החרות לחשוב

יש הרבה אירוניה במאמר שאומר לך לא לחשוב כמו שאומרים לך לחשוב, ומבטיח אושר בסוף המאבק.

קודם כל, למה אני צריך לחשוב על זה? מי אתה שתגיד לי שאני בכלא? אולי אתה בכלא ואתה רק חושב שאני בכלא? אולי לך אין חופש, אבל אתה רק אומר שלי יש חופש? מילים, מילים, מילים…

דבר שני, אין סוף למאבק הזה. חיים זה שינוי, ושינוי זה מאבק. החוק השני של ניוטון כבר סיפר לנו את זה – גוף שומר על מצבו אלא אם מישהו משנה את המצב הזה. כלומר, מאבק. לסיכום של עניין, אתה "תאבק" כל החיים שלך (איך תשיג אוכל? צייד? קנייה במכולת? כל דבר כזה דורש מאבק… עם החיה או עם בעל המכולת שרוצה למכור ביוקר, ואתה רוצה לקנות בזול)

לסיכום הסיכום, בלה בלה בלה.

אהבתי את המאמר.

בתור צעיר תמיד חשבתי שדן בן אמוץ היה רודף נשים אובססיבי,

מסומם ומשוגע ,אבל מסתבר שהאמת שונה.

לגבי התגובה הראשונה אני לא בטוח שמאמץ שווה למאבק.

ואם כבר יחס הזהב
פיתגורס לא היה רק מתמטיקאי כי עם פילוסוף/מיסטיקן
פיתגורס גם אמר את זה

As soon as laws are necessary for men, they are no longer fit for freedom.

http://www.brainyquote.com/quotes/authors/p/pythagoras.html

קרייזי הורס,

"חרות בסיסית זו מטרידה את המניפולטורים ואת השלטון – כל שלטון – יותר מכל חרות אחרת וחלק הארי של תקציבי החינוך וההשכלה מוקדש לעידוד חרותו של האדם לחשוב כפי שטובת הכלל, כביכול, דורשת ממנו שיחשוב"

"המשימה הזו היתה בלתי ניתנת לביצוע אילולא היה קיים שיתוף פעולה כל-כך הדוק בין מנהיגים ומונהגים, בין יצרנים וצרכנים ובים אנשים הרוצים להפעיל ואנשים הרוצים להיות מופעלים.
שיתוף פעולה זה כמוהו כמו התלות המוחלטת בין הסדיסט והמזוכיסט."

מגיב 1.618 הוא המחשה קלאסית ובוטה של המאמר.

זה מתחבר גם לציטוט של ר.ד. ליאנג:

"כל האנשים הללו שרוצים לשלוט על ההתנהגות של מספרים גדולים של אנשים אחרים-עושים זאת דרך ועל סמך החוויה של אותם אנשים אחרים. ולאחר שאנשים מונעים לחוות מצב מסוים בדרך דומה, ניתן לצפות מהם להתנהג בדרכים דומות. לגרום לכל האנשים לרצות את אותם הדברים, לשנוא את אותם הדברים, לחוש את אותו האיום – ואז התנהגותם כבר שבויה, אתה קנית ויש לך בעלות על קהל הצרכנים שלך או בשר התותחים שלך. ואז כבר הינך יכול לגרום לתפיסה זהה של כושים כתת אדם, או של הלבנים כמרושעים או מנוונים, והתנהגות תתבצע בהתאם."

אלה שני החטאים העיקריים של חשיבה ההגותית, זו שמתיימרת להבין, או לחשוף את מה שמעבר לנגלה ולמובן מאליו; העדר עומק והעדר מרחב.

חסרה להם חשיבה מופשטת ותעוזה מחשבתית. היכולת לעוף עם המחשבה אל מעבר לממדי המקום והזמן – מחד והיכולת לצלול למעמקי תת ההכרה ולמנגנונים שאחראים על התוצר הסופי – מאידך.
הסיבה להעדר עומק היא בדרך כלל בגלל חשש מלחרוג מנורמות או מוסכמות כלשהן. והסיבה לחשיבה צרה ולא ממריאה היא שאנו משתמשים בצד הלא נכון של המח. אנו משתמשים בצד השמאלי שמוכשר לחשיבה מכאנית, רציונאלית, לוגית, אנליטית, ליניארית. אך לא לחשיבה מופשטת, אך לשם כך יש צורך להקיץ את האונה הימנית הרדומה.

כשרוב בני האדם נדרשים לאספקט ההגותי של משהו, למשמעות הפנימית, לרבדי העומק – מחד. או לתפיסת על כוללת ורחבה של משהו – מאידך. בדרך כלל ניתן לחוש כיצד מנגנוני החשיבה נתקעים ואז מה שיוצא מפיו של האדם הוא מלל לשם מלל שלא אומר כלום מלבד הצורך להסתיר את חוסר היכולת לספק את הסחורה ההגותית.

סך הכול מדובר בשתי סיבות עיקריות לרדידות הגותית או להגות גמדית.
א. העדר כנפיים… (הגות מקורקעת וחסרת מעוף).
ב. ראיה מוארת מדי… (הגות שטחית וחסר עומק)

א. העדר מעוף (כנפיים): הבעיה בהתיימרות הגותית שתוארה כאן היא חוסר היכולת להמריא אל מעבר למה שגלוי, מקומי ומובן מאליו; המציאות כפי שאנו קולטים אותה בתודעתו הרגילה.
המוח הימני משתמש במטאפורות וסימבולים ככלי חשיבתי. כל חשיבה גבוהה חייבת להשתמש במטאפורות כדי להבין את מה שמעבר למה שנתפס בתודעה הרגילה. ההוגה אבי תורת הפמנולוגיה; אדמונד הוסרל גילה שהתודעה הרגילה והסובייקטיבית מסתירה במקרה הטוב את עולם הישות והישנות האמיתי. והמטאפורה היא מעין כלי טיס, בעזרתו ניתן להתעלות מעל למגבלות והעיוותים של התפיסה הסובייקטיבית והמקומית. הוא טען כי התיאוריות מקרקעות אותנו בתפיסה סובייקטיבית וכי החטא הגדול בניסיון לתפוס את מלא ההיקף של המציאות הוא לקחת דברים כמובנים מאליהם. המציאות תמיד מורכבת ומסובכת יותר מכפי שאנו רוצים לתאר לעצמנו.
ההגות יכולה וחייבת להמריא בעזרת המטאפורות והסימבולים.

ב. העדר עומק (הארה)…: הבעיה השנייה שבהתמיירות ההגותית, היא החשש לצלול לעומק ולגלות שם מפלצות ודמונים. כאן אנו פוחדים מלחרוג מגבולות החשיבה הקונוונציונלית. זו המצויה כולה בתוך 'השטח המואר', זה שיש עליו הסכמה, שדעת הקהל מתייחסת אליו. שיש לו שם ותווית, והתייחסות פומבית. כל חשיבה שמנסה לחקור את תחום הצללים האפל של מה שלא ידוע, לא מקוטלג ולא לעוס לעייפה בידי השיח הציבורי – נתפס תת הכרתית כמשהו לא בטוח, חשוד אפילו, שהדעת, אינסטינקטיבית – נמנעת ממנו. אך אין אפשרות להבין את החיים והמציאות, במיוחד זו האנושית, ללא סוג של הגות שאני קוראת לו: 'הגות אפילה'. זו שמעיזה לחרוג אל התחומים הפחות נאורים בנפש האדם.

רוב המסקנות ההגותיות של רוב בני האדם נעצרות בגבולות של 'תחום האור' 'תחום הטוב'. החשיבה של רובנו לכודה במעגל מבוצר של תקווה, אמונה בטבעו הטוב של האדם, בקידמה האנושית וכו'. למשל כשבאים להבין מעשי רצח, שלמעשה מתרחשים כל יום, אנו מעדיפים לחשוב עליהם כמעשי טירוף (הם מחוץ לתחום האור והטוב). אלה אנשים חולים, הזקוקים לתרופה ואז יחזרו למעגל האור. קשה לנו לתפוס שבכל אדם מסתתר רוצח. בכל גבר אנס, בכל אישה זונה, בכל שוטר שודד. וכי ביצוע חריגת התקן נובע מאותם חלקים אפלים בנו שהחשיבה הרגילה לא מכירה בהם כלגיטימיים.

על ההגות האמיתית להיות רדיקלית, בלתי מתפשרת, לחפש את גלעין המהות של חיינו ויחסינו עם אחרים – גם ובעיקר, מחוץ למעגל שנושא עמו את ההסברים שנוח לנו לקבל.

החשיבה ההגותית של רובינו נעצרת בדרך כלל בתחום הנוחות הזעיר בורגנית. אסור לה שתטלטל את מה שידוע, מובן ומסביר עצמו על פי המוסכמות הזעיר בורגניות שמנחות ממילא את חיינו הקטנים.
אך על ההגות האמיתית, להיות נועזת, פראית וחסרת כבוד לשום מוסכמה. היא חייבת לשאוף להגיע לנדבכים והכוכים היותר אפלים בנפשו של אדם ולא לעצור בשום אי נעימות ואי נוחות.

ההגות האמיתית בנוסח סיבה ב. (העדר עומק) – היא הגות שוברת מוסכמות. כל המוסכמות; אלה הלאומיות, האופנתיות, הלוקאליות, הפרובינציאליות, החברתיות, והזעיר בורגניות. כל מוסכמה באה בסופו של דבר להגן על תפיסת עולם מסוימת, על אורח חיים נוכחי.

ועל כן יש צורך בהגות נועזת שלא חוששת לשבור מוסכמות. המוסכמה, היא בית כלא נוח בתוכו חושבים את שנוח לחשוב. ההגות הנועזת שוברת את הסורגים של החשיבה הנוחה והמקומית. זו הגות שפורצת מחוץ לגבולות המוכר הבטוח והמואר, אל מה שלא ידוע, מסוכן ולא בטוח. שם ג'ונגל, אין כללים מוכרים, שם רב הלא ידוע, שם חשוך. ועל כן הגות זו הנה הגות אפילה. הגות שצוללת לתהומות נפש האדם והקיום האנושי. לפחדים, חששות, חרדות ואימה. לזיקנה, בדידות, אובדן, אבסורד קיומי, ניכור וכו'. היא חייבת למצוא את האמת אודות הקיום האנושי. והאמת תמיד שוכנת באפילה. היא לא מצויה היכן שהתודעה הרגילה שופכת אור, אלא במקומות חשוכים, אפלים. שם מתרוצצות תשוקות אסורות, מאווים כמוסים, פחדים וחרדות שאיננו מגלים לאיש, אפילו לא לעצמנו

מתוך ראיון עיתונאי עם ג'ים מוריסון (סולן "הדלתות"):

"מוריסון:…כולם אומרים שהם רוצים להיות חופשיים, אבל לדעתי זה שקר. אנשים מבועתים מהפחד להיות חופשיים, והם נאחזים בכבלים שלהם. הכבלים הם ההגנה שלהם, והם ילחמו בכל אחד שינסה להשתחרר מהם.

מראיין: למה אנשים מפחדים מהחופש?

מוריסון: בגלל שהם פוחדים מהלא נודע. הפתרון היחיד הוא להתעמת מול עצמך, מול הפחדים הכי גדולים שאתה יכול להעלות בדעתך. אחרי שתיחשף לפחדים הכי עמוקים שלך, הפחד יאבד מכוחו, ואז באמת תהיה חופשי.

מראיין: למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על חופש?

מוריסון: יש הרבה סוגים של חופש, והחופש הכי חשוב הוא החופש להיות מי שאתה באמת. אתה מחליף את הזהות האמיתית שלך בתפקיד. אתה מחליף את החושים שלך בהצגה לסביבה, אתה שם על עצמך מסכה. אין שום סיכוי למהפכה בקנה מידה גדול אם לא תהיה מהפכה אישית ברמת הפרט. אתה יכול לשלול מאדם את החופש הפוליטי ועדיין לא תפגע בו, כל עוד לא לקחת ממנו את החופש להרגיש, האדם ייהרס.

מראיין: מי יכול לקחת ממך את החופש להרגיש?

מוריסון: הכליאה מתחילה בלידה, ההתניות, תכנות המוח, והניתוק מן התודעה האינסופית. החברה, ההורים, כולם מסביבך הרסו את טבעם האמיתי כדי לקבל אהבה מהאנשים סביבם, ואתה מחקה את מה שראית אצלם. אנחנו הופכים לשחקנים שתועים בעולם, ומחפשים את הצל האובד והנשכח של מי שאנחנו באמת. זה סוג של רצח, וההורים והקרובים הכי אוהבים מבצעים את הרצח הזה עם חיוך על פניהם.

מראיין: אפשר בכלל להשתחרר בכוחות עצמך מדיכוי שכזה?

מוריסון: אם תחפש מישהו אחר שיעשה את זה במקומך תישאר, תישאר תלוי באחרים, תישאר פגיע ונשלט. אבל החופש הזה לעולם לא מובטח, והפגיעות תמיד נשארת חלק ממך.

הקאובויים של פעם הם הFBI של היום, שלטי WANTED לא השתנו אלה השתכללו.

האם מישהו מכיר את המקרה של לאונרד פלטייר.
http://mikeely.files.wordpress.com/2009/06/wanted_poster_leonard_peltier_fbi1.gif

הנה המקרה:
On the morning of June 26, 1975, two FBI agents, Jack Coler and Ronald Williams, drove into the Jumping Bull compound. They were ostensibly in pursuit of a red pickup truck driven by Jimmy Eagle, a young Lakota accused of stealing a pair of cowboy boots from a White rancher. Over 40 AIM and tribal members were at the compound at the time. AIM members Bob Robideau and Norman Brown testified that the agents—who they did not know were agents at the time—fired on the camp, and they returned fire. A major shootout erupted which resulted in the deaths of Coler, Williams, and a young Lakota named Joseph Stuntz. The bullet that killed Williams was fired at close range and went through his hand before entering his head. Coler was also shot in the head at close range after being injured. Stuntz was shot in the forehead, but his death never received an investigation

והנה הסיבה:
After 32 years behind bars, the FBI still seeks to make an example of Peltier for others who would stand up for the liberation of indigenous people and the return of
their stolen lands and livelihoods.

היום הוא מעל גיל 60
Peltier is currently incarcerated at the United States Penitentiary, Lewisburg, Pennsylvania. His projected release date is October 11, 2040.

הנה ציטוט מתוך אותו מאמר
When Christopher Columbus set foot on the island of Hispaniola in 1492, he began a process of genocide which would last until modern times. Since Columbus’s fateful voyage, Native American peoples have faced an onslaught of European disease, war technology, and trade that has irrevocably altered their cultures and resulted in the loss of their lands and lifeways

למי שרוצה לקרוא את שאר הכתבה-http://bermudaradical.wordpress.com/2009/04/06/

ולמי שרוצה קצת היסטוריה על אותו סיכסוך שיצר הממשל של אז
On December 29, 1890 at Wounded Knee, over 300 men, women and children were killed by the United States 7th Cavalry. The Native Americans were being transported to the Sioux reservation at Pine Ridge (see: Wounded Knee massacre).

המעורבות של אותו בטליון 7th Cavalry (לפי וויקי) מאז ועד היום
Engagements

Indian Wars
Philippine-American War
Mexican Punitive Expedition
World War II
Korean War
Vietnam War
War in Southwest Asia
Iraq Campaign

תקראו את ההיסטוריה בעמוד הזה כדי להבין איך מחסלים מתנגדים בכוח החוק והשלטון

http://en.wikipedia.org/wiki/Pine_Ridge_Indian_Reservation

—————————-
RAGE AGAINST THE MACHINE
—————————-

FREEDOM

Solo, I'm a soloist on a solo list
Al live, never on a floppy disk
Inka, inka, bottle of ink
Paintings of rebellion
Drawn up by the thoughts I think
Yeah!
Come on!

The militant poet in once again, check it
It's set up like a deck of cards
They're sending us to early graves
For all the diamonds
They'll use a pair of clubs to beat the spades
With poetry I paint the pictures that hit
More like the murals that fit
Don't turn away
Get in front of it

Brotha, did ya forget ya name?
Did ya lose it on the wall
Playin' tic-tac-toe?

Yo, check the diagonal
Three brothers gone
Come on
Doesn't that make it three in a row?
Anger is a gift

Come on!
Uggh!
Check that!
Uggh!
Come on
Yeah
Uggh!

Brotha, did ya forget ya name?
Did ya lose it on the wall
Playin' tic-tac-toe?

Yo, check the diagonal
Three million gone
Come on
Cause they're counting backwards to zero

Environment
The environment exceeding on the level
Of our unconciousness
For example
What does the billboard say
Come and play, come and play
Forget about the movement
Anger is a gift

Freedom, Freedom, yeah right

משכבר הימים הם ידעו את הלך הרוח והתנהלות הממסד.