מחקר שופך אור על הסיבה שגידולים סרטניים הופכים עמידים לכימותרפיה.
חוקרים מצאו כי שימוש בכימותרפיה לטיפול נגד סרטן גורם לנזק ב-DNA שמביא לייצור של חלבון מסוג WNT16B שבתורו מעודד תאים סרטניים לגדול ולפלוש לתאים בריאים ואף מונע מטיפולי המשך להיות אפקטיביים.
למרות שהמחקר בוצע בגידולי סרטן הערמונית, החוקרים אומרים כי הממצאים שלהם יכולים להיות רלוונטיים לגידולים אחרים גם כן.
המחקר אינו חדש והוא התפרסם בסוף 2011.
רכישת עמידות לכימותרפיה היא תופעה נפוצה מאוד בטיפול בסרטן והתופעה מהווה חסם משמעותי לטיפול יעיל, כך כתבו דוקטור פיטר ס. נלסון, מהמרכז לחקר סרטן פרד האצ'ינסון בסיאטל, וושינגטון, ועמיתיו.
"תאים סרטניים חיים בסביבה מאוד מורכבת ודינמית עם הרבה סוגי תאים נורמלים המקיפים את התא הסרטני".
"יש ראיות קודמות המצביעות שהסביבה בה גדלים התאים הסרטניים משפיעה על הצורה שבה תאים סרטניים מגיבים לטיפול או מתנגדים לו. ההתקדמות הגדולה כאן היא ההבנה שהטיפול עצמו יכול לשנות את הסביבה באופן שלילי מה שיכול להשפיע על התגובה לטיפול, זה חדש לגמרי."
כך אמר ד"ר נלסון.
החוקרים בדקו רקמות שנאספו מהגברים עם סרטן הערמונית לפני ואחרי החשיפה לכימותרפיה.
לאחר הטיפול הכימותרפי, הם מצאו ראיות לנזק לדנ"א בתא סיב ובתאי השריר החלק המרכיב את הערמונית.
הנזק ל-DNA מסביר את הייצור המוגבר של החלבון, פי 30 מקצב הייצור הנורמלי. הסביר ד"ר נלסון.
"העלייה ב-WNT16B הייתה בלתי צפויה לחלוטין", הוא אמר בראיונות לעיתוני הרפואה.
"אנחנו גם הראינו כי כאשר מופרש חלבון זה הוא גורם לאינטראקציה עם תאי סרטן סמוכים ומעודד אותם לגדול, לפלוש, וחשוב מכך, להתנגד לטיפול לאחר מכן."
החוקרים זיהו גם "קשת" של חלבונים אחרים שמופרשים לאחר כימותרפיה מסוגgenotoxic והמסוגלים גם הם לגרות תאים סרטניים.
"הגורמים הללו עשויים להיות רלוונטיים לסוגים רבים של סרטן (למשל, סרטן הערמונית, שד, השחלה), ואילו גורמים אחרים בסביבה הגידול עשויים להיות רלוונטיים יותר לסוג מסוים של הסרטן", ציין ד"ר נלסון.
המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לבריאות, משרד ההגנה, וקרן סרטן הערמונית.
מקור: Medascape