבין הוא לא יבין…
שוב.. אם תרצה להבין קצת יותר על מה אני מדבר… הרשות נתונה והמסמך והתנועה פתוחים לכל אחד…
המשפט שציטטת הוא פירוש למושג "קומוניזם"
אתה אולי קצת לא מבין כיצד קוראים מידע שיש לו כוכביות, אבל כשהמידע מופיע בכוכבית (מספרית) אז המידע הוא בעצם הסבר ייחוס להסבר על הביטויים והמילים שמשתמשים בהם בגוף הטקסט. זה לא הסבר על עמדת התנועה למה שהיא רוצה להביא…
המסמך הזה מציג בצורה מאוד יפה למה כלכלה כספית זה מושג מיושן… לא הוא לא יסביר לך כיצד המערכת הכלכלית עובדת בפרוטרוט.. אבל יסביר את הבסיס של הנחת הייסוד של המערכת הכלכלית הכספית.
להאשים את המין האנושי בכך שהוא לא "רוקד כמו שצריך" זאת האשמה בוטה שגובלת בבקשה לרצח המוני, כי פשוט הכלכלה "בסדר גמור!"
לא אני והתנועה שלי לא רוצים "שליטה" אבל כן רוצים ליצור סדר חדש.. סדר שבו כל אדם יהיה חופשי עד גבול היכולת שלו מבלי לפגוע בסביבה ובאנשים אחרים… חופשי לפתח ולחיות את חייו עד גבול הטכנולוגיה האנושית והיצירת מערכת שלא מייצרת מחסור ואלימות.
אף אחד לא דיבר על להאריך את חייך על גיל 90… למה אתה מכניס לי מילים לפה?
שוב התנועה הזאת לא שוטפת את השכל לאף בן אדם וכל רמיזה כזאת היא בגדר חוסר הבנה בסיסית של מבנה התנועה.. אין לה מנהיגים.. והיא תנועה שורשית פתוחה וחופשית שבה כל אדם יכול לבוא ולהציע פתרונות הוליסטיים וממשיים לכל האנושות… אם אדם רואה שיש משהו שאינו עובד כשורה, הוא יכול להציע פתרון והדבר יתקבל בברכה.. כי זאת תנועה מדעית.. שמתבססת על השיטה המדעית לפתירת בעיות והתפתחות.
ולא יניב אני לא עומד להגיב בנחמדות לתגובות טרוליות שמאשימות אותי בסדר עולמי חדש או בהזיות קונספירציוניות נוספות.. אם תרצה.. אתה יכול להכנס וללמוד… אבל אני בטוח שלא תרצה.. כי אתה לא באמת רוצה למצוא פתרון אמיתי.. אתה לא באמת רוצה לפתוח ולפתח משהו יותר טוב.. אתה סתם יושב לך ונהנה לחפור על שטויות שאינם קשורות לשום פתרון…
הבעיה היא לא "אנשים רעים" … אין דבר כזה ידידי… יש אנשים מסתגלים. ויש אנשים שהסתגלו למערכת מעוותת ועקומה ולכן פיתחו התנהגות עקומה… זה לא אומר שהם רעים… אלה שהם עשו את ההסתגלות שלהם בצורה הכי טובה לסביבה העקומה שבה הם חיים.
הכלכלה קורסת בדיוק בגלל הכלכלה… כלכלת מחסור בעידן של שפע, תקרוס תמיד… אתה יודע למה? כי האנושות מנסה ליצור שפע, וכלכלה מתבססת על מחסור.. וכאשר המחסור נעלם, הלכלכה קורסת. זה הכל. פשוט.
ולא לא כל מה שאני יודע אני מקבל מהתנועה… למעשה התנועה לא המציאה שום דבר … רק משתמש ואוספת מידע מכל הקצוות האפשריים… למעשה התיינתי לא פעם גם בפורום של קפיטליסטים ליברטנים, על הנושאים הללו ממש.. הם כמובן מאמינים בדת הכסף… לכן קשה היה להם ליהיות לא פונדמנטליסטים.. כי הם לא מכוונים אפילו למציאות של שפע…
שוב.. תחקור. תלמד. תקרא.. תיישם ותפתח שיטות לפיתוח השפע… ואם לא תצליח תפתח עוד… המטרה היא שפע.. ולא מערכת כלכלית להעברת מחסור מאדם לאדם ויצירת מחסור נוסף.
סטס בוא תהיה אמיתי לפחות אם עצמך…
אני אמרת:
1.שלפי דעתי אתה מדבר שטויות והסברתי למה…
2.קראתי לך ילד כי לפי דעתי התנהגת כמו ילד שבורח מדיון
3.אני כן חקרתי וכן בדקתי ולפי דעתי התנועה הזאת מסוכנת..
אבל אתה אמרת:
1.אני תלמיד נלהב של כלכלה כספית.
2.אני אקדמאי.
3. אני ירווח מהעיניין.
4.לא יכול להוות גורם אובייקטיבי לבדיקה אמפירית של כלכלה כספית בעולם האמיתי…
5.אתה כלכלן ואינך מבין שום דבר בחברה אנושית ושגשוג אנושי.. כמו גם בתכנון ושימוש במשאבים בצורה יעילה וחכמה…
6.אתה לא מורגל לדיון לא אלים..
7.בטח התעללו בך כשהיית קטן
8.אתה לא מסוגל לצאת מדפוס המחשבה שכולם רוצים להרע לך
9.אתה טרול מארץ הטרולים
10.מאשים ומטיח נושאים כאילו אתה יודע על כולם מי הם ומה מטרתם
11.אתה אידיוט ואין לך מושג קלוש…
12.תדחוף את הדעות שלך לחור שממנו הם הגיעו,
13.אתה עוד טרול חסר עמוד שדרה
14.אתה כאן הילדותי חסר האחריות שלא לוקח את האחריות על חייך
15.אתה פחדן.
אז מי פה הטרול…….
אני לא אמרתי שאתה שהבטחת לי לחיות עד גיל 90 , אלא נתנתי דוגמא, ולמה?
כי אמרת "אם מוצר יכול לא להתקלקל, הדבר יוביל לשפע במוצר בצורה כזאת"
לפי דעתי מי שחושב שהוא יכול לבנות מוצרים שלא יכולים להתקלקל, לא רציני….
אין שוב דבר בטבע או ידוע לאדם שלא מיתקלקל/נישחק…
אחי אתה אמרת:
"ושוב… כסף בתור מערכת לא יכול להתקיים ללא חוב.. פשוט בלתי אפשרי מערכתית… שכן כדי שתיהיה מערכת כספית צומחת (אחד מהתנאים של מערכת כספית משגשגת היא שתיהיה צמיחה אין סופית)"
ואני מנסה להסביר לך, ואתה מיתעלם…
אתה לא יכול להשוות כלכלה מבוססת מטבע פיאט,כלכלה רזרווית מבוססת חוב…
לכלכלה לללא חוק הרזרווה,ולא מבוססת חוב כאשר המדינה מנפיקה את הכסף ללא חוב…
אם תבדוק איתי את ההבדלים בין שני השיטות הכספיות הללו, אתה תבין שכלכלה שלא מבוססת חוב יכולה לעבוד ואפילו בצורה שתטיב אם כולם…
אתה מישום מה לא מוכן להיכנס לעולם הכלכלה הכספית ולגלות שם שיטות אחרות..
אחי אני כבר 6 שנים לומד וחוקר כדי למצוא דרך שתטיב עם כולנו, אני אבא לילד ואני רוצה להשאיר לו מדינה ומערכת שבה הוא יהיה מאושר…
אני לא מוכן לקחת שום דבר מעליו, אני רוצה להפוך כול אבן לפני שאני פוסל לחלוטין את הכסף, ועובר לשיטה ללא כסף, או כול שיטה אחרת…
אתה, לא מוכן להעמיד את הדעות שלך במבחן…
אנחנו חייבים את זה לילדנו, אסור לנו לטעות שוב….
אז סליחה שאני קשה,אבל אני לא טרול…
דווקא מי שתקף אישית וניסה לערער את אמינותי היה אתה….
כול טוב לך אחי היקר….
ודרך אגב גם במסמך עצמו יש הרבה מידע על כשלי המערכת הכלכלית… רוב הכשלים לא קשורים כלל לעקרון הכסף כחוב …
למעשה בכסף תמיד יהיה חוב לא משנה מה… גם אם הכסף עצמו יהיה ללא חוב התחלתי, כדי לקבל כסף לפתיחת עסק, או קניית בית או רכישת מוצרים יקרים שאין לך את הכסף בשבילם כרגע, אתה חייב לקחת הלוואה אשראי או משכנתה… כולם צורות שונות של חוב, שחייב להתקיים אם אנחנו רוצים כלכלה צומחת שבה לכל אדם תיהיה הזכות לקחת הלוואה לכיסוי ההוצאות בטווח הזמן הקצר..
זאת אומרת שלא משנה מה.. תמיד יהיה לך חוב כלכלה כספית… ואם לא יהיה לך הלוואות וחובות, אנחנו נחזור לתקופה לפני שגילו את אמריקה.. תקופת הפאודלים שבה העשירים נשארו עשירים והעניים נשארו עניים, ולא היה לאף אחד סיכוי לצאת מזה…
אז אנחנו לא רוצים מערכת כספית עם חוב, ולא רוצים מערכת כספית בלי חוב… אפשר להמשיך הלאה..
סטס אני יתן לך עוד היזדמנות להיות עניינית…
אני אחלק את תגובתי לפי סעיפים, כדי שיהיה לך יותר קל להתייחס לכול נקודה….
1.הבעיה שלי עם תנועת צייטגייסט:
לתנועה יש המון דרכים ודעות טובות ומועילות,אבל הם מתעקשים שאת הדרך הנפלאה שלהם אפשר ליישם רק בעולם ללא כסף.
זאת בעיה, כאשר בא אדם\קבוצה ואומר:
תן לי את כול הכסף שבעולם ואני ידאג שלא יחסר לך\לכם כלום…
זה נראה ונישמע כמו מיניפולציה\מזימה מכיוון שאני יודע ש:
כלכלה ללא חוב + צייטגייסט יכולים, צריכים וחייבים לעבוד יחד לטובת הכלל
ואני מסביר:
2.אנחנו מדברים על כלכלה ואתה מבטל אותה על סמך מסמך שבו רשום ש:
"מטרת מסמך זה אינה להציג מאמר שלם אודות המונח כלכלה. למעשה, יסוד חלקי של מסמך זה בא להראות כיצד, בעזרת שימושבטכנולוגיה וצמצום המחסור, %99 מכל רעיון הכלכלה הוא כעת רעיון מיושן ולא רלוונטי."
אני מדבר על ה1% שלא מיושן וכן ורלוונטי[במידה ואכן תצליחו לספק 99% מהצריכה העולמית, וכן אחי לדעתי זה אוטופי…]
האחוז הזה, זה חוסר, ישנו מוצר\צורך שהמערכת כרגע לא מצליחה לספק [שוב מבחינתי זה אוטופי]
בשביל זה צריך כסף, [וגם לשעות משבר…]
ולמה?
כי נצא מנקודת הנחה שהמכונות אכן יחליפו 80% מכוח העובדים האנושי שצריך, והמערכת דואגת לרוב צרכינו..
אז אדם יעבוד כיומיים בחודש ויקבל שכר וביטוח לאומי [ביטוח לאומי מקיף ואוטופי מידי לדעתי], ואז יוכל ליצרוך מותרות [מתוך ה1% מעלה]….
אבל דנקנר רוצה מכונת אספרסו משובצת יהלומים שכיום שווה 150 מיליון דולר…
אז שדנקנר יעבוד, יזום, כול יום ויתרום הרבה יותר מהאדם הממוצע לחברה, ויתוגמל בהתאם…
3.ברגע שהכסף ברובו לא יונפק כחוב אז החברה לא חייבת לצמוח, כי האינפלציה לא תהיה מובנת במערכת.
המדינה כאשר תהיה המנפיקה תוכל לעזור לנו ולהם ולעורר צמיחה בכך שתיתן ליזמים הלוואות נוחות ללא ריבית בכלל…
אחת הבעיות המרכזיות בכלכלה הנוכחית זה הריבית על החוב ולא החוב עצמו:
מהי ריבית:
תומס אדיסון, ממציא ואיש עסקים אמריקאי אשר המציא ופיתח מוצרים רבים שנועדו לצריכה המונית, בהם נורת החשמל, הטלגרף הדו כיווני וכו' התיחס לשאלה מהי ריבית וכך אמר (בתרגום חופשי שלי) :”אנשים שלא יהפכו כף אדמה אחת, ולא יתרמו קילו של חומר, יאספו יותר כסף מארה"ב מכל האנשים שיספקו את החומרים ויעשו את כל העבודה בפרויקט. זה הדבר הנורא בריבית…".
הבה ונבחן את האמירה אצלנו בארץ כאן והיום.
להמשך קריאה:
http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/12/blog-post_25.html
אני מאמין שכלכלה ללא חוק רזרווה ללא ריבית וצייטגייסט מסוגלים להוות פלטפורמה חליפית יעילה, למערכת הנוכחית…
אני מקווה שתגיב בצורה מקיפה ועניינית כמוני…
סטס, ברנרד יוסיף :
כל שבועיים באיזור Ariege, בדרום מערב צרפת, יש מסיבה גדולה. אנשים באים לסחור לא רק בגבינות, פירות ועוגות כמו בימי שוק רגילים, אלא גם בשעות של שרברבות, תספורות, שייט או שיעורי אנגלית. אך ורק מטבע מקומי מתקבל! מטבע מקומי מייצר עבודה ואני עושה כאן הבדלה בין עבודה לבין מִשְרות. משרה היא דבר שאדם עושה למחייתו. עבודה היא דבר שעושים כי אוהבים לעשות אותו. אני מצפה שמשרות יהפכו יותר ויותר לדבר שעבר עליו הכלח, אבל יש עדיין כמות כמעט אינסופית של עבודה מרתקת לעשות. למשל, בצרפת את יכולה למצוא אנשים שמציעים שיעורים בגיטרה ומבקשים שיעורים בגרמנית.
מעטים האנשים המצויים במערכת הכספית בתפקידים רבים ומגוונים כברנרד לייטאר
שרה ון-גלדר שוחחה עם ברנארד לגבי האפשרויות הטמונות בסוג חדש של מטבע המותאם יותר לבניית קהילה וקיימות. ניתן למצוא מידע נוסף עליו באתר: http://www.transaction.net/money
שרה: אז אתה מציע שמחסור לא צריך להיות העקרון המנחה של המערכת הכלכלית שלנו. אבל האם אין המחסור עקרון בסיס מוחלט של הכלכלה, בייחוד בעולם של משאבים מוגבלים?
ברנארד: הניתוח שלי לשאלה זו מבוסס על עבודתו של קארל גוסטב יונג מכיוון שהוא היחיד עם מסגרת תיאורטית לפסיכולוגיה קולקטיבית וכסף הוא ביסודו תופעה של פסיכולוגיה קולקטיבית. מושג מפתח שיונג משתמש בו הינו הארכיטיפּ, אותו ניתן לתאר בתור שדה רגשי שמניע אנשים, כיחידים או כקבוצה, בכיוון מסויים. יונג הראה שבכל פעם שארכיטיפ מסויים עובר דיכוי, מופיעים שני סוגים של צללים, שהם קטבים אחד של השני. למשל, אם העצמי העליון שלי – בהתאם, ארכיטיפ המלך או המלכה – מדוכא, אני אתנהג בתור רודן או בתור אדם חלש. שני צללים אלה מקושרים זה לזה על ידי פחד. רודן הוא רודני כי הוא מפחד להראות חלש, החלש מפחד להראות כרודן. רק אדם שאינו מפחד מאחד משני הצללים יכול לגלם את ארכיטיפ המלך. עכשיו בואי וניישם מסגרת זו לתופעה שזכתה לתיעוד נרחב – דיכויו של ארכיטיפ האם הגדולה. ארכיטיפ האם הגדולה היה חשוב ביותר בעולם המערבי משחר הפרה-היסטוריה עד לפני התקופות ההינדו-אירופאיות, כפי שעדיין הינו בהרבה תרבויות מסורתיות כיום. אבל ארכיטיפ זה עובר דיכוי אלים במערב מזה כ- 5,000 שנה החל בפלישות ההינדו-אירופיות – שחוזק על ידי תפיסות האנטי-אֵלָה של היהדות והנצרות, אשר הגיעו לשיאן בשלוש מאות שנים של ציד מכשפות – כל הדרך עד לעידן הויקטוריאני. אם קיים דיכוי של ארכיטיפ בקנה מידה כזה ולאורך זמן כל כך ארוך, הצללים מתגלים בעוצמה רבה בחברה. אחרי 5,000 שנה, אנשים יחשיבו את התנהגויות הצל התואמות ל"נורמאליות". השאלה שאני שואל היא פשוטה ביותר: מה הם הצללים של ארכיטיפ האם הגדולה? אני מציע שצללים אלה הם תאוות בצע ופחד ממחסור. כך אין זה מפתיע שבתקופה הויקטוריאנית – בשיא הדיכוי של האם הגדולה – שם לב מנהל בית ספר סקוטי בשם אדם סמית להרבה תאוות בצע ומחסור מסביבו והניח שכך פועלות חברות "מתורבתות". סמית, כפי שאת יודעת, יצר את הכלכלה המודרנית, שאותה ניתן להגדיר כדרך להקצאת משאבים שנמצאים במחסור באמצעות מנגנון של תאוות בצע אינדיבידואלית, אישית.
סטס שים לב זה ישנה את החשיבה שלך על כסף!!!
שרה: אז מטבעות מקומיים יכולים לספק חוסן כלשהו לקהילה שיכול לעזור לה לשרוד התמוטטות מונטרית או התמוססות בינלאומית אחרת. הזכרת גם שמטבעות מקומיים עוזרים לקדם קיימות. מה הקשר?
ברנארד: כדי להבין את זה, אנחנו צריכים לראות את הקשר בין שערי ריבית והדרכים בהן אנו מפחיתים את העתיד שלנו. אם אני שואל "האם את רוצה 100$ עכשיו או 100$ שנה מעכשיו" רוב האנשים ירצו את הכסף עכשיו, פשוט בגלל שניתן להפקיד את הכסף ללא סיכון בבנק ולקבל בערך 110$ כעבור שנה. דרך אחרת לאמר את זה היא שאם אני אציע לך 100$ שנה מעכשיו זה יהיה בערך שווה להצעה של 90$ היום. את הפיחות בערכו של העתיד מגדירים בתור "תזרים מזומנים מופחת" discounted cash flow. פירוש הדבר שבמערכת הנוכחית שלנו זה הגיוני לכרות עצים ולשים את הכסף בבנק: הכסף בבנק יגדל יותר מהר מהעצים. הגיוני "לחסוך" כסף על ידי בניית בתים עם בידוד תרמי גרוע כי המחיר המופחת של האנרגיה הנוספת למשך חיי הבית זול יותר מהבידוד. עם זאת, אנחנו יכולים לתכנן מערכת כספית שעושה את ההיפך. למעשה, היא יוצרת חשיבה לטווח ארוך באמצעות מה שנקרא "היטל עיכוב" או "היטל השהייה" demurrage charge. היטל ההשהיה הוא מושג שפותח על ידי סילביו גֶסֶל לפני כמאה שנה. הרעיון שלו היה שכסף הוא סחורה ציבורית – כמו הטלפון או תחבורה באוטובוסים – ושעלינו לדרוש דמי שימוש זעומים עבור השימוש בו. במלים אחרות, אנחנו יוצרים שיעור ריבית שלילי במקום חיובי. למה זה יגרום? אם הייתי נותן לך שטר של 100$ ואומר לך שתצטרכי לשלם 1$ כדי שהכסף ישאר בתוקף, מה היית עושה?
להמשך:
http://cafe.themarker.com/post/2360776/
אם תסתכל טוב טוב, את הדיון האלים והאשמות אתה התחלת.. אז אל תממם לי עכשיו..
כשדיברתי בצורה אלימה, זה כי הבנתי שזאת צורת הדיבור היחידה שאתה מבין.. אז בבקשה אל תנסה לסובב את זה עכשיו…
יש לך פה סרט על נורה שהומצאה לפני מאה שנה ודולקת ברציפות כבר 100 שנים ללא הפסקה… האם זה לא מוצר שלא יכול להתקלקל?
כן אכן מוצר כזה.. הוא יחזיק מעמד לפחות עד שהוא ישחק מנזקי הזמן.. אך זה יקרה עוד הרבה זמן.. כי זכוכית נשחקת אחרי 100 אלף שנים..
וכן אם תלמד קצת הנדסת מכונות אתה תבין שבהחלט ניתן לעשות מוצר שלא מתקלקל.. אם לוקחים בחשבון את צמצום השחיקה שלו עד כמה שאפשר.. כך שבסופו של דבר גם אם יש מוצר שהוא מתקלקל הוא יתקלקל קרוב לתאריך השדרוג של המוצר, או המצאת מוצר טוב יותר, ולכן המוצר יעבור מחזור…
לכן האם מוצר שלא מתקלקל זה אפשרי? כן…
שוב מתקלקל לא שווה לנשחק… מתקלקל זה אומר שהמוצר הפסיק לשרת את מטרתו.. זה לא אומר שהחומר שממנו עשוי המוצר הפסיק להוות יכולת שירות… אלה פשוט שהמוצר יתקלקל מסיבות של השבתה מתוכננת ותיכנון לקוי.
אבל אתה לעולם לא תגלה מוצר שלא מתקלקל בכלכלה הנוכחית, אלה אם כן תבנה מוצר בעצמך או תסתכל על מוצר משנות ה50.. (יש לי כמה מוצרים כאלו שעדיין עובדים)
אין בכלל קשר לחוב המובנה במערכת בכל הנוגע להשבתה מתוכננת.. זה פשוט משהו שעושים כדי שהקונה יחזור לקנות מהחנות את אותו המוצר שוב ושוב ושוב…
בקשר לכלכלה כספית.. שוב כבר אמרתי לך בכלכלה כספית לא יכול להיווצר מצב שבו מישהו ייצר מוצר שלא מתקלקל, אחרת אי אפשר למכור אותו.. (אם מודל הרווח של חברה הוא מכירת מוצרים) … בהחלט יכול ליהיות מוצר שלא מתקלקל אם המודל הוא לא רווח ממכירת המוצר, אלה מתמיכה… קח לדוגמא את לינוקס.. שזה מוצר בקוד פתוח , ללא וירוסים, לא קופא אף פעם, ואין מסכים כחולים. המוצר פשוט לא מפסיק לעבוד.
להגיד על מערכת שהיא מסוכנת, לפני שקראת אפילו את מסמך התנועה שמסביר על המערכת, ולהגיד שאתה חקרת את המערכת זה שקר אולי הכי גדול שאתה אומר לעצמך… אתה אפילו לא התחלת לחקור את המערכת.. כי אם באמת היית חוקר את המערכת, הייתה נכנס לקבוצת התנועה בפייסבוק ושואל שאלות על המערכת וכו.. מעולם לא ראיתי אותך בקבוצה עד כה…
אז איפה בדיוק חקרת את המערכת ולמה אתה חושב שהיא מסוכנת..
כיצד אתה רואה בכלכלה כספית שאנשים יפסיקו ליצור מוצרים עם השבתה מתוכננת? שהרי מוטיב הרווח הוא החשוב ביותר כאן…
אם היית נכנס לקישור ששמתי פה על הקייס נגד תחרות אתה תגלה עוד סיבה למה כלכלה כספית לא יכולה להטיב עם כולם..
למעשה יש כל כך הרבה סיבות שנוגעות בסיבות שכלכלה כספית לא יכולה לעבוד לעולם.. שממש צריך ליהיות מאמין דתי אדוק כדי לא לראות את הסיבות הללו..
אולי תרצה לקרוא את זה למה מערכת כספית לא תעבוד אף פעם:
http://www.izm.org.il/185359/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA-1
אני עכשיו מבין את הסיבות שאתה קשה.. וברור לי שאתה מעדיף את המערכת המוכרת מאשר מערכת הלא מוכרת…
מצד שני אני תומך בזה ב100% ובדיוק כמו התנועה מציע יישום ניסיוני של המערכת על כלכלה פנימית עירונית לבדיקת ייעילות ויישום בחיים.
זאת אומרת התנועה לא מציעה השתלטות על משאבי העולם והאנשים ושעבוד האנשים.. אלה מציע ליצור מערכת טובה יותר שעובדת, ושתמיד תמצא בתנאי ניסוי ושיפור פתוח.. כך שכל אדם יכול להצביע על תקלה או בעיה, ומצד שני כל אדם יכול להוסיף פתרונות ולייעל את המערכת… ככה עובדת השיטה המדעית וככה עובד קוד פתוח.
חוב הוא רק בעיה אחת של כלכלה כספית.. אם תכנס לזה ותפתח עסק, אתה תבין טוב מאוד למה אתה לא יכול להרשות לעצמך לתת את השירות הטוב ביותר במחיר נמוך… זה פשוט לא כלכלי ליצור שפע במערכת שמבוססת על מחסור..
עוד פעם אתה מסיק מסקנות אישיות ….
ועוד פעם, בלה בלה בלה בלה
אתה חוזר על אותם דברים בלי שום עובדות ראיות…
עוד פעם אתה משקר לעצמך שלא קראתי את המסמך…
עוד פעם אתה משקר לעצמל שלא בדקתי כי לא ראית אותי בתוכנת הריגול החזקה והמסוכנת בעולם פייסבוק…
אבל למזלנו יש לך את התנועה וסוף סוף הבאת משהוא עיניני שאיתו אני יכול להתחיל להיתייחס לדעות שלך ברצינות…
הבאת מסמך של התנועה שלך שבו סןף סוף מיתיחסים לכלכלה והפרדוקסים בכלכת שוק ומערכת כספית…
סטס אני יתיחס לכול סעיף וסעיף לכול פרדוקס, ואני יוכיח לך איך כול הפרדוקסים הללו נעלמים בכלכלה כספית לא מבוססת חוב…
לפני שאני יתחיל אני יציין שאני ישמח אם תעתיק חלק מהשאלות\תגובות פה לפייסבוק של התנועה וכאשר הם יענו לך אני ישמח אם תעתיק לפה, כל היותר הרי זה משובח….
צייטגייסט: היעוד של כלכלה אמור להיות הייצור של שפע ע"י ניהול משאבים יעיל.
זה התחיל מסחר חליפין ישיר (מלפפון תמורת עגבנייה…), עבר לסחר חליפין עקיף (מדיום-חליפין – ממקלות, דרך מטבעות ממתכת, ועד ניירות ערך), ומשם למערכת כספית שלמה של בנקאות והלוואות.אך כפי שנראה, איפהשהו בדרך, המערכת שחכה ואיבדה את הייעוד שלה…
1. מערכת השוק בנויה לניהול מחסור, דרך חלפנות משאבים ושירותים באמצעות מדיום-חליפין. זה אומר שהשוק צריך מחסור כדי לפעול. אבל אותה מערכת הופכת אנשים להיות תלויים בה, כך שלמחסור אסור להיעלם. אם מוצר או שירות הופך להיות שופע, לאנשים אין יכולת למכור אותו, ואז פחות כסף מתגלגל ויש פחות עבודות, וכך אנשים לא יכולים להמשיך להתקיים, כך שיצירת שפע נמנעת כל הזמן ע"י המערכת, שכן אם שפע מתקיים, אנשים גובעים ברעב.
פרדוקס – שפע יוצר מחסור.
כשל מערכתי – מערכת שנועדה לשחרר אנשים ע"י יצירת שפע, משעבדת אותם אליה ע"י יצירת מחסור.
יניב: את הפיחות בערכו של העתיד מגדירים בתור "תזרים מזומנים מופחת" discounted cash flow
הגיוני "לחסוך" כסף על ידי בניית בתים עם בידוד תרמי גרוע כי המחיר המופחת של האנרגיה הנוספת למשך חיי הבית זול יותר מהבידוד. עם זאת, אנחנו יכולים לתכנן מערכת כספית שעושה את ההיפך. למעשה, היא יוצרת חשיבה לטווח ארוך באמצעות מה שנקרא "היטל עיכוב" או "היטל השהייה" demurrage charge.הרעיון שכסף הוא סחורה ציבורית – כמו הטלפון או תחבורה באוטובוסים – ושעלינו לדרוש דמי שימוש זעומים עבור השימוש בו.
צייטגייסט: 2. המערכת הכספית בנוייה על הצורך המתמיד בצמיחה. כמובן, שאחרי זמן מסויים, הדבר היחידי שצומח זה סרטן…גדילה של כמות אוכלוסיה, מצריכה גידול בצריכה של אנרגיה ומשאבים. אך כיוון שהמערכת בנויה על קיום של מחסור, היא גורמת לכך שתמיד יידרשו יותר משאבים ואנרגיות ממה שבאמת צריך. זה אומר גידול מעריכי מהיר בשאיבה של משאבים ואנרגיה מהכוכה, יותר מהר ממה שהוא מייצר בחזרה. התוצאה היא שהמערכת, בעצם תהליך צמיחתה, משמידה את מה שמקיים אותה.
פרדוקס – צמיחה יוצרת הרס.
כשל מערכתי – מערכת שנועדה ליצור צמיחה וחיים, יוצרת הרס, חורבן, ומוות.
יניב: אין ריבית בכלל, כך אין אינפלציה ואין צורך מתמיד בצמיחה, ובעצם כך אני עוצר את התהליך שצמיחה של כסף יוצר הרס, מכיוון שאין טעם להמיר יותר משאבים ואנרגיות ממה שבאמת צריך לכסף, מכיוון שכסף לכשעצמו ללא ריבית ואם דמי שימוש זעומים עבור השימוש בו, הכסף יחזור להיות אמצעי ולא מטרה.
צייטגייסט: 3. תוצר לאומי גולמי הוא המדד לצמיחה כלכלית של מדינה. החוב הלאומי הוא המדד לכמות הכסף שעל המדינה להחזיר. כסף נוצר מהלוואות נושאות ריבית, שמייצרות את הקרן אך לא את הריבית עצמה, כך שתמיד התל"ג צריך להיות גבוה יותר כל שנה מהשנה הקודמת, כדי לכסות את הריבית של אותה שנה. אך יצירת עוד כסף, מורידה את ערכו (אינפלציה), וכך את ערך התל"ג, כך שהצמיחה עצמה, מאבדת את כוחה ע"י ההלוואות שהיא צריכה כדי להתקיים מלכתחילה.
בנוסף, התל"ג עצמו מייצג בין היתר ערכים רבים של הידרדרות חברתית – צמיחות במערכת השיטור והכליאה, במערכת המשפטית, במערכת הבריאות ובמערכת הצבאית, הן למעשה צמיחה של חסרונות של החברה.
פרדוקס – צמיחה כלכלית מצריכה הורדה בערכה.
כשל מערכתי – צמיחה כלכלית היא מדד להידרדרות חברתית.
יניב: כסף לא ייוצר יותר עם מהלוואות נושאות ריבית ,כך התל"ג לא צריך להיות גבוה יותר כול שנה, כך הכסף לא יאבד את ערכו (אינפלציה), וגם ערך התל"ג.
צייטגייסט:4. תחרות במערכת היא אמצעי ליצירת איזון, ע"י ביזור כוח וע"י הנגדתו. כלומר, הרעיון הוא שהמניע התחרותי נלקח בחשבון כמניע קיים אמפירית באופן תמידי, והדרך היחידה לאזן מערכת שבה הוא מתקיים, היא להנגיד את הכוחות של המניע הזה, האחד כלפי השני. אך כמובן, שבתחרות יש מנצחים ומפסידים, זהו משחק סכום-אפס. כך שמי שמנצח, אם בניצחון שלו הוא צובר כוח, זה נותן לו יתרון בתחרותיות הבאות.
מה שזה יוצר באופן בלתי-נמנע, זה אי-שוויון וריכוזיות של כוח.
ואז, הרעיון הוא שהממשל אמור לייצר רגולטורים שימנעו זאת, ע"י חקיקה. אבל:
מחוקקים עצמם, היבחרותם לתפקידי החקיקה, תלויה בתרומות מאותם גופים שהם אמורים לווסת.
מחוקקים עצמם, תפקודם כמנהלי הכלכלה, תלוי בקיום וצמיחת הכלכלה של אותם גופים.
כך שהמחוקקים עצמם, נדרשים לחוקק את החוקים שעוזרים לאותם גופים שהם אמורים לווסת ע"י חקיקה שאמורה לפגוע בהם, מה שמבטל את הרעיון של רגולציה מאזנת.
פרדוקס – מניעת ריכוזיות צריכה ריכוזיות כדי לממן את עצמה.
כשל מערכתי – מערכת שנועדה לייצר איזון ושוויון, מולידה חוסר-איזון ואי-שוויון.
יניב: מצרים הקלאסית, בערך שלוש מאות שנים באירופה בימי הביניים וכמה שנים בשנות ה-30 של המאה העשרים. במצרים העתיקה, כשהיית באה לאחסן תבואה, היית מקבלת אסימון, שהיה בר-החלפה והפך למעין מטבע. אם היית חוזרת כעבור שנה עם 10 אסימונים, היית מקבלת תבואה בשווי של 9 אסימונים בלבד, כי חולדות והתקלקלות היו מפחיתים את הכמות ובגלל שהשומרים במתקן האחסון היו צריכים לקבל שכר. כך שזה היה שווה-ערך להיטל-עיכוב. מצרים היתה אסם-התבואה של העולם העתיק, מתנת הנילוס. למה? כי במקום לשמור ערך בצורת כסף, כולם השקיעו אותו בנכסים יצרניים שהיו מחזיקים לנצח – דברים כמו שיפורי קרקע ומערכות השקייה. ההוכחה לכך שלמערכת הכספית היה קשר כלשהו לעושר הזה היא שהכל הסתיים בבת אחת ברגע שהרומאים החליפו את מטבע "תקן התבואה" של המצרים במערכת הכסף שלהם, עם ריבית חיובית. אחרי זה, מצרים חדלה להיות אסם-תבואה והפכה להיות "מדינה מתפתחת" כפי שהיא נקראת היום.
צייטגייסט:5. תעשייה ומסחר, נועדו לייצור יעיל והפצה יעילה של טובין ושירותים. מניע הרווח של התעשיינים, מוביל אותם לגדילה ובליעה של מתחרים. זה מעלה את היעילות שלהם, כי זה מוריד שכפולי-מאמצים (ריבוי ייצרנים), ומאגד אותם תחת קורת גג אחת (מונופול). זה מעלה את שיתוף הפעולה של אנשים בחברות שונות, שעכשיו עוברים לעבוד תחת אותה חברה, ולא כמתחרים אחד של השני. כאופציה שנייה להגדלת ייעול הייצור, יצרנים שונים יכולים לשתף פעולה במקום להתחרות, דרך כל מיני הסכמים (קרטל). אך הדבר יוצר ריכוזיות של כוח, מה שמוליד העלאת מחירים, וכך אחוז האוכלוסייה שיכול להנות מהפירות, יורד. כתגובה לכך, חקיקה אמורה למנוע היווצרות של ריכוזיות כזו, אך זו שוב אינה יכולה להתקיים, מאותן סיבות לעיל. כלומר, בעוד עולה יעילות הייצור וההפצה ע"י הריכוזיות של מאמצים, עולים המחירים, כיוון שאותם שירותים ומוצרים שמיוצרים הופכים להיות במחסור כלפי האוכלוסיה, בהשוואה לכמות המתחרים שיורדת, כך שהציבור שיכול להרשות לעצמו את אותם מוצרים ושירותים מצטמצם, ואז כמות הייצור יורדת בהתאמה.
פרדוקס – התייעלות ליצירת שפע יוצרת מחסור.
כשל מערכתי – מערכת שנועדה להעלות את כמות המוצרים והשירותים שמופצים לציבור, למעשה מורידה אותם.
יניב:באירופה במהלך ימי הביניים – המאות העשירית עד השלוש-עשרה – מטבעות מקומיים הונפקו על ידי שליטים מקומיים ואז הוחזרו והונפקו מחדש מידי זמן מה, עם מס שנגבה תוך כדי כך. שוב, זו היתה צורה של היטל-עיכוב שהפכה את הכסף לאמצעי בלתי רצוי לאגירת ערך. התוצאה היתה פריחה של תרבות ורווחה בהיקף נרחב, שתואמת בדיוק את תקופת הזמן שמטבעות מקומיים אלו היו בשימוש. כמעט כל הקתדרלות נבנו בתקופת זמן זו. אם תחשבו על מה שנדרש בתור השקעה עבור עיירה קטנה כדי לבנות קתדרלה, זה בלתי רגיל.
צייטגייסט: 6. תחרות במערכת השוק נועדה להעלאת איכות המוצרים והשירותים, ולהורדת המחירים שלהם. אך כדי להיות תחרותיים, על היצרנים להוריד עלויות, וכדי להישאר בשוק, עליהם להבטיח רכישה חוזרת של לקוחותיהם. הם עושים זאת ע"י שימוש בחומרים נחותים ובשיטות ייצור שמורידות מאיכות המוצר, שבו בזמן גם גורמים לכך שהמוצרים מתקלקלים מהר יותר, כך שאנשים צריכים לקנות שוב את אותם מוצרים, וכך היצרנים מבטיחים את הישארותם בשוק, שכן הצרכנים מובטחים לחזור אליהם בשנה הבאה.
בנוסף, ריבוי השכפולים של מוצרים, גם ע"י קיום תחרות וגם ע"י הייצור החוזר של מוצרים שהתקלקלו, גורם לדילול המשאבים הנדרשים לייצור ע"י אותם יצרנים, מה שמעלה את מחירם (שכן הם הופכים נדירים יותר), וכך מעלה את מחירי כלל המוצרים מכלל היצרנים בו זמנית.
פרדוקס – העלאת איכות המוצרים ע"י תמריצים תחרותיים, מורידה את איכות המוצרים.
כשל מערכתי – לא ניתן להוריד מחירים של מוצרים, על אף התחרות.
יניב: אנשים ישתמשו בכסף רק כאמצעי חליפין, אבל לא בתור אמצעי לאגירת ערך. זה ייצר עבודה, כי זה יעודד הפצה ויהפוך על ראשה את מערכת התמריצים קצרי הטווח. במקום לכרות עצים כדי לשים כסף בבנק, תרצי להשקיע את כספך בעצים חיים או בהתקנת בידוד בבית שלך.
צייטגייסט:7. מכניזציה ע"י קיברנטיקה (מחשוב של רובוטיקה), נועד לייעל את הייצור בתעשיה, ובכך להגדיל את התפוקה, מה שאמור להגדיל את תפוצת המוצרים בחברה. אך מכניזציה/אוטומציה, משחררת אנשים מהעסקה, ובכך מעלה את אחוז האבטלה, מה שמוריד את כוח הרכישה של אחוז גבוה יותר מהציבור. כלומר, מתאפשר ייצור מוגבר, ובאותה נשימה, יורד אחוז האוכלוסיה שיכול לרכוש מוצרים, ובכך, יורדת כמות המוצרים שמיוצרים ע"י אותה אוטומציה.
פרדוקס – התייעלות ליצירת שפע יוצרת מחסור.
כשל מערכתי – אוטומציה שמייעלת את הייצור וכך מאפשרת ייצור מוגבר, מורידה את כמות הייצור בפועל.
יניב: אנשים באים לסחור לא רק בגבינות, פירות ועוגות כמו בימי שוק רגילים, אלא גם בשעות של שרברבות, תספורות, שייט או שיעורי אנגלית. אך ורק מטבע מקומי מתקבל! מטבע מקומי מייצר עבודה ואני עושה כאן הבדלה בין עבודה לבין מִשְרות. משרה היא דבר שאדם עושה למחייתו. עבודה היא דבר שעושים כי אוהבים לעשות אותו. אני מצפה שמשרות יהפכו יותר ויותר לדבר שעבר עליו הכלח, אבל יש עדיין כמות כמעט אינסופית של עבודה מרתקת לעשות. למשל, בצרפת את יכולה למצוא אנשים שמציעים שיעורים בגיטרה ומבקשים שיעורים בגרמנית. ברגע שיש לך הסכם בין שני אנשים על עסקה שעושה שימוש בדולרי-זמן, הם מייצרים את "הכסף" הנחוץ, פשוטו כמשמעו. אין מחסור בכסף. מצד שני זה לא אומר שיש כמות אינסופית של מטבע זה. את לא יכולה לתת לי 50,000 שעות – לאף אחד אין 50,000 שעות לתת. כך שיש לזה תקרה, כן, אבל אין מחסור מלאכותי. במקום לעמת איש כנגד חברו, המערכת בעצם עוזרת להם לשתף פעולה.
צייטגייסט:
8.פרדוקס – מערכת הבריאות יוצרת ומשמרת חולי.
כשל מערכתי – כדי להציל חיים ולשפר את שירותי הבריאות, יש צורך בשימור האוכלוסיה במצב של חולי תמידי.
9.פרדוקס – מניעת פשיעה יוצרת פשיעה.
כשל מערכתי – כדי למגר פשיעה, על החברה לבצע עבירות.
10.פרדוקס – מערכת הצדק מכילה אי-צדק (אי שוויון) באופן פעולתה במסגרת המערכת הכספית.
כשל מערכתי – צדק חברתי לא אפשרי במערכת כספית, שכן ריווד חברתי בנוי לתוך המערכת, וגם עוני וגם עושר מכלכלים את המערכת המשפטית, ששגשוגה הוא מדד לחוסר צדק בחברה.
יניב: שלושתם בטלים ומבוטלים מכיוון שביטלנו את הערך של הכסף, את טעם באגירתו, על מנת לקבל תשואה, התשואה היחידה שיש היא השקעה סביבתית וחברתית,אני מציע שנבחר לפתח מערכות כסף שיאפשרו לנו להגיע לקיימות וריפוי קהילות בקנה מידה מקומי וגלובאלי. מטרות אלה נמצאות בטווח השגתנו בתוך פחות מדור אחד. השאלה האם נשיג אותן או לא תלויה ביכולתנו לשתף פעולה אלה עם אלה ולהמציא מחדש, באופן מודע, את הכסף שלנו.
קודם כל אני גבר…
1. כסף = מחסור
לא נגעת בזה.. למעשה אין שום קשר לפיחות בתזרים המזומנים או חסכונות..
כסף תמיד יהיה שווה מחסור, ואם המחסור מתצמצם הכסף מצתמצם.. כל עוד אנחנו תלויים בכסף, המחסור לא ימנע.
2. שוק ללא צמיחה, לא יכלול תחרות ועסקים חדשים..
צמיחה לא מחייבת ריבית, כי גם ללא ריבית, וגם בלי חוב שצריך למלא, צמיחה היא ערך עליון.. כמה שיותר חברות מתחרות ככה המחירים יורדים..
ומצד שני כמה שיותר צמיחה ככה יותר אנשים מסוגלים להכנס למערכת הכספית ולפתוח עסק בעצמם…
אם אין גדילה בכמות הכסף, אז אין גדילה בכמות העשירים, משמע החברה סטאטית, העשירים נשארים עשירים והעניים נשארים עניים. (ימי הביניים כבר אמרנו?)
3. מדד שבודק צמיחה -כמה חברות מוכרות סך הכך, לא בודק האם איכות החיים באמת עלתה ולכן עקום
4. מה הקשר בכלל בין היטל עיקוב לתחרות ?
5. מה הקשר לבניית קטדרלות למערכת כלכלית? אתה בטוח שאתה מבין כיצד הן נבנו? הכנסייה הייתה הסמכות העליונה באותה התקופה, וקיבלה תרומות נרחבות מכל האנשים… היא לא עשתה זאת באמצעות תחרות או בליעה של מתחרים (אולי הרג ורצח של מתחרים)
כאשר להזכירך באותה התקופה פרט לכנסייה היה עוני רב, העשירים נשארו עשירים והעניים נשארו עניים… ובכלל ההשקעה בבניינים שלא נותנים החזר קיומי אלה לצורך תרבותי בלבד, בעוד היו מיליוני בני אדם שמתו כתוצאה מעוני ומחלות, ניראה לי הזוי.. אתה רוצה לחזור לתקופה הזאת?
6. אמצעי ליצירת עבודה, הוא אמצעי שולי בימינו כי רוב העבודות ניתנות למיכון גם ככה… התבססות על מנגנון עבודה וסחר (מנגנון מחסור) בעצם מונע את השפע.. ומצד שני גם אם ישארו עבודות ולא ימוכנו כל העבודות… (דבר שבספק יהיה בעולם הממשי) … למה שאני ארצה להשקיע את הכסף שלי בעצים חיים אם הכסף מעבד מערכו? אשקיע אותו בבית שלי וכמה שיותר מהר.. בזבוז מהיר גורם לייצור עודף.. ניתן לבזבז כסף גם על דברים מזהמים.. זה שאתה חייב לבזבז את הכסף לא מחייב אותך לבזבז אותו על דברים ברי קיימא או שתורמים לחברה אתה יודע…
7. אם אנשים ירצו לסחור בשעות שירות שהם נותנים לאנשים אחרים, זכותם… אבל מה אם אנשים לא רוצים לסחור, אלה להתנהל באמצעות כלכלת מתנות, שבא כל אחד מביא בזמן הפנוי שלו שיעור למי שרוצה להקשיב.. אם אתה אוהב ללמד אז תלמד.. אם אתה אוהב לנגן את תנגן.. למה לסחור?
8 ו9 ו10. התשובה שלך לא מתקבלת עליי.. זה שיש כסף שמאבד מערכו עם הזמן, לא גורם לבזבוז חכם או בר קיימא או קהילתי.. כל בזבוז יכול ליהיות בזבוז לטובה ובזבוז לרעה..
למעשה אם יש מסחר (=מערכת לניהול מחסור) זה לא אומר שפתאום גם אם הכסף מאבד מערכו, חברות תרופות ירצו להשקיע בתרופות שיוציאו אותם מהשוק.. כי אז הם יפסיקו להתקיים.. והיות וחשוב להם להתקיים.. חברות תרופות לעולם לא יוציאו תרופות שמרפאות מחלות באמת כי זה יוצר שפע … שפע מנוגד למחסור ומנוגד למערכת של מסחר, ואם הם ייצרו דבר כזה, השוק ייפול, אבל אף אחד לא מוכן למערכת שבא אין שוק… אין מערכת ניהול משאבים חכמה כך שלכולם תיהיה גישה אליהם (כלכלה מבוססת משאבים) שהם מכירים.. ולכן הדבר היחיד שאנשים יעשו זה שימור המחסור..
בשום מערכת כספית, שכוללת מסחר, המחסור יעלם..
וזה גם כותב המאמרים המעניינים האלה (ישי אברמס) שהוא איש שמבקש מידי פעם בקבוצה של צייטגייסט בפייסבוק ומעלה רעיונות שונים, מודה.. הוא מסכים שכסף תמיד ייצר וישמור על מצב מחסור. כי אחרת הכסף יעלם ואנשים לא מוכנים לזה…
אז אני מציע לבנות את המערכת שמתבססת על ייצור שפע כבר עכשיו.. לא מערכת לניהול מחסור.. ולא מערכת שמקדמת בזבוז (חס וחלילה) ומה זה אומר? מערכת שלא סוחרת במחסור, במשחק סכום אפס.. אלה מערכת שמייצרת פתרונות אמיתיים, לכל האנשים, כך שהם יצתרכו את המערכת כמה שפחות..
אמרת : "אז הכלכלה הכספית מחייבת שימוש בחוב, כדי לצמוח.. זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד שיש כלכלה כספית שהיא ללא חוב.. כי זה בדיוק כמו שתגיד שחברה שמחייבת רוצחים אבל לא רוצחת בעצמה, היא חברה ללא רוצחים…
אתה מצליח לשכנע את עצמך עם הטענות המוגכחות הללו?"
כדי שיהיה לך ברור אני יפרט :
אתה מדבר על כלכלה כספית בלי להיתיחס למנפיק הכסף….
אני טוען שאפשר להשיג את הדברים שאתה רוצה בשיטה הכספית…
כרגע כמה משפחות של בנקאים מחזיקים אצלם את "מכונת הכסף", וכולם פרטיים ומדינות חייבות!! להלוות כסף אם הם רוצים כסף…
ברגע שנישתחרר מהם, נשחרר את הממשלות שלנו מקשרי ההון שילטון, נחזיר חזרה את הריבונות על הכסף לאזרח, הוא יבחר קבוצה מייצגת שתתפעל את הממשלה, המערכת.
וכך נוכל לדאוג לכולם מי שרוצה הרבה ומהכול יוכל לעבוד כמה שהוא רוצה ולהתעשר, אדם שלא רוצה לעבוד הרבה ולהיתעשר יוכל לעשות זאת ע"י משכורת המינימום שתקנה לו דירה, מזון, רכב, מותרות, וישאר לו כסף לחסוך.
כך כול אחד חופשי, ובוחר לעצמו את רמת החיים, מי שיבחר לעבוד יותר ממשכורת מינימום שיעבוד קשה יתרום לחברה ויתוגמל יותר
המדינה תשקיע את כספי המיסים בחינוך ראוי לילדים שלנו, בעזרת הכסף יצרו עבודות וישפרו את חיי כולנו….
דוגמא נוספת: ברגע שהמדינה מנפיקה את הכסף היא תוכל להחליט שכול אזרח מקבל במידת הצורך הלוואה לאוטו ודירה ללא ריבית לאחר בחירתה באמצעות המצע שלה ובחירתה בעקבותיו…
דבר נוסף כול אותם משפחות\אנשים שמנסים להישתלט, תאמין לי לא חסר להם כסף, יש להם את הכסף שהם רוצים אלא מה הם לא רוצים עוד כסף אלא…
הם רוצים שליטה!!!!!
לשלוט עלינו כי הם טובים יותר וחכמים יותר מ"הציבור" והם יודעים מה טוב בשבילנו…
זה גם בדיוק מה שאתה והתנועה שלך חושבים ורוצים, אתם רוצים את השליטה שנאמין בכם וניסמוך עליכם שאתם יודעים מה טוב בשבילנו…
אז אתה לא יודע מה טוב בשבילי אני חושב חופשי ואני יבחר ויחליט מה טוב בשבילי…
ואז שהילדים שלנו יגדלו הם יהיו חושבים חופשיים [בזכות החינוך שניתן להם] ויחליטו לבד מה טוב להם וכן הלאה….
אולי כדאי שתבדוק את סולם הצרכים של מאסלו…
דרך אגב מעולם לא אמרתי שאני יודע מה אתה צריך… לא הבנתי כיצד הגעת למסקנה הזאת..
קצת רקע מהן אותן תוכניות התמריצים?
למרות הדעה הרווחת לא המדינה מזרימה כסף לשוק ויותר מזה על פי השיטה הנוכחית אין לה סמכות גם ליצור/להדפיס כסף. הבנק המרכזי הוא הגוף היחידי שיכול ליצור כסף ומאחר שהוא לא יכול להתחיל לחלק כסף ברחובות ,הדרך שהוא עושה זאת זה על ידי הלוואות. אם הבנק המרכזי רוצה להמריץ את הכלכלה הוא צריך לפיכך להלוות כמויות אדירות של חוב ובתמורה להזרים כספים. כדי להשלים את המשוואה צריך שיהיה מישהו בצד השני שיבקש הלוואה אך השאלה איזה גוף יכול לקחת על עצמו הלוואות מספיק גדולות כדי להמריץ את הכלכלה?
התשובה היא כמובן הממשלה,על חשבון משלם המיסים. אבל כאן נוצרת בעיה אחרת – מדובר בעצם בהזרקת (הדפסת) כסף של הבנק המרכזי ישירות לשוק מצד אחד,מה שיוצר אינפלציה, בעוד שהמצד השני המדינה (האזרחים) מגדילה את חובה לבנק שלה עצמה.על מנת למנוע את המצב הבעייתי הזה הוטלה מגבלה בה נאסר על הבנק המרכזיים ברוב מדינות העולם (כולל ישראל) לרכוש חוב ישירות מהמדינה.
עוד סיבה שמתרצים בה את ההגבלה הן במתן אופציה להדפסת הכסף ע"י הממשלה והן בהגבלה על הבנקים המרכזיים להלוות לממשלה, הוא הצורך לעודד ממשלות לנהוג באחריות עם כספם ,שהרי שאם לא ינהגו באחריות אף מדינה או גוף אחר לא יסכים לסכן את כספו בהלוואה לאותה מדינה "סוררת" ואז היא "תענש" על ידי דרישת השוק לריביות גבוהות יותר על החוב או בפשיטת רגל.
אבל כאן מגיעה הקומבינה הגדולה- מתחיל תהליך שהוא חוקי אבל ספק אם מוסרי הנקרא 'תוכנית תמריצים' או 'הקלה כמותית':
1. המדינה מנפיקה אג"ח ממשלתי ומוכרת אותו לגורמים בשוק (להוציא את הבנק המרכזי): זה יכול להיות גופים מוסדיים ,בתי השקעות וכו'
2. הבנק המרכזי נכנס לשוק תוך זמן קצר בתזמון "מופלא" אבל כזה שידוע מראש למשקיעים (בד"כ כל ימים ספורים אחרי הנפקת האג"ח) ובמין הסכם שבשתיקה רוכש מהגופים את האגח"ים.
כך כולם נהנים מהקומבינה: הממשלה מגייסת חוב בריביות נוחות יחסית , הגופים שרוכשים את אותו חוב מרויחים כסף קל כי הם יודעים שהם יוכלו למכור אותו בריבית גבוהה יותר זמן קצר אח"כ והבנק המרכזי לא עובר על החוק – הוא רוכש אג"ח מדינה אבל לא ישירות מהמדינה ובתמורה מזרים כסף זול לשוק ו"ממריץ" את הכלכלה.
כולם נהנים אבל יש גם צד שני של המטבע שהוא האזרח.
2.איך נוצר הכסף הראשון?
הבנק המרכזי (במקרה שלנו 'בנק ישראל') מדפיס כמות כסף ראשונית במערכת.
(הערה – זו לא בהכרח הדפסה פיסית על נייר, הכסף יכול גם להיווצר כרשומה במחשב.)
בשלב זה הכסף עדיין לא ממש נולד. הוא עדיין לא יצא לאויר העולם ולשווקים,שכן הוא מאוחסן עדיין עמוק ב"כספות" או ברשומות המחשב בבנק המרכזי…
לקריאת ההמשך, כנסו לכתבה הבאה: http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/12/blog-post.html
יניב, אני מבקש להמנע מלהעתיק בשלמות כתבות מאתר אחר ולפרסם אותם כתגובות.
זה מיותר ומכביד על הגולשים.
ערכתי את התגובות שלך, ואני מבקש שבפעם הבאה תחסוך לי את המאמץ.
בברכה,
הנס של וורגל:
המעשה בשילינגים של וורגל הוא דוגמא קלאסית ליעילות הגלומה במטבעות קהילתיים, ולאופן בו רפורמה במערכת הבנקאית יכולה להבטיח שגשוג ויציבות יותר מהמערכת הנוכחית. זוהי גם דוגמא מושלמת המראה כיצד קרטלי-בנקאות פרטיים מכווני רווח-פרטי, אשר מייצרים את הכסף שלנו, ניסו מאז ומעולם למנוע מאיתנו מערכת מטבע יציבה.
המשמעות של מטבע מקומי היא, שהבנקים יאבדו את המונופול שלהם על הדפסת כסף. הם מודעים למזימה שהם מפעילים בעצמם. לאחר שוורגל הגיעה לשיגשוג במהלך השפל הכלכלי הגדול על ידי ייצור מטבע מקומי משל עצמה, ניסו מייד הבנקים למנוע כל אחד אחר מלשחרר את עצמו. הם גם הצליחו. בינתיים.
היו ימים שאנשים היו כה משוכנעים שכדור הארץ שטוח, עד שהרעיון שהוא עגול היה בלתי מתקבל על הדעת. באופן דומה כיום, הרעיון של קהילה או מחוז שמוציאים ומשתמשים במטבע משלהם ומריצים בנק משלהם עשוי להיראות לא-מתקבל על הדעת באותה המידה. אבל זה קרה.
ניסוי בוורגל
השנה היתה 1932; העולם היה אחוז בצבתות המשבר הכלכלי הגדול ביותר שידע אי פעם. אדם אחד בעיירה קטנה החליט לנסות משהו חדש כדי לעזור לאנשים בקהילתו. בעשותו כן, העיירה עשתה היסטוריה כלכלית. העיירה היתה וורגל במחוז בוואריה שבגרמניה. כדי להבין את הניסוי של וורגל עליכם להבין את האדם שמאחוריה. ראש העירייה מיכאל אונטרגוגנברגר.
לקריאת ההמשך, כנסו לכתבה הבאה: http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/12/blog-post_21.html
הנס של וורגל מאמר מעלף רוב המגיבים למאמר היו קטני
אמונה בשביל לתפוס את גודל הנס כפתרון פרקטי לטווח ארוך.
מה שנקרא מנסים להתווכח עם הצלחה.
אתה צודק בהחלט
שים לב לזה:
כך ניצלה עיירה קטנה בספרד כתוצאה משימוש בכסף שפג תוקפו
המיתון הכריע את ספרד: הפזטה חוזרת לשימוש
קלר גטינואה, לה מונד (פורסם בהארץ)
עיירה קטנה אימצה זמנית את המטבע המיתולוגי, והמבצע הצליח מעל למשוער. לספרדים יש עדיין שטרות ישנים בסך 1.7 מיליארד אירו
המיתון הכריע את ספרד: הפזטה חוזרת לשימוש
עיירה קטנה אימצה זמנית את המטבע המיתולוגי, והמבצע הצליח מעל למשוער. לספרדים יש עדיין שטרות ישנים בסך 1.7 מיליארד אירו
מבצע "פזטה" מעניק קרן של אור לסלווטרה דה-מינו. העיירה, השוכנת על גדות נהר נינו בחבל גליסיה, התקשתה לעמוד בתחרות עם שכנתה הפורטוגלית מונסאו, המרוחקת ממנה רק כמה מאות מטרים, מרחק חציית גשר. אולם מאז תחילת המבצע, כבר הצליחה פרס, שבן זוגה מובטל כבר שנה, להרוויח יותר מ-300 אלף פזטות, שהזרימו לה אוויר לנשימה.
http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1606674
אלדד אמר : "אמרת שכל מדינה חיבת צמיחה לפחות בשיעור הריבית על החוב שלה על מנת לשלם את החוב.אני חושב שאתה טועה כאן.
תאורטית הכסף יכול לבוא מהציבור – באמצעות מיסים – בהנחה
שהחוב והריבית לא גדולים מידי.
מובן שבדר"כ זה לא קורה במציאות כי אם זה יקרה לאזרחים יהיה הרבה פחות כסף והם יתקוממו – זה מה שקורה עכשיו באירופה.
אלדד אתה טועה וחשוב שתבין:
המשמעות היא שכל השקלים בשוק מקורם בחוב?
בדיוק! משום שכל הכסף בא לעולם כהלוואה, עבור כל שקל שיש בזכות קיים כנגד שקל חוב. כלומר על כל שקל שאתם מחזיקים בפקדון שלכם בבנק או בארנק,יש שקל שמישהו אחר חייב אותו לבנק.
רגע,אבל השקל חוב אם כך לא אמור לשאת גם ריבית?
נכון מאוד, לכל שקל חוב יש ריבית. בערך 5% בממוצע. כלומר באופן גס ניתן לומר שכמות הכסף צריכה לגדול כל שנה ב-5% כדי שיהיה מספיק כסף במערכת לכסות גם את הריבית שהתווספה. אם כמות הכסף לא תצמח בקצב הזה ללווים לא יהיה מספיק כסף להחזיר את הריבית והמשק יכנס לגל של פשיטות רגל.
האם זה מקור האינפלציה?
בדיוק! המשק אינו גדל ב-5% כל שנה (זה קצב פנטסטי שאינו מחזיק לאורך זמן). לפיכך כמות הכסף גדלה מהר יותר מאשר התוצר במשק. התוצאה ירידת ערך הכסף, קרי – אינפלציה.
רגע אז אם כמות הכסף גדלה כל שנה ב-5% מה קורה בסוף?
משום שכמות הכסף גדלה באופן מעריכי (אקספונניציאלי) המערכת מתפוצצת – קרי הכסף בהכרח יסיים את חייו באיזושהיא נקודה מסוימת בהיסטוריה בהיפר אינפלציה.
http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/12/blog-post.html
תודה ניב, גם החלק שלא ערכת לקוח מתגובות או כתבות ניבחרות שבארכיון שלי, כך אני יכול לתת תשובות מפורטות יסודיות להמון אנשים בהמון אתרים ללא מאמץ מיותר, רוב התגובות שלי גזורות ממקומות שונים אם זה כתבות או תגובות ישנות שלי,ואני לא חותך ללינקים כדי לא להטריח את הקורא לקפוץ ממקור למקור ולאפשר לו קריאה רצופה…
לבקשתך במידה ואני יעתיק תגובה ארוכה או יעתיק חלק ניכבד מכתבה, לבקשתך הערוך לינק..
האם האתר שהכתבה לקוחה ממנו הוא אתר שלך?
לא ניב, זה בלוג בעברית בין היחידים והיסודיים ביותר על הכלכלה[מאקרו], לדוגמא בקשר לנדלן בארץ ומה גורלו יש בלוג שניקרא "בועת הנדלן" זהו גם בלוג בעברית יסודי והמקיף בנושאו בעברית….
אני מכיר את בועת נדל"ן.
אחד הכותבים שם כתב מספר כתבות גם לאתר שלנו.
http://www.buat-nadlan.com/
יניב הייתי מציע אפילו שיטה כלכלה כספית עם ריבית 0 ז"א
לא כזאת שמתמרצת אותנו לעבוד ולהשקיע כמו בנס של זה מאוסטריה.
פשוט חיים על מי מנוחות בכיף,בלי לחץ מיותר.
מי שרוצה לקחת הלוואה שיקח שיהיה בריא אבל מכסף קיים ולא
מכסף דימיוני ואז הריבית תהיה גבוהה כי יהיה מעט כסף להלוואות כי ילוו רק כסף ממשי ולכן גם לא ילקחו הרבה הלוואות.
הלוואות יפסיקו להיות נושא גדול כמו היום ויחזרו לגודלן הטבעי:עוד מוצר כלכלי ספציפי.
המחירים ישארו יציבים בריבית 0 ואינפלציה 0 אז החיסכון יהיה פשוט וקל.
כל הקטע הזה של לקחת הלוואות בשביל להשקיע זה פשוט דבר חולני.
מילא הלוואות קטנות אבל כשיטה זה דבר מלחיץ ומיותר
ששייך רק לאנשי עסקים ותיקים ומנוסים באסטרטגית השקעה
ייחודית.
מה קרה ל:להרוויח כסף בעבודה ואז להשקיע בעסק?
מה זאת החזירות הזאת וחוסר הסבלנות הזה של לקנות
דבר שאתה לא יכול להרשות לעצמך.
אלדד, היום ישנם שתי בעיות מרכזיות:
1.חלק מהאנשים יושבים על הרים של כסף, כאשר יש אנשים שאין להם כסף לאוכל…
2. שבמערכת הנוכחית שלנו זה הגיוני לכרות עצים ולשים את הכסף בבנק: הכסף בבנק יגדל יותר מהר מהעצים. הגיוני "לחסוך" כסף על ידי בניית בתים עם בידוד תרמי גרוע כי המחיר המופחת של האנרגיה הנוספת למשך חיי הבית זול יותר מהבידוד.
עכשיו אלדד, הריבית תהיה 0 על הלוואות וגם על פקדונות [כך האינפלציה 0 ולא חייבים צמיחה]
בנוסף, כסף הוא סחורה ציבורית – כמו הטלפון או תחבורה באוטובוסים – ועלינו לדרוש דמי שימוש זעומים עבור השימוש בו. במלים אחרות, אנחנו יוצרים שיעור ריבית שלילי במקום חיובי [חודשי,שנתי]. למה זה יגרום?
לחברת רהיטים שלקחה הלוואה כדי ליצור רהיטים, לא ישתלם לה ליקנות יער לכרות אותו לאפסן את העץ, ואת הכסף לשים בבנק ולהנות מהריבית..[מכיוון שהיא אצלנו לא תקבל ריבית אלא ריבית שלילית, בגלל דמי השימוש….]
אלא עכשיו חברת הרהיטים תיקח הלוואה ומייד תשתמש אם הכסף ליקנות זרעים ולישתול, מכיוון שעכשיו יותר הגיוני להיפטר מהכסף כי יגרום להפסד, אז יותר הגיוני לקנות זרעים ולשתול כי עכשייו העצים גדלים יותר מהר מהכסף בבנק…
כסף ישמש כאמצעי לסחר ותו לא, ולא ישמש כאמצעי לצבירת הון …
במידה ואתה רוצה לחסוך, כך בחשבון שאתה "תופס" שירות ציבורי לכן תשלם דמי שימוש [אחזקה] מינימלים, ריבית שלילית….
עכשיו אלדד, זה לא אומר שעכשיו אנחנו צריכים לעבוד יותר קשה ולהשקיע יותר, להפך….
1. היום שקבלן בונה לך בית, כאשר אתה משלם לו, משתלם לו לבנות לך בית בעל "השבתה מתוכננת", זאת אומרת בית שיעלה לו כמה שיותר זול, כי הוא יקח את הרווח ויכניס לבנק כדי 1.יכסה את ההלוואות שלו כמה שיותר מהר כי לוקחים לו ריבית. 2.ששאר הכסף שלו [הרווח]יצבור ריבית ורווח נוסף….
ואתה בגלל שאתה משלם ריבית, אתה משלם פעמיים לפחות את ערך הבית, ומקבל מוצר "בעל השבתה מתוכננת". אתה גם משתעבד לחוב לא ראלי וגם מקבל מוצר חרא…
2.כאשר השיטה היא כמו שהסברתי מעלה, לקבלן יש אינטרס להיפטר מהכסף כי הוא יגרום לו להפסד, במקביל על החוב שלו הוא לא משלם ריבית, לכן אין לו לחץ וסיבה ל"דפוק אותך", כי גם לא דופקים אותו [ריבית], אין לו סיבה לחסוך עליות בבניית הבית שלך, הוא יקח ממך כסף על העבודה שלו בלבד [גם כי ערך הבתים יהיה קבוע {צמוד לשכר האישי הממוצע במשק}, כי לא תהיה אינפלציה וערך הבית ישאר צמוד], ולכן יעדיף להישתמש באמצעים הכי יעילים ועמידים כדי שתתרשם מהעבודה שלו ותהיה מרוצה, ואז תתגמל אותו לפי שביעות הרצון שלך מהבית…
כך יוצא שתקבל אתה הלוואה ראלית ללא ריבית ומוצר הכי טוב ועמיד שאפשר…
כך נעבור מכלכלה שמנציחה מחסור והשבתה מתוכננת, לכלכלה שמנציחה שפע, יעילות, עושר ואושר חברתי ואישי….
לא יהיה טעם לאגור כסף, הוא לא יניב לך תשואה על חשבון ציבור הפועלים המסכנים שמחזירים חוב לא ראלי, אלא תשקיע את הכסף ביצירת מוצרים, שרותים ועבודה במשק, למען הציבור, למען המשק, למען צמיחה ושגשוג, ורק כך תקבל תשואה אישית וחברתית, חברה בריאה ומאושרת….
לסיכום:
הרי אנחנו מסכימים שכסף זה מנגנון יעיל להחלפת סחורות, הרי לפני הכסף אני ההיתי מגדל חיטה אתה מגדל בקר והיינו עושים עסקת חליפין…
זאת אומרת שאם אני הייתי אוגר ואוגר חיטה היא הייתה מתקלקלת ולכן אני חייב ל"העיף" אותה כמה שיותר מהר..
אז איך יתכן שהמנגנון שבה לסייע ולהקל על סחר, לא רק שלא מאבד מערכו כמו הסחורות,אלא בזמן שאני אוגר אותו אצלי [בחשבון בבנק] הוא מייצר לי עוד ועוד כסף, כאילו שהמחסן חיטה יגדל מעצמו וכול החיטה תישאר טריה לעד…
אז מה שקרה הכסף מאמצעי הפך למטרה, הכסף הפך "לסחורה" הכי נחשקת, למרות שמטרתו לא הייתה סחורה אלא אמצעי לסחור בסחורות.
כך נוצר מצב שלמרות יש המון אוכל, שורפים אותו, כי לאנשים הרעבים אין כסף, וכסף לכשעצמו שווה יותר מהאוכל…
כסף הוא לא סחורה\מוצר אלא אמצעי, לא אוגרים אותו אלא משתמשים איתו לקבל או לתת מוצר\שרות\סחורה…
במידה ואתה רוצה להשאיר אצלך ממון, תקנה מוצרים עמידים שלא מתקלקלים או שנישחקם במהירות כמו זהב יהלומים וכו'…
והכסף ברגע שהוא ימיר לך את המוצר\שרות שלך, לאמצעי לרכוש מוצר\שירות אחר הוא יתחיל לעבד מהערך שלו, בדיוק כמו שבטבע…..
יניב יש בעיה עם הקטע של הלוואות ללא ריבית.
כי כסף זה ערך לכן לא הגיוני לקבל ערך ללא תמורה.
גם מי יחליט מי מקבל הלוואות ללא ריבית.
גם בהלוואות ללא ריבית כל תקופה צריך להחזיר קרן ואם
אתה לא מחזיר את הקרן בזמן יש סנקציות – לוקחים לך את
העירבון.
כמו שציינת יש בעיה פנימית בהלוואות שמחייבות
את מי שמקבל את ההלוואה לעבוד מהר ולא בהכרח לעבוד טוב.
מצד שני אפשר להגיד גם שהוצאות קבועות זה סוג של ריבית
לפחות בהתנהגות בפועל.
כל חודש יורד שכר דירה שכר לעובדים וכדומה.
נכון לעכשיו יש ריבית שלילית במשק !,בפועל.
כי האינפלציה בפועל(לא מה שמספרים לנו אלא מה שבמציאות)גדולה מהריבית שהיא נמוכה ללקוחות גדולים שלוקחים את רוב ההלוואות.
נוסף לכך לא פתרת את הבעיה של החיסכון;
אדם שהפסיק לעבוד ולא רוצה להשקיע יש לו בעיה לחסוך
כי הכסף הוא לא ערך ניצבר – הוא מאבד מערכו עם הזמן.
אולי אם תהיה ריבית שלילית נמוכה נגיד אחוז או שניים לשנה יהיה כדאי לחסוך,גם לא בטוח כי לאורך שנים הריבית השלילית עושה שמות בחסכונות.
אני מניח שתגיד לי שיהיה חסכון מיוחד לפנסיה של המדינה שם הערך לא יורד.
אלדד התגובה שלי להערות\שאלות שלך בתגובה 66
במידה ויהיו לך עוד הערות\שאלות, אשמח להמשך הדיון…
אין תשובות מלאות לטענות של זיטגיסט אבל מספיק
טוב בשבילי.
קניתי!
סטס למרות שהתגובה מה22 לחודש לא כוונה אלי,כמו שאמרתי
כמה חודשים קודם,חייבים לראות דוגמה בקטן פועלת אחרת זה הכל השערות באויר.
בניגוד לדוגמאות שיניב מצא באתר כלכלה אמיתית שמבוססות על מקרים היסטוריים.
אני מודע לכך שככל שהמערכת גדולה יותר כך היא אפקטיבית יותר – אך כך גם בכל מערכת מסחר ככל שהיא גדולה יותר היא
טובה יותר כי סך השילובים האפשריים בין האנשים עולה בצורה מעריכית.
עדיין המערכת שלכם אמורה לעבוד גם בקטן,ויחסית למערכת הכספית הנוכחית היא אמורה לתפקד הרבה יותר טוב מהמערכת הקיימת,ולו משום שהמערכת הקיימת מתפקדת בצורה כל כך גרועה.