לרפואה המערבית יש את היתרונות המובהקים משלה, אולם היא מתנהגת בצורה פושעת ביותר כאשר היא מעצימה את היתרונות שלה בצורה עיוורת ומחביאה ברשעות ומתוך אינטרסים צרים כלכליים את החסרונות הבולטים שלה.
משכך הכאבים הפופולרי באמריקה טיילנול – המקבילה האמריקאית של אקמול – הורג 150 בני אדם בשנה. סיבת המוות: חריגה מזערית במינון המומלץ (למרות שבחלק מהמקרים התרופה נלקחה תחת המינון המומלץ). יצרנית התרופה ג'ונסון אנד ג'ונסון (שפיתחה את טיילנול והפכה אותו למותג של מיליארדי דולרים) והרגולטור האמריקאי יודעים זאת זה ארבעה עשורים. הציבור לא כל כך.
"הם אומרים לך שזו תרופה, אבל הם לא אומרים לך שזה יכול להרוג אותך". "כשחברה יודעת על סכנה ומתעלמת ממנה, סכנה שעלולה להזיק לאנשים, הם משקרים לנו. אני חושב שזה שערורייתי". ה־FDA עצמו מתאר כ"סכנה חמורה ונמשכת לבריאות הציבור". במאמר בכתב עת המדעי הנחשב "The Lancet" נכתב: "אילו התרופה היתה מתגלה כיום, היא לא היתה מאושרת לשימוש" בבריטניה, "ובוודאי לא הייתה נמכרת ללא־מרשם". מערכת העיתון כינתה את הבטיחות המדומה של התרופה "הולכת שולל".
זה יותר משלושה עשורים שחברת התרופות נאבקת, שוב ושוב, נגד יוזמות להוספת אזהרות בטיחות, להגבלות מינון ועוד פעולות שנועדו להגן על המשתמשים בתרופה. הדיווחים הראשונים על מקרי מוות עקב נטילת אצטמינופן הגיעו בשלהי שנות השישים. חוקרים גילו אז שכאשר התרופה מתפרקת בכבד היא מייצרת תוצר לוואי שעשוי להיות רעיל. במינון יתר הכבד לא יוכל לסלק את תוצר הלוואי, ובתוך ימים עלול להיגרם לו כשל שבעטיו הוא יצטמק כמו בלון שהתרוקן מאוויר.
חשוב לציין שכל משכך כאבים ללא־מרשם עשוי לגרום נזק. אספירין ואיבופרופן, גם ללא מינון יתר, עלולים לגרום דימום בבטן. לפי נתוני ה־FDA, במקרים נדירים מאוד איבופרופן ואצטמינופן במינון המומלץ עשויים לגרום תגובה עורית קשה העלולה להסתיים במוות.
משככי הכאב האלה הם תרופות זבל, אני משתמש רק ב – טרמדול (בעיקר שיש לי כאב חניכיים).ודרך אגב מוכרים לכם תרופת זבל אמריקאית שנקראת פרוזק בזמן שיש תרופה פי אלף יותר טובה (לא, אני לא מתעסק בזה אבל אני אוהב לחקור בנושא) שנקראת Tianeptine, Stablon זו תרופה צרפתית. אבל יש מלחמת מסחר בין חברות אמריקניות ליתר יצרניות. אז הם מנסים למנוע את ההפצה הצרפתית בזמן שהם דוחפים לכל העולם את הזבל שלהם.
טיילנול הוא אחד ממשכחי הכאבים הבטוחים בעולם!
זה בדיוק כמו אקמול…
זאת התרופה היחידה שמותר לקחת בהריון, בהנקה, ועם תרופות אחרות.
אני ממש לא חסיד של תרופות מכל סוג שהוא, אבל זאת באמת אחת הקלות.
הבעיות:
1. מיליוני אמריקאים לוקחים טיילנול ואדביל על בסיס יומיומי (בדר"כ שני כדורים ביום) – ברור שבכמויות כאלה זה כבר מתחיל להיות מסוכן.
2. מאחר ומדובר בתרופה בטוחה, מיליוני חולים במצבים שונים ומשונים לוקחים אותה וקשה במצבים כאלה לקבוע מה גרם למות החולה.
שוב, אני לא חסיד של תרופות ובטח שלא של חברות התרופות, אבל הכתבה הזאת לא מקצועית.
שפינוזה, אתה מוזמן לעיין ב"מידע נוסף" שמופיע -http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3614441,00.html
כדי לתקן את הטעויות שלך.
בשורה התחתונה, הבעייה הגדולה ביותר היא לא השאלה של כמה התרופה מסוכנת, אלא כמה חברת התרופות העלימה את ההיבט המסוכן שלה, למרות לחצים מצד הרשויות.
הפער בין המינון המועיל למינון שעלול להזיק קטן מאוד מזה שבמשככי כאבים אחרים.
לדברי ה־FDA, באצטמינופן טמון סיכון מיוחד. מנתוני סקר עולה שכרבע מהאמריקאים מרבים ליטול כדורים ללא מרשם לשיכוך כאבים, מכל הסוגים ובמינון גדול מהמומלץ להם. כשמדובר באצטמינופן ההתנהגות הוגדרה בדו"ח ה־FDA "מסוכנת במיוחד", כיוון שהמרווח הצר בין מינון מועיל למסוכן מביא "פלח גדול של משתמשים קרוב מאוד לסף מינון רעלני בזמן שימוש רגיל", כדברי הדו"ח.
ה־FDA קבע שהמינון היומי המרבי המומלץ של אצטמינופן, גם בתרופות מרשם וגם בתרופות ללא מרשם, הוא 4 גרם ביום, או שמונה גלולות אצטמינופן "אקסטרה פורטה".
בנטילה סדירה של התרופה לאורך כמה ימים, חריגה של 25% מעל המינון היומי המומלץ — שתי גלולות אקסטרה פורטה נוספות ביום — הובילה לכמה מקרים של נזק לכבד. נטילה חד־פעמית של פחות מפי ארבעה מהמינון היומי המרבי עלולה לגרום למוות.
לא פחות מ־78 אלף אמריקאים נשלחים מדי שנה לחדר מיון עקב נטילת מינון יתר של אצטמינופן, ו־33 מהם מתאשפזים. כך עולה מנתונים פדרליים. אצטמינופן הוא גם הגורם המוביל בארצות הברית לאי ספיקת כבד חמורה
ותקרא את הסיפור לדוגמה של אנטוני בֶּנֶדי, שעבד כעוזר מיוחד לנשיא ג'ורג' בוש האב,
האקאמול (paracetamol, Tylenol), האופטלגין ( (dipyron, ודומיהם, ניכללים בקבוצת ה- NSAIDs (nonsteroidal anti-inflammatory drugs) ובעברית, מדכאי דלקת שאינם סטרואידים. כולם רעילים, (בעיקר פוגעים בכבד) 'עם קבלות' אך נירשמים על ידי רופאים במדינות רבות או נימכרים ללא מירשם, לשימוש ילדים ומבוגרים.
ה- NSAIDs מעלים לחץ דם, פוגעים בכליות, וסחוסים, וגורמים לכך שבעוד 10-15 שנים יהיה צורך להחליף תפוח ירך, או פיקת ברך (נשמע מוכר ?). הם גורמים גם לכשל לב (בארה"ב, בכ- 100,000 אנשים בשנה), וקוטלים יותר ממחלות הסרטן. תופעות הלוואי (שם יפה לרעילות) עלולות להיות קשות.
ד"ר זמיר היקר
אופטלגין איננו NSAID אלא משכך כאבים (ועימו ישנם בעיות אחרות – אגב אינו מאושר בארה"ב ובמדינות אחרות)
גם במשפחת ה NSAID ישנם הבדלים בתופעות הלוואי והנזק אשר הם גורמות כשהאקמול הוא העדין ביותר והכי פחות מזיק.
רצוי לא לקחת תרופות, אולם לעיתים צריך, והאקמול עדיף על פני האיבופרופן (אדוויל) ואחרים.
"הכל במתינות, כולל המתינות" (הרמב"ם)
בנתיים אף אחד לא מת מקנביס!