יום יום אנו קוראים דרך אמצעי התקשורת על משבר האקלים.
הכותרות מציינות כי אנו נמצאים בעיצומו של משבר בסדר גודל גלובאלי אשר משפיע מהותית על אורח חיינו במגוון רחב של נושאים.
יום יום אנו נחשפים לכותרות אשר משוייכות למחקרים אשר מעידים על התחממות גלובלית , זיהום אוויר , משבר אנרגיה , משבר מזון , ואסונות טבע מכל העולם אלו יחד מוצגים לנו בתקשורת תחת הכותרת של משבר אקלים.
האשם המוצג הוא האדם.
ומציינים לנו כי אנו קרובים מאד לנקודת האל חזור.
ואם לא נטפל במשבר… נגיע לקץ האנושות.
ובכן הנרטיב הממסדי ברור – כל דבר רע שקורה בעולם נגרם ע"י משבר האקלים , מי שאשם בכל הוא האדם , ולכן צריכים להפחית את כמות בני האדם בעולם שלנו.
הכותרות כרגיל מציגות תמונה חד מימדית ברורה וגורסת שאינה פתוחה לדיון מלווה בתמונות קשות המעוררות תבהלה בציבור הנושא מוצג כקונצנזוס מדעי וכן נסיון לערער על הנרטיב נתפס כחתרנות תחת הממסד.
בראיון המעניין שלפניכם מציג פרופסור יוני דובי תפיסה קצת אחרת לתיאוריית ה-"התחממות הגלובלית" מזו המוצגת לנו השכם וערב ע"י ערוצי המידע הממסדיים.
פרופ' יונתן דובי הוא דוקטור לפיסיקה וכימיה תיאורטית, פרופ' מן המניין במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון ומכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי. חתן פרס קריל למצויינות מדעית לשנת 2017.
פרופ' דובי מאתגר את נרטיב "משבר האקלים" ובעיקר את מדיניות האקלים, ומפריך לא מעט מיתוסים בעזרת עובדות:
הרעיון שכל האקלים כולו מושפע אך ורק מפרמטר יחיד, ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה, הוא תיזה מדעית מאוד קיצונית וממש לא מוכחת.
למעשה הנתונים לא מראים שינויים מיוחדים של מופעי אקלים במאה השנים האחרונות, והקשר של בני האדם לאקלים רק השתפר(!)
בשם אי הבנה של האמור לעייל, דוחפים ל"מדיניות אקלים" שהיא מסוכנת והרסנית, פוגעת בעיקר באוכלוסיות החלשות, מובילה להיחלשות העולם החופשי, להעברת הון מהשכבות החלשות לחזקות, ולפגיעה משמעותית בסביבה.
המסקנה – פעילות "סביבתית" צריכה להיעשות בזהירות!
הסביבה היא מאוד חשובה לרווחת בני אדם, אבל בבואנו לפתור בעיות צריך להסתכל על התמונה הרחבה של יתרונות וחסרונות, ולא לאמץ תמונת-עולם פשטנית הפועלת מתוך פאניקה ומתוך אג'נדה.
תודה לערוץ הפודקסטים False PosiTV Podcast על הנגשת המידע.
תודה גם לאתר עיתונות אזרחית.
