הנסיעה במונית – סיפור של השראה ונדיבות

  • מאת מנהל הפרויקט | 24 ביולי 2011
  • 1,552 צפיות | 5 תגובות
עודכן לאחרונה: 24 ביולי 2011

נסיעת המונית – סיפור של השראה ונדיבות לב

"הגעתי לכתובת וצפרתי בצופר.
אחרי שהמתנתי מספר דקות, הלכתי לדלת הדירה ודפקתי…

'רק שניה', שמעתי קול שברירי וזקן.
שמעתי גרירת רגליים על הרצפה מעבר לדלת.

לאחר המתנה ארוכה, הדלת נפתחה.
אישה קטנה בשנות ב-90 שלה עמדה לפני.
היא לבשה שמלה מודפסת וכובע בעל תיתורה,
כמו משהו מסרט ישן.

לצידה הייתה מזוודת ניילון קטנה.
הדירה נראתה נטושה, כאילו אף אחד לא גר בה כבר שנים.
כל הרהיטים כוסו בסדינים לבנים.

לא היו שעונים על הקירות, שום אביזרים על המדפים.
בפינה עמדה קופסת קרטון מלאה בתצלומים וכלי זכוכית.

'האם תוכל לשאת את המזוודה שלי למונית?' היא שאלה.
לקחתי את המזוודה למונית ואז חזרתי כדי לסייע לקשישה.

היא לקחה את זרועי ושנינו הלכנו לאט לכיוון המונית.

כל העת היא הודתה לי על אדיבותי.
'זה כלום', אמרתי לה…
'אני רק מנסה להתנהג אל נוסעיי כפי שהייתי רוצה שינהגו באימי.'

'אוה, אתה ילד טוב.', היא ענתה.

כשהגענו למונית היא נתנה לי כתובת ואז ביקשה, 'האם תוכל לנסוע דרך העיר?'
'זו לא הדרך הקצרה ביותר,' עניתי במהירות.
'אוה, לא אכפת לי', היא ענתה.
'אני בדרך להוספיס.'

הבטתי במראה האחורית.
עיניה ברקו.
'לא נשארה לי משפחה,' היא המשיכה בקול רך…
'הרופאים אומרים שלא נשאר לי זמן רב לחיות.'

בשקט רכנתי וכיביתי את המונה.

'באיזו דרך תרצי שאקח אותך?', שאלתי.

בשעתיים הבאות, נסענו דרך העיר.
היא הראתה לי את הבניין שבו היא עבדה פעם
כמפעילת מעלית.

נסענו דרך שכונה שבה היא ובעלה התגוררו כשהיו נשואים טריים.
היא ביקשה שאעצור מול מחסן רהיטים שפעם היה אולם ריקודים שבו רקדה כנערה צעירה.

מדי פעם היא ביקשה שאאט לפני בניין מסויים או פינה ואז היא
ישבה, מתבוננת לתוך החשיכה,
לא אומרת דבר.

כשהשמש החלה לחצות את קן האופק, היא לפתע אמרה,
'אני עייפה, בוא נלך עכשיו.'

נסענו בשתיקה לכתובת שנתנה לי.
זה היה בניין נמוך, כמו בית מוארך עם שביל גישה
שעבר מתחת לקשתות אבן.

שני אחים יצאו מהבניין ברגע שעצרנו.
הם היו יעילים ומדוייקים,
הביטו בכל תנועה שהיא עשתה.

הם כנראה ציפו לה.

פתחתי את תא המטען ולקחתי את המזוודה הקטנה לדלת.
האישה כבר הושבה בכיסא גלגלים.

'כמה אני חייבת לך?', היא שאלה ברוכנה לעבר הארנק שלה.

'כלום', עניתי.

'אתה צריך להרוויח למחייתך.', היא ענתה.

'יהיו נוסעים אחרים.' עניתי.

כמעט מבלי לחשוב, התכופפתי ונתתי לה חיבוק.
היא נאחזה בי בחוזקה.

'נתת לאישה זקנה רגע קטן של שמחה.' היא אמרה.
'תודה לך.'

לחצתי את ידה ופסעתי לעבר אור היום שהתעמעם.
זה היה הצליל של חיים שנסגרים.

לא אספתי נוסעים נוספים באותו יום.
נסעתי ללא מטרה, אבוד במחשבותיי.
במשך שארית היום, לא יכולתי כמעט לדבר.
מה עם האישה הזו היתה מקבלת נהג כעוס,
או אחד שהיה חסר סבלנות לסיים את המשמרת?
מה אם הייתי מסרב לקחת את הקריאה,
או שהייתי צופר פעם אחת וממשיך הלאה בלי לגשת לדלת?

בסקירה מהירה של חיי, אני לא חושב שעשיתי משהו יותר משמעותי מזה.

אנו מותנים לחשוב שחיינו סובבים סביב רגעים גדולים.
אך רגעים גדולים תופסים אותנו לעתים קרובות
כשהם עטופים במה שאחרים יחשיבו כרגעים קטנים.

אנשים אולי לא יזכרו בדיוק מה עשיתם,
או מה אמרתם, אך הם תמיד יזכרו
כיצד גרמתם להם להרגיש.

לא תקבלו שום הפתעה גדולה אם תשלחו
את הפוסט הזה ל-10 אנשים תוך שבוע
אך אולי תעזרו להפוך את האנשים בעולם למעט יותר אדיבים
וחומלים אם תעבירו אותו הלאה,
וכך תזכירו לכולנו שבמרבית המקרים, מעשי חסד של חביבות
עושים את השינוי.

תודה לכם, ידידי…

החיים אינם אולי המסיבה שקיווינו לה,
אך כל עוד אנו כאן, לפחות נרקוד.

(את הטקסט הזה כתב אדם אלמוני וקיבלתי אותו במייל באנגלית. טרחתי לתרגם אותו כי הוא מכיל מסר חשוב שאולי יגיע לליבותיהם של אנשים. אתם חופשיים להפיץ אותו בכל דרך שנראית לכם תוך קישור למקור שכאן.)

כדי לשלוח את הפוסט הזה במייל, או לפרסם אותו בפורום, השתמשו בקישור הזה:
http://www.emetaheret.org.il/?p=8115
רוצים לעזור? יודעים איך לכתוב ולהתנסח?
פרויקט אמת אחרת זקוק לעוד מתנדבים בעזרה בכתיבת כתבות.
אז אם אתם אוהבים את מה שאנחנו עושים, מדוע שלא תצטרפו לעשייה?
שלחו לנו מייל עכשיו
הירשמו עכשיו בחינם וקבלו עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!»

אהבתם? שתפו עם העולם...
הבהרה: התוכן המוצג באתר הינו למטרות לימוד ועיון בלבד.אין לראות במידע המוצג הנחיה או המלצה מכל סוג שהוא, במיוחד בכל הקשור לבריאותכם.בכל מקרה של החלטה הנוגעת לבריאותכם, שינוי תזונה או כל דבר אחר,התייעצו עם רופא מוסמך.כמו כן, אין לראות את המידע המוצג כאמת מוחלטת, אלא יותר כהצגת דברים מתועדת היטב הנשענת על ראיות והצלבת נתונים.זו אחריותכם כבני אנוש עם ראש על הכתפיים להמשיך ולחקור ורק אז להגיע למסקנות, בהתבסס על כל המידע הקיים.
הגבלת אחריות: אתר פרויקט אמת אחרת אינו אחראי לדיוק, שלמות או יעילות המידע או המוצרים המוצגים באתר. דעות כותבי המאמרים הנן של כותבי המאמרים בלבד. המידע המוצג באתר הנו למטרות של חינוך ובידור בלבד והשימוש במידע הנו באחריות קוראי האתר. אתר פרויקט אמת אחרת ומפעיליו לא ישאו בשום אחריות עקב שימוש במידע המתפרסם באתר.

5 תגובות »

  • לנה

    ממש יפה,תודה!

    הגב ללנה
    • לנה

      תוכל לשלוח לי את המקור ?
      על מנת שאוכל לחלוק את זה עם חברי בחו"ל.

      הגב ללנה
  • אלדד

    מה הטעם ברגעים קטנים,מה עם שאר הרגעים?
    שונא את המסכנות הזאת שכאילו באה לרמוז שבדר"כ סובלים
    ועושים דברים לא טובים או לפחות לא משמעותיים ומידי
    פעם יש רגעי אושר.
    הייתי מכוון למצב הפוך.

    הגב לאלדד
    • freeThinker

      כנראה שלא הבנת נכון את המשפט הזה:
      "אנו מותנים לחשוב שחיינו סובבים סביב רגעים גדולים.
      אך רגעים גדולים תופסים אותנו לעתים קרובות
      כשהם עטופים במה שאחרים יחשיבו כרגעים קטנים."

      הכוונה היא שאנשים רגילים לחשוב שכל חייהם סובבים סביב מספר מצומצם של רגעים, שהם מחשיבים לגדולים, כשהאמת היא שכל רגע שאנחנו מחשיבים לקטן הוא יכול להיות רגע גדול מאד עבור אדם אחר. לכן, כל רגע בחיינו הוא "רגע גדול" ואנחנו צריכים לחיות את חיינו בהתאם, כאילו כל יום הוא ברכה וכל רגע הוא רגע מאושר שצריך לנצור.

      הגב לfreeThinker
  • ConnectDedots

    מרגש ומקסים, תודה!

    הגב לConnectDedots
הנחיות לכתיבת תגובות:

1. שמרו על שפה נאותה
2. כתבתם טענה או הבעתם דעה הפוכה? צרפו קישורים למידע נוסף שתומך בדעה שלכם. משפט כגון: "זו סתם תיאוריית קונספירציה מטופשת" איננה תגובה מתאימה.
3. גם אם משהו נראה לכם הזוי, אין זה אומר שהוא לא נכון. בכל פוסט יש קישורים למקורות המידע וקישורים למידע נוסף. קודם קראו אותם, עשו קצת מחקר ואז תכתבו תגובה.
4. כתבו את שמכם וגם את שם המשפחה, או בחרו בכינוי ייחודי, או (הכי טוב) הרשמו באתר, כדי שנוכל לדעת מי כותב את התגובה ולהתייחס בהתאם.
5. אם הנכם מגיבים חדשים או שצירפתם לתגובה שלכם יותר מקישור אחד, המתינו בסבלנות עד שתגובתכם תאושר.
6. חובה לקרוא את תנאי השימוש באתר לפני פרסום תגובה.
7. תגובות שכל מטרתן להשמיץ ו-או לזלזל באתר או במי מגולשיו לא יפורסמו
מנהל הפרוייקט שומר לעצמו את הזכות לערוך תגובות שאינן הולמות ו/או לחסום גולש מלהגיב...

השאירו תגובה

קבלו את התגובות ב RSS

שמרו על כללי פרסום התגובות בבקשה

כדי להוסיף תמונתכם לתגובות הרשמו באתר: Gravatar .

קבלו עדכונים בחינם למייל»

הרשמו בחינם וקבלו עדכונים פעם בשבוע על ידיעות חדשות מהאתר. תמיד תוכלו להסיר את כתובתכם בקלות ואנו מתחייבים לא למסור לגורם שלישי את המייל.
  • רגע אחד...
אמת אחרת בפייסבוק
 
כבר עשית לנו לייק בפייסבוק?

בעזרתכם נוכל להגיע ליותר אנשים עם המידע...

אל תציג הודעה זו שנית