כשדור העתיד יבחן לאחור, את ההפחדות מפני התחממות גלובלית, ב-30 השנים האחרונות, דבר לא יזעזע אותו, יותר מריבוי מסמכי האקלים הרשמיים – שבגינם, בסופו של דבר, התעוררה כל הפאניקה – אשר באופן שיטתי, "הותאמו", כדי להראות כי כדור הארץ מתחמם, הרבה יותר ממה שמראים נתוני האמת, בפועל.
לפני כשבועיים, תחת הכותרת "כיצד אנו מרומים ע"י נתונים כוזבים על התחממות כדור הארץ", כתבתי על פול הומווד, שבבלוג שלו "לא-הרבה-אנשים-יודעים-ש", בדק את תרשימי הטמפ' שפורסמו ב-3 תחנות מזג אוויר בפרגוואי, מול הטמפרטורות שנרשמו במקור.
בכל מקרה, המגמה בפועל, של 60 שנות נתונים, הופכה באופן דרמטי ומכוון, כך שבמקום מגמת קירור שהראו הנתונים המקוריים, מתקבלת מגמה שמראה על התחממות ניכרת.
זו רק הדוגמה האחרונה, מתוך מספר רב של דוגמאות להתנהלות ישנה, המוכרת למשקיפים-מומחים ברחבי העולם – דוגמה שמעלה סימן שאלה גדול ביותר, לגבי רישום הטמפרטורות.
בעקבות המאמר האחרון שלי, בדק "הומווד" מעטפת של תחנות מזג אוויר אחרות בדרום אמריקה, באותו אזור. בכל אחד מהמקרים, הוא מצא אותן "התאמות" חשודות, חד סטריות. ראשית, הן נעשו על ידי אתר "היסטורית אקלים גלובלית" (GHCN) של ממשלת ארה"ב ואז הן קבלו חיזוק, על ידי שניים מהמוסדות החשובים, הרשמיים, מכון גודארד לחקר החלל (GISS) והמרכז הלאומי לנתוני אקלים ,(NCDC) אשר משתמשים במגמות ההתחממות, לצורך הערכת טמפרטורות על פני אזורים נרחבים של כדור הארץ, שבהם לא נמדדים נתונים, אלא שעל אותם הנתונים, מבססים מדענים ופוליטיקאים את אמונתם ב"התחממות הגלובלית".
הומווד עכשיו בדק תחנות מזג אוויר הפרושות על פני חלק גדול מהקוטב הצפוני, בין קנדה(51 מעלות מע') ללב סיביר (87 מעלות מז'). שוב, כמעט בכל מקרה, אותן התאמות חד-סטריות נעשו, כדי להראות התחממות במעלה אחת (צלזיוס) או יותר, ממה שציינו הנתונים שנרשמו בפועל. עובדה זו הפתיעה ביותר את טראוסט ג'ונסון, שמזה תקופה ארוכה, היה אחראי על חקר האקלים, עבור המרכז לחיזוי מזה"א של איסלנד (אשר עמו הומווד כבר היה בקשר). ג'ונסון נדהם לראות איך הגרסה החדשה לחלוטין "העלימה" "שנות קרח בים" של איסלנד סביב 1970, כאשר תקופת התקררות קיצונית, כמעט הפילה את הכלכלה בארצו.
אחת הדוגמאות הראשונות של "התאמות" אלה נחשפה בשנת 2007 על ידי הסטטיסטיקאי סטיב מקינטייר, כשגילה מאמר שפורסם בשנת 1987 על ידי ג'יימס הנסן, המדען (שמאוחר יותר, הפך לפעיל אקלים קנאי), שבמשך שנים רבות ניהל את מכון גודארד. הגרף המקורי של הנסן הראה שטמפרטורות בקוטב הצפוני היו גבוהות בהרבה בסביבות 1940, מאשר בכל זמן מאז. אבל כמו שהומווד חושף בבלוג שלו, "התאמות הטמפרטורה משנות את ההיסטוריה של האזור הארקטי" מכון גודארד הפך את ההיסטוריה. הטמפרטורות הארקטיות מאותה התקופה כבר הונמכו כל כך, שכעת הן מתגמדות לעומת אלו של 20 השנים האחרונות.
העניין של הומווד באזור הארקטי, נובע בחלקו, מ"היעלמות" הקרח בקטבים (וגם העלמות דובי הקוטב), שהפכה לשם דבר, בעיני מי שמנסים לשכנע אותנו, שאנחנו מאוימים על ידי התחממות. אבל הוא בחר בקטע המסוים הזה, של הקוטב הצפוני, כי שם הקרח מושפע ממים חמימים שהובאו על ידי שינויי כיוון מחזוריים בזרם אטלנטי גדול – המחזור האחרון הגיע לשיא בדיוק לפני 75 שנים, כאשר הקרח בקוטב הצפוני נסוג עוד יותר, מאשר לאחרונה. הנמסות הקרחונים כלל לא נגרמה ע"י עליית הטמפרטורה הגלובלית.
עם זאת, משמעות רבה יותר, יש למניפולציה הסיטונאית הזאת, של נתוני הטמפרטורה הרשמיים – בשל סיבות שהאתר האמריקאי להיסטוריה גלובלית לאקלים ומכון גודארד מעולם לא נתנו לה הסבר מתקבל על הדעת – שהפכה לפיל האמיתי בחדר, להפחדה הגדולה ביותר והיקרה ביותר שהעולם ידע. זה באמת מתחיל להיראות כמו אחת השערוריות המדעיות הגדולות ביותר בכל זמנים.
מקור: The telegraph
התמונה נוצרה ע"י nokhoog_buchachon ופורסמה באדיבות freedigitalphotos.net