[הקדמה מאת עורך אמת אחרת] באופן כללי, מאמצי השיווק של חברות התרופות מופנות היום למספר קמפיינים שיווקיים עיקריים שמטרתם כמובן הוא מיקסום הרווחיות של חברות התרופות וזאת בצורה ישירה דרך מכירה של יותר ויותר תרופות לאוכלוסיה.

כבר סקרנו במאמרים קודמים ראיות ועדויות שמצביעות על כך שלעתים קרובות מדי ה"דאגה לשלום הציבור" כפי שחברות התרופות יציגו את פועלן מעורבב בצורה הדוקה מדי ב"דאגה לשלום כספם של מחזיקי המניות".

בשנים האחרונות "יצאו מהארון" בכירים לשעבר בחברות התרופות, או אנשי מקצוע הקשורים לתחום שהעידו על הכשלים הללו בפה מלא והאשימו את חברות התרופות ברדיפת בצע המערבת גם לוביזם בוטה בתוך הממשלות ובוועדות שקובעות את מדיניות הטיפול בתרופות.

לפי מידע רשמי של ארגון הבריאות העולמי (קישור נבדק ב-5 למאי 2013), חברות התרופות מוציאות שליש מכל הרווחים שלהן על שיווק. כפול מהסכום אותו הן מוציאות על מחקר ופיתוח ו-50 מונים יותר מהסכום אותו הן מוציאות על הפצת מידע הנוגע לבריאות לציבור.

התוצאה; יותר ויותר תרופות נמכרות היום בעולם, מה שמביא את תעשיית התרופות לאחת הרווחיות בתעשיות הגלובליות עם מחזור של כ-300-400 מיליארד דולר בשנה.

ארגון הבריאות העולמי מודע לבעייתיות שבמצב הזה ובמילותיו הרשמיות:

(קיים) ניגוד אינטרסים מובנה בין המטרות העסקיות הלגיטימיות של היצרנים לבין הצרכים החברתיים, הרפואיים והכלכליים של הרופאים והציבור לבחור ולהשתמש בתרופות בצורה ההגיונית ביותר

או במילים פחות עדינות: חברות התרופות עושות מלא כסף על הגב שלכם חברים…

הקמפיינים המוסווים של פסיכיאטרים וחברות התרופות / מאמר מאת אדם פורת

הקמפיין להסרת הסטיגמה מהפרעות נפשיות

איך קמפיין כזה תורם באופן ישיר לרווחיות חברות התרופות? ככל שאנשים ירגישו נוח יותר להיות מתויגים כבעלי "הפרעות נפש" ויסכימו לקבל על עצמם תוויות פסיכיאטריות, כך יותר מהם יאובחנו כבעלי הפרעות כאלו, ויטופלו בתרופות פסיכיאטריות.

כראייה, ארגון NAMI בארה"ב ("האיגוד הלאומי למחלות נפש") יצא בקמפיין אגרסיבי להסרת הסטיגמה מהפרעות נפש. ארגון זה ממומן ע"י חברות תרופות.

בישראל, רק לאחרונה (מרץ 2013) הושקה ב- Ynet סידרת כתבות חדשה: מדברים על בעיות נפשיות. Ynet מציעים לגולשים לצפות בסדרה כדי להבין "למה חשוב לא להסתיר בעיות אלה ואיך להתמודד עם הסטיגמות הנלוות אליהן".
סידרה זו דומה לסדרת כתבות קודמת של Ynet משנת 2012 שנקראה "חלון לנפש". מגזין TheMarker כתב אודות סדרה זו: "בתחתית כל ידיעה הופיע קישור לאתר Goodays, המציע מידע על בעיות דיכאון וחרדה. האתר מופעל בחסות חברת לונדבק, משווקת ציפרלקס בישראל. גולשי האתר אף מופנים לאתר נוסף שבו מופיע מידע שיווקי לגבי התרופה… גורמים המעורבים בהפקת סדרת הכתבות אישרו כי הפרויקט אכן מומן בחלקו על ידי לונדבק".

הקמפיין להעלאת המודעות להפרעות נפשיות

איך קמפיין כזה תורם באופן ישיר לרווחיות חברות התרופות? ככל שיותר אנשים יהיו "מודעים" להפרעה פסיכיאטרית כלשהיא, כך גובר הסיכוי שהם יחשבו את עצמם או את חבריהם כלוקים בהפרעה כזו, ויפנו לפסיכיאטר כדי לקבל מרשם לתרופות פסיכיאטריות.

זו הסיבה שאנו שומעים לעתים תכופות, בכל אמצעי התקשורת, הסברים מעמיקים על תסמיני הפרעת נפש זו או אחרת. ומאותה סיבה, הפרעות פסיכיאטריות חדשות מוכרזות חדשות לבקרים. פסיכיאטרים וחברות התרופה משתפים פעולה באמצעות שיטה פשוטה: "גלה" הפרעה, שווק את ההפרעה, ושווק את "כדור הפלא" שיטפל בה. אולם תרופות פסיכיאטריות אינן מרפאות – לכל היותר, הן מקהות סימפטומים. הן הופכות את הנוטלים אותן לצרכני תרופות לכל ימי חייהם, במינון הולך וגובר, ועם תופעות לוואי שרק מחמירות עם הזמן.

במסגרת הקמפיין להעלאת מודעות להפרעות נפש נוסדו מועדים ייחודיים, כדוגמת שבוע המודעות להפרעות נפשיות, אשר נוסד ביוזמת NAMI (ארגון הממומן ע"י חברות תרופות), ו "יום הדיכאון והחרדה הבינלאומי".

הקמפיין להחדרת התאוריה שהפרעות נפש הן תוצאה של "חוסר איזון כימי במוח"

אם אתה חושב שזוהי עובדה מדעית שהפרעות נפש הן תוצאה של "חוסר איזון כימי במוח", סימן שהקמפיין הזה הצליח. זהו הקמפיין החשוב ביותר של הפסיכיאטרים וחברות התרופות, משום שהוא מספק את הצידוק הרפואי והמדעי כביכול לשימוש הנרחב בתרופות פסיכיאטריות.

אולם הרעיון של "חוסר איזון כימי במוח" הינו תאורטי בלבד. למעשה, מה שמייחד הפרעות פסיכיאטריות הוא שלא ניתן לגלות אותן באמצעות בדיקות מעבדה רפואיות. פסיכיאטרים מאבחנים באמצעות "רשימות בדיקה" של סימפטומים סובייקטיביים ולא רפואיים. אין לפסיכיאטרים ולו בדיקה גופנית אחת לגילוי הפרעות פסיכיאטריות.

הפסיכיאטר ד"ר פיטר ברגין מצהיר שתאוריית "חוסר איזון כימי במוח" היא תעמולת יחסי ציבור בלבד. והפסיכיאטר ד"ר תומאס סאז אמר: "איש לא הצליח למדוד, להוכיח, או להמציא בדיקה, אשר תראה שלמישהו יש חוסר איזון כימי במוח".

הקמפיין להוכחת שכיחות גבוהה של הפרעות פסיכיאטריות באוכלוסייה

לעיתים קרובות אנו נתקלים בכתבות על מחקרים המצביעים על כך שאחוז מסוים מהאוכלוסייה סובל מהפרעה כזו או אחרת. לדוגמא, רק לאחרונה פורסם ב"הארץ": מחקר:10% מהאמהות מפתחות סימני הפרעה טורדנית-כפייתית לאחר הלידה. בכתבה זו נאמר " לפי הערכות, עד 350 אלף בני אדם סובלים מההפרעה בישראל ". באמת? חברות התרופות בהחלט היו רוצות שכך יהיה!
המטרה של "מחקרים" וכתבות מסוג זה היא אחת – לפרסם את ההפרעה עצמה. ככל שהפרעה תהיה מפורסמת וידועה יותר, כך יותר אנשים יחשבו שהם עצמם לוקים בה. בדרך זו יותר אנשים יאובחנו כסובלים ממנה ויהפכו לצרכני התרופה ה"מטפלת" בהפרעה זו לכל ימי חייהם.

הקמפיין ל"התערבות מוקדמת" בטיפול בהפרעות נפש

ככל שטיפול תרופתי יתחיל בשלב מוקדם יותר ועל בסיס סימפטומים קלים יותר, כך יותר אנשים יצרכו תרופות פסיכיאטריות.

קמפיין זה היא בעייתי במיוחד, כיוון שמכוונים אותו לילדים קטנים. קטנים מאד. ב- 27 לפברואר השנה התקיים כנס פסיכיאטרי במלון דיויד אינטרקונטיננטל בת"א. אחד ה"מומחים" הגדולים שהגיע לכנס מחו"ל, הפסיכיאטר ג'וזף בידרמן, ממליץ לתת ריטלין לילדים כבר מגיל 3. כמובן, לבידרמן יש היסטוריה של קשרים ענפים עם חברות תרופות.

קמפיין זה כולל גם תוכניות ל "מניעת התאבדות". בארה"ב, נמצא ש"הרשת למניעת התאבדות" (Suicide Prevention Action Network) ממומנת היטב ע"י חברות תרופות. בישראל, "התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והתאבדות" כוללת הכשרתם של "שומרי סף" (כדוגמת מורים בבי"ס) אשר יאתרו אנשים בעלי "סיכון לאובדנות" וישכנעו אותם לפנות לעזרה מקצועית – משם הדרך לטיפול תרופתי קצרה. אולם הוכח שתרופות פסיכיאטריות עצמן גורמות לאלימות ולמקרי התאבדות.

סיכום

כשאתה נתקל בכתבות או תכניות אודות הפרעות פסיכיאטריות, שאל את עצמך – האם הכתבה, בדרך ישירה או עקיפה – דוחפת בכיוון של יותר אבחונים ותיוגים פסיכיאטריים? של יותר שימוש בתרופות פסיכיאטריות? האם היא "מפרסמת" הפרעה פסיכיאטרית? אם כן – די ברור מי העומדים מאחוריה, ומהי מטרתם.

דע לזהות את הקמפיינים של הפסיכיאטרים וחברות התרופות – הם משקיעים מיליארדים כדי לשכנע אותך לקנות את מרכולתם: הפרעות פסיכיאטריות, ותרופות פסיכיאטריות.

הכותב הינו מתנדב בעמותת "מגן לזכויות אנוש" משנת 2007. העמותה חוקרת וחושפת הפרות זכויות בתחום בריאות הנפש.