פולסקי היא עיירה קטנה בניו-יורק, עם 2,400 תושבים בלבד, אבל היא הוסיפה עצמה לרשימה של 130 קהילות ברחבי ארה"ב שהצביעו נגד הוספה של פלואוריד למי השתייה שלהם.
למרות שלא כל סוגי הפלואוריד מזיקים, הסוג שרופאי השיניים עודדו להכניס למאגרי המים והמזון שלנו, מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת, הוא בהחלט מזיק, וזאת בהתאם לתוצאות מחקרים רבים שפורסמו בנושא.
פלואוריד-סידני הוא מינרל טבעי, בעוד שמקבילו הסינתטי: פלואוריד-ניתרתי (סיליקו-פלואוריד) הוא חומר פסולת תעשייתי רעיל שנוצר בתהליך הייצור של דשנים.
בעבר הוא שימש כרעל עכברים וקוטל חרקים.
ישנם מחקרים אובייקטיבים רבים (שבהם המשתתפים אינם יודעים את אופי ומטרת הניסוי) שמראים שלפלואוריד-ניתרתי השפעות ארוכות טווח על הגוף האדם המובילות לאלרגיות, בעיות עיכול, היחלשות עצמות, סרטן, ובעיות נוירולוגיות, כמו גם השפעה קצרת-טווח של פגיעה באמייל השיניים, בצריכה גבוהה של פלואוריד-ניתרתי.
הטבלה למטה מציגה עלייה בפלואורוזיס (רעלת פלואור) ב-60 השנים האחרונות, מאז הוספת הפלואור למי השתייה, מזון ומוצרים לשיניים:
ככל שאנשים נהיים יותר מודעים לסכנות הנלוות לחשיפה המוגברת לפלואור, לחץ מטעם גורמים אקטיביסטים מביא לאיסור הפלרה במיקומים מסוימים.
אף על פי כן, במקרה של פולסקי, ניו-יורק, התוצאה לא הושגה בזכות התקוממות ציבורית; ההחלטה הייתה של אדם יחיד- יו"ר רשות המים, מייק סאקו, שהחליט לאסור את ההפלרה ולהגן על התושבים.
כתבה די מוטה שפורסמה ב- The Post-Standard מציגה עדות של רופא שיניים מקומי על ההשפעות החיוביות של פלואוריד בהן צפה ב-45 השנים האחרונות.
לצידו עמדו יותר מ-20 אנשים שהגיעו לישיבה המכרעת, שרובם מתחום רפואת השיניים והבריאות.
דאגה משנית הייתה הקורוזיה (תהליך כימי הרסני במתכת הנובע ממגע עם חומר חומצי) שהופיעה בצינורות הפלדה בעיירה. אך מקרה זה מוכיח את נזקי הפלואור וסאקו העיד ש"לעובדי רשות המים של העירייה נאמר באחד משיעורי ההכשרה שלהם שהפלואוריד פוגע בצינורות". בנוסף, מצטט היו"ר מייק סאקו את ד"ר פול קונט בספרו The Case Against Fluoride – ספר שמתעד את הנזקים של הפלואוריד הנמצא ב- 72% ממי השתייה בארה"ב, ללא ידיעת האזרחים.
בסרטון המצורף מתעד קונט כיצד הפוליטיקה מנצחת על בריאותינו, במיוחד במקרה של פורטלנד, אורגון.
בגלל מניעים כספיים ופוליטיים הויכוח על השפעות הפלואוריד על בריאותנו ימשיך לתסוס, אך דבר אחד ברור, כפי שאומר מייק סאקו- העניין המרכזי הוא הסכמה מודעת של האזרחים.
יש להפסיק את ההפלרה אך להציע תוספים פלואורידים להורים שרוצים שילדיהם יצרכו אותם.
הדרך ההוגנת של הממשלה להפסיק את כל "תיאוריות הקונספירציה" בנושא הפלואוריד היא פשוטה מאוד: להציע לאזרחים ידע מהימן על הנושא ולהעניק להם את זכות הבחירה- אם לצרוך פלואוריד או לא.
במבט מסכם, למרות הניצחון של פולסקי במאבק נגד הפלרה, הכסף והפוליטיקה עדיין מובילים במהלך: בפרק זמן של 12 שנים 139 קהילות אסרו הפלרה, בעוד 297 קהילות החליטו להוסיף פלואוריד למי השתייה שלהם.
בינתיים, עלינו לשתף אחרים בהתרחשויות החיוביות ולדווח על קהילות נוספות שאוסרות הפלרה, ולהשתמש בנקודות ציון אלו כדי לעלות מודעות בקרב הציבור.
כמו שציין אחד מתושבי פולסקי, אשר שלח לנו את החדשה הזו: רוב המדינה עסוקה בלמנוע זיהום מים, אך מעטים מודעים לכמה שהמים כבר מזוהמים בצורה מכוונת.
אם אנחנו יכולים לנצח את ההפלרה, אנחנו יכולים לנצח את הזיהום.
לימדו מהמקרה הזה: אדם אחד כן יכול לחולל שינוי!
מקור: www.activistpost
