זה אולי ברור להרבה מכם, אך במקרה ויש כאלו שעדיין חושבים שמערכת התגובות באתרי החדשות הגדולים היא אמינה, חישבו שנית.
ביום ראשון 23.05.2012 פורסמה בעיתון "הארץ" כתבה שנשאה את הכותרת: "גם אחיות טיפת חלב לא מאמינות בחיסונים"
אחת מקוראות הכתבה, אישה בשם ענת רוזנבאום, עקבה אחרי התגובות במהלך השבוע שלאחר פרסומה ולטענתה גילתה דבר מעניין. מאוד מעניין.
במהלך כל הבוקר שבו פורסמה הכתבה נרשמו תגובות 'בעד' ו-'נגד' בכמות פחות או יותר מאוזנת.
זה הגיוני שכתבה בנושא כה שנוי במחלוקת יעורר הרבה תגובות, עד כאן צפוי.
אלא שמשעות הצהריים החל לקרות משהו מאוד מוזר.
כמות מאוד גדולה של תגובות מגמתיות התפרסמה בזמן מאוד קצר, כאשר בשיא הגיעו כמויות ה"לייקים"/"דיסלייקים" למספרים של לפעמים מאות (!) לתגובה בפרק זמן קצר ביותר, כולם תומכים בצורה גורפת בחיסונים, או סתם משתלחים / מזלזלים במי שמעז לבקר או לשאול שאלות.
יומיים לאחר מכן, ביום שישי בלילה נכנסה הגולשת שוב כדי לבדוק אם יש תגובות חדשות, והופתעה לגלות שמספרי ה"לייקים" ירדו בצורה דרמטית בכמות.
יכול להיות שמישהו במערכת החליט לתקן הקלקות כפולות שבוצעו מאותו כתובת IP (הכתובת שמקבל כל מחשב שמתחבר לאינטרנט).
אבל הנה מה שבאמת הדהים אותה ואותנו, לפי צילומי המסך עולה השערה שמישהו במערכת אתר הארץ מחק ושינה את מספרי ה"לייקים" בתגובות שהציגו דעה שמתנגדת לחיסונים או שהציגו דעה שונה מהמקובל או ביקורתית ומצד שני מחק את ה-"דיסלייקים" לתגובות שמביעות דעה תומכת בחיסונים או בממסד הרפואי. להלן צילומי מסך עם 3 דוגמאות, אבל המגמתיות חוזרת לכל אורך 197 התגובות!
רק תגובה אחת היתה גם קודם ונותרה גם עכשיו ללא התייחסות או סימוני "לייק" או "דיסלייק", זו התגובה שהגולשת עצמה העלתה (תגובה 53):
"תשאל הורים לילדים נפגעי חיסונים האם המערכת לקחה אחריות במקרה שלהם, אני חוששת שיהיה לך קשה למצוא אפילו הורה אחד כזה.אני לא ליצן ולא קטן, אני אמא בישראל, ובמשבר אמון רציני במערכת. אני לא "בעד" ולא "נגד" חיסונים, אני בסה"כ בעד שקיפות מידע, הכרה באפשרות של תופעות לוואי רציניות או חלילה נזקים מחיסונים, ולקיחת אחריות של המערכת במקרה שכזה. זה הכל."
הדוגמה הזו שבה משנים לכאורה סטאטיסטיקה של תגובות בצורה כה מגמתית איננה נדירה.
בכל אתרי החדשות הגדולים מצנזרים תגובות ללא כל הצדקה רק בגלל שהן מטילות ספק בכתבה, בכותבה או בנתונים שבה, כפי שקורה לי ולהרבה אחרים באופן תדיר.
שלחנו בקשת תגובה למערכת אתר הארץ.
הם אמרו שיבדקו זאת ויחזרו אלינו.
אנחנו עדיין מחכים…
אז בפעם הבאה שמישהו הזיז את התגובה שלכם, אל תתפלאו.
זה קורה, וזה קורה הרבה.
נכנסתי עכשיו לכתבה וראיתי בדיוק את מה שכתוב.
אני עשיתי דיסלייק לתגובות בעד התרופות ואני היחיד,
אין מצב שזה ככה טבעי.
יש פה משהו מסריח.
עם זאת אני רוצה להדגיש שעיתון הארץ
הוא הכי טוב, או יותר נכון להגיד הכי פחות גרוע
מהעיתונות הממסדית.
יכול להיות, ואני מקווה שזוהי פריצה לאתר,
או אדם אחד מהמערכת שהחליט על דעת עצמו ולא יותר.
בכל מקרה, את האמת אנחנו יודעים
ואמת אחרת עוזרת לנו לגלות אותו.
תבורכו ותמשיכו בעבודת הקודש.
תודה.
ממתי עיתון הארץ נחשב למעוז של שפיות?
מדובר בעיתון שהוא מזבלה של גזענים כנגד יהודים כותבים שם על בסיס יום יומי.
העיתון מנוהל בכלל על ידי משפחה שעבדה עם גבלס, שר התעמולה הנאצי. לא מפתיע.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3292130,00.html
צידוני, לא צריך להיסחף ובטח שלא לאבד פרופורציות. הכותרת הצהובונית של וואינט מתגלה במערומיה כשקוראים את העובדות שבגוף הכתבה. למעשה אין כמעט תשלובת כלכלית ותיקה בגרמניה שלא שיתפה בזמנו פעולה עם המשטר הנאצי בצורה כלשהי, מן הסתם מטעמים כלכליים למהדרין ומתוך אינטרס עסקי ברור, כולל "יקירי הצרכן הישראלי" סימנס, מרצדס, ב.מ.וו., פורשה, פולקסוואגן, בוש ורבים אחרים…
נראה שיש שם איזה פירצה במערכת שמאפשרת לשלוח המון בעד ונגד,עובדה שאין את זה בynet
זה לא הנקודה אלדד. הנקודה היא שמישהו שינה את התגובות בצורה מגמתית…
אולי הם עשו תיקון ותיקנו יותר מידי.
מחקו את כל אלה שחשודים בשליחת הרבה דירוגים דרך אותו ip
או משהו בסגנון ואז הורידו גם קצת אחרים.
הארץ זה מעוז של שפיות? באמת. הפוליטיזציה של העיתון והאתר הוציאה ממנו את ההגיון, ההגינות והאובייקטיביות שאמורה להיות בעבודה עיתונאית איכותית. הם אינטלגנטים יותר אבל שפויים יותר? לפעמים להפך בדיוק.
לא אוהב להפנות לשם, אבל הם עושים את העבודה:
http://www.latma.co.il/Tag.aspx?tagId=1499&Id=40
יישר כח ליובל, לייק
תודה יובל. לא הכרתי.
תודה יובל, זה לינק מגניב! בכל מקרה מנסיון אישי אני יודע שהרבה פעמים הם מחקו לי תגובות שכנראה קיבלו יותר מדי לייקים מבחינתם ובוודאות מחקו לי לייקים.
אני קורא די מתמיד של עיתון הארץ ובדרך כלל קורא גם את הכתבות בנושא החיסונים. יש חוסר פרופורציה ברור בין כמות הלייקים והדיסלייקים בין כתבות בנושא חיסונים לבין כתבות אחרות כולל טורים פרובוקטיביים כמו זה של גדעון לוי שנוהג לגרור הרבה טוקבקים.
אגב, דיס-הפרופורציה תמיד נוטה לצד שבעד חיסונים, כך שכל טוקבק שמערער על הדוגמה "חוטף" איזה 180 דיסלייקים.
בקיצור, משהו כאן מסריח (אני הייתי מכוון את האף אל עבר חברות התרופות…)!
כשאני קוראת ששולטים גם על התגובות שלנו הרגשת בחילה מציפה אותי אי אפשר להאמין בכלום אייפה הדמורטייה אנשים אלו צריך להעמיד לדין על פגיעה בחופש הדיבור שלנו אדאג לא להיתקרב לעיתון זה ואדאג גם לעתכן חברים וחברות ואני תוהה אים זה רק העיתון או חברות שאיין להם שום אינטרס שכמות החיסונים תרד יותר מידיי כסף כרוך בזה הבן שלי גם ניפגע כתוצאה מחיסון ולכן אני כל כך כועסת
גם פרופסור ארנון סופר מתלונן על צנזורה בעיתון הארץ בקשר לבעיית הפליטים.
הינה דבריו על פי מה שהועבר לי במייל:
לכל מי שהארץ הזו יקרה , אנא קרא ואם אתה מסכים אתי העבר לכל ידידך ומכריך.
בכל פעם אני מגלה מחדש כי עיתון "הארץ" חצה עוד קו אדום…
א) לכבוד מערכת עיתון הארץ
שלום רב, אבקשכם לפרסם את תגובתי לכתבתו של גדעון לוי "ואתם ידעתם את נפש הגר", אשר התפרסמה במוסף שבועות מיום 25.5.12.
למקרא הכתבה התעוררו אצלי תהיות קשות באשר לאמינות הדברים. איני מתייחס לחלק הראשון של הכתבה המספר סיפור קשה לקריאה וייתכן מאד שאמיתי. ברצוני להתייחס להמשך הכתבה.
1) אולי יסביר מר לוי כיצד מצליחים פליט מאריתריאה ובני משפחתו לגייס סכום של $30,000 שהוא סכום עצום גם בקנה מידה ישראלי? וכיצד מצליחים בני משפחתו של הפליט להעביר את הסכום הזה לבדווים בישראל ומשם לאחיהם לפשע בסיני? האם העברה נעשתה על ידי המחאה בנקאית או המחאה רגילה או במזוודה מלאה מזומנים? בכל מקרה האם לזה קוראים פליט או מחפש עבודה?/
2) מיד אחרי שחצה הפליט את גבול אריתריאה, טוען לוי, נחטפו הוא וחברו בידי כנופיית בדווים והועברו לסיני כבולים ומכוסי עיניים. בהיותי גאוגרף אני יודע כי מגבול אריתריאה –סודן ועד לגבול המצרי יש לפחות 1,000 ק"מ, משם עד סיני עוד 1,000 ק"מ לפחות ועוד כ-100 ק"מ עד לתוך סיני. האם היה זה מסע רגלי או שמא נעשה ברכב? או אולי בספינה על הנילוס? ובכל אותו מסע שארך בוודאי שבועות ואולי חודשים היו שני האריתראים כבולים ואף לא אחד ראה לא שאל לא העיר או ניסה לשחררם והם עצמם שתקו במשך כל המסע? הסיפור הזה נראה לי סיפור מצוץ מן האצבע!
3) מר לוי טוען שהיו אלה בדווים שתפסו אותם בעת חציית הגבול בין אריתריאה לסודן. ממתי מסתובבים בדווים בגבול אריתריאה? להד"ם!
4) מר לוי מספר כי בגלל מצבו הרעוע של גיבור הסיפור אין סיכוי שיצליח לטפס בעצמו למרומי הקומה הרביעית בדירתו אשר בפתח תקוה ונשאלת השאלה כיצד הוא עלה לשם בפעם הראשונה כאשר היה חלש יותר? וכיצד הוא מגיע בכלל לעיר הזו? האם לוי מרמז על קיומו של קרטל ארגוני זכויות, העומד מאחורי גל המהגרים מאפריקה?
ואני מגיע לעיקר: נניח שרובו של הסיפור אמיתי ומצבם של הפליטים אכן נורא ואיום. מה מציע מר לוי לעשות ?
האם על ישראל לקלוט עוד חמישים אלף אפריקאים ואחר כך לסגור את הגבולות, או שמא עליה לקלוט עוד חצי מיליון או אולי מר לוי, שאין לו עניין רב במדינה יהודית וציונית, מוכן לקלוט את כל אומללי אפריקה אפילו יגיע מספרם לעשרות מיליונים? הרי לבעיה הזו יש בכל זאת גם היבטים לאומיים! כמו-כן, עניי עירך קודמים, אפילו אם הם ערבים, בדווים!
זווית ראייתו של מר גדעון לוי מוגבלת מאד. הוא אינו רואה את ההיבטים השונים של בעיה מורכבת (מוגבלות הניכרת גם בהרבה מאד מכתבותיו האחרות). במקרה הנוכחי הוא גם חוטא בדיווח בלתי אמין.
פרופסור ארנון סופר
ראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה
ב) ביום רביעי ה-30 למאי מצלצלת אלי יוספה ויינר, עורכת מדור מכתבים למערכת בעתון ומבקשת ממני שאסכים לפרסם רק את סוף המכתב שלי, כלומר להשמיט את כל החשיפה שלי על השטויות שכתב הקשקשן הבלתי נלאה והמזיק מר גדעון לוי.
השבתי לה כי אם יש לעיתונה עניין שאבהיר את דעתי על המהגרים מאפריקה שיתנו לי חצי עמוד ולא שתי שורות במדור מכתבים.
השיבה יוספה בצורה קטגורית-לא! ועוד הוסיפה "על לוי לא תאמר מילה כי לא שוכנעתי כי הוא המציא סיפור ובכל מקרה עניין זה של המצאת הסיפור הוא שולי…"
השיבותי – "על המהגרים מאפריקה כבר כתבתי רבות אך הפעם עניני באיש לוי ושקריו."
השיחה נסתיימה בבקשתי שלא יפרסמו מכתב מצונזר.
באותו ערב בחדשות דווח כי עיתונאי "הארץ" אורי בלאו יואשם בהחזקת חומר סודי והוא צפוי ל-7 שנות מאסר. לא חלפו דקות ומקהלת צווחני הצבועים החלה בשירתה המוכרת – "זו סתימת פיות", "היכן חופש העיתונות" ועוד קריאות דומות מרפרטואר המקהלה. כאשר חלוצת הביקורת היתה השופטת בדימוס דליה דורנר המשמשת ראש מועצת העיתונות.
האם השופטת דורנר יודעת על החומר שהבאתי כאן ועל חומרים נוספים שפירסמתי – האחד ב-24 בספטמבר 2008 על תרגיל עיוותים דומה של לוי תחת הכותרת "עיתון הארץ ממשיך בדרכו" ועוד מאמר גדול שלי תחת הכותרת "מה קרה לעיתון הארץ" ב-אוקטובר 2004. באתר קתדרת חייקין יוכל כל קורא לקרוא את הכתבות וללמוד עד לאיזה שפל וסתימת פיות הגיע עיתון זה.
לסיום, מערכת העיתון מנסה למנוע ממני לגלות את פרצופו האמיתי של לוי לקהל של כ-40,000 קוראי העיתון ואני מבקש מכם לסייע לי להגיע לפחות לחצי מיליון ישראלים שילמדו על הסיפור.
אנא הפיצו חומר זה בכל הרשתות החברתיות שלכם.
מדליה דורנר כנשיאת מועצת העיתונות הייתי מצפה שתמליץ לסגור את "פרוודה-הארץ" עד להערכות חדשה שלו ובבקשה שלא תקשר בין עיתון זה לחופש העיתונות.
ארנון סופר – חיפה
31.5.12
אתם לא יודעים ומתפלאים – ובכן מדוע שתדעו.
בתור מנכ"ל משותף באחד ממשרדי הפרסום התל אביבים אני יכול לספר לכם שיש עשרות חברות שתפקידן הוא לשחק עם הלייקים /תגובות/פוסטים /יוזרים וכ"ו על מנת להטות את דעת הקהל – עבור לקוחותיהן .
החברות האלה מפעילות תוכנות רוגלה \ ניטור רשת מתוחכמות
אשר סורקות את הרשת באופן רוחבי – ויודעות לייצר דוחות על תגובות אוהדות או לא אוהדות – על מילות חיפוש שאותן הגדירה -כמעניינות -את החברה או המותג.
ברגע שאחד מהפרמטרים שמעניינים אותם – עולה במערכת – מיד מופעלת תגובת נגד טכנולוגית + תגובת נגד אנושית.
כנראה שכן הלקוח היה אחד מקופות החולים.
*********איך אני יודע ?*****
החברה שלי – גם עושה את זה .
רק בכמה הבדלים "קטנים" :
1: אנחנו לא מייצגים חלאות / גופים גדולים שמטרתם בשימוש בשירות שלנו היא – לדפוק את האזרח הקטן.
2: אנחנו מתעסקים בעיקר בפאן המחקרי- ומביאים את הנתונים ללקוח – הוא בוחר מה לעשות עם זה.
3:אנחנו שומרים על פאסון וכבוד – לנגח יוזרים קטנים ותמימים – לא בדיוק עונה על ההגדרה.
בקיצור –
חברה ברגע שפתחתם מסך כל שהוא – יהיה זה מחשב\טאבלט\סמארטפון\או טלוויזיה – קחו בחשבון שלכל פיקסל – יש אג'נדה משלו.
למרות כל הכתוב כאן כולל צילומי מסך, עדיין כדאי לבדוק לעומק את הנטען
האם אתה רומז שצילומי המסך מפוברקים?
אגב, התכתבתי במייל עם העורך של אתר "הארץ" וביקשתי ממנו תגובה על הדברים.
הוא הבטיח שיבדוק ויחזור אליי.
אני עדיין מחכה…