הכתבה שלפניכם היא עדות אישית של תועמלנית רפואית (שם מכובס לאשת שיווק של חברות התרופות) ישראלית שעבדה במשך 7 שנים כמשווקת תרופות בחברות בינלאומיות.
היא ביקשה להישאר בעילום שם מסיבות ברורות.
רשמים מעבודתי כתועמלנית רפואית
לפני כ 10 שנים סיימתי את עבודתי כתועמלנית רפואית. עבדתי בחברות תרופות בינלאומיות כ 7 שנים.
האופוריה, של תחילת עבודתי בחברת התרופות הבינלאומית, שלוותה בסיפורים על תרומת החברה בארץ ובעולם לרווחתם של חולים וקידום בריאות במדינות העולם השלישי, כאשר סרטי תדמית האדירו את כוונותיה הפילנתרופיות של חברת התרופות כתורמת לאנושות במניעת מחלות היו תמיד ברקע בארועים שונים אותם קיימה החברה, התבדתה.
משהתחלתי לעבוד כתועמלנית אט אט התבהרה התמונה לגבי הקונספט העיקרי של החברה "מכירות ואולי יותר מדויק כמה שיותר מכירות ומכירות בכל מחיר".
אנו התועמלנים, אנשי השיווק בשם חברת התרופות, הוכשרנו לשווק ולמכור. ציידו אותנו במסרים שיווקיים שונים, במחקרים (מחקרים ספורים בלבד שהראו כמובן את היעילות של התרופות וגימדו את תופעות הלוואי), מתנות חסרות ערך (כמו עטים עם שם התרופה), דוגמאות של התרופה אותה תיעמלנו, ספרים מקצועיים במידה והרופא הרבה לרשום את התרופה שלנו, לעיתים הזמנה לכנס רפואי שכלל אירוח בבית מלון ועוד… אני זוכרת שבזמנו ערכנו כנס רופאים שכלל ארוח רופאים בני ובנות זוגם במלון בטבריה. אני זוכרת שלאחר הכנס הייתה עלייה יפה ברישום של התרופה אצל אותם רופאים שנכחו בכנס (בבדיקה בבתי המרקחת).
ידיעות קשורות
רופאים חשובים שקראנו להם: "מובילי דעת קהל" למשל: מנהלי מחלקות, רופאים בכירים שהיה להם פוטנציאל רישום גבוה או השפעה,טופחו ע"י החברה. הם הוזמנו להרצות בכנסים בארץ ובחו״ל כאשר המימון היה ע"י החברה.
כל רבעון היינו סוקרים את מכירות התרופות לפי אזורים (במידת היכולת כי היה קשה להשיג מכירות איזוריות בקופ"ח כללית, מכבי ועוד…) כאשר תועמלנים שהעלו מכירות באזורם מעל ליעדים שהוקצבו תוגמלו ע"י החברה.
בעוד מערכת ההדרכה בחברה נתנה לנו את האינפורצמיה הבסיסית להבנת המערכות הביולוגיות הקשורות בתרופה, המאמץ וההשקעה העיקרית של הזמן היה בדרכי השיווק ובמסרי השיווק שלנו לרופא כדי שירשום כמה שיותר. כמובן שהמידע שסופק לנו ע"י החברה היה חלקי ביותר ביחס למחקרים השונים שבוצעו והבליט את היתרונות השיווקיים אותה רצתה החברה להבליט בעוד חסרונות התרופה גומדו ולחלקם לא היינו מודעים (לפחות בהתחלה).
על תופעות לוואי חריגות ובעיות שונות של התרופות אותן תיעמלנתי שמעתי מרופאים בעלי ניסיון מר עם השימוש בתרופות של החברה. כך למדתי שתרופות למגרנה אותן שיווקתי כבטוחות לשימוש בכל כאב ראש קטן ולפי המלצת החברה יש לקחתן כמה שיותר ובכל כאב ראש קטן שמתחיל, התבררו כתרופות שמעוררות מיגרנה ואף ממכרות כאשר לוקחים אותן לעיתים תכופות מדי. התמכרות לתרופה זו הייתה לעיתים כה קשה שהייתה כרוכה באישפוז.
כמו כן, תרופות ממשפחת ה-SSR I – לדיכאון וחרדה, שאותן שיווקתי לעיתים במסר פשוט: ״דוקטור אם המטופל/ת לפניך מעט עצוב או נראה מדוכא למה לתת לו לסבול, הרי יש כדור בטוח שיעלה לו את מצב הרוח". כמו שאנחנו יודעים מספר המשתמשים בכדורים ממשפחת ה- SSRI עלה באופן משמעותי עם השנים והרבה בזכות התעמולה הגדולה שנערכה ע"י חברות התרופות. על הגמילה הקשה מכדורים אלו ותופעות לוואי קשות נוספות כמו נטייה לאובדנות בקרב צעירים למדתי במשך הזמן (לצערי הכרתי 2 בחורות צעירות שנטלו חייהן לאחר השימוש בגלולה זו). במיוחד זכור לי רופא צעיר שנטל גלולה זו של SSRI לדיכאון ממנו סבל אולם מאחר וגלולה זו גרמה לו להעלות במשקל החליט להפסיק עם נטילת הגלולה. הוא התקשה בהפסקת נטילת התרופה כי חווה תסמיני גמילה קשים.
עמיתה שלי עבדה באותה תקופה על תרופת הויוקס לכאב ולדלקות פרקים, אותה שיווקה חברת ״מרק״ באגרסיביות ובהצלחה רבה. זו הייתה "תרופת דור חדש" ולא כמו תרופות נוגדות דלקת אחרות ממשפחת ה -NSAID, יתרונה היה במיעוט תופעות לוואי במערכת העיכול (מעכבי COX2 סלקטיביים).. וכך שווקה התרופה כתרופה בטוחה לשימוש אפילו בשימוש ארוך טווח וניתנה לאנשים רבים שסבלו מכאב ולאורך זמן. בעוד החברה הוציאה הון עתק על שיווק התרופה, לא ערכה מחקר מספק שאכן יוכיח את בטיחות התרופה לאורך זמן בעלות מזערית בהשוואה לתקציב השיווק. חברת ״מרק״ החלה במחקרים ארוכי טווח רק לאחר שהתרופה שווקה כבר בכל העולם. במחקר נתגלה שאנשים שנטלו את התרופה מעל 18 חודשים היו בסיכון גבוה יותר לפתח התקף לב או שבץ. וכך הופסק שיווק התרופה באופן פתאומי.
תרופות אינן עוד מוצר שנמכר בשווקים. מדובר פה בבריאות שלנו שסוחרים בה לטובת רווחים כלכליים. חברות התרופות מנסות לקדם בשיווק אגרסיבי את השימוש בתרופות חדשות – משום שמחירי תרופות חדשות הינו גבוה ומהווה רווח גדול לחברה (שכן אורך חייהן של תרופות מקוריות הינן 7 – 12 שנים ולאחר מכן נכנסות התרופות הגנריות לשוק ומורידות את מחיר התרופה). במספר מחקרים שברובם מומנו ע"י אותן חברות תרופות (שכן החברה לא תציג את המחקרים שתוצאותיהם שליליות לרופאים ולציבור), במסרים שיווקיים, בהסתרת האמת ולעיתים במסע הפחדה (למשל: בחיסון נגד סרטן צוואר הרחם – גרדסיל*). מוכרות חברות התרופות את המוצרים שלהם לקהל הרחב ולרופאים.
מה השיקולים המשפיעים על הרופא שלי? טובת החולה או טובתה של חברת התרופות שעובדת מולו או שקופת החולים ומדיניות בתי החולים הם שמכתיבים מה תהה תרופת הבחירה?! האם הרופא שלי יודע הכל אודות התרופה עליה ממליץ לי?
בעידן אינטרנטי זה חשוב שאנחנו צרכני התרופות נבדוק היטב את החומר הרפואי אודות התרופה אותה אנו אמורים ליטול, כמו כן, לנסות לשלב טיפולים אלטרנטיביים במידת האפשר ואם החלטנו ליטול תרופה מסוימת – לעשות זאת במשנה זהירות ובמיוחד אם מדובר בתרופה חדשה שכן אנו הם שפני הניסיון.
גרדסיל – החיסון נגד סרטן צוואר הרחם
החוקרת הראשית טוענת שהחיסון אינו דרוש משום שהסכנה מתופעות הלוואי עולות על יעילותו שטרם הוכחה לאורך שנים
לא ממש מפתיע שחברה מסחרית משווקת את המוצרים שלה… גם חברות אחרות משווקות את המוצרים שלהם, גם כשזה מוצרי בריאות כמו חברות של שיווק רשתי/פירמידות. הנה דוגמא איך באייג'ל מוכרים דברים ל"תועמלנים" שלהם, ברור למה יש להם הרבה הרבה מוטיבציה-כסף כסף כסף כסף! וזה אפילו בלי שהמוצרים שלהםבכלל מרפאים מישהו 🙁
http://www.slideshare.net/drawdeortsaip/agel-marketing-plan-new-version
חבל שעבדת כך, בחוסר מקצועיות שכזו.
עליך כאשת שיווק של תרופות, גם להיות ערה, ללמוד לעומק, לחפש ולהציע מידע ובטוח לא להסתיר.
כעובדת בתפקיד זהה בחברה בינלאומית מעולם לא הרגשתי שאני או החברה מסתירים מידע או מגמדים תופעות לוואי.
ברור שאף אחד מאיתנו לא עובד לשם שמיים ואנחנו מתוגמלים אך טובת החולים, ללא טיפת ציניות, עומדת איתנה מול עיני ומול עיני עמיתי.
ברור כן אכפת לכם מאד מהחולים,עד כדי כך שמשלמים למגיבנים.
אבל את לא יודעת ממה התרופה מורכבת ומהן השלכותיה באמת..
כנראה שאת עושה דבר זהה ומוכרת לאנשים דברים שאינם צריכים,
ומעבר לכך, פוגעים בהם.
אם כבר מתעוררים לא הגיע הזמן לתביעה כללית נגד ההנהגות הגופים הכלכליים התקשורת.. בארץ בעולם על הונאה על חוסר דאגה לבריאות חינוך על עושק על הרג ומלחמות על מצגי שקר ועוד ועוד תביעה קולטיבית של האנושות כולה נגד כל אלו שדואגים וממשיכים לדאוג להרס בעולם של פרטים ושל הכלל בכל המישורים..
אחת התופעות המעניינות בתחום קשורה ברופאי הקופה השבים ורושמים אותה תרופה לאורך שנים
במקרה כזה המטופל צריך להתייצב אחת למספר חודשים לשם קבלת מרשם חוזר שהרי בלא המרשם לא יקבל את התרופה
ההתייצבות החוזרת נועדה כביכול לבדוק מחדש את עצם הצורך בתרופה אבל בפועל לאחר שבשימוש הראשון נצפו תוצאות "חיוביות" המטופל המרוצה פשוט משאיר את הכרטיס ומצפה למרשם חוזר בלא כל בדיקה ובירור מחדש
השיטה הזאת נוחה לשני הצדדים המטופל חוסך כביכול זמן והרופא זוכה לעוד זיכוי תשלום מהקופה כאילו באמת הקדיש למטופל את מכסת חמשת הדקות הרגילה
בפועל השיטה עובדת לטובת המערכת הרפואית הבירוקרטית ולטובת חברת התרופות. לכן גם כאשר המטופל לא צריך את התרופה גם כאשר היא מזיקה לו וגם כאשר מוצע טיפול אלטרנטיבי יעיל שאינו תרופתי הוא אינו יודע על כך ואיש אינו מעודד אותו להשתחרר מההתמכרות. מה שחמור יותר כאשר נכנס לשוק מוצר שאינו תרופתי הנטייה של המערכת הרפואית תהיה לפסול אותו שכן הוא ישחרר את המטופל מהצורך להתייצב במרפאה ולבקש מרשם חוזר.
חברות התרופות מפתחות מוצרים שמטרתם לשפר את הבריאות ואין על זה ויכוח. העניין הוא שיש הרבה דמגוגיה סביב מאנשים שלא מאמינים ברפואה הקונבנציונלית – ביקורת לגיטימית שמשום מה משתחלת גם לדיונים כמו זה שכאן. אך הביקורת צריכה להיות על הרופאים שאינם מפעילים שיקול דעת ולא על חברות התרופות שבאופן טבעי ינסו לשווק את מוצריהם. חברות התרופות באופן טבעי יחזקו את המסרים שלהם ואין בכך פסול. יחד עם זאת, הן אלה שמעלות מודעות בנושאים רפואיים שונים כי לרופאים רבים אין זמן או סבלנות לכך.
רופאי המשפחה של היום עברו הדרכות שונות לגמרי מרופאי המשפחה שהכותבת כאן מדברת עליהם (היא הרי טוענת שסיימה לעבוד ב- 2004). כולי תקווה שהרופאים היום משכילים לקרא ולהעמיק בתחומים שבהם הם מטפלים ולא רק לסמוך על דעת יחיד. על התועמלנים ללמוד על המוצרים שהם משווקים ועל המחלה ולא רק לסמוך על החומר שמקבלים מהחברה אותה הם מייצגים. בדיוק כמו שאדם שמוכר טלוויזיה לא מבין רק בטלוויזיה אותה הוא מוכר, הוא יקרא ויתעניין מה המוצרים המתחרים עושים, מה מניע אנשים לקנות טלוויזיה ועוד. והאנלוגיה נכונה לכל תחום שבו מעורב מוצר, איש שיווק ומוכר.
חברות התרופות מפתחות מוצרים – בדרך הן מטות מחקרים, מזייפות נתונים – זה בהכללה כמובן, אך זה הנוהג. יש להן בעלי מניות לממן.
לכן, מחקרים על תופעות לוויא למוצר מושתקים, רופאים שמביעים דעה אחרת מסולקים או מפוטרים – הכל למען בצע כסף.
לרופאים בימינו אין כמעט זמן "ללמוד, לקרוא ולהעמיק" יש להם משמרת של 16 שעות רצופות – למי יש זמן להעמקה וקריאה?
אז הם מאמינים וסומכים במקרה הטוב על חברות התרופות שיספקו להם מידע אמין – מתכון לאסון, שאף קורה.
תועמלני התרופות הם אנשי שיווק. מטרתם למכור מוצר. הם ישתמשו במה שחברת התרופות נותנת להם. הסיכוי שמישהו מהם יעשה מחקר אמיתי שואף לאפס,
כי אז הוא יפסיק למכור את המוצר…
זה המצב היום, הרבה יותר גרוע ממה שהיה בעבר.
ועוד לא הגענו לאישור פרסום תרופות בכלי התקשורת – זה עוד יגיע.