מחלת הפוליו – מידע שיעזור לכם לעבור את מסע ההפחדה של משרד הבריאות

המידע לפניכם פורסם לראשונה באתר חסון.
עקב חשיבותו הרבה כאקט מאזן לשלל הדיווחים והנתונים (לעתים לא נכונים) שמוצפים כעת בכלי התקשורת, אנו מגישים לכם אותו כאן במלואו.

ביוני 2013 התגלה נגיף הפוליו בביוב של רהט ומספר ערים נוספות באזור הדרום. כשבוע לאחר מכן יצא משרד הבריאות בקריאה מתוקשרת לציבור להשלים את חיסוני הפוליו בילדים עד גיל 6. עד עתה, לא דווח על אף אדם הנושא את הנגיף.

מחלת הפוליו

מחלת הפוליו נגרמת עקב חדירה של נגיף הפוליו לתוך מערכת העיכול.

תסמיני המחלה

בקרב כ- 90%-95% מהנדבקים בנגיף, המחלה ללא תסמינים כלל. הנגיף מפונה ע"י מערכת החיסון ללא השארת סימן. 4%-8% מהנדבקים יחוו את המחלה כמחלה דמויית שפעת, מלווה בכאבי בטן וכאבי ראש. בקרב 1% מהנדבקים הנגיף יחדור למערכת העצבים ויגרום לשיתוק, לרוב בגפיים התחתונות, אשר במרבית המקרים (אך לא כולם) חולף. שיתוק קבוע הינו נדיר.

איך נדבקים?

ההדבקה מתרחשת בעקבות מגע עם צואה נגועה בנגיף או שתיה של נוזלים אשר הנגיף נמצא בהם.

ידיעות קשורות

סטו פיטרס מדבר עם כתבת BBC על הונאת הקוביד – מתורגם לעברית

ד"ר ג'יימס ת'ורפ: ראיתי לידות שקטות. יותר מדי.

פרופסור סיריל כהן בראיון: חיסנו ילדים שהסיכוי שלהם להגיע לטיפול נמרץ היה 0

חובת החיסונים בצבא האמריקני בוטלה

איך למנוע הידבקות בנגיף?

שמירה בסיסית על היגיינה תמנע בצורה הטובה ביותר את ההידבקות בנגיף.
הימנעות מסוכר ועמילנים עשויה גם כן להפחית הסיכוי להידבקות במחלה.
למעלה מ- 20 שנה לא דווחו מקרים חדשים של הידבקות בנגיף בקרב אוכלוסיית ישראל וזאת בעיקר בשל רמת ההיגיינה הגבוהה והפרדת מערכות הביוב מהאוכלוסייה.

האם החיסון יגן עלי? מה מידת היעילות של החיסון?

אין אף חיסון אשר מגן ב- 100% על האדם המחוסן. לפי דיווחי היצרן, בקרב 84% עד 100% מהמתחסנים יווצרו נוגדנים בדם (נוגדנים בדם אין משמעותם בהכרח שהם יהיו אפקטיביים במניעת המחלה עם החשיפה לנגיף). החיסון הניתן בארץ אינו מונע הדבקת האוכלוסיה מאדם לאדם. יעילות החיסון במניעת תחלואה בפוליו מעולם לא נבדקה במחקר מבוקר. היעילות בפועל איננה ידועה.

האם החיסון מותר בהריון?

החיסון מעולם לא נבדק על נשים בהריון על כן ההמלצה היא לא להתחסן בזמן ההריון.

מה הסכנות שבחיסון?

תופעות הלוואי הנפוצות האפשריות המדווחות הן: אדמומיות באזור ההזרקה, חום וכאב מקומי.
תופעות הלוואי הנדירות האפשריות המדווחות הן: הפרעות במערכת הדם והמערכת הלימפתית, תגובה אלרגית לחיסון, שוק אנפילקטי, כאבי מפרקים, כאבי שרירים חזקים, פרכוסים, נמלול (בעיקר בגפיים), ישנוניות, חוסר שקט, סרפדת, GBS וכו'…
למערכת הדיווח על תופעות לוואי מחיסונים בארה"ב דווחו עד היום 46,467 אירועים, מהם 562 מקרי מוות, 553 ארועים מסכני חיים ו 364 ארועי נכות צמיתה מחיסון הפוליו הבודד בלבד (מהסוג הניתן בארץ). מספר האירועים המדווחים מכל החיסונים המכילים פוליו גבוה פי שלוש לערך ממספרים אלו.
בארה"ב, מתוך 274 תביעות שהוגשו לפיצויים כתוצאה ממתן חיסון פוליו מהסוג הניתן בארץ (בהם 14 מקרי מוות), 7 זכו בפיצויים.

מה מכיל חיסון הפוליו הניתן בארץ?

החיסון הבודד הניתן בארץ, Imovax, מכיל נגיפים מומתים כנגד שלושה זנים של פוליו, וכן את החומרים הבאים:
2-phenoxyethanol, formaldehyde, residual, calf serum protein, neomycin, streptomycin, and polymyxin B, Medium 199 Hanks
(without phenol red)

לקריאה על הידוע על חלק מחומרים אלו

איך שרידי הנגיף הגיעו לביוב?

אדם אשר נדבק בנגיף יפריש אותו החוצה בצואה. הימצאות הנגיף יכולה להיות עקב תחלואה של אדם או בעקבות מתן חיסון אוראלי המכיל את הנגיף המוחלש, גם במצב כזה אותו אדם אשר קיבל את החיסון יפריש את הנגיף לצואה ומשם למערכת הביוב.

שרידי הנגיף נמצאים מדי פעם במערכת הביוב אך אם זאת אין התפרצויות של פוליו בקרב ילדים מחוסנים ולא מחוסנים כאחד.
יש לזכור כי חיסון הפוליו אינו לכל החיים ובקרב האוכלוסייה הבוגרת ישנם לא מעט אנשים אשר ההגנה החיסונית שלהם ירדה ואינם מחוסנים מפני הנגיף ועדיין, אין אנו רואים התפרצויות של הנגיף בישראל.

כל כמה זמן נבדקת מערכת הביוב במדינת ישראל?

מערכת הביוב של ישראל מנוטרת בתדירות גבוהה וזאת על מנת לשמור על בריאות הציבור.

האם בטוח ללכת לבריכה ולים?

המים בבריכות הציבוריות הינם מים באיכות גבוהה המנוטרים באופן תדיר להימצאותם של נגיפים וחיידקים אשר עלולים לסכן את האוכלוסייה. במידה וימצא גורם המסכן את האוכלוסייה, לא יורשו התושבים להיכנס לבריכה הציבורית.

למה ישנה המלצה לחיסונם של ילדים עד גיל 6 ולא של שאר האוכלוסייה?

ההנחה היא שהאוכלוסייה הבוגרת יותר הינה אוכלוסייה אשר כבר חוסנה ועל כן אין צורך לחסנה בשנית. ההמלצות הן לאוכלוסייה אשר טרם חוסנה. משרד הבריאות מעודד באופן קבוע את האוכלוסיה להתחסן לפי התכנית המומלצת.

האם חיסון הפוליו העלים את הפוליו מהעולם?

בעבר היה נהוג לחסן בחיסון פוליו חי-מוחלש (OPV). בעקבות חיסון זה היו התפרצויות רבות של פוליו בקרב האוכלוסייה המחוסנת.
עם המעבר לחיסון המומת (IPV) לא נרשמו התפרצויות של המחלה בקרב האוכלוסייה המחוסנת.

אין חיסון אשר יעילותו נאמדת ב- 100% ועם זאת, בניגוד לחיסונים אחרים למחלות אחרות אשר בהן אנו עדיין רואים התפרצויות בקרב אוכלוסיות מחוסנות, אין אנו רואים התפרצויות של מחלת הפוליו ולראייה לא דווחו מקרים חדשים של פוליו בישראל למעלה מ- 20 שנה. תרומת החיסון להיעדר תחלואה איננה ברורה. ניתוח מפורט של הפוליו בשנות החמישים בישראל מעלה שורה של ממצאים אשר הביאו את החוקרים להסיק שיש יותר מדי גורמים ש "לא מאפשרים הבנת האפידמיולוגיה של המחלה בשנים בהם הוחל החיסון ולכן לא ניתן לבצע ניתוח אמין באשר לאפקט החיסון בשנים אלו"[1].
מחלת הפוליו הייתה בירידה טרום כניסת החיסון וזאת בשל העלייה בהיגיינה, הפרדת מערכות הביוב ממגע עם האוכלוסייה ומודעות גבוהה של האוכלוסייה לשטיפת ידיים, שטיפת המזון ושתיית מים נקיים בלבד. סקירה על תפקיד החיסונים בהיסטוריה.

האם יש טיפול למחלה?

למחלה אין טיפול, אך במידה והנגיף חודר למערכת העצבים, טיפול נכון בחולה הכולל פיזיותרפיה, הזזה ותנועת הגפיים בתדירות גבוהה, חימום המקום והזרמת דם לגפיים, משפרים לאין שיעור את סיכויי החולה להחלמה מלאה.

היכן יש מידע נוסף על הפוליו והחיסון נגד פוליו?

כאן.