עוד מאמר אחד התווסף לערימה ההולכת וגדלה של פרסומי ספרות רפואית אשר קושרים בין חיסונים להצפה הנוכחית של מחלות אוטואימוניות, שנעות בין נגעי עור להפרעות נוירולוגיות.
המאמר שפורסם באינטרנט, החודש, בכתב העת Pharmacological Research מהווה מקבץ עדכני של ממצאים הנוגעים למחלות הנגרמות כתוצאה מחיסונים, והוא נכתב בידי צוות אימונולוגים בינלאומי שמסקנותיו עומדות בניגוד גמור למנטרה "בטוח ויעיל" של ארגוני הבריאות, המכחישים כל אפשרות לקשר שכזה.
חיסונים יכולים לגרום להפרעות חמורות וקטלניות
חיסונים ומחלות אוטואימוניות הם תחומים קשורים," מצהירים המחברים, אשר בראשם עומדת לואיזה אקה גימראס ממרכז זבלודוביץ למחלות אוטואימוניות בתל-השומר, ישראל.
בדיוק כפי שזיהומים טבעיים יכולים לפעמים לגרום למחלה אוטואימונית, כך יכולים גם חיסונים לגרום להפרעות אוטואימוניות אשר "עלולות להיות חמורות וקטלניות."
הפרעה אוטואימונית יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה חריפה, כמו דלקת קרום המוח, למשל, או במגוון רחב של מחלות מעוותות ומחלישות, בעלות מרכיב אוטואימוני, החל בהתקרחות וכלה בטרשת נפוצה. מחלות אלה נפוצות מאוד בעולם ויחד הן משפיעות כיום, על אחד מכל חמישה אמריקאים. בכירים כגון אלו היושבים במכון הלאומי לבריאות (NIH) ובמרכז לבקרת מחלות (CDC) טוענים כי גורמים "סביבתיים" מסתוריים ובלתי מזוהים מסוימים, הם בהכרח האחראים למגיפה, ובעקשנותם, הם מסרבים להביט ברשימה ההולכת ותופחת של תרופות מוזרקות אשר תוקפות את מערכת החיסון.
במאמר, האימונולוגים סוקרים את הספרות העדכנית ותאורי מקרה של מחלות אוטואימוניות, אשר נוצרו בעקבות חיסון, לאור התפיסה החדשה את מושג התסמונת האוטואימונית, אשר נגרמת על ידי אדג'ובנטים ושהוצגה על ידי האימונולוג המוביל יהודה שינפלד בשנת 2011. מודל אסיה מסביר תופעות לוואי שנקשרו לחיסונים מאז שהוכנסו לשימוש, על פי הבנות חדשות של המנגנונים, שבאמצעותם מרכיבי חיסון הנקראים אדג'ובנטים, ייכנסו לפעולה. אדג'ובנטים נועדו לעורר את המערכת החיסונית, אך בחלק מן האנשים יכולים לעורר פרץ של תגובות חיסוניות ותופעות לוואי (אסיה) שיכולות להתבטא בסופו של דבר, כמחלה אוטואימונית גלויה.
אפקט האלומיניום כאדג'ובנט בחיסון
המאמר מזהה שלושה סיכונים מתועדים הקשורים באדג'ובנט הנפוץ ביותר בחיסונים, אלומיניום:
1) הוא נשאר בגוף במשך שנים
2) הוא יכול "לעורר תגובה חיסונית פתולוגית" ו…
3) הוא "יכול לעבור את מחסום הדם-מוח (BBB) ולהגיע אל מערכת העצבים המרכזית (CNS), שם הוא יכול לעורר תהליכים חיסוניים דלקתיים, וכתוצאה מכך דלקת מוח ובעיות ארוכות טווח בתפקוד העצבי."
בהתחשב ברעילות למוח המבוססת היטב של אלומיניום ותכנית החיסונים אשר מכילים אלומיניום לילדים, ההולכת וגדלה, נתון זה הינו מבעית. "תרכובות אלומיניום נשארות בין 8-11 שנים לאחר החיסון בגוף האדם", אומרים האימונולוגים. "עובדה זו, בשילוב עם חשיפה חוזרת ונשנית, עשויה להסביר הפעלת יתר של מערכת החיסון ודלקת כרונית כתוצאה מכך."
ואם זה נשמע רע, הם אף מציינים כי הודגם בניסוי כיצד חיסונים משחררים את ייצור הנוגדנים העצמיים במערכת החיסון – תאי מערכת חיסון המכוונים בטעות לתאי הגוף המארח שלהם ולא כנגד פולשים. "הוכח כבר באופן נרחב, שנוגדנים עצמיים יכולים להתפתח שנים לפני התפרצות המחלה האוטואימונית," אומרים אימונולוגים.
דו"חות של תופעות לוואי מחיסונים
רק שבריר מתופעות הלוואי לחיסון הפנדמריקס נגד שפעת החזירים (H1N1) דווחו ובנוסף, לא נעשו אי פעם מחקרים ארוכי טווח, על מנת להשוות מחלה אוטואימונית במחוסנים, לעומת אנשים שלא חוסנו, או לחילופין, נבדקה השפעת לוח החיסונים המלא על תסמונות אוטואימוניות, כך שמפליא שאימונולוגים עדיין טוענים לבטיחות הכללית של כמה מחיסונים. במיוחד בהתחשב בזה שהם רק לומדים על חיסונים אחרים – כמו הקשר הבלתי צפוי לחלוטין, אבל שעכשיו אין עליו עוררין, בין חיסון הפנדמריקס (H1N1) לשפעת החזירים, שנעשה בו שימוש בשנת 2009 ובין המגיפה המחרידה של נרקולפסיה בקרב ילדים שקיבלו את החיסון ויוותרו מוגבלים לכל ימי חייהם. כמה מקרים על נרקולפסיה נגרמו בעבר על ידי חיסונים קודמים? אין איש יודע.
האימונולוגים לא מגלים אהדה לחיסון HPV נגד נגיף הפפילומה האנושי, לעומת זאת, חיסון הגרדסיל ל HPV מומלץ בכל העולם ובמקרים רבים הנו חיסון חובה לבנות (ולבנים) צעירות החל מגיל תשע, למניעת סרטן צוואר הרחם וסרטן אנאלי, אשר נדירים במבוגרים.
"שיעור מקרי המוות מסרטן צוואר הרחם בבנות 9-20 הנו אפס ויתרונותיו לטווח הארוך עדיין לא הוכחו"
אומרים האימונולוגים. הם מצטטים דיווחים שליליים גבוהים במיוחד של תופעות לוואי לחיסון, כולל מקרים של מחלות אוטואימוניות רבות כגון תסמונת גיאן-בארה המשתקת, טרשת נפוצה ומיאלופטיה דלקתית ומציינים כי "סיכונים לטווח קצר בנבדקות בריאות, עשויים להוות נטל כבד יותר מסרטן צוואר הרחם."
מה זה אומר?
מחקרים עתידיים צריכים להיות "מתוכננים טוב יותר," מסכם המאמר. שימוש בפלסבו אמיתי ולא השוואה בין חיסונים עם אדג'ובנטים שונים, יהווה התחלה טובה. ומחקרים צריכים לעקוב אחר קבוצות הנחקרים במשך שנים רבות ולא חודש או חודשיים, כפי שנעשה בהווה. "מחקרים אפידמיולוגיים גדולים על השפעת חיסונים על מחלות אוטואימוניות צריכים להתבצע", מוסיפים החוקרים.
הורים רבים ואף רופאים רבים עשויים להיות מופתעים, לגלות שמחקרים כאלה לא נעשו עד כה, במיוחד בנוגע למחלות מערכת החיסון, שפורחות באופן בלתי מוסבר.
אבל מטרידה עוד יותר מהודאות אלה על ידי האימונולוגים הבכירים, היא התגלית הלא מכוונת של המאמר, על מיעוט הידע שיש לרפואה על השפעת החיסונים על המערכת החיסונית. מתברר שאין לרופאים הבכירים מושג מי באמת נמצא בסכנה של פגיעה מחיסון או מדוע. מחקר אסיה והשפעות האדג'ובנטים האלה רק מתחילים להוציא לאור חלק מכל תופעת החיסון/ אוטואימוניות ומה שברור ביותר, כלל אינו מרגיע.
מקור: info.cmsri.org
