שלום רב.
עתיד העיר ערד ותושביה בסכנה.
העיר ערד ידועה באוויר הנקי שלה, ובמשך שנים רבות הומלץ לחולי אסתמה לגור בערד, בשל אוויר נקי ויבש זה.
אבל כל זה יכול להשתנות. חברת רותם אמפרט מעוניינת להקים מכרה לכריית פוספט במרחק של פחות מ-4 ק"מ מבתי תושבי ערד.
כתוצאה מהפעלת המכרה תגדל כמות האבק באוויר ותהיה עלייה ברדיואקטיביות שבו.
מומחי משרד הבריאות קבעו, כי הקמת המכרה תגרום לעליה בתמותה של 7 אנשים כל שנה, בעיקר ילדים וקשישים.
אבל חברת רותם אמרפט (חברת בת של כימיקלים לישראל מקבוצת החברה לישראל שבשליטת האחים עופר) מתעקשת להקים את המכרה.
בכדי ל"הצדיק" את עמדתה היא הפיצה ברשת מצגת ובה לדבריה כל העובדות על שדה בריר.
לצערנו, העובדות שאנחנו מכירים מעט שונות, ולכן אנחנו מפיצים את המצגת של רותם עם מספר השגות שלנו.
המצגת הוכנה כנראה על ידי חברת רותם אמפרט, ובה נסיון להסביר לציבור בערד על שדה בריר, אבל, במצגת זו שכחו לציין כמה עובדות, הוספנו את העובדות (כמובן עם הלוגו שלנו) בכדי לאפשר לכם לקבל תמונה אובייקטית.
עוד פרטים על המאבק ניתן לקרא באתרנו.
אנחנו, תושבי ערד, זקוקים לעזרתכם,
אם אתם תושבי העיר ערד, אתם מוזמנים לפנות ללשכת ראש העיר בטלפון 9951601 ולבקש פגישה אישית עם ראש העיר ובה לבקש שתפעיל את קשריה בממשלה לביטול המכרה.
או לחילופין לשלוח לראש העיר מייל אישי ובו תבקשו את התערבותה למניעת הקמת המכרה כאן בערד tali.ploskov@gmail.com
אנא העבירו את הכתבה הזו לכמה שיותר אנשים, פנו לראש הממשלה ובקשו ממנו למנוע את הקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר.
אל תתנו יד להרג של תושבי ערד תמימים תמורת בצע כסף.
רוצים לחיות בלי מכרות
תושבים נגד מכרה הפוספטים שדה בריר בערד
משאבי הטבע במדינתנו המופרטת עד פחד הפכו לדבר נפוץ, כל יום קם לו אוליגרך ומחליט שהכסף חשוב לו יותר מאיכות חייהם של התושבים, הוא קונה לוביסטים מראש (חברי כנסת, שרים, שופטים) ודואג שתוכניותיו יאושרו. כך קורה בחבל עדולם עם הפקת נפט מפצלי שמן, כך קורה בתמנע עם פרויקט התיירות שמתוכנן לקום שם, כך קורה בחוף פלמחים עם בניית שכונות יוקרה, דבר דומה קורה גם בארסוף, הכל עניין של כסף ושררה.
במדינה בה ראש הממשלה נבחר בעיקר בגלל שהשכבות החלשות בחרו בו, ולמרות שהוא משרתם של אילי הון, במדינה כזו אין להתפלא על הרס יומיומי של שטחים ציבוריים לטובת בעלי הון. נקודת האור היא בכוח ההתאגדות, תכנית ספדי בירושלים ספגה פגיעה אנושה ובוטלה, המאבק על שמירת חוף בת-גלים ללא מרינה לאצולת ההון המקומית נשא פרי וישנן עוד דוגמאות לכך שמאבקים ציבוריים יכולים להצליח, אבל בכל זאת כדאי לפתור את הבעיה מהשורש ולא כל שני וחמישי לטפל בסימפטומים, צריך להלאים בחזרה שטחים ציבוריים, שיהיו שוב בבעלות ציבורית (בין אם של המדינה או של העיריות והמועצות המקומיות) ולא שכל זב חוטם עם ארנק מלא ירוקים יוכל לקנות לעצמו פארק ולהרוס אותו לטובת בצע כסף ועל חשבון איכות חייהם של התושבים בסביבה.
לצערי, אם תקראו טוב את חוק קק"ל, שמכרו לנו אותו בתור "חוק שבעזרתו יהיה יותר פשוט לסגור מרפסת", תגלו שאדמות המדינה שבבעלות קק"ל (שזה חלק מאד נכבד מאדמות המדינה) יוכלו בקרוב להימכר למרבה במחיר, הפארקים הציבוריים שלנו בקרוב יהיו ע"ש בעל הון כלשהו (במקרה הטוב) או יהפכו לשטח מכרות (במקרה הפחות טוב). צריך לפעול מהר נגד כל אותם נבחרים שמוכרים את עתיד ילדינו בנזיד עדשים, ונגד כל אותם בעלי הון שקונים את מה שמוכרים להם בשתי ידיים ואפס מצפון.
מכיוון שהשפה היחידה שאותם אנשים מבינים היא שפת הכסף אז צריך לדבר בשפה שלהם, לפגוע להם בכיס, להתארגן למרד, מרד צרכנים ומרד מיסים, כל דבר אחר נידון לכישלון.