הדוח "משתיק קול – משפטי דיבה כאמצעי לפגיעה בחופש הביטוי" של האגודה לזכויות האזרח מציג תופעה, שהולכת ומתפשטת בישראל בעשור האחרון: תביעות דיבה מופרכות, קנטרניות ומנופחות, או איומי סרק בהגשת תביעות כאלה, שמגישים גורמים רבי עוצמה נגד פעילים שנאבקים בהם. עבור חברות ענק או בעלי הון, העלות היא מינורית; עבור האזרח הקטן שנאבק או כותב עליהם בפייסבוק, עצם ההתמודדות עם התביעה והמשפט היא בלתי נסבלת. עבור הציבור כולו, ביקורת חשובה מושתקת ומידע חיוני מוסתר.
דו"ח משתיק קול הינו המיפוי השיטתי הראשון של תופעה שהולכת וצוברת תאוצה בעשור האחרון: גורמים בעלי עוצמה – תאגידים, אנשי-עסקים, פוליטיקאים, טייקונים וגם הסלבריטאי או המעסיק הקטן– לא מהססים לאיים תביעות דיבה, או איומי סרק בהגשת תביעות כאלה, נגד פעילים שנאבקים בהם או מבקרים אותם.
עבור חברות או בעלי הון, העלות היא מינורית; עבור האזרח מן השורה שנאבק או כותב עליהם בפייסבוק, עצם ההתמודדות עם התביעה והמשפט היא בלתי נסבלת.
עבור הציבור בכללותו, התפשטות התופעה היא גורם מאיים המרתיע מפני השתתפות בדיון הציבורי. התוצאה: ביקורת חיונית בנושאים שיש בהם עניין לציבור מושתקת.
הדו"ח סוקר אינספור מקרים של תביעות דיבה ואיומים בתביעות חסרות בסיס נגד פעילים חברתיים וסביבתיים, בלוגרים, עיתונאים, עובדים ואחרים – חלקם פורסמו בתקשורת וחלקם מתוך תחקיר האגודה לזכויות האזרח. הדוח מביא ניתוח מעמיק של הסיבות לכך שבמשפט הישראלי, תביעות דיבה, או איום בהן, הפכו לכלי כל כך אפקטיבי להשתקת ביקורת, ומונה שורה של צעדים שבהם ניתן לנקוט, בשדה המשפטי כמו גם בשדה הציבורי, כדי להקטין את האפקט המצנן של תביעות דיבה על חופש הביטוי.
ידיעות קשורות
פעילים חברתיים וסביבתיים, עובדים, צרכנים, בלוגרים ופעילים בפייסבוק כבר מכירים את התופעה: גורמים רבי עוצמה –תאגידים, קבלנים, פוליטיקאים וטייקונים – לא מהססים לאיים בתביעות דיבה וגם לתבוע את מי שנאבק בהם, גם ללא כל הוצאת דיבה. התפשטות התופעה מאיימת להשתיק דיון ציבורי בנושאים חיוניים.
לדברי עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, מחבר הדוח, "אנחנו נתקלים יותר ויותר בתביעות דיבה שהבסיס המשפטי שלהן חלש ולעיתים אף מופרך, ושהופכות לאמצעי השתקה יעיל נגד פעילים חברתיים וסביבתיים, עובדים ובלוגרים שמתבטאים בעניינים בעלי חשיבות ציבורית. בתי המשפט אמנם משתדלים לאזן בין חופש הביטוי והזכות לשם טוב תוך כדי ניהול המשפט, אבל מתקשים לראות את התמונה הרחבה ואת הכוח המשתיק שטמון בעצם גרירתו של הנתבע להתדיינות משפטית."
עו"ד ישי שנידור, המייצג נתבעים ומאוימים, שלקח חלק בכתיבת הדוח, מוסיף "באמצעות השימוש בהליך זול של תביעת לשון הרע או מכתב איום שעלותו אפסית, מצליחים בעלי העוצמה להרתיע השתתפות אזרחית, להכניס את מבקריהם לעמדות מגננה, ולמנוע או לצנן דיון בנושאים בעלי חשיבות ציבורית. אם לא נכיר בתופעה ונפתח כלים להתמודד עמה, נפקיר את הזירה הציבורית לאלה שיש בידיהם הכוח להשתיק את יריביהם."
לדוח המלא באתר האגודה:
http://www.acri.org.il/he/?p=25633
לתקציר (2 עמודים):