- פרויקט אמת אחרת - https://www.emetaheret.org.il -

עדות אישית על האלימות המשטרתית כלפי האזרחים

בכל רחבי העולם האלימות של המשטרה נגד האזרחים הולכת וגוברת.
זהו מאבק בין בורות להבנה, בין אהבה לשנאה, בין פחד מהשונה לאומץ להתנגד למה שלא מתחבר לך ללב.

אנחנו רק יכולים להתפלל שיותר שוטרים יקשיבו ללב.

העדות הבאה נכתבה ע"י בחור בשם אוריאל [1] שנתן לי את רשותו לפרסם אותה.
זו בשום פנים ואופן לא עדות יחידה יש רבות כמוה.
בכולם אותו מוטיב חוזר.
אנשים שנתנו להם כוח חוקי להיות אלימים וחסרי רסן מוציאים את התסכול והזעם שלהם על חלשים מהם.

לפני כחצי שנה נעצרתי ע״י המשטרה בזמן שעמדתי על המדרכה יחד עם כמה עשרות מפגינים.
רגע לפני כן הם עצרו מפגין אחר, אדם שהכרתי עוד בימים הראשונים של מאהל רוטשילד.
חצי שעה קודם לכן הוא סיפר לי ששוטר נתן לו אגרוף בפנים. ככה סתם. ראיתי את הפה המדמם והשן השבורה. הזדעזעתי. כשהוא נעצר צעקתי ״זה מעצר שווא, הם שברו לו שן מקודם, בגלל זה הם עוצרים אותו״. באותו רגע אחד השוטרים הצביע עליי ונתן הוראה לעצור גם אותי.
כמה שוטרים התנפלו עליי והכניסו אותי לניידת כשהם מסרבים לומר את סיבת המעצר, לא לפני שהם קרעו לי את החולצה והטיחו אותי בניידת.
כשהייתי בפנים הם החזיקו לי בכוח את הידיים ושלפו לי את הסלולר מהכיס.
שעה קודם לכן, פגשו עיניי את מפקד מרחב ירקון, יורם אוחיון.
סיננתי לו ״זוכר איך שיקרת בטלויזיה? סיפרת שזרקנו אבנים על שוטרים״.
לא ציפיתי לתגובה, בטח לא ל״אני יזיין אותך בתחת״.
מצד שני תהיתי למה עוד אפשר לצפות משקרן שידע מה הוא עושה…
התהייה הזאת הלכה והדהדה בהמשך המעצר.
כך לדוגמה כשהודיעו לי שהסלולר שלי הוא ״מוצג״ (בעוד שאר תשעת העצורים קיבלו עם שחרורם את שלהם, שלי שוחרר רק 3 שבועות אח״כ).
או כשאחד השוטרים בתחנה ברמת החייל נכנס עם אבן לא קטנה בידו לחדר המעצר, אז האפשרות המפחידה שינסו לתפור לנו תיק נראתה ריאלית מתמיד.

התחושה היא שאתה מתמודד מול מאפיונרים שנמצאים מעל החוק. טרור. הטלת מורא.

אין שינוי כי יש פחד לא מודע אצל רוב האזרחים מלפעול, מלהעיז לשנות את השיטה.
הוא לא מודע אצל רובנו כי ברגע שהוא הופך למודע, זה מתנגש בחוזקה עם האמונה שאנחנו חיים בדמוקרטיה.
וזה כל כך כואב כשזה מתנגש עד שאנחנו באופן לא מודע פשוט רוצים שישקרו לנו.
שיגידו שהמפגינים היו אלימים. שהם בוגדים. שמגיע להם. או שאם אין דרך לשכנע בזה, לפחות נסתפק בכך שנדע שזה רק כמה עשבים שוטים ולא מערכת משומנת.
תנו לנו עוד קצת לישון, תכף נקום. עוד קצת.

ביום שישי המשטרה שברה ידיים וכלאה 10 אנשים ליממה כי הם פתחו אוהל בשדרה, לא לפני שהפקחים של חולדאי שברו את האוהלים.
למחרת אלפים יצאו לרחובות.
יותר מ-80 נעצרו, איברים נשברו, בחורות נחנקו, דם נזל.
תיקים נתפרים כמו פצעי המפגינים שלא זכו לטיפול בזמן המעצר.
בעקבות כך, חלק מתעורר אבל חלק אחר רק שוקע בתנומה חזקה יותר.
ברוב הציבור עדיין שולט פחד לא מודע ומקרים כאלו רק גורמים לו להתעצם. אחרי הכל זאת המטרה.

אבל זה לא יעבוד.
שלטון החושך והטרור ייפול.
בלי אלימות, אבל גם בלי פחד.
אזרחים, נשתדל להעיר אתכם בעדינות ותסלחו לנו אם זה עושה לכם כואב.
ככל שחלקים יותר גדולים בתוכנו יכירו בכך שזה הפחד שמשתק אותם, כך נבין שהאהבה והאמת חזקים יותר, שאנחנו יחד.
בוקר טוב.