בהתחלה היה האינטרנט.
מקור מידע פתוח ונגיש לכולם.
רשת אדירה של אנשים שהתחברו, דיברו והחליפו מידע.
אח"כ הגיעו מנועי החיפוש כדי לנסות לעשות סדר מהבלאגן ולאפשר לאנשים
להגיע למידע בצורה יותר נוח.
היום, מנועי החיפוש ואתרי הרשתות החברתיות משתמשים באלגוריתמים מיוחדים
כדי לסנן את תוצאות החיפוש שלכם ולמחוק את כל מה שלא רלוונטי – לדעתם.
כך נוצר מצב שבו דף הפייסבוק שלכם יציג רק דעות שאותם אתם בדר"כ מעדיפים,
ולא את הדעות שאתם מתנגדים להם.
גוגל יציג לכם תוצאות חיפוש המבוססות על העדפות אישיות ולאו דווקא על מה שבאמת חשוב או קורה היום בעולם.
הדבר הזה מציב בפנינו אתגר אמיתי.
לראשונה, האינטרנט מסונן, לא על-ידי אנשים, אלא על-ידי מכונות.
אלגוריתמים ומספרים בינאריים מחליטים לאיזה מידע אתם תיחשפו.
הרצאה מרתקת וחשובה:
http://www.youtube.com/watch?v=bOE1HFEL8XA&feature
הבעיה היא לא רק שהמכונות מחליטות עבורינו איזה תוכן אנחנו "רוצים" או "צריכים" להיחשף אליו, יש עוד גוף שעוזר למכונות הללו להחליט לגבי התכנים שאנו ניחשף אליהם, הרבה מאיתנו מכירים את הצנזורים הללו בשם מדינות.
כל מדינה מחליטה עבור תושביה איזה מידע הוא "מסוכן"\"חתרני"\"בלתי הולם"\"פוגעני" ושאר הגדרות שרק מרחיבות את בסיס הצנזורה ונותנות בידי אותן ממשלות כוח כמעט בלתי מוגבל לגבי המציאות אותה יחוו האזרחים במדינה.
הנה כתבה אחת (מיני רבות) שמתעסקת בפן הבעייתי של הצנזורה בשנות ה2000 ואיך היא משפיעה על התמונה שאותה מקבל האזרח לגבי הכוח שיש לו להילחם בעוולות המדינה ודוגמאות לכאלו שכבר עשו זאת לפניו: http://current.com/1gdhikc
פייסבוק וגוגל הם האחים הגדולים האולטימאטיביים – עד כה.
גם ה-GPS הוא סוג של אח גדול.
לכולם אנחנו “מנדבים” את המידע הדרוש מרצוננו…
כל מה שצריך זה להפסיק להשתמש בשירותים שלהם, ולכבות את הטלפונים הסלולאריים בזמן שאיננו משתמשים בהם, או לא להשתמש בהם בכלל.
להיעלם ממסכי הראדאר של כל הבולשנים-פולשנים האלה.
מה שישלים את התמונה זה צ’יפ המוחדר אל מתחת לעור שלנו… מרגע לידתנו – לתכנות מושלם של התמונה – תמונת המציאות שבה נחייה – או שלפחות נחשוב שנחייה…
אנחנו כבר בעתיד.
או לחילופין, העתיד כבר כאן.
יש כאן קצת תמימות הגובלת ב…טוב, לא אמשיך את הביקורת המילולית אך מה שאני מנסה לאמר זה, שמי שמחליט להחדיר את חייו לעולם וירטואלי יקח בחשבון שהוירטואלייה תנהל את חייו. מצב המציאות המתואר כאן לא חדש ולא מפתיע! האינפורמציה המתקבלת במנועי החיפוש הנה אינפורמציה סובייקטיבית לחלוטין שכתבו אותה בני אדם. זה לא ממש משנה אם יעודדו אותנו לקרוא על נושאים שנראה כי מקושרים אלינו או שמחליטים בשביל הקוראים אילו נושאים ייחסמו. מה שמשנה זה מה אנחנו בוחרים לעשות עם זה. האם נבחר לקבל זאת כמראה שיכולה לעודד אותנו להגדיל ראש ולהתאמץ יותר למענינו או…שנבחר להתלונן ולבנות תוכנות שיכולות לבטל את המגמה הזו ולעודד שתגיע אלינו אינפורמציה חופשית שהיא גם ככה סובייקטיבית ולא באמת מפרה!!!
למה האפשרות היחידה היא או לא להיכנס לעולם הוירטואלי או שהעולם הוירטואלי ינהל את חייך?
למה שלא תהיה אפשרות לקבל את המידע שאתה רוצה ולא זה שהלוגריתמים יחליטו בעבורך?
ולא הבנתי מדוע לדעתך אינפורמציה חופשית היא לא באמת מפרה?