אנשים בכל העולם מתחילים להתנגד לסורקי הגוף בשדות התעופה

המדיניות הקלקלית

בתי כלא (או…בתי מסחר בבני אדם) וקונספירציית "גזר דין המוות"

מאז שהופרטו בתי הכלא, הפכו להיות עסק שמגלגל סכומי עתק בכל שנה. באופן צפוי, גדלו באופן מיידי כמעט עם ההפרטה גם גזרי הדין והמאסר. חלקם על מעשים שלא היו חושבים להכניס לכלא בזמן שהכלא היה ממשלתי בעבר.
ערוצי הפרופגנדה של הממסד לעולם לא ידברו על הסיבה האמיתית למה יש עונש מוות במדינות מסוימות.
הסיבה האמיתית היא כמובן לשמור על איזון כלכלי-אוכלוסייתי בתוך המדינה.
הרי מאז ההפרטה, יש יותר הרשעות ויותר נכנסים ויוצאים מן הכלא כמו ברשת של מזון ג'אנק פוד גדולה.
"הבעיה" מתחילה כמובן עם אלו שנידונו למאסר עולם. הם הרי לעולם לא הולכים לעזוב את הכלא (לפחות לא בחייהם), ולמרות שהם מכניסים סכום קבוע לבעלים של בתי הכלא בזכות הממשלה
(שלמעשה אלו הם כספי המיסים של האזרחים), עדיין זה מונע מהעסק להגדיל את הרווחים שלו.
אז מה הפיתרון שהמחוקקים הנאורים מצאו לנכון לעשות? להוציא להורג אחוז מסוים מהאסירים בשנה כדי לפנות מקום ללקוחות החדשים.
כלומר, חשוב להם לשמור על זרימה בלתי פוסקת של אסירים (זאת השיטה בראש ובראשונה למעשה בכל העסקים בעולם- לשמור על זרימה של לקוחות).
מה גם שהסוהרים עצמם יגידו לכם שלפחות מחצית האסירים יחזרו לכלא אחרי תקופה מסוימת ששוחררו.
לציבור ולמוחות הרדומים מוכרים את הסיפור שאלו אסירים שביצעו פשעים חמורים ביותר ויש להורגם.
כלומר, לא באמת טורחים לבדוק מה המניע או הרקע לפשעים אלו, פשוט מטפלים בסימפטום כמו כדור נגד כאב ראש וממשיכים הלאה.
למעשה, אלו שמוצאים להורג נבחרים לפי דרגת הפשיעה החמורה ביותר- ואם בתיאוריה יקרה מצב שבשנה מסוימת דרגת הפשיעה החמורה ביותר הייתה "העלמת מס" אז אותם שלו שנשפטו באותה שנה יוצאו להורג מאוחר יותר. ממש כמו בימי מוסוליני והקיסרות הרומית הטיראנית.
והסיבה שלא מוציאים להורג באופן מיידי את האסירים זה בגלל שמחכים שתהיה דרישה לחדרים פנויים בכלא לאסירים חדשים, ורק אז יוציאו את אגף נידוני המוות להורג. כל עוד האסירים שנידונו למוות בחיים, הם מכניסים תזרים מזומנים לבעלים של הכלא. כלומר, צורכים מזון בעיקר ומניעים את יצרני המזון)
כן, זאת חרפה. אבל ככה זה עובד וזאת האמת למי שמוכן לראות אותה כמו שהיא.
נחזור לסוגיית האיזון הכלכלי ולסיבה העוד יותר אמיתית ועצובה של גזר דין המוות: מאז שבתי הכלא הופרטו הסטטיסטיקה מראה באופן גורף עלייה בזרימה של אסירים פנימה והחוצה.
כלומר, אחוז ההרשעות (חלקם אפילו חפים מפשע) גדל בצורה דרקונית, ויותר אנשים נכנסים לכלא מאשר משתחררים ממנו.
זאת אומרת, בתוך כמה עשרות שנים עלול להיווצר מצב ש-80% מאוכלוסיית ארה"ב תהיה כלואה.
החל מאונס, שוד מזוין ורצח, וכלה בחציית כביש לא במקום מסומן או סירוב להיבדק בסורק העירום של שדות התעופה או סתם יריקה.
לבנות יותר בתי כלא לא משתלם כלכלית, כי הרי האסירים לא מתרבים והם על תקן של "נזירים של המערב". אז מיטב המוחות הכלכלנים הגיעו למסקנה חשבונאית, שאם "ניפטר" מכמה אסירים מדי שנה זאת תהיה סוג של השקעה לטווח הארוך.
כפי שראינו, המערכת לא מטפלת בשורש הבעיה של האסירים ואף הסוהרים עצמם מודים שרוב האסירים יחזרו לכלא אחרי שישתחררו, מכיוון שקשה עד בלתי אפשרי לשנות הרגלי התנהגות של בני אדם. בנוסף, לממשלה ולאליטה חשוב לשמור על אחוז פשיעה מסוים כדי שיהיה במה למלות את העיתונים ובמה להעסיק את הציבור.
והדבר הכי חשוב: פשיעה גורמת לדיווח חדשותי עקבי ומטורף מדי שעה ועשה, יום ביומו, וגורמת לאזרחים לחוש מפוחדים וחסרי אנרגיה באופן כללי. סימפטום שמניח את הקרקע לאליטה ולנציגיהם בממשלה לחוקק יותר חוקים פאשיסטיים ולגזול יותר ויותר זכויות אדם וזכויות פרט (חוק המאגר הביומטרי, חוק קסדות האופניים, סורקי העירום בשדות התעופה, המישושים המשפילים של אנשי הביטחון במקומות ממשלתיים, שדות תעופה או בדיקה אקראית ברחוב של קצין גסטאפו עם כלב רועה גרמני שמרחרח לאזרחים בכל מיני פינות וחורים בגוף, ניתור ומעקב אחרי אזרחים באמצעות הצבת מצלמות בגנים ציבוריים, רחובות וכ'ו).

עד כאן פינת "המדיניות הקלקלית", בפעם הבאה אני אגע בקונספירציות ביטוחי הרכב שהיא קנונייה מפלצתית בין משרד התחבורה, חברות הביטוח (שזה למעשה הבנקים המסחריים) חברות השיווק והפרסום, ומשרד המשפטים.
אני משער שקנונייה זאת לא עולה בקנה אחד עם מנהלי האתר, היות בין הספונסרים של האתר היו בין היתר חברות ביטוח בעבר, ואולי אף כיום.
באופן לא מפתיע, מעולם לא התפרסמה כתבה באתר על הונאת חברות הביטוח ובאחת התגובות כשהזכרתי את הקשר הקנונייתי בין הון ושלטון בין חברות הביטוח, משרד התחבורה, חברות השיווק והפרסום, ומשרד המשפטים- מנהלי האתר מיד מיהרו להציג אותי כפרובוקאטור.
המאמר לעיל הובא לכם מספרי בעל 693 העמודים שסיימתי לכתוב לא מזמן. לא תמצאו את הספר בחנויות כי הגסטאפו הישראלי (השב"כ) איים עליי (הוכחה למי שחושב שאלה הם לא פני הדברים במציאות כל מה שכתבתי לעיל), וגם כי אף גורם לא היה מוכן לתת חסות. להדפיס אותו על חשבוני לא בא בחשבון.
לכן מעטים הם האנשים שהיו מוכנים לשלם ממיטב כספם כדי לקבל עותק מספר זה.