40 ילדים משותקים לאחר קבלת חיסון חדש לדלקת קרום המוח והעולם שותק…

כריסטינה אינגלנד, עיתונאית בריטית וסופרת דיווחה באתר vactruth.com שב -20 בדצמבר 2012, טרגדיית חיסון נוראית פגעה בכפר הקטן של גואורו (Gouro), הממוקם במדינת צ'אד שבאפריקה.
לפי כתבה שהתפרסמה בעיתון "לה ווייקס" (La Voix), מתוך 500 ילדים שקבלו את החיסון החדש לדלקת קרום המוח MenAfriVac, לפחות 40 מהם בגילאי 7 עד 18 הפכו משותקים. ילדים אלה סבלו בנוסף גם מהזיות ופרכוסים.
מאז פורסם הדיווח, ההיקף האמיתי של האסון הזה יצא לאור, כשהוריהם של הילדים המחוסנים דיווחו על פגיעות נוספות בקרב ילדיהם. הרשויות באזור סערו כשאזרחים מתוסכלים וכועסים הציתו רכב ממשל סניטרי, כמחאה על הרשלנות הממשלתית.

על החיסון

MenAfriVac הוא חיסון חדש שיוצר על ידי מכון סרום (Serum Institute of India Limited). על פי הדיווח של

"הפרויקט לחיסון דלקת קרום המוח" (MVP), זה החיסון הראשון שזכה באישור לנסיעה מחוץ לרשת הקרה (cold chain), כלומר ניתן להעבירו ללא חבילות קירור או קרח לתקופה של עד ארבעה ימים:
"החיסון הידוע כ-MenAfriVac ®, נוצר כדי לענות על הצרכים של חגורת דלקת קרום המוח באפריקה, ויכול להיות כל הזמן בשרשרת טמפרטורה מבוקרת (CTC) בטמפרטורות של עד 40 מעלות צלזיוס במשך עד ארבעה ימים. עובדה זו יכולה לעזור להגביר את יעילות הקמפיין ולהציל את הכסף שבדרך כלל מתכלה בשמירת שרשרת הקור המאתגרת במהלך "המייל האחרון" לפני מסירת החיסון".

הנתונים הללו על החיסון MenAfriVac מגובים גם על ידי אתר האינטרנט של ארגון הבריאות העולמית ואתר הקרן של ביל ומלינדה גייטס.

אם כך, נשאלת השאלה מדוע מידע זה שונה מהותית מהמידע שנמסר באתר האינטרנט של היצרן סרום? שם מופיע סעיף האחסון הבא:

"MenAfriVac צריך להיות מאוחסן ומועבר בטמפרטורה שבין 2-8 מעלות צלזיוס, מוגן מפני אור. המדלל צריך להיות מאוחסן בטמפרטורה של 25 מעלות צלזיוס. מומלץ להגן על החיסון המשוחזר מאור שמש ישיר. לא לחרוג מתאריך התפוגה על האריזה החיצונית."

דיווח ישיר מאפריקה

מר מ', בן דודם של שניים מהילדים שחוסנו ונפגעו ומאושפזים במצב אנוש בבית החולים, סיפר כי רבים מהילדים הגיבו תוך 24 שעות ממועד קבלת החיסון. בהתחלה הילדים הקיאו והתלוננו על כאבי ראש ואז נפלו לרצפה עם פרכוסים בלתי נשלטים ורוק יצא מפיהם. הוא הוסיף כי ב -26 בדצמבר, 2012, שר הבריאות והשר לביטחון פנים/ביטוח לאומי, ביקרו בגואורו והתלוו אליהם שני חברי פרלמנט. לאחר דין ודברים, הם החליטו לפנות כ 50 ילדים משותקים לבית חולים הנמצא בנג'מנה, בירת צ'אד, המרוחקת למעלה מ-300 קילומטרים מגואורו.
עוד סיפר מר מ' כי תגובת הממשלה לטרגדיה היתה תשלום כסף להורים, בניסיון נואש להשתיק אותם והצהרה כי רבים מההורים נמצאים בטראומה ומבולבלים.

כפי שדווח בעיתון, על פי חבר בצוות הרפואי שטיפל בילדים וכמו כן מתגובת ד"ר מוטו ((Daugla Oumagoum moto, מנהל המרכז הבינלאומי לתמיכה בבריאות (CSSI), התגובות מהם הילדים האומללים האלה סבלו אינן טיפוסיות לסוג זה של חיסון נגד דלקת קרום המוח, שהם בדרך כלל חום, הקאות וכאבי ראש.

תחינה נרגשת לעזרה

מחשש לבריאות ילדיהם בהווה ובעתיד, ההורים לילדים פגועי החיסון החלו לשאול שאלות, כגון:
1. הייתה זו מנה לקויה של חיסונים?
2. האם נעשה בהיסח הדעת שימוש במוצר שאינו בטוח?
3. האם המוצר לא היה בקירור זמן רב מדי?
4. האם המחסנים עצמם היו מאומנים היטב?

מר מ' מאמין שהילדים נשארו יותר מדי זמן בלי טיפול ותשומת לב. לדבריו למרות מצבם המתדרדר של הילדים ותחנוניהם לעזרה של הורים רבים, הרשויות האזוריות לא הגיבו בזמן ולקח יותר משבוע שלם לאחר הפגיעה עד שראה אותם הרופא היחיד באזור!
לדבריו, באמצעות דואר אלקטרוני:

"הממשלה והתקשורת עברו בשתיקה על הטרגדיה למרות שיש עדיין עובדות רבות הדורשות הבהרות ובירורים. כל זה מטריד אותנו וגורם לנו לחשוש מהתוצאות החמורות ביותר לעתיד. אנו חסרי ידיעה מה קורה מאחורי הקלעים של משרד הבריאות או בשאר המקומות המעורבים (WHO, UNICEF). כהורים, סדר העדיפויות שלנו הוא שאין לנו איך לספר לילדים שלנו, זה מאוד עצוב שכל העיר משותקת. אנחנו מתחננים בפני הממשלה שלנו שתפעל במהירות האפשרית כדי להציל את הילדים שלנו, אבל היא איטית וחסרת מוטיבציה לעזור. לכן אנחנו קוראים לסיוע, לכל אדם בעולם להתערב".

(מילותיו המדויקות מדוא"ל)

הנשיא אידריס דבי איטנו (Idriss Deby Itno) הודיע בתחילת הקמפיין כי החיסון הוא בטוח וכי הוא יגן על אזרחים נגד דלקת קרום המוח במשך עשר שנים.
חברת Gavi Alliance, שותפה פיננסית גדולה בפרויקט החיסון שעלה 571,000,000 $ הצהירה:
"אם הכל יעבוד כמו שאנחנו חושבים שזה הולך לעבוד, אז אנחנו נחסל את המגפות האלה." אמר מארק לה פורס, מנהל פרויקט חיסון דלקת קרום המוח(MVP), פרויקט משותף של החברות PATH ו WHO שפתחו את MenAfriVac בפחות מעשר שנים".

שני ארגונים אלה שומרים על שתיקה גורפת מאז הטרגדיה.

טרגדיה נוראית זו מעלה שאלות רבות שנותרו ללא מענה:
– למה חוסנו 500 ילדים באזור שיש בו רק רופא אחד, שלא היה מסוגל לספק ייעוץ או טיפול בתופעות הלוואי עד שבוע לאחר מכן?
מדוע היצרן של MenAfriVac טרח במיוחד להודיע כי המוצר צריך להיות מאוחסן ומועבר בטמפרטורות נמוכות בהרבה מאלו שהוצהרו על-ידי הפרויקט לחיסון דלקת קרום המוח?
– מדוע שולמו דמי שתיקה להורי הילדים פגועי החיסון?
– למה חיסונים נדחפו כל כך חזק במדינה שאין בה מי שתייה נקיים או שירותי תברואה בסיסיים? UNICEF מאשים את ההתפרצויות החוזרות ונשנות של מחלות, כולל דלקת קרום מוח, בצ'אד, על צורך חיוני זה.
– מדוע ארגונים גדולים השקיעו 571,000,000$ על פרויקט חיסון, כאשר בארות לסיפוק גישה למי שתייה נקיים כבר נבנו בפחות מ -3,000$ על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום?
– כיצד קורה שהעובדה המחרידה ש-40 ילדים הפכו משותקים כתוצאה מהחיסון שקיבלו לא סוקרה בשום מקום.
מדוע התקשורת נכנסה לדממת אלחוט?
– כיצד לא זכה מצב נוראי זה לכיסוי תקשורתי באתרי אינטרנט ממשלתיים?
המידע הזמין היחיד בנושא, למעט הדיווח בעיתון "לה ווייקס", קבור בבלוג קטן בשם "הבלוג של מאקיילה" (“Le blog de Makaila,”), שנותן עדכונים שוטפים על המצב.
– איפה ההצהרות מהארגונים המעורבים:WHO, GAVI, PATH, UNICEF וקרן ביל ומלינדה גייטס?
– מדוע תכנית חיסונים זו לא הושעתה?
– מה ארגונים אלה מתכוונים לעשות עם הזוועה שהתרחשה בגואורו?

עדכון 25/1/13:
ממשלת צ'אד פרסמה תגובה רשמית שבה נכתב כי "מומחים עצמאיים בדקו את הילדים והגיעו למסקנה שכולם סובלים ממחלות דמיוניות ומהיסטריה המונית."
השאלה שנשאלת היא האם להאמין לבדיקה עצמאית לכאורה שביצע ארגון הבריאות העולמי, העומד מאחורי קידום מדיניות החיסונים ההמוניים במדינות אפריקה.
התשובה תלויה כמו בהרבה מקרים אחרים בנתיב הכסף…

עדכון 15/1/13:
שבוע אחרי הפרסום המקורי, מפרסמת העיתונאית כריסטינה אינגלנד עדכון למקרה באתר שלה.
בעדכון פרטים נוספים המאוששים את נכונות הידיעה.

מידע נוסף:
הכתבה המקורית של כריסטינה אינגלד על הטרגדיה בגואורו (יש שם צילום של הכתבה המקורית מהעיתון):
vactruth.com

הכתבה מהאתר של ד"ר מרק סירקוס שהתייחס לכתבה של אינגלד:
drsircus.com

תגובתו הנזעמת של ד"ר אריה אבני (רופא ישראלי) לזוועה בגואורו, + הרחבה, מתוך האתר שלו:
avni-med.com/