מזה עשור שכבוד השרה, יעל גרמן, לשעבר ראש
עיריית הרצליה, מודעת לנושא נזקי ההפלרה.
טרם קבלת ההחלטה בתוקף תפקידה כשרת
הבריאות, היא למדה שוב את הנושא ולאחר דיון
רב משתתפים במשרדה, קיבלה את ההחלטה
לביטול ההפלרה בישראל.
שרת הבריאות אישרה את תקנות המים החדשות אך “קשר גורדי“ הקיים
בתקנות מבטל את חובת ההפלרה שנה מיום הפרסום.
נשאלת השאלה מדוע אין איסור אד הוק ובאופן מוחלט כמו במספר מדינות מערביות בעולם?!
למרות החלטת שרת הבריאות, תומכי ההפלרה במשרדה, מנסים לשכנע
את הרשויות בצורך בהפלרה.
נהוג להגדיר הפלרה כך: “מי שתייה בהם ריכוז הפלואוריד קטן מ-0.7 מיליגרם לליטר, יוסיף הספק למים לפני אספקתם לצרכנים, בכל יישוב שבו מעל 5000 תושבים, פלואוריד במידה שתביא את ריכוזו במים לרמה של 1.0 מיליגרם לליטר בממוצע שבועי“.
וכך למשל ארגון רופאי הילדים יצאו בכתבה שפורסמה על ידי ד“ר איתי גל ב- ynet: “מתנגדי ההפלרה הטעו את גרמן“ ובה מציין מזכיר האיגוד:
“השרה הוטעתה“ ומבקש כי תחזור בה. מזכ“ל האיגוד אומר בין השאר
בכתבה:
“מתנגדי ההפלרה הטעו את השרה. רואים שיש בעיה רצינית של
דיסאינפורמציה שהגיעה לשולחן השרה, ומתנגדי ההפלרה משחקים עם
הנתונים מול השרה כמו שהם רוצים“.
ארגון רופאי הילדים מציין 10 דברים בה הוטעתה השרה.
מחבר המסמך הציג למחבר הכתבה מענה לכל אחד ואחד מהטענות. במידה ויום אחד יחקר הנושא ימצא מי הם אלו “המשחקים עם הנתונים“, מי “המטעה“ ומיהו “המוטעה“.
שרת הבריאות ידעה היטב מה היא מאשרת
טרם קבלת ההחלטה, שרת הבריאות יעל גרמן, הייתה מודעת לחלוטין
למסד הנתונים ובהם חידושי המדע, מחקרים רבים המציגים את נזקי
ההפלרה, הליכים הקורים בעולם, המלצת “ועדת עדין“, החלטות 6 ועדות
כנסת במהלך 10 שנים שדרשו ממשרד הבריאות השהיית ההפלרה וביטולה,
עדויות רופאי שיניים וחוקרים בעלי שם בעולם המציגים את הסכנות הרבות
הקיימות בהפלרה (זאת לאחר שתמכו בה במשך שנים), חוקרים ומדענים
שלא חוששים לבוא ולהציג עמדותיהם ברבים, הפסקת ההפלרה במדינות
רבות בעולם, חקיקה שהתבצעה במספר מדינות כנגד החדרת פלואור למי
השתיה ועוד.
בדיון שנערך במשרד השרה טרם החלטתה, הציג ד“ר שלמה זוסמן, מנהל
אגף בריאות השן במשרד הבריאות את הדברים הבאים:
- כאשר אוכלים סוכרים ושותים מים עם פלואור – יש עששת.
- ישנו אחוז מסוים של ילדים שיופיעו להם כתמים בשיניים.
- ילדי אתיופיה שהגיעו לארץ סבלו מאפס חורים בשיניים אך אחרי זמן
קצר הם הגיעו לרמת מספר החורים כמו בארץ, בשל השינוי התזונתי,
על אף המים המופלרים.
באם איגוד רופאי הילדים לא היה רק מסתפק ב: “על סמך המחקרים
המצויים בידנו“, והיו מעיינים במחקרים המציגים את הסכנות בהפלרה היה
נפתח בפניהם עולם ומלואו. לדוגמה בעצומה של רופאים כללים, רופאי
שיניים ומדענים אשר חתמו כנגד המשך ההפלרה בארה“ב במדינות בהן
ישנה עוד הפלרה.
מה כה נורא בהפלרה?
ההפלרה בישראל החלה על פי נתוני משרד הבריאות בעיר ירושלים
בשנת 1981.
התקנות משנת 2002 מחייבות את ספקי המים להפליר את מי השתייה
לכל יישוב מעל 5,000 נפש.
1. ההפלרה נעשית לא ע“י הוספת פלואור למים כפי שהציבור חושב אלא
באמצעות הוספת חומצה פלואורוסיליצית שהיא פסולת רעילה של
תעשיית הפוספטים בעולם.
2. פסולות רעילות אלו עפ“י “חוק חומרים המסוכנים, התשנ“ג – 1993 “, אמורות להיות מטופלות ומנוטרלות ומושמדות, באתר הפסולת הרעילה
של רמת חובב.
תו התקן לחומצה פלואורוסיליצית לקוח ממקום מסוים באירופה. לערכי
התקן קיימת הערה:
פרמטרים כימיים מזהמים אחרים אינם רלוונטיים היות והם אינם קיימים
בחומר המוצא לייצור חומצה hexafluorosilicic“. כאמור, התקן האירופאי הוכן עבור חומר גלם מסוים ומציין כי הפרמטרים שנמדדו הוא לאותו מקור בלבד ולכן אין בו דרישה לבדוק נוכחות מתכות וכימיקלים מסוכנים אחרים. בהערה לתקן ישנה הפנייה כי הפרמטרים הכימיים ייבדקו ע“פ התקן ישראלי.
התקן הישראלי למי השתייה מגדיר את הבדיקות המיקרוביאליות,
הכימיות והרדיואקטיביות. בבדיקה “כימיה מלאה“ – נבדקים כ- 100
חומרים כימיים המהווים מזהמים פוטנציאליים. בדיקה לכימיה מלאה
נעשית על פי התקנות למקור המים (שהוא באר או מקור מים עיליים).
בדיקות מים במערכת אספקת המים לצרכן – נעשות ברשת המים,
למספר מצומצם ביותר של פרמטרים לאו דוקא אלו המאופיינים בהרכב
חומצה פלואורוסיליצית ו/או לפוספטים הנלווים.
ברשת המים התקנות אינן דורשות בדיקה “כימית מלאה“ מחד גיסא.
מאידך גיסא, הרכבה הכימי של החומצה הפלואורוסליצית, שהיא תוצר
לוואי של פסולת תעשייתיית בעת כריית פוספטים ודשנים משתנה
כל העת ממרבץ למרבץ, כך שאין מידע כלל וכלל על הרכבם טרם
החדרתה למערכת המים, בכך נוצרה לקונה חמורה שנמשכה מעל עשור
שנים שמשמעותה: החדרת חומרים רעילים ללא כל מידע על זהותם,
ריכוזם והתהליכים הכימיים הקורים בעקבות החדרת חומצה חזקה
ביותר לרשת המים ולאפקט הבריאותי לצרכני המים.
מכאן שלספקי המים המחויבים בהוספת הפלואוריד אין מידע אמיתי,
והם נאלצים לדווח לציבור בעל כורחם – מידע לא אמין.
3. דיווחי חברת מקורות – מעת לעת דיווחי חברת מקורות בעלת מתקני
ההפלרה הגדולים בארץ מציינים בעת השימוש בחומצה פלואורוסליצית:
“איכול חומרי הפלסטיק, משקעים לבנים על הקירות והציודים, דליפות בריתוכי הפלסטיק, צופת לבנה במתקני ההפלרה וכן שינויים תהליכים שגרמו להופעת גוון בחומצה, עובדה שפגעה בהפעלת כל המתקנים בארץ עד שבסוף השנה ניתן פתרון טכני המונע את הצבע בחומצה“.
4. ברשת המים, לאחר החדרת החומצה הפלואורוסיליצית, אין מידע ומעקב
כלל וכלל על מרכיבי החומר ואיכותם הכימית המלאה של המים היוצאים
לצרכנים ובטח שלא בברזי הצרכן.
הוד השרון – מקרה בוחן
בדיקה אקראית ל-“כימיה מלאה“ נערכה בעיר הוד השרון בשתי נקודות
ברשת המים, בה קיימת מערכת אספקת מים עם ובלי תוספת חומצה
פלואורוסליצית.
נקודה אחת – ברשת, אחרי חיבור מקורות (בה המים מופלרים),
נקודה שנייה – ברשת, מקור האספקה מי באר (בה המים לא מופלרים).
הממצאים היו חמורים ביותר: באזור ללא הפלרה: ריכוז הפלואור 0.1 מג“ל,
ריכוז הפתלאטים <5 מקג“ל. באזור עם הפלרת המים (חיבור מקורות): ריכוז
הפלואור 0.7 מג“ל, ריכוז הפתלאטים 86 מקג“ל. כלומר פי עשרה מהתקן.
הפתלאטים מוכרים כחומר מסרטן.
היסטוריה של סכנות בריאותיות של הפלרה
המועצה הלאומית למחקר בארה“ב, National Research Council NRC
כאשר סקרה כאלף מחקרים בנושא, הגיעה למסקנה כי הפלואוריד המוחדר למי השתיה במטרה למנוע עששת, עלול לגרום נזקים בריאותיים קשים כמו: סרטן העצם – Osteosarcoma, ירידה ב-IQ , פגיעה בתפקוד
בלוטת התריס, בעיה לחולי כליות וסוכרת, פלואורוזיס, ועוד.
תגובת משרד הבריאות למחקרים ומאמרים אלו: “הם לא ברמה גבוהה“.
על פי מדיניות “עיקרון ההיזהרות“ – למשרד הבריאות:
“עיקרון ההיזהרות
הוא במהותו הצדקה לפעול כדי להקדים (to anticipate) איומים
פוטנציאלים על בריאות האדם או הסביבה, במצב, של אי-ודאות מדעית
באשר לאופיים של איומים אלו או באשר להיתכנות שלהם“.
בבג“צ 10069/07 הבהיר משרד הבריאות בהשתמשו בעיקרון ההיזהרות:
“קיים חשש רציני וממשי מסוג וריכוז של גורמים אשר לא מצויים בתקנות
היום, לגביהם יש ליישם את עיקרון ההיזהרות, במיוחד כאשר מדובר במצרך
יסוד הנמצא בשימוש יום – יומי של צרכני המים לאורך שנים“.
למרות מדיניות עיקרון ההיזהרות שלפיו נוקט משרד הבריאות הוא אינו מיישם אותה על ההפלרה – דבר הזועק לשמים!
במודעה שפורסמה ביום 3.5.2013 בעיתון JERUSALEM POST ע“י
ד“ר לרפואה מולנברג שלאחר מספר שנים של עבודה גילה את הקשר בין
ההפלרה לבין מספר מחלות סרטניות. הגרף שהוצג בטלויזיה ההולנדית
בשנת 1976 זיעזע את הציבור ההולנדי ושרת הבריאות דאז התפטרה.
כתוצאה מנתונים מצמררים אלו באותה שנה חוקק בהולנד חוק האוסר
להפליר את מי השתייה.
במודעה נוספת ששלח ד“ר מולנברג חושף הד“ר את האמת העירומה
לגבי המנטרה המוכרת והקבועה בקרב תומכי ההפלרה בדבר מינון “בטוח
ואפקטיבי“ של פלואוריד. לאור מסד הנתונים העצום שבידיו (יותר מ-30
ספרים עם הפניות, אינסוף מאמרים שנאספו ב-45 שנים) הוא מנפץ
את המיתוס, ומתברר שיעילות הפלואוריד הוכחה ע“י משחק “חכם“
בסטטיסטיקות. מסתבר שהאמירה הכל-כך מוכרת הזו, לא מבוססת על
מדע אלא על אמונה שאין לה בסיס.
ד“ר קולוקהון מניו זילנד הוא רופא שיניים שהפך מתומך נלהב של
ההפלרה, למתנגד מושבע ברגע שגילה לחרדתו שההפלרה מבוססת על
סטטיסטיקות מוטעות ומוטות. מול הספק הגדול ביעילות ההפלרה מציב
ד“ר מולנברג אמת מרה ומדאיגה בדבר הנזקים הברורים שגורם הפלואוריד,
אשר הוכחו שוב ושוב במחקרים מדעים.
החוקר דין בארק מהמוסד הלאומי לסרטן, אמר בקונגרס האמריקאי כי
“פלואוריד גורם יותר מקרי מוות מסרטן וגורם למות יותר מהר מאשר כל
כימיקל אחר“. (יולי 1976) דין בארק וד“ר ג'ון יאמויאניס, ערכו פרויקט גדול ומצאו שבמשך 10 השנים הראשונות של ההפלרה (1940-1950),
כאשר אף אחת מ-20 ערים לא הופלרה, ממוצע המוות מסרטן היה
זהה, בין הערים המופלרות ללא מופלרות. אבל אחרי 1950, היתה עלייה
גדולה במקרי מוות מסרטן בכל אחת מהערים המופלרות, כשבערים הלא
מופלרות נשארה רמת מקרי המות הרבה יותר נמוכה. החוקרים הסיקו
שבין 30,000 ל- 50,000 מקרי מוות כל שנה מגורמים שונים יכולים להיות
מיוחסים להפלרה, וסך הכל כולל 10,000 עד 20,000 מקרי מוות שיוחסו לסרטן שנגרם מפלואוריד, כל שנה.
יש לאזכר את האזהרה על גבי משחות השיניים: איסור השימוש במשחת
שיניים לילדים עם פלואוריד עד גיל 3 , ומגיל 3-7 בנוכחות מבוגר על מנת
למנוע בליעה של המשחה. כמו כן המלצה שתיית מים לתינוקות ללא
פלואור וכן הכנת דייסה לתינוקות במים ללא הפלרה ועוד.
לאחרונה בהודעת משרד הבריאות.
“יחד עם זאת, בישראל קיימת המלצה להשתמש במשחות שיניים ללא
פלואוריד כדי למנוע חשיפה מיותרת ממקורות נוספים“.
בבג“ץ 4529/02 שהגישו מרכז השלטון המקומי, עירית הרצליה (בראשה
עמדה בשעתו יעל גרמן, כיום שרת הבריאות) ועמותת אדם טבע ודין נ'
משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה.
כפי שעולה מפסק דינו של כב' בית המשפט העליון, “משכו“ העותרים את
העתירה, לאור המלצת בית המשפט, שהתבססה על ההנחה, אותה הביע
כב' בית המשפט במפורש:
“שעם הפעלת התוכנית נשוא התקנות יופעלו על-ידי המשיבים מנגנון
מסודר למעקב אחר תוכנית ההפעלה ומאגר נתונים פתוח לציבור“.
כב' בית המשפט התיר לעותרים לשוב ולפנות בנושא העתירה, אם אותו
מעקב שבית המשפט הניח שיתקיים, יקים להם עילה לכך. יש לציין כי רק
בשנת 2013 הוצג סקר הפלרה ארצי: 2011-2012 דו“ח סופי. פרופ' הרולד
סגן- כהן (חוקר ראשי) דר' יובל ורד, דר' אברהם זיני.
הסקר ניתח השוואה בין ערים מפלירות לבין ערים לא מפלירות מבחינת רמת העששת אבל לא השפעת ההפלרה על גוף האדם, ועל זה הייתה העתירה בשנת 2002.
מנכ“ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, הקים במאי 2003 ועדת מומחים
(“ועדת עדין“) בראשות פרופ' אבנר עדין, לעדכון תקנות איכות מי השתייה
במדינית ישראל. הוועדה הגישה את המלצותיה בחודש מרץ 2007 – ביניהן
המלצה על ביטול חובת ההפלרה.
מהצד השני: מצדדי ההפלרה
מצדדי ההפלרה חוזרים על מספר מנטרות:
האחת – “ההפלרה נעשית כבר 65 שנים בעולם“, השניה – “הפלרת מי
השתייה היא השיטה היעילה, השוויונית, והזולה ביותר למניעת מחלת
העששת“.
בואו נבדוק את הטענות אחת לאחת.
“ההפלרה נעשית כבר 65 שנים בעולם“ – עצם העובדה שזה קיים 65 שנים
לא בהכרח הופכת את זה לנכון וטוב. נהפוך הוא, באם בודקים את הניסיון
בעולם – התמונה האמיתית מצביעה על נזקים.
אוסיף ואומר:
1. בשנות החמישים ריססו את העולים החדשים מקצוות תבל ב-D.D.T
כנגד חרקים, חפפו את ראשי הילדים בנפט כנגד כינים וביצעו על
ראשיהם הקרנות כנגד הגזזת.
כל זה נעשה על פי המידע והמדע שהיה נכון אז. היום כולם שואלים “איך
לא ידעו“. ועד היום המדינה משלמת פיצויים על פי חוק ל“ילדי הגזזת“
שנפטרו ולשאריהם.
היום אין אנו מאשימים את אנשי הרפואה שעשו זאת לפני 65 היות וזה
המדע שהיה ידוע אז.
2 . כאנקדוטה ידוע לכולנו “סיפורו“ של פרופ' לכימיה דן שכטמן בעל פרס
נובל לכימיה (2011 ). תגליתו הייתה לפני 30 שנה במעבדת מחקר
בארה“ב עת גילה דרך המיקרוסקופ כי צורת מבנה הקריסטל שונה ממה
שאנו יודעים ומלמדים עד אותה עת.
פרופ' לינוס פאולינג אבי תורת הקריסטלים בעל 2 פרסינובל טען כי צורת הקריסטל היא מסוימת, וכך הסכימו כל שאר הפרופסורים, החוקרים והמדענים. לפני 30 שנה לא רצו אפילו להסתכל דרך המיקרוסקופ על התגלית וטענו כלפיו: “לך תלמד," תוך כדי זריקת ספרו של פרופ' לינוס פאולינג.
רק 30 שנה לאחר מכן כאשר פרופ' פאולינג הלך לעולמו “הסכימו“
החוקרים לממצאי פרופ' דן שכטמן ואז נסללה באיחור של 30 שנה
קבלת פרס נובל לכימיה על גילויו המדהים. כאמור זה קרה בארה“ב
המעצמה הדמוקרטית הגדולה בתבל.
פגיעה באינטליגנציה הציבורית
הטיעון של משרד הבריאות שההפלרה זה דבר “טוב“ וקיים 65 שנים פוגע
קשות באינטלגנציה הציבורית. “הפלרת מי השתייה היא השיטה היעילה,
השוויונית, והזולה ביותר למניעת מחלת העששת“,
טענת משרד הבריאות היא כי בעלי הכנסה הגבוהה יכולים לטפל בשיניים
של ילדיהם אבל השכבות עם סוציאקנומיות נמוכות אין להם המשאבים
הכלכלים לטפל בילדיהם כמו השכבות החזקות כך שההפלרה היא
“שיטה יעילה ושוויונית“. משרד הבריאות מודע היטב שהמגזרים משכבות
הסוציואקונומיות נמוכות בהן יש יותר עששת הם “המגזרים“ בהם הילדים
אוכלים ושותים יותר דברי מתיקה, ובלי מערכת הסברתית תומכת.
הפתרון לכך הוא חינוך לאכילת ושתיית מצרכים ללא סוכר כפי שאמר
ראש האגף לבריאות השן במשרד הבריאות דר' שלמה זוסמן וכפי
שאמרה דר' אביבה משינבסקי לחנך אנשים להגיינה של הפה ולתזונה
נכונה (ראו בהמשך).
אסטרטגיה והתנהלות של תומכי ההפלרה
בין התומכים להליך ההפלרה ישנם רופאי השיניים פרופ' הרולד סגן-כהן וד“ר
יובל ורד אשר יחד פרסמו את מאמר “המאבק על הפלרת מי השתייה בישראל“
ב-THE JOURNAL OF THE ISRAEL DENTAL ASSOCIATION
כבר ב-2002. בפתח דבר מציינים המחברים כי הפרסומים של המתנגדים
לתוכנית ההפלרה: “רצופים טעויות, אי דיוקים והטעיות…“.
טוענים רופאי השיניים בחיבורם כי המתנגדים:
“…זוכים, למרבה הצער, לחשיפה נרחבת בעיתונות היומית, בעלונים שונים
ובמאגרי המידע ההמוניים ומותירים רושם של התנהלות “דו קרב“ מתסכל
ושאינו ניתן לגישור, בדומה למתרחש בארה“ב, בין התומכים בהפלרה לבין
מתנגדיה“.
האסטרטגיה שמציעים רופאי השיניים:
“אחת מדרכי הפעולה האפשרויות אל מול גל ההתנגדות הגואה כנגד
הפלרת מי השתייה היא להמנע מתגובה ומעימותים ובעצם להמתין עד
“חלוף הסערה“. סוג זה של הבלגה ואי תגובה מוזכר רבות בספרות המדעית
בארה“ב… התפוצצות המידע, הגישה החופשית של הציבור למאגרי מידע, הגברת מעורבות הציבור בקבלת ההחלטות והפיכתו של המושג “שקיפות“ לנפוץ בחיי היום יום-יום, בישראל כבמדינות רבות אחרות, שומטים את הבסיס להתנהלות של התעלמות“.
ההנחה שעומדת בבסיס הגישה שלהם, ובצדק, היא שכאשר אנשים נחשפים
למידע ביקורתי, הם לא מעוניינים בהפלרה. תוצאות ממשאל עם מראות כי
כשנותנים לציבור להחליט – הציבור מתנגד להפלרה. ציבור בעל חשיבה
ביקורתית ורצון משלו שנוגד את רצונם של מקדמי ההפלרה נתפס על ידי רופאי השיניים כהפרעה למדיניות ההפלרה, למרות שמדובר בפעולה פולשנית כלפי הציבור, שרבים רואים בה הטרדה.
הגישה הפטרונית שמוצגת במאמר היא בדיוק הסיבה למאבק נגד ההפלרה: ההתנגדות הציבורית להפלרה החלה בעקבות הצעד של משרד הבריאות לכפות אותה בחוק. בפועל, העמדה הנגדית לעמדת משרד הבריאות צוברת תאוצה הן בחזית המדע על הפלואוריד, והן בשטח כאשר יותר ויותר קהילות בארה“ב, קנדה,
אוסטרליה וניו-זילנד מפסיקות את ההפלרה בשנים האחרונות. זאת על סמך מידע ביקורתי ומבוסס מדעית, אך גם מתוך ההכרה שחומר ההפלרה המשמש בפועל הוא
פסולת מסוכנת ולא באמת יועד לצריכת האדם מלכתחילה אלא לאתר פסולת.
למרבה האירוניה, קהילת רופאי השיניים לא לומדת על כך במוסדות לרפואת השיניים.
על סמך נתוני ארגון הבריאות העולמי WHO מצביע בצורה ברורה על ירידה זהה בעששת בין מדינות מפלירות ו/או לא מפלירות ו/או מפלירות
חלקית ו/או ההפלרה נעשית בדרכים אחרות (כמו מלח).
בידי הציבור אין מידע מהימן על מהות ההפלרה ולא המשאבים הכלכלים להתמודד מול הרגולטור תומך ההפלרה אשר מפעיל לחצים וכוחות דורסניים
בלתי נלאים כלפי הציבור המתנגד להפלרה, ועתה אפילו מפעילים לחצים כלפי שרת הבריאות שקיבלה החלטה שקולה, אמיצה ונבונה.
היעדר השקיפות בהתנהלות מקדמי ההפלרה, מתבטא לדעתי גם בהחלטת
ועדת החקירה הממלכתית למשבר משק המים מרס 2010:
“אחד הליקויים שתרם ללא ספק למשבר נעוץ בהעדר שקיפות מספקת בכל הנוגע לבעיות שעמן מתמודד משק המים ובאי שיתוף מספק של הציבור בתהליך קבלת ההחלטות“.
“זירת המאבק“ – כנסת ישראל
במאמרם מציינים רופאי השיניים כי בישראל – “זירת המאבק“ היא הכנסת – מקום מושבה של הרשות המחוקקת.
במהלך 10 שנים דנו 6 ועדות הכנסת בהפלרה, החלטותיהן: דרישה להפסיק את ההפלרה. אך בתגובה, משרד הבריאות נקט בעמדה דומה לזו שמצוינת במאמר הנ“ל: מדיניות של התעלמות. באופן מפתיע שסותר את העמדה הרשמית של משרד הבריאות
כל השנים, הצהיר ד“ר שלמה זוסמן, מנהל אגף בריאות השן במשרד הבריאות, בדיון בוועדה ב- 21.6.06:
“… לא תאכלו סוכר, לא יהיה עששת… גם אם תשתה מים עם פלואוריד בריכוז האופטימאלי ותאכל סוכר מעבר ליכולת של הגוף לספוג לא יעזור שום דבר, תהיה לך עששת… "
באותו דיון דיווחה דר' אביבה משינבסקי, רופאת שיניים עם ניסיון טיפולי של שלושים שנה:
“… מתוכן עשר שנים בהדרכה באוניברסיטת ת“א בבית הספר לרפואת
שיניים במחלקה לרפואת הפה… בשטח אני ראיתי שעל ידי חינוך, המטופלים
שלי באו מכל שכבות האוכלוסיה, היו משפחות שלאורך שלושים שנה טיפלתי בהן. באופן חד משמעי אני יכולה לומר שאם אתה מחנך אנשים להגיינה של הפה ולתזונה נכונה אין עששת… אני ממליצה לא להפליר את
המים ולחנך את האוכלוסיה, כמו שממליץ ארגון הבריאות העולמי“.
משנת 2010 , החלה “מפולת“ של הפסקת הפלרה שהתחילה בארה“ב ומקורה הוא פרופסור פול קונט, בעל הכשרה בכימיה שמוביל את המאבק הבינלאומי נגד ההפלרה. בעקבות פירסום ספרו The case against fluoride נוצר שיתוף פעולה יוצא דופן בינו ובין הציבור. מסתבר שיש ציבור רב מאוד שמתנגד להפלרה בארה“ב, בניגוד לרושם שיצר משרד הבריאות: בעזרת אתר רפואי פופולרי (של ד“ר ג'וזף מרקולה www.mercola.com ) שהציע שירות לציבור, יצרו התושבים קשר עם פרופ' קונט וגייסו אותו להרצאות במועצות הערים וקידמו החלטות להפסקת ההפלרה במדינה אחר מדינה.
הסתבר שהציבור בארה“ב צמא לעזרה להפסקת ההפלרה, ושלמקבלי ההחלטות חסרים נתונים וידע. עד כדי כך, שמשנת 2010 בלבד, הפסיקו את ההפלרה כבר מעל 70 ערים וקהילות בארה“ב, קנדה, ניו זילנד ואוסטרליה.
בסך הכל, משנת 1990 ועד היום 347 מועצות ערים במדינות הללו הפסיקו את ההפלרה. זו מציאות שסותרת את טענת משרד הבריאות לפיה התושבים במדינות מפלירות “נהנים“ מן ההפלרה. מסתבר שאם שואלים אותם, הם לא נהנים.
הצעת חוק – נגד החדרת פלואור באופן מלאכותי
ביום 4.7.2011 הגיש ח“כ מגלי והבה יחד עם 57 חברי כנסת מכל סיעות הבית, הצעת חוק לפיה תיאסר החדרת פלואור באופן מלאכותי למערכת מי השתייה.
הצעת החוק לא אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ללא נימוק כלשהו לאי-האישור.
יש לציין כי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך 6 מסמכים במהלך הדיונים בנושא ההפלרה, עבור חברי הכנסת, טרם הדיונים.
יחידת המחקר של הכנסת קיבלה את ההסתייגויות של משרד הבריאות למסמכים, וכך הגרסאות הסופיות היו כי כל אותם מאות המחקרים המצביעים על נזקים
בריאותיים “הם לא ברמה גבוהה“. כמו כן לא צוין במסמכים האלה מהו מקור
החומצה הפלואורוסילצית, למעט במסמך מחודש מאי 2011 בו נאמר:
“…. יתרה מזו, יש הרואים בהפלרה תהליך “ידידותי לסביבה“, מכיוון שהכימיקלים שבהם משתמשים בתהליך זה (“חומצה פלורורוסיליצית“)
הם תוצרי לוואי של ייצור תעשייתי של דשנים זרחניים. לפיכך בזכות
ההפלרה קטנה כמות הפסולת הרעילה הנובעת מייצור הדשנים ופוחת הצורך בחציבת יסוד הפלואור הנקי מתוך הסלעים“.
הצעת החוק נידונה במליאת הכנסת ביום 28.12.2011, אך לא התקבלה כנראה כתוצאה מ-“משמעת קואלציונית“.
בג“ץ עמותת “איזון חוזר“ 2012
בחודש נובמבר 2012 הוגש בג“ץ ע“י מר יעקב גורמן'מיסד עמותת “איזון חוזר“ (בג“ץ מס' 8173/12) כנגד המשך ההפלרה.
לאחר 5 דחיות (ביום 5.5.13), נשלחה “תגובה מקדמית“ של משרד הבריאות, המציגה את התקנות החדשות כאשר חובת ההפלרה תיפסק שנה לאחר כניסתם לתוקף.
הטיפול הנכון לבריאות הפה והשיניים
את הטיפול הנכון לשיניים, לכאורה, יצר כבוד הרב יעקב ליצמן בעבר סגן שר
הבריאות בחקיקה כאשר כל ילד/ה יקבלו טיפול מניעתי וטיפול שיניים חינם
דרך הקופות עד גיל 11.
הצלחת הרב יעקב ליצמן הוא בכך שהביא את מדינת ישראל לשורה
הראשונה בנושא טיפול נכון במחלות פה. ובכך “פתר“ את הצורך בהפלרה.
האמירה של משרד הבריאות כי צריך “גם את זה וגם את זה“ אינה מבוססת
לחלוטין והיא במסגרת “אמירה“ בלבד.
לסיכום
1. החלטת שרת הבריאות ח“כ יעל גרמן ב-11.4.13 לאחר עדכון על הנעשה בעולם המערבי המפותח נעשתה ביושרה ובאומץ.
2. על-פי ממצאים על פני עשרות השנים של ארגון הבריאות העולמי (WHO ), אין הבדל בעששת בין מדינות מפלירות ללא מפלירות.
3. דר' שלמה זוסמן, מנהל אגף בריאות השן במשרד הבריאות הבהיר (בועדה
בכנסת מיום 21.6.2006 ) בניגוד לעמדת משרד הבריאות הרשמית, עד
היום, כי כל עוד נאכל מאכלים עם סוכר וגם באם נשתה מים עם פלואור תהיה לנו עששת. את דברים אלה הוא הציג גם בפני שרת הבריאות ביום 8.4.13 , טרם קבלת החלטתה.
באותו דיון בכנסת (21.6.2006), הבהירה רופאת השיניים דר' אביבה משינבסקי בעלת פרקטיקה של שלושים שנה, כי המפתח למלחמה בעששת הוא שינוי בתרבות האכילה, תזונה נכונה, חינוך להגיינה של הפה.
4. “פסק הזמן“ בין ההחלטה להפסקת ההפלרה לבין ביצועה שנה מיום פרסום התקנות הבהירה שרת הבריאות בהכנת “תכנית מסודרת למניעת מחסור בפלואור במיוחד בקרב ילדים“.
התוכנית הסדורה תהיה כאשר יהיה “גיוס כוחות“ של איגוד רופאי השיניים, איגוד רופאי הילדים, הרשויות המקומיות כחלק מפרויקט “ערים בריאות“ ו/או כל פרויקט אחר, למטרה אחת: הפסקת אכילה ושתייה של דברי מתיקה למיניהם, חינוך להיגיינת הפה. כפי שאמרו מספר פעמים דר' שלמה זוסמן מנהל בריאות השן של משרד הבריאות ודר' אביבה משינבסקי – אין דרך אחרת.
5. פלטפורמה בסיסית ניתן בחקיקה באמצעות סגן שר הבריאות לשעבר, כבוד הרב יעקב ליצמן שהכין את התשתית לבריאות הפה ומניעת עששת כאשר העניק לכל ילד/ה עד גיל 11 דרך קופות החולים טיפול שיניים חינם (סל הבריאות כולל את הדרוש למניעת עששת ושאר מחלות הפה).
6. במדינות המערב ישנה מגמה של הפסקת ההפלרה.
המאמר "סוף עידן ההפלרה" פורסם לראשונה במגזין 'הנדסת מים – מגזין המים הישראלי' והוא מתפרסם כאן באישורו וידיעתו של הכותב אהוד לשם, לשעבר מהנדס מחוז המרכז והדרום במשרד הבריאות ושותף באישורי מתקני הפלרה, מנהל אגף הנדסת הסביבה תה"ל.
אני מציע לא לשמוח מוקדם מידי, ההיסטוריה מלמדת שאוכלוסיות שהפעילו התנגדות עזה להפלרת המים , האליטות פנו לתוכנית ב, הכנסת הפלואוריד לתוך המלח. כמו שנעשה באירופה שם המלח מופלר בגלל ההתגנדות להפלרת המים
אם יכניסו למלח זה יהיה נצחון אדיר כי אתה יכול לבחור לא לצרוך מלח מופלר בניגוד למים…
ואז מלח שיהיה בלי הפלואוריד יעלה יקר יותר בערך כמו שיש היום במשחות שיניים או כל דבר בריא אחר.
מכירים את המשפט "העיקר הבריאות"? הבעיה היא שבריאות היום עולה מאוד יקר.
יש גם מלח במאכלים מוכנים.
כבר עכשיו מכניסים למלח תוסף של יוד ולקמח חומצה פולית, וגרמן מלאת גאווה בדאגתה לבריאות שלנו
סלחו לי אבלו זו שטות לומר שבראשן של התקנות היא ביטול ההפלרה. לא רק שהביטול אינו בראשן אלא שהביטול אינו ביטול. זה לא נכון מה שכתוב פה. לומר שהמחוייבות לשים פלואור תהיה בתוקף לעוד שנה זה לא לומר שהיא תתבטל עוד שנה.
יוצאי אתיופיה לא סובלים רק מחורים בשיניים, אלא גם מסרטן, סוכרת, ניתוחים משונים, הפרעות נפשיות, אלכוהליזם, אסטמה… והרשימה ארוכה ארוכה
בנוסף לרציחות, אלימות במשפחה, עוני, אלימות ברחובות, מחיקת הערכים והמוסר שנשמרו אלפי שנים ועוד ועוד ועוד..
העיקר : "אנחנו עוזרים לכם, אתם באתם ממדינת עולם שלישי פה זה המערב, הקדמה" אם זה קידמה אני אשאר בעולם שלישי ואפילו רביעי וחמישי לא משנה איך תקראו ל"עולמות" שכ"כ רחוקים מכם וכ"כ שונים מכם. ממש כוכב לכת אחר. כ"כ מתקדמים במערב שכולם חיים במרדף אחרי… מה בעצם? מירוץ עכברים. מלחמות, האח הגדול, רצח, הנדסה גנטית, חיסונים, "טרור", עבודה, עבודה, עבודה אל תחשוב, אל תעצור תמשיך לעבוד יש כלכלה לגלגל. כולם חולים בשקט, כולם עצובים בשקט, כולם מנוקרים אחד לשני בשקט, ועוד מעזים להטיף לנו מוסר, ומהו אורך חיים נכון ובריא, אם רק הייתם מבינים מה היתרונות של המאכלים האתיופים הייתם טיפה יותר בריאים. מי יודע אולי הייתם גם רצים קצת יותר מהר.
רק בריאות, כל השאר זה מותרות.