עדכון 26.1.11
ארגון "אדם טבע ודין" הגיש עתירה לבג"ץ כנגד הקידוחים. צורף מסמך לקריאה בנושא.
אזור חבל עדולם עמק האלה וחבל לכיש הוא אחד האזורים היפים בשפלת יהודה. עמוס באתרים ארכיאולוגיים, שרידי יישובים, מערכות מסתור תת קרקעיות, עולם חי עשיר, חורש טבעי ומשטחי פריחה יפהפיים. בשל התכונות הייחודיות של האזור הוא הפך לאבן שואבת למטיילים ונופשים. פארקים רבים המפוזרים ברחבי האזור מבטאים את ערכו הייחודי של האזור, ביניהם פארק בריטניה שמורת טבע חורש עדולם יער חרובית גן לאומי בית גוברין, תל לכיש תל מארשה ועוד. לאחרונה הוכרז גם על פארק חדש "מערות עדולם" שניתן כמתנה למדינה לכבוד יום העצמאות ה60. שבילי אופניים המרשתים את הפארקים הפכו את החבל לאתר עלייה לרגל לרוכבי אופניים מכל הארץ. אולם, לאחרונה התברר שמשרד התשתיות של מדינת ישראל החליט כנראה על "שינוי ייעוד" של חבל ארץ שלם. לחברה בבעלות איל הון אמריקאי הוענק זיכיון לחיפוש פצלי שמן על שטח של 238,000 דונם המכסה את רוב השטח שבין בית-שמש לקרית-גת.
הפקת נפט מפצלי שמן היא תהליך הרסני מבחינת הסביבה, דבר המסביר את העובדה שניצול פצלים בכמויות מסחריות נעשה עד עכשיו רק במדינות עולם שלישי. מאגר פצלי השמן הגדול בעולם נמצא בארה"ב, והוא גדול יותר, מבחינת כמות הנפט, מכל מאגרי הנפט המצויים בערב הסעודית והמפרץ הפרסי. אין צורך לתאר את חשיבות הנפט ומחירו לאזרחי ארה"ב, אך למרות זאת בגלל שיטת ההפקה הבעייתית אין שם עדיין ניצול מסחרי של הפצלים. נציין רק שהאזור העשיר בפצלים בארה"ב (שלא אושר להפקה) הוא ענק (37,000 קמ"ר) עם צפיפות אוכלוסין זעירה- 5.5 נפש לקמ"ר, לשם השוואה בנגב ובערבה הצפיפות היא 35 נפש לקמ"ר.
בשנים האחרונות לאור עליית מחירי הנפט, השקיעו חברות הנפט הגדולות הון עתק בניסיונות לפיתוח שיטות הפקה ידידותיות יותר לסביבה, כדי לקבל רישיונות הפקה בארה"ב. השיטות הניסיוניות מבוססות על מערך צפוף של קידוחי עומק להם מוחדרים גופי חימום שמאיצים את ההמרה של פצלי שמן לנפט. לאחר תקופת חימום שיכולה להגיע לארבע שנים מתחילה השאיבה של הנוזל. שיטות אלה עדיין בתהליכי פיתוח השפעתם על הסביבה עוד לא נבדקה.
הבעייתיות של הפקת אנרגיה מפצלי שמן:
- זיהום אוויר – הדלק המופק מפצלי שמן הוא באיכות נמוכה מאוד. המשמעות היא פליטת יותר גזי חממה ויותר מזהמים (כגון גופרית חנקן וחלקיקי אפר) מאשר בשריפת גז טבעי נפט ואפילו פחם. המשרד לאיכות הסביבה מתנגד להקמת תחנת כוח פחמית באשקלון, תחנות כוח המבוססת על פצלי שמן הן כמובן מזהמות הרבה יותר. כמו כן תהליך ההפקה המסובך של נפט מפצלי שמן במקום עצמו, דורש השקעה של הרבה אנרגיה. על פי הערכות אופטימיות של חברת Shell בתהליך ההפקה עצמו יהיה צורך לשרוף 20-25% מהדלק המופק במקום. המשמעות היא שבכל תחנת שאיבה תהיה גם תחנת כוח השורפת כמות גדולה של פצלים במקום.
- זיהום מים – כאמור תהליך ההפקה ה"ירוק" מבוסס על הפקת נפט מפצלי שמן במקום עצמו, ע"י חימום אינטנסיבי של הסלעים שאמור להאיץ תהליך המרה של הפצלים ממצב מוצק לפאזה נוזלית הניתנת לשאיבה. המשמעות המיידית של תהליך כזה היא זיהום של מי התהום. על מנת להתגבר על בעיה זו מנסות חברות הנפט לפתח שיטות בידוד שלא יאפשרו ערבוב של מי התהום עם הנפט. חברת Shell למשל מציעה שיטה שבה מקררים מתחת לאפס את כל הקרקע שמסביב לאתר ההפקה ויוצרים מעין חומת קרח שיורדת לעומק הקידוח. חשוב לציין ששום שיטת בידוד עוד לא הוכחה כיעילה. באזורנו מאגר מי התהום הוא חלק מ "אקוויפר ההר" שמורכב בעיקר מסלעי גיר סדוקים. ידוע שמכיוון שסלעי האקוויפר באזורנו מלאים סדקים וחללים גדולים (תופעת הקרסט), תנועת המים בתוכם די מהירה, וכתוצאה מכך יכולת הסינון שלהם מוגבלת. כאשר מופיע זיהום באזור ההזנה של האקוויפר, הוא יתפשט במהירות על פני שטח גדול. כמובן שקדיחת חורים עמוקים שבתוכם מתרכז נפט נוזלי במשך שנים יכולה לגרום נזק גדול למאגר מי התהום.
- צריכת מים- תהליך הפקת נפט מפצלי שמן דורש כמויות גדולות של מים. לטענת חברות הנפט האמריקאיות הצריכה המינימאלית היא של 1-3 חביות מים לכל חבית נפט שמופקת. יש לציין שבאזור המועמד להפקה בארה"ב (ולא אושר) זורם נהר הקולורדו הגדול (ספיקת הירדן בשיא החורף היא 2-3% מספיקת נהר הקולורדו).
- חיסול שטחים- בניגוד לשאיבה נקודתית מבאר נפט הקשורה למאגר נוזלי תת קרקעי, תהליך הפקת נפט מפצלים יכול לנצל רק את הקרקע שמתחתיו. כלומר, על מנת שתחנת ההפקה תהיה משתלמת כלכלית, היא צריכה לנדוד ממקום למקום לאחר שמיצתה את מרבץ הפצלים שמתחתיה. לכן יחסית לשאיבת נפט, הפקה מפצלים בשיטה ה"ירוקה" גורמת נזק סביבתי בשטח ענק.
לאור כל הנ"ל, נראה לנו שהענקת זיכיונות להפקת פצלי שמן באזור שפלת יהודה עלולה להיות הרת אסון. אנו מודעים לחשיבות הכלכלית של מקורות אנרגיה. אבל במקום להמשיך ולהוביל את המחקר העולמי לפיתוח ממקורות אנרגיה חלופיים ופחות מזיקים, נראה שמשרד התשתיות מצעיד אותנו אחורה להפקת אנרגיה ממקורות נחותים, המזהמים הרבה יותר מכל הדלקים הפוסיליים הקיימים. הטכנולוגיות הקיימות עוד לא התגברו על המכשולים הסביבתיים שצוינו לעיל ולכן בעולם המערבי עוד לא אושרה הפקה מסחרית.
"מרדוק ורוטשילד ישקיעו במיזם להפקת נפט בעמק האלה"
איל התקשורת רופרט מרדוק והלורד ג'ייקוב רוטשילד ישקיעו ביוזמה להפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם. השניים רכשו בשבוע שעבר בחלקים שווים 11% מחברת ג'יני אנרג'י האמריקנית תמורת 11 מיליון דולר.
ג'יני, מקבוצת IDT, היא חברת האם של IEI , תאגיד המחזיק בזכויות לכריית פצלי שמן באזור חבל עדולם ועמק האלה במטה יהודה. החברה מאמינה שהטכנולוגיה שהיא מפתחת תוכל לשחרר את העולם מהתלות בנפט הערבי ותהפוך את ישראל למעצמה בעלת פוטנציאל להפקת 300 מיליארד חביות נפט לא-קונבנציונליות בעלות של עד 40 דולר לחבית.
"התקדמות טכנולוגית יפה"
המגעים עם רוטשילד ומרדוק החלו לפני כחצי שנה ובמהלכם ביקר רוטשילד בישראל. ג'יני שותפה בפרויקטים דומים גם בקולורדו ובמונגוליה, אך לדברי נשיא החברה, השר לשעבר אפי איתם, הכסף שהשקיעו רוטשילד ומרדוק "צבוע" עבור הפרויקט הישראלי.
בשיחה עם "גלובס" אמר איתם כי החברה מקווה לקבל בימים הקרובים את אישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לעריכת פיילוט על שטח של כ-6 דונם בעמק האלה.
יש לציין כי היוזמה מעוררת התנגדות רבה מצד תושבים באזור, החוששים מפני ההשלכות הסביבתיות שיהיו לקידוחים. לטענתם, התוכנית תפגע בערכי הנוף והטבע של חבל עדולם ובתעשיית היקבים באזור, שזכה לכינוי פרובאנס הישראלי.
רוטשילד (73), ראש השלוחה האנגלית של משפחת רוטשילד עומד בראש קבוצת ביטוח הקרויה על שמו ומכהן כיו"ר חברת השקעות RIT קפיטל פרטנרס הנסחרת בבורסת לונדון לפי שווי שוק של 1.7 מיליארד ליש"ט. בנוסף, הוא עומד בראש חברת השקעות המשפחתית Five Arrows והקרן הפילנתרופית "יד הנדיב".
מרדוק (80), הוא בעליו של תאגיד התקשורת הבינלאומי ניוז קורפ, השולט בין היתר ברשת הטלוויזיה פוקס ניוז, בעיתונים "וול סטריט ג'ורנל" ו"ניו יורק פוסט" ובהוצאה לאור "הארפרס קולינס".
IEI, בניהולו של תא"ל (מיל') רליק שפיר, קיבלה ביולי 2008 רישיון ממשרד התשתיות הלאומיות להפקת פצלי שמן באזור ששטחו 238 קמ"ר בחבל עדולם. החברה אמורה להתחיל באמצע 2011 בפיילוט באזור עמק האלה.
במהלך הניסוי מקווים לייצר כ-500 חביות נפט. מסגרת הפיילוט יחוממו במשך שנתיים שכבות קרקע בעומק 300 מטר המכילות פצלי שמן לטמפרטורה של מעל 300 מעלות צלזיוס.
להלן תגובה של קורא לכתבה בעיתון "גלובס" אשר נכתבה בנושא הקידוחים ואשר תפסה את עיני וקשורה מאוד לטיב הקשרים הכלכליים וצורת הניהול בין בעלי המניות וחברת האם(ג'יני אנרג'י האמריקנית מקבוצת (IDT, ליושבים בראש חברת הבת(IEI) המבצעת את הקידוחים כאן בארץ באיזור שפלת יהודה:
נושא: גיאולוגים להשכרה
כותב: מיכאל שלי
"מדינת ישראל והמכון הגיאולוגי דוחפים את הפרויקט קדימה. תנחשו מי אחראי לבדיקת ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט? כמובן המכון הגיאולוגי. המכון הגיאולוגי גם "שולח" הידרולוג ללוות את הפרויקט ומי משלם לו? כמובן, החברה המפיקה!"
נזכור גם שמנכ"ל החברה הוא בנו של בכיר במשרד התשתיות שאחראי על המכון הגיאולוגי…
אולי כדאי לשנות את שם המכון הגיאולוגי למכון ליווי(גיאולוגי)."
"השריפה התת-קרקעית בקרבת דימונה עוד לא כובתה, על אף שעבר יותר מחודש"
יותר מחודש לאחר שהחלה, עדיין לא כובתה השריפה במכרה המשמש להפקת דלק באזור מישור רותם בנגב. בימים האחרונים לא גרמה השריפה למטרדים סביבתיים, אולם לא ברור מתי יצליחו לכבותה, ולא נעלם לגמרי החשש שתשוב להטריד את תושבי האזור.
השריפה שבה מדובר פרצה במכרה פתוח המשמש את מפעל הדשנים רותם אמפרט להפקת דלק מפצלי שמן הנמצאים בעומק הקרקע. מדובר בחומר דמוי נפט שהפך למבוקש בשנים האחרונות. באחרונה יש כוונה לכרות אותו בקנה מידה נרחב גם באזור שפלת יהודה, אם כי בשיטת כרייה שונה.
תושבי דימונה התלוננו לאחר פרוץ השריפה על מטרדי ריח קשים והשריפה הפכה למטרד גם באזורים המרוחקים יותר מעשרה קילומטרים ממוקד האש. "עד לפני שבועיים הרגשנו ריח חזק של סולר באוויר וזה גרם לבחילות וכאבי ראש אצל אנשים במקום", סיפר בסוף השבוע אריאל אולמן מחוות ממשית הנמצאת כ-12 קילומטרים ממקום השריפה. עם זאת ציין אולמן שבימים האחרונים לא הורגש הריח.
ממפעל רותם אמפרט נמסר בתגובה שבמכרה שבו מדובר החלה באופן עצמי בעירה מקומית תת-קרקעית של פצלי שמן המשמשים להפקת חשמל. "מדובר בתופעה טבעית ונדירה המוכרת ממכרות ומאגרים של פחם ופצלים במקומות שונים בעולם", נמסר מהחברה. על פי החברה שריפות כאלה אירעו בעבר גם במישור רותם אך לעתים רחוקות. לאנשי רותם אמפרט לא היתה בסוף השבוע תחזית לגבי המועד שבו יצליחו להשתלט על האש.
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ד"ר יוסי ענבר, התייחס לחשש של תושבים באזור שפלת יהודה שכריית פצלי שמן באזור תביא לתופעות דומות ואמר שבאזור זה מתוכננת כרייה בשיטה שונה לחלוטין, באופן שבו לא יהיה מגע בין האוויר לבין הפצלים ולכן לא נראה שיש חשש להיווצרות בעירה פנימית שתפלוט זיהום לסביבה.
לסיכום:
לאחרונה החלה החברה בעלת הזיכיון (IEI ltd) בקידוחי קרקע כדי למפות את תפוצת הפצלים באזור שפלת יהודה. התהליך כולו ימשך בשנים הקרובות, בשלב הבא מתוכננת הפקה ניסיונית (פיילוט) ולאחר מכן הפקה מסחרית.
אנו קוראים לכל מי שחבל הארץ הזה יקר לו להצטרף למאבק, לעורר את דעת הקהל וללחוץ על רשויות המדינה, כדי למנוע מחטף שיגרום נזק בלתי הפיך לשפלת יהודה ובכייה לדורות.
העתירה לבג"ץ שהגיש ארגון "אדם טבע ודין"
להצטרפות לעצומת האזרחים נגד קידוחי פצלי השמן בשפלת יהודה:
הצטרפו למאבק בתמיכה פעילה: צרו קשר עם מטה המאבק.
שלחו תרומה לתמיכה במאבק.
מקורות הידיעה:
מקורות נוספים להרחבת הידע בנושא משני הכיוונים(המצדדים והמתנגדים):
טריילר של הסרט התיעודי המדובר "גאסלנד" אשר חוקר את תעשיית קדיחת פצלי הגז בארה"ב ונזקיה לסביבה ולתושביה:
http://www.youtube.com/watch?v=B9XJfCYDoMU
תמונת הפוסט: Filomena Scalise / FreeDigitalPhotos.net
ניסיתי כבר כמה פעמים לפנות לגופים בממשלה ובכנסת בנושא, קיבלתי רק תשובות מתחמקות.
או בקיצור, שקט! אנשים עשירים עושים כסף!