סכומי העתק אותם גובות חברות "הוט" ו-"יס" מהציבור אין להם אין להם אח ורע בעולם המערבי.

אם ניקח לדוגמה את ארה"ב או גרמניה, מדינות בהן משתמשים בטכנולוגיית הכבלים, חבילת הערוצים המשווקת ללא כל התחייבות עולה בין 8 ל-12 דולרים לחודש.
מדוע בישראל המחירים כה יקרים?
מה גרם לציבור בישראל להיות שבוי בידי דואופול דורסני ואגרסבי?

הרגולטור שאמור היה לעודד ברוח של ניאו-ליברליות בעידן תחרותי ושוק חופשי תוך כדי תמיכה לא מסויגת בזכותנו כצרכנים לבחור אם לשלם וכמה לשלם נרדם בשמירה ובכך המשיך לעודד את חברות הכבלים והלוויין לשווק לנו חבילות ערוצים שמנות ועמוסות שאין לנו בהם כל צורך.

הבריונות הנובעת מרגולציה חלשה גרמה לחברות אלה במשך השנים לגדול למימדים מיפלצתיים, כאשר "השירות" ממשיך להתנפח ואתו גם התשלום החודשי עבור ממיר דיגיטלי וחבילות ערוצים מיותרות.

נוצר מצב עובדתי שלקוחות רבים, ובהם קשישים, מוגבלים ושאר אוכלוסיות חלשות חשופים לשינויים חד צדדיים, שרירותיים, ציניים וכוחניים מצד חברות שחתמו איתם חוזה קאתולי.

המחזה הזה היה יכול להמשיך אילולא התערבותם של מספר נבחרי ציבור בעלי מצפון שהבינו לאחר המחאה החברתית של שנת 2011 שהחמאה בפרוסה עברה לצד השני.

תחום הסלולר שסבל מסימפטומים דומים טופל כראוי, חברות נוספות הוחדרו לשוק, מה שהביא את כל החברות להוריד מחירים ולתת סוף סוף לציבור מחירים שפויים ואמיתיים.

חברות הכבלים והלוויין, ערוץ 10 וערוץ 2 שהבינו לאן הרכבת ממשיכה נערכו מבעוד מועד באמצעות משרדי לובינג בכנסת לבלום או לגמד את הניסיונות להתערב בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית.
ערוץ 2 רשת שכרה את משרד הלובינג אימפקט, קשת את משרד הלובינג פוליסי וערוץ 10 את משרד הלובינג גלעד.
"הוט" שכרה את משרד הלובינג גורן עמיר, וחברת "יס" את משרד הלובינג כהן-רימון-כהן והכל במגמה לשמור על הסטטוס קוו בו החלוקה ברורה; הם מושיטים את היד והציבור מגיש את הארנק.

ב-2012 חוק הערוצים החדש אושר בכנסת ומאפשר כיום צפייה בטלוויזיה באמצעות טכנולוגיית ה-DTT (ראשי תיבות באנגלית: Digital Terrestrial Television) בחינם ללא תשלום חודשי, מה שמוכר כיום בציבור כרפורמת עידן פלוס.

רפורמה זו צברה עד היום כחצי מיליון צופים שהחליטו לוותר על התשלום הקבוע לכבלים והלוויין ולצפות בשישה ערוצי טלוויזיה והאזנה לכ-15 תחנות רדיו דרך ממיר דיגיטלי המותאם לשידורי עידן פלוס.

הערוצים המשודרים כיום במסגרת עידן פלוס הם: ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 33 וערוץ הכנסת כאשר המגמה בשנה הקרובה להרחיב את המערך לערוצים נוספים.

טכנולוגיה זו הבנויה על תשתית של משדרים קרקעיים דיגיטליים נקלטת באיכות דיגיטלית מעולה באמצעות אנטנה קטנה המחוברת לממיר הדיגיטלי. ממירים באיכות טובה מאפשרים חיבור להתקן חיצוני (דיסק און קיי או הארדיסק חיצוני) ולמעשה משמשים לצפייה בסרטים ובסדרות.
צעירים רבים ומשפחות רבות חוסכים את מאות השקלים בחודש המסתכמים באלפי שקלים בשנה למטרות איכותיות וראויות יותר.

על אף הניסיונות של הרגולטור לחייב את חברות הוט ו-יס לשווק חבילות ערוצים צרות בתשלום נמוך, הניסיון לא צלח והחברות המשומנות והמנוסות בתרגילי שיווק ומכירה גרמו לניסיון הזה להיכשל עוד ממש לפניי שהתחיל.
גם בימים אלו שר התקשורת החדש גלעד ארדן מנסה לגבש החלטה שתחייב את החברות לשווק ערוצים שיוחלטו במעוד מועד ובמחיר קבוע ללא אפשרות כל שינוי.

על אף הניסיונות והכוונות הטובות לאלץ חברות לתת שירות טוב יותר, הדרך הטובה והבטוחה לעודד מוטיבציה היא באמצעות תחרות ולא באמצעות חוק או דרישה. המשך עידודה של רפורמת עידן פלוס והרחבת הערוצים לכ-18 כפי שדובר בכנסת, תאלץ את החברות להוזיל מחירים ולהתחרות על לב הצרכנים במחירים שיהוו תחרות לערוצים החינמיים.
דרך שנייה ולא פחות טובה נוגעת לפתיחת השוק לצפייה בערוצי טלוויזיה דרך IPTV (שירותי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט) ולאפשר לחברות הסלולר המעוניינות בכך (אורנג' וסלקום) להשתלב בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית ולאפשר לציבור לצפות בחבילות ערוצים מוזלות.

לורי רולנד
כותב ומנהל באתר עידן פלוס

תמונה באדיבות [Salvatore Vuono] / FreeDigitalPhotos.net