בין השנים 2003 ל-2010 נרשמה עלייה של 40% בשיעור הסובלים מתפקוד לקוי של בלוטת התריס.
עלייה זו חלה בהתאמה ובמקביל לשנים בהם חלה חובת ההפלרה של מי השתיה בישראל.
במחקר עדכני נמצא קשר בין צריכת פלואוריד לתפקוד לקוי של בלוטת התריס מאחר והוא גורם להפרשה מוגברת של יוד בשתן.
חוסר ביוד בגוף יכול להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס ולמחלות שונות הקשורות לפעילות לא תקינה של בלוטה זו.
תת פעילות של בלוטת התריס היא מחלה נפוצה, בעיקר בעשרות השנים האחרונות ובישראל בלבד מאות אלפי אנשים נוטלים באופן קבוע תרופה נגד המחלה.
הסיבות למחלה המוגדרות על ידי שירותי הבריאות בישראל הן מגוונות אבל ברשימת הגורמים האפשריים לא מוזכר שאחד הסיכונים לתת פעילות של בלוטת התריס הוא הפלואור המצוי במי הברז בישראל שהם מים מופלרים (עם תוספת פלואור) ובנוסף לכך במי התהום ובמי ההשקיה. (מקור: אתר EATWELL)
קרוב לוודאי שהצעד של משרד הבריאות להתמודד עם המגמה המדאיגה של עלייה בתפקוד לקוי של בלוטת התריס יהיה הוספת יוד לתפריט ולא התמודדות עם מים מזוהמים ולא ראויים לשתיה. שר הבריאות יעקב ליצמן מנסה בימים אלה להחזיר את חובת הפלרת המים בישראל, צעד שעלול להחריף את הבעיה.
בלוטת התריס מופקדת על פעילות תקינה של כל תא בגוף. הבלוטה צריכה יוד לתיפקוד תקין (אצות ים הן מקור טוב ליוד) כששותים מים מופלרים, הפלואור נספג בבולוטת התריס במקום היוד ומונע כניסתו. בכך נפגמת פעולת הבלוטה. בלוטת התריס חיונית לתהליך תקין של גדילה והתפתחות האדם. היא מווסתת את רמת המטבוליזם בגוף ואת שריפת השומנים.בלוטת התריס חשובה עד מאוד לכדוריות הדם הלבנות והאדומות. אצל נשים בלוטת התריס חשובה ליצירת החלב בשד. פעילות לקויה של הבלוטה אחראית למחלות שונות ממעי רגיש, אי פוריות, מחלות אוטואימוניות ועד לסרטן בלוטת התריס.
בלוטת התריס אחראית על ההורמונים שהם בתורם אחראים לחילוף חומרים תקין בגוף. חשוב מאוד להבין שפעולה לא תקינה של הבלוטה קשורה לכל כך הרבה סימפטומים ומחלות שונות באדם. את כל האמור לעיל ועוד הרבה יותר חשוב להביא לידיעת הציבור.
סקירה מדעית אדות השפעת הפלואור על בלוטת התריס, באתר המוביל של המאבק העולמי בהפלרה:
http://fluoridealert.org/studies/thyroid03/
http://fluoridealert.org/issues/health/thyroid/
אין קשר בין נזקי הבריאות להחלטה, אבל את זה כולם יודעים..
המלחמה צריכה לעבור לבית המשפט ולצערנו הכיס שלהם עמוק ויש להם עור של פיל.
זו כתבה מאד ספקולטיבית. אני בצד שאתמוך במים ללא תוספת פלואוריד תעשייתי או יוד (כפי שמוצע בסקר שהם מפנים אליו למעלה), אבל אם חשובה לי בלוטת התריס שלי באופן אישי, אז מידע כזה, הוא על סף לא רלוונטי בשבילי לריפוי.
הנשים שהכרתי שסובלות מהתופעה ובכלל, רב האנשים סביבי, שותים רב הזמן משקאות קנויים. יתכן ובשנים המדוברות כולם שתו פחות קנויים ויותר מים… ובתוך תהליך ריפוי כן הייתי מקפידה לא לשתות מהברז.
אבל בגדול, הייתי מדגישה דווקא הדברות בסביבה של בני אדם, כולל ספריי נגד ג'וקים יתושים, כגורם הרבה יותר מרכזי וחשוב.
כל מקום ציבורי, אזורי עבודה ובניין נעשה טיפול נגד חולדות ועכברים. ואם אתם לא עירוניים, אבל חיים ליד פרדסים, אז אתם נושמים איתם את חומרי ההדברה. הרעילות של חומרי ההדברה עולה ועולה. על זה מוסיפים חומרי הדברה למזיקים קטנים יותר. ובתוך הבתים, חנויות, מולים, מקומות עבודה, קופת חולים מרססים ספריים לגו'קים… הגינות שסביבנו מודברות.
ובעיני, כבר אמרתי, אין ערכים של אוורור.
רעלים נוספים בתחומי אזורי המחיה הם הבישום חומרי ניקוי, וכמויות גבוהות של בישום.
אם נתכוון או לא, חלקינו חי בברכת רעל הדברה והייתי רוצה שהנושא הזה דווקא יודגש כשמדברים על בלוטת התריס.
ישנם גורמים כבדים נוספים
בתוך השיח הטבעי, בעיני, באופן אישי, לפלואוריד אין את המשקל הכבד, שמצטייר כאן.