הטכנולוגיות החדשות אינן בהכרח לטובתנו

כיצד עתיד האנושות ייראה? לרבים מאיתנו, נושא זה הינו מעניין מאוד ומעורר השראה.  רבים מאיתנו עדיין מקווים שהטכנולוגיה המתקדמת תביא עימה הבנה טובה יותר בין אנשים, חירות רבה יותר, ידע נרחב יותר ואפילו, למה לא, סופן של כל המלחמות והשלום העולמי שאליו אנו מייחלים כה רבות.

עד מידה מסוימת, הטכנולוגיה הינה ניטראלית.  היא יכולה להביא לשגשוג ולערכים נעלים יותר של האנושות כולה; אולם מאידך גיסא היא יכולה גם להוביל לדעיכה מוסרית של החברה.  כמו במקרה של הכוח האטומי הגרעיני, פעמים רבות אנו מגלים שהאנושות אינה בוגרת מספיק ואינה אחראית מספיק בשביל "לשחק" בטכנולוגיות מסוכנות שכאלו.  מבחינה זו, על ידי ניתוח של הטרנדים החדשים בשוק האלקטרוני ובמגמות עולמיות של התאגידים הגדולים ביותר, אנו מוצאים לרוב עתיד שאינו כלל וכלל ורוד.

הפתעות טכנולוגיות מגוגל

רג'ינה דוגן, המנהלת לשעבר של DARPA (סוכנות המחקר המתקדם להגנה) ובעת הנוכחית ראש מחלקת המחקר של מוטורולה השייכת לגוגל, מובילה כעת מספר פרויקטים מיוחדים עבור מוטורולה.  בין הפיתוחים החדשים שגוגל מכינה לנו אנו יכולים לכלול:

• קעקוע אלקטרוני (שכבה דקה של עור מלאכותי הכוללת משדר זעיר) שבו ניתן להשתמש בכדי לזהות משתמש במקום השימוש בסיסמה.  הקעקוע מיוצר על ידי חברת MC10 העובדת בשיתוף עם חברת מוטורולה.

• "זיהוי על ידי ויטמין", גלולה שניתן לבלוע.  ברגע שנבלעה, החומצות בקיבה משמשות כאלקטרוליט והן מדליקות ומכבות את המתג בהתאם, בזמן שהן יוצרות סיגנל בן 18 ביט בגוף הדומה לא.ק.ג..  למעשה, הגוף כולו משמש כטוקן זיהוי.
• מיקרוצ'יפ (שבב זעיר) המוטמע במוח המשתמשים – גולת הכותרת של השאיפה העתידית הינה הלכה למעשה להיכנס לתוך ראשי המשתמשים: להשתמש בשאילתות חיפוש בכדי לקרוא מחשבות ולאחר מכן להשלים את המידע הנחוץ על ידי שליחת התוצאות היישר לתוך שבב זעיר המוטמע בתוך מוחות האנשים.  בן גומס, סגן נשיא גוגל לחיפוש, אמר לאחרונה שהפיתוח הזה רחוק מלהיות פנטזיה של מדע בדיוני ושהמחקר בנושא כבר החל עם שבבים דומים בכדי לסייע לאנשים מוגבלים להניע את כיסא הגלגלים שלהם.
• מחקרי "רשתות עצבים עמוקים" (מרכזי עיבוד שפה במוח) הינם חלק מתחומי המחקר החדשים של 'DNNresearch' (שנרכשה על ידי גוגל במרץ 2013).  באותה התקופה, ריי קורצויל (אחד המדענים המובילים בתחום הבינה המלאכותית), הצטרף לענקית החיפוש, דבר שעורר סימני שאלה אצל רבים מכיוון שקורצויל הינו אחד הפנאטים הידועים ביותר של "בינה מלאכותית חזקה", הגורסת שאפשר ליצור מודעות בישות מלאכותית.
• מוח מלאכותי – תגלית עדכנית נוספת של גוגל בנוגע למחקר.  מחקרים שבוצעו על ידי גוגל משתמשים בטכניקות למידה עמוקה בכדי לייצר מוח מלאכותי.  זאת במקביל להצטרפות של ג'ופרי הינטון (הסנדק של רשתות עצביות במחשבים) לענקית החיפוש.

כאשר אנו לוקחים את כל אלה בחשבון, נראה שגוגל נהיית כנראה למפתח הנועז ביותר של בינה מלאכותית, עובדה שיכולה להלהיב אחדים ולהפחיד אחרים.  או אפילו שניהם גם יחד.

השתלות שבב זעיר תת-עורי – מעבר לשלב אב-טיפוס

אם רק לפני 20 שנים, אדם מסוים היה אומר לנו ששבבים תת-עוריים יהפכו יום אחד למציאות, היינו אומרים שאין כמעט שום סיכוי שזה יקרה.  ואם האדם הזה היה אומר לנו שיום יגיע ובו כולם יוכרחו להטמיע בתוכם את השבב הזעיר הזה, היינו חושבים שהוא מגזים בפראות רבה.

למרות זאת, במהלך כנס המפתחים השנתי של אינטל בסן פרנסיסקו (ספטמבר 2013) – מולי אדן, נשיא אינטל בישראל וסגן נשיא באינטל העולמית, הכריז: "בכולנו ישתילו התקנים בתוך העור – אי אפשר להחזיר את הקדמה לאחור.  אנחנו כבר רואים לאן הדברים הולכים מבחינת גודל וצריכת אנרגיה. הבעיה תהיה בהוליווד – קשה לעשות מדע בדיוני כשהכל זה כבר מציאות".

אדן ציין פיתוחים טכנולוגיים עתידים נוספים: בשותפות עם חברת ניואנס האמריקאית, אינטל מפתחת תוכנה לזיהוי קול.  התוכנה מתיימרת לאפשר לקיים עם המחשב שיחות ארוכות, להיות מסוגלת לפענח את ההקשרים שבהם נאמרים הדברים ולייתר את הצורך במגע.

בנוסף, הוצגו גם מצלמות תלת מימד מהדור החדש.  "המצלמה מזהה איך אתה מתנהג, ויודעת לזהות כשאתה אדיש וכשאתה צועק".  ניסויים עכשוויים נערכים בתחום טכנולוגיות המוח, למשל לשלוט במחשב באמצעות המחשבה.  "העיניים יכולות להיות עצומות. שמים מכשיר שקורא גלי מוח ומזהה מה הפעילות שמתרחשת אצלך בראש כשאתה אומר 'שמאלה' או 'ימינה'. אחר כך המחשב יודע לזהות את הפעילות הזאת גם כשאתה רק חושב על המילה 'שמאלה' ולא אומר אותה. זה מפחיד. כשאתה רואה את זה בפעם הראשונה אתה אומר 'אלוהים אדירים'", מספר לנו אדן.

אינטל אף הכריזה לאחרונה שהיא תשקיע 60 מיליון שקל במחקר לאינטליגנציה חישובית.

שימוש גובר בטכנולוגיית RFID

שבבי RFID (זיהוי על פי תדר רדיו) נהיו חלק יומיומי מהעידן האלקטרוני – ניתן למצוא אותם בדרכונים, כרטיסי אשראי ובמספר הולך וגובר של כרטיסים אלקטרוניים נוספים.  הם מיועדים להחליף את תוויות הבר-קוד הנוכחיות על כל המצרכים בחנויות.  במדינות רבות (כולל בישראל) מטמיעים אותם בתוך בעלי חיים, בייחוד בחיות מחמד ביתיות.  במספר הולך וגובר של אנשים ברחבי העולם כבר הוטמעו שבבים זעירים אלו מתחת לעור.

יותר ויותר בתי ספר במדינות שונות החלו להשתמש בכרטיסי תלמיד המוטמעים בשבבי ה-RFID, למען זיהוי ומעקב אחר התלמידים בבית הספר, מהרגע שבו הם מגיעים ועד הרגע שבו הם עוזבים.  מנגד, יש אנשים המחשיבים את השבב הזעיר כ"סימן החיה" מספר 'האפוקליפסה'.  אנדראה הרננדז, תלמידת תיכון בסן אנטוניו, טקסס, התפרסמה בזכות סירובה התקיף לנשוא את הכרטיס המכיל את שבב ה-RFID, ולאחר מכן אף היה לה את האומץ להגיש תביעה בנושא זה כנגד בית הספר בו למדה.

טכנולוגיות חדשות, בעיות חדשות

במאי 2010, מדען בריטי היה לאדם הראשון בעולם שנהיה נגוע בווירוס מחשב.  ד"ר מארק גאסון מהאוניברסיטה ברידינג, היה בעל שבב שהוטמע בידו שאליו עבר לאחר מכן הווירוס.  ההתקן, שאפשר לו לעבור דרך שערי אבטחה ולהפעיל את הטלפון הנייד שלו, היה גרסה מתוחכמת של שבבי RFID המיועדים לחיות מחמד.  ד"ר גאסון טוען כי "עם היתרונות של טכנולוגיה מסוג זה באים גם סיכונים.  אנו יכולים לשדרג את עצמנו מצד אחד אבל ביחד עם שיפורי הטכנולוגיה אנו נהיים פגיעים לסיכונים חדשים, כגון בעיות אבטחה ווירוסי מחשב."  פרופסור רפאל קאפורו מהמכון לאתיקת המידע בגרמניה אמר: "אם מישהו יכול לקבל גישה מקוונת לשתל שלך, זה עשוי להיות רציני."  "ניטור יכול להיות בשימוש הצוות הרפואי, אבל אם מישהו ירצה לפגוע בך, זו עלולה להיות בעיה."

כשהמדע נהייה מטופש…

ביפן לפני כשנה, שוטה אישיוואטארי המציא את "Tailly" – חגורה למותניים עם זנב המתנועע כאשר אנו מתרגשים (הזנב פועל בהתאם לפעימות לב המשתמש).  כמו שאנו יכולים להבחין, לא כל המצאה מובילה אותנו לשלב הבא בסולם האבולוציה.  לפעמים, קורה בדיוק ההיפך.

 (http://www.youtube.com/watch?v=gRZHoegjssA)

ערנות, מודעות ופעולה חיובית

אנו יכולים להבין שהטרנדים הטכנולוגיים החדשים האלו אינם כה מאירי פנים וורודים.  עלינו לשים לב שהטרנדים האלו הינם עולמיים ואינם מוגבלים למדינה זו או אחרת.  ניסוי המתבצע במקום אחד בעולם, במהרה לאחר מכן נהייה למציאות יומיומית בשאר העולם.  דבר זה עשוי להצביע על אג'נדה חשאית המנוהלת על ידי ממשלות העולם הגלויות והגורמים העובדים עימם.  בנוסף, להגיד שאנו לא יכולים להתנגד לטרנדים מסוימים הינו שלילה פושעת של הרצון החופשי שלנו, היכולת שלנו לבחור.  למעשה, אנו חופשיים בכל רגע נתון לבחור בדבר אשר אותו אנו מחשיבים כנכון, נעלה וחיובי עבורנו.

לפיכך, לפני שנרכוש, נשתמש או נתמוך בטכנולוגיה מסוימת, עלינו לשאול תמיד, מי מקדם ומי שולט בטכנולוגיה החדשה, מה הם המניעים האמיתיים שלו, מי מרוויח מהטכנולוגיה החדשה הזו ומה יהיה הצעד הבא והדרכים להשתמש בטכנולוגיה שכזו.

ברוב המקרים, האמרה המפורסמת שהצעד הראשון לצאת מהשליטה של השדים הוא לחשוף את הפעולות של הכוחות האלה, יכולה לשמש אותנו גם כאן.  עלינו להגדיל את המודעות שלנו בכדי לדעת כיצד לפעול וכנגד מי לפעול.  תהליך המודעות הזה צריך להיעשות בצורה הדרגתית ובהתאם ליכולות שלנו, בלי לשלהב אותנו בצורה מוגזמת או לגרום לנו להיות משותקים מרוב פחד.  התקווה והאופטימיות הינם כלים חשובים לרשותנו, כמו גם יצירתיות חיובית.

עלינו להבין את הכיוון של הטרנדים הטכנולוגיים, ואם אנו לא רוצים ללכת בכיוון זה, להתנגד עם כל מה שאנו יודעים ויכולים.  העובדה שאנו חיים בזמנים האלו, בחברה הזו, אינם מקריים; ולהישאר פסיביים ולהגיד שהנושאים האלו אינם מעניינים אותנו או שאנו לא יכולים לעשות שום דבר נגדם הינם שגיאות גדולות, מכיוון שבסופו של דבר, כל החידושים האלו ישפיעו עלינו אם נרצה ואם לא, אבל אם נחכה בזמן שנטמון ידינו בכיסים אז יכול להיות שנגיע לזמן שבו כבר לא נוכל לבחור.  ואם עדיין אין כרגע פתרון אלטרנטיבי מספיק טוב לפעולה חיובית, אנו יכולים להתחיל ליצור אחד כזה בעצמנו.