היסטריית השפעת העונתית - מחקר קושר מקרי נרקולפסיה לחיסון

בשבועות האחרונים, בד בבד עם העליה במקרי השפעת העונתית (האמיתית או המדומה, על-כך בהמשך), החלו כלי התקשורת בארץ לנסות לשחזר את ההיסטריה סביב שפעת החזירים, היסטריה שהגיעה לשיא לפני שנתיים "במגיפת" שפעת החזירים בליבוי מכוון של חברות התרופות.

אין כמו היסטריה טובה כדי למכור עיתונים.

כל מקרה לכאורה של מוות משפעת החזירים פורסם בכותרות ענק.
מה זה משנה אם לא הוכח שזו שפעת החזירים, או שהפרסום מתבסס על "עוברי אורח ששמעו…" (מקרה אמיתי, כנסו לקישור…).

לפני שנתיים הכניסו לסטאטיסטיקה של מקרי המוות משפעת החזירים אדם שנפל מפיגום ומת (כתוצאה מהנפילה כמובן).

האבסורד כנראה, הוא גלגל שאין לו סוף.

אף אחד לא יזכיר לכם את הפארסה ההיא ואף אחד גם לא ינסה למתן את ההיסטריה ולומר לכם שקרוב לוודאי שהרבה ממקרי השפעת המדווחים הם כלל לא ממחלת השפעת.

יש היסטריה! יש חגיגה!

וכמו בכל היסטריה טובה סביב מחלה שיש לה חיסון, גם כאן, מוות של אנשים (שהוא מצער כמובן) משמש לגל עליהום נוסף נגד אנשים שבוחרים בחירה מודעת ומושכלת שלא להתחסן או לחסן את ילדיהם.

הם הופכים לפושעים. ואחרי פושעים שולחים את המשטרה כידוע.

במדינה מהוסטרת תמידית, קל לקחת לאזרחים את הזכויות.

זה א-ב של פאשיזם.

והנה מגיע דיווח, שלא יתפוס את כותרות העיתונים ככל הנראה, שקושר מחקרית את החיסון נגד שפעת החזירים (פנדרמיקס) שיוצר על-ידי חברת התרופות גלאקסו-סמית'-קליין ושניתן לכ-30 מיליון איש בין השנים 2009-2010, ל-800 מקרי נרקולפסיה אצל ילדים באירופה.

מהי נרקולפסיה

נרקולפסיה היא הפרעת נוירולוגית נדירה המשפיעה על תהליכי השינה והערות. נרקולפסיה מתאפיינת באפיזודות חוזרות ובלתי נשלטות של שנת יום שנמשכות בין 15 דקות לשעה. אנשים עם נרקולפסיה מסוגלים להירדם בפתאומיות ולשקוע בשינה באמצע פעילות כלשהי. (מאתר Beok.co.il)

30 מיליון איש קיבלו את חיסון הפנדרמיקס

עד כה, החיסון של גלקסו-סמית'-קליין ניתן ליותר מ-30 מיליון איש ב-47 ארצות, במהלך מגיפת שפעת החזירים H1N1 ב-2009 עד 2010.

גלקסו-סמית'-קליין טוענת ש-795 איש ברחבי אירופה דיווחו על התפתחות של נרקולפסיה מאז ניתן החיסון ב-2009.

ומאחר ואנו מודעים לטבע האנושי ולאחריות הראשית של חברות התרופות כלפי הלקוחות שלהם (רמז: לא אתם) קרוב לוודאי שהמספרים גדולים בהרבה.

שאלות כמו איך מקרי הנרקולפסיה קשורים לפנדרמיקס, מה היו הזרזים לתופעה, מה עשוי היה להיות המנגנון הביולוגי, והאם ייתכן שישנה רגישות גנטית – הן עתה נושא למחקר מדעי מעמיק.

אמילי

אמילי אולסון נרדפת על ידי סיוטים והזיות. כאשר היא מתעוררת, היא משותקת לעיתים קרובות, אינה מסוגלת לנשום כהלכה או לקרוא לעזרה. במהלך היום היא בקושי מצליחה להישאר ערה, ומפסידה ימי לימוד ובילוי עם חברים. היא רק בת 14, אך כבר תוהה לעיתים האם יש טעם לחייה.

אמילי היא אחת מכ-800 ילדים בשוודיה ובמקומות אחרים באירופה, שפיתחו נרקולפסיה לאחר שחוסנו בחיסון פנדרמיקס H1N1 נגד שפעת החזירים שיוצר על ידי חברת התרופות הבריטית גלקסו-סמית'-קליין ב-2009.

גם בפינלנד, נורווגיה, אירלנד וצרפת נראו עליות חדות במספר מקרי הנרקולפסיה, ואנשים הבקיאים בתוצאות המחקר העומד להתפרסם בבריטניה, מסרו לרויטרס, שנתגלו תבניות דומות של מקרי נרקולפסיה גם בילדים בארצות אלה.

הרגולטור האירופי לענייני תרופות קבע שאין להשתמש יותר בפנדרמיקס כחיסון לאנשים בני 20 ומטה. הרופא הראשי של מחלקת החיסונים בגלקסו-סמית'-קליין, נורמן בג, אומר שהחברה רואה את הנושא בחומרה רבה, ו”מחויבת לחלוטין לרדת לחקר העניין”

עימנואל מינו, מומחה מוביל בתחום הנרקולפסיה, שממומן על ידי גלקסו-סמית'-קליין כדי לחקור את הנושא לעומק – מסכים שנדרש מחקר נוסף ואף טוען שהמחקר הנוכחי מצביע בבירור על מגמה מדאיגה:

“אין לי ספק כלל שפנדרמיקס גרם לעליה במקרי הנרקולפסיה אצל ילדים בארצות מסוימות – וכנראה שזה כך ברוב הארצות,” אומר מינו, מאוניברסיטת סטנפורד בפאלו אלטו, קליפורניה.

זה לא מחקר אחד, זה לא רופא אחד

צוותים בלתי תלויים של מדענים פרסמו מחקרים שעברו ביקורת עמיתים בשוודיה, פינלנד ואירלנד המראים שהסיכון להתפתחותה של נרקולפסיה גבוה פי 7 עד 13 עבור ילדים שקיבלו את חיסון הפנדרמיקס לעומת בני גילם שלא קיבלו אותו.

“אנו באמת רוצים לרדת לחקר העניין. זה פוגע באינטרסים של כולם כאשר יש נושא בטיחות שצריך לטפל בו”, אמר נורמן בג, מגלקסו-סמית'-קליין.

חיים שהשתנו

הוריה של אמילי, צ'ארלס ומרי אולסון, אומרים שהיא הייתה תלמידה מצטיינת שאהבה לנגן בפסנתר, ללמוד טניס, ליצור אומנות ולבלות עם חברים. אך חייה התחילו להשתנות בתחילת שנת 2010, מספר חודשים לאחר שקיבלה את חיסון הפנדרמיקס. באביב 2010, הם הבחינו שהיא עייפה לעיתים קרובות, והרגישה צורך לישון כאשר הגיעה הביתה לאחר בית הספר.

אך רק בסביבות מאי, כאשר החלה להתמוטט בבית הספר, היה ברור שמשהו רציני קורה.

גורמים?

מדענים החוקרים את המקרים האלה בודקים לעומק את האדג'ובנט (חומר עזר) של פנדרמיקס, הנקרא AS03, כדי למצוא רמזים.

אחדים מהם חושבים ש-AS03, או אולי האפקט הממריץ שלו, או אפילו נגיף השפעת H1N1 עצמו, גרמו להתפרצותה של הנרקולפסיה באנשים שלהם גרסה רגישה של גן HLA.

אנגוס ניקול, מומחה לשפעת במרכז האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן (ECDC), אומר שגנים עשויים בהחלט לשחק תפקיד, אך אינם מספרים את הסיפור כולו.

“כן יש נטייה גנטית למצב הזה, אך היא לבדה אינה יכולה להסביר את המקרים הללו”, הוא אומר. “היה בנוסף גם משהו שקשור לקבלת החיסון הספציפי הזה. בין אם היה זה החיסון יחד עם הנטייה הגנטית לבדם או שמא היה גורם שלישי נוסף – כמו זיהום אחר – פשוט איננו יודעים עדיין”.

גלקסו-סמית'-קליין מממנת מחקר בקנדה, היכן שחיסון האדג'ובנט שלה – ארפנריקס, היה בשימוש בזמן המגיפה ב-2009-2010, בדומה לפנדרמיקס. המחקר יימשך עד 2014, וחלק מהמומחים חוששים שהוא לא ישפוך אור נוסף על הפרשה, משום שהחיסונים דומים אך אינם זהים לחלוטין.

כל זה משאיר את החקירה הזאת עם יותר שאלות מאשר תשובות, והרבה מחקר מתוכנן.

האם זה היה שווה את זה?

במבנה משרדים זה בעל תקרת הזכוכית הצופה על כנסיית מריה מגדלנה בשטוקהולם, גוראן סטירנסטד, רופא שעבר להיות עובד בריאות הציבור, בילה שעות קשות רבות בבחינת האירועים שקרו בארצו בזמן מגיפת שפעת החזירים, בתהייה האם דברים היו צריכים להתנהל אחרת.

“השאלה הגדולה היא האם זה היה שווה את זה? ובראיה לאחור אני חייב לומר שלא”

בהיותה ארץ עשירה, שוודיה הייתה בראש התור של חלוקת החיסונים בזמן המגיפה. הם קיבלו את פנדרמיקס מגלקסו-סמית'-קליין, כמעט ברגע שהחיסון היה זמין, ומסע פרסום לאומי הביא את רמת ההתחסנות ל-59%, כ-5 מיליון איש קיבלו את הזריקה.

מגיפות הן מקרי חירום (במיוחד אם לוביסטים של חברות התרופות נמצאים במשרד…)

ארגון הבריאות העולמי הכריז ב-2009 על מחלת שפעת החזירים כמגיפה בדרגה 6, הדרגה הגבוהה ביותר הקיימת.
כלי התקשורת העולמיים פרסמו כמעט בכל יום עוד דיווחים ועוד פרשניות, כמעט כולם עם פונט מוגדל באדום ושחור.

בהרבה מקרים הופיעה תמונה של זיהום בילוגי לצד הכתבות.

כל מה שיעזור כדי לעודד את ההיסטריה.

לעומת החששות שדיברו בתחילה על מיליוני מתים מהמגיפה (רק בישראל היו הערכות של עשרות אלפי קורבנות) העולם יצא כמעט ללא שריטה ממגיפה כזאת, המגיפה התבררה כמתונה הרבה יותר מאשר חששו בתחילה.

רק לאחר שנה, ובזבוז של מיליארדי דולרים מכספי האזרחים, קבעה וועדת חקירה רשמית של האיחוד האירופי שחברות התרופות והלוביסטים מטעמן השפיעו במידה רבה על החלטת ארגון הבריאות העולמי להכריז על המגפה בדרגה 6.

פנדרמיקס אושר על ידי רגולטור התרופות האירופאי תוך שימוש במה שנקרה “תהליך דמה” המאפשר לחיסון להיות מאושר לפני פריצתה של מגיפה אפשרית על ידי שימוש בזן שפעת אחר בתהליך הבדיקה. במקרה של פנדרמיקס, התחליף היה נגיף שפעת העופות H5N1.

כאשר ארגון הבריאות העולמי הכריז על מגיפה, גלקסו-סמית'-קליין החליפו את נגיף הדמה עם הגורם למגיפה, הנגיף H1N1 כדי ליצור את פנדרמיקס.

בגלקסו-סמית'-קליין אומרים שהגירסה הסופית עם H1N1 נבדקה בניסויים שכללו כ-3,600 חולים, בתוכם ילדים, מתבגרים, מבוגרים, וזקנים, לפני ששוחרר החיסון.

ממשלת פינלנד החליטה לפצות את הילדים שאובחנו בנרקלופסיה.