אולי כהמשך ישיר של חשיפת הזיוף וההסתרה של הCDC על כך שחיסונים גורמים לאוטיזם ומחלות אוטואימוניות אחרות,
הגיע לשולחני מחקר חדש מאיטליה שגילה כי כמעט בכל החיסונים (מלבד חיסון אחד שמיועד לסוסים) יש זיהום חלקיקי של מתכות שונות.
הכמות לפי מה שאני מבין איננה זניחה. בזיהום חלקיקי (חלקיקים מוצקים בניגוד לחלקיקים מומסים ברמה האטומית או המולקולרית) יש שתי בעיות שאנסה להסביר:
1. עצם הנוכחות של מתכות שונות בדם כאשר הן בצורתן המתכתית היא פוטנציאל הרעלה במידה והחלקיקים הללו ימסו בדם. לא בטוח שזה יקרה אבל אם כן אז חלקן ממש רעילות, אפילו ברזל בצורתו האטומית הוא רעיל בדם.
2. במידה והחלקיקים לא מתפרקים כלומר הם לא biodegradable וגם לא biocompatible אז ידוע בוודאות שהם גורמים לדלקת כרונית ברקמה בה הם מתיישבים. דוגמה מוכרת מאד היא למשל אזבסטוזיס או סיליקוזיס, מחלות בהן חלקיקים מוצקים קטנים של אסבסט (חומר קרמי) או סיליקון מתיישבים ברקמת הריאה והגוף לא מסוגל לפרק אותם מה שמסתיים במחלות דלקת כרוניות קשות ביותר.
לפי המחקר הזה לפחות חלק מסוגי החלקיקים הללו אינם מתכלים.
מדוע הזרקה לתוך הדם של חלקיקים כאלו מסוכנת יותר מאשר בליעה או שתיה או אפילו נשימה שלהם?
כדי שחומר יעבור את קרום המעיים לתוך הדם עליו להתפרק לרמת המולקולות כדי לעבור במעברים שנקראים tight junction שהמפתח שלהם הוא ננומטרים בודדים.
בכך חלקיקים מוצקים לא יכולים לחדור לתוך זרם הדם או הלימפה ונפלטים מהגוף עם הצואה.
כלומר אם אכלת אבן או חול או בורג הם פשוט יצאו עם הצואה כמעט בלי לגרום נזק.
בחיסונים שנבדקו (בכולם חוץ מהחיסון לסוסים) נמצאו חלקיקים בגדלים של 100 ננומטר עד 140 מיקרון.
אלו למעשה אבנים קטנות שלעולם לא היו חודרות לדם מהמזון.
עכשיו אני שואל את עצמי ומציע שתשאלו את עצמכם:
מדוע יש מזהמים מוצקים בחיסונים שאמורים להיות הדבר הכי טהור שנכנס לנו לגוף?
מה המשמעות של הזרקת אבנים וחצץ מיקרוסקופי לתוך הגוף?
האם יתכן שזיהומים שלו שנפוצים בכל החיסונים הניתנים לבני אדם הם חלק מהצרה של התגובות האוטואימוניות לחיסונים שחלק מהאנשים מדברים עליהם?
מידע נוסף: קישור למחקר המלא (PDF)
מאמר מאת: גיא בן צבי – לחיות ללא תרופות
אם כן המסקנה הכואבת= הסוסים יותר חשובים מאיתנו…