ידוע לכולם, אירופה הלבנה מזדקנת ופירמידת האוכלוסייה התהפכה, הילודה במדינות עשירות כגון גרמניה מצטמצמת, ואחד הפתרונות לבעיה היא הגברת ההגירה. אולם אין הדבר כך בכל האיחוד האירופי והדבר גורם לפיצול בין דרום לצפון ומרכז.
מדינות כגון יוון ואיטליה המהוות תחנה ביניים של המהגרים דורשות ששאר מדינות האיחוד יחלקו בנטל ויקלטו לתוכם חלק מהפליטים, כאשר גרמניה ומספר מדינות במערב שזקוקות לידיים עובדות נוטות לתמוך בכך. לעומתם מדינות המרכז כגון הונגריה וסלובקיה מתנגדות בתוקף ואף מתריעות על מהפך היסטורי והשלכות ביטחוניות ותרבותיות הרות אסון.
ברור לכל שככל שהכאוס המלחמתי במזרח התיכון ויבשת אפריקה יגבר כך גם משבר הפליטים יתעצם, ואין מדובר במספר פליטים שאירופה תוכל להתמודד עימו, ולכן הוויכוחים על קליטה או לא אינם רלוונטיים בעיני כל עוד שאין פתרון לתהפוכות, הכאוס והטבח באזרחים היא מנת חלקם של מאות מיליונים ברחבי אפריקה והמזרח התיכון. יתרה מכך אם בעבר אנשים שהתגוררו במקומות כאוטיים ועניים לא ידעו על מקומות אחרים בעולם ששפר חלקם, כיום הידע קיים והדבר מאיץ את ההגירה.
לעיתים נדמה שההיסטוריה חוזרת ואכן אנו בפתחה של נדידת העמים Völkerwanderung הגדולה ביותר בהסטוריה לפחות מאז נדידת השבטים הגרמאניים החל מהמאה הרביעית לספירה הנוצרית, וגם כאן זרם האנשים הנוהר לאירופה רחוק ושונה באופן מהותי מעולם המושגים האירופאים הקיים.
לעניות דעתי המהגרים מאפריקה והמזרח התיכון הולכים לשנות את צביונה של אירופה הלבנה ואולי אף לפרקה לגורמים. האם בכוחה של אירופה להביא לסיום את המשבר? אני בספק, והפתרונות המוצעים מהימין הקיצוני כגון לגרש את כולם בכח, או מהעבר הנגדי של השמאל הקיצוני לפתוח את שערי אירופה ולספוח את השטף לתוכם לא קבילים ולא יעמדו בעת המבחן. ולכן יתכן שאנו נמצאים רגעים ספורים לפני התפרקות האיחוד והסתגרות בתוך מדינות בעלות אינטרסים שונים ולעיתים מנוגדים. יתרה מכך גם בתוך המדינות הללו יגבר הקיטוב בין הימין לשמאל תוך כדי התעצמות הימין הקיצוני לעומת השמאל השולט כרגע.
עכשיו נשאלת השאלה הפשוטה האם המהלכים של העשורים האחרונים שהביאו למשבר הפליטים הנוכחי כגון מלחמת המפרץ הראשונה והשנייה, והסרת הרודן העירקי סדאם חוסיין (או הלובי מועמאר קדאפי), מהלך שגרם להתפוררות הסדר הקיים וממנו החלו כל התהפוכות המשמעותיות שאנו נמצאים עוד בהתהוותם, הם מהלך מתוכנן האמור להוביל למטרה הסופית, או רצף רנדומאלי של ניסיונות לשלוט בתיאוריית הכאוס? האם המהלך של ברק אובמה להוצאת הצבא האמריקאי מעיראק ואפגניסטן שיצר את הוואקום השלטוני היה מהלך של אין ברירה, ראיה צרה ונאיביות לעומד לקרוא או מהלך ידוע ומתוכנן מראש?
ארועי התקופה האחרונה גרמו לי להיזכר ולהרהר על מה שקראתי בקונספיל לפני יותר מ- 5 שנים על "משמרות המהפכה של וושינגטון". ניסיתי למצוא שוב את הכתבה שבה מרואיין בחור סרבי המספר איך הם עובדים על לא מעט מהפכות במזרח התיכון תוך שהוא מבטיח שיהיה מעניין (זאת כאמור לפני לא מעט שנים).
לא מצאתי את אותה הכתבה אבל מצאתי את אותו הוידאו.
לדעתי שווה לצפות. קונספיל, מחתרות ההפיכה של וושינגטון"
או לפחות לצפות בוידאו המצורפים.
http://old.conspil.com/2011/07/25/loonwatcho_o/index.html
כן בהחלט תנועות מהונדסות.זה כמו שאהוד ברק הכניס אלפי מהגרים מאפריקה באוטובוסים שחיכו להם על הגבול הפרוץ ושלח אותם ישר לדרום תל אביב..
me
גם אני זוכר .מסתבר ש"בעלי השליטה" לא צריכים להשקיע הרבה בהקמת הגופים הדרושים לתוכניותיהם. הם פשוט מספקים "רוח גבית" לתנועות עממיות עד שאלו יספקו את הסחורה ואז קוטלים אותם.
אני זוכר גם סוכן KGB שמסביר את שלושת השלבים לביצוע…
הפתרון הוא מדינה עולמית אחת ממשלה אחת . עם דרכון אחד ומטבע אחיד עולמי. אזי נוכל לכוון את האוכלוסיה הנודדת למקומות הנצרכים