תפור עליי – תוכנית התזונה של ממלכת ישראל

שלום ילדים וילדות.
שבו בנוח כי עוד מעט נתחיל את הסיפור.

היה היה פעם תאגיד שהיתה לו מדינה.
ובמדינה הזו היו עוד כמה תאגידים שגם הם שלטו על המדינה.

אזרחי הממלכה חיו בשלווה ונועם שהופרו רק פעם בשעה עם כל מבזק חדשות.
אך ענן שחור העיב על אושרם של האנשים הטובים.
מספר מכשפים רשעים הטילו כישוף על ילדי הממלכה וגרמו להם להיות שמנים וחולים.
כל ילד שלישי סבל מהכישוף האיום והשמין מאוד מאוד.
ילדי הממלכה היו בין הילדים החולים והשמנים בעולם כולו.

בצר להם פנו ההורים המודאגים למלך המדינה, מר ביביהו והמלך ביביהו הטיל על עוזרו הנאמן מר ליצמנטיהו את מלאכת השבת הבריאות לילדי הממלכה.

מר ליצמנטיהו הגיע די במקרה לתפקידו.
הוא לא הוכשר במלאכת רקיחת העשבים ובישול השיקויים, מלאכות שהיו הכרחיות לתפקוד תקין של כל עוזר בריאותי בממלכה.
אבל, הוא היה היחיד שהסכים לקחת על עצמו את התפקיד המ-ש-ע-מ-ם של שמירת בריאותם של האזרחים.

מר ליצמנטיהו החליט ליצור תוכנית קסם מיוחדת במינה.
הוא קרא לה "תפור עליי".

"תפור עליי" נקראה תוכנית הדגל לקידום המלחמה בקסם הרשע והיא הוטמעה בתוך תוכנית הלימודים של בתי הספר.
חוברות יפהפיות חולקו לילדי הממלכה ובהם הנחיות כיצד לנהוג אם הקסם השחור תוקף אותך.

הורי הילדים הביטו בגאווה במלכם ובעוזרו הנאמן וחשו מוגנים ובטוחים.
הם לא ידעו שבחוברות היפהפיות שחולקו לילדיהם היו חסרות הנחיות מפתח שבלעדיהן התוכנית כולה תנחל כישלון חרוץ.
הם לא היו מודעים למזימה אפילה שנרקמה מתחת לאפם.

לתוכנית הקסם של מר ליצמנטיהו חדרו בערמומיות המכשפים הרשעים ובתוך החוברות שחולקו לילדי הממלכה הם השתילו תמונות צבעוניות שגרמו לילדים לחשוב רק על הקסם השחור וכך למעשה להמשיך להיות נתונים להשפעתו.
המכשפים האפלים שנקראו תאגידים שילמו כסף וממון רב כדי שתהיה להם הזכות להחדיר מסרים ותמונות שיגרמו לילדים המסכנים להמשיך ולחלות מבלי לדעת זאת אפילו וכך להמשיך להיות שבויים לעד בידיהם.
חלק מהסיפורים שבחוברות הצבעוניות היפהפיות נכתבו על-ידי עוזרי המכשפים הרשעים אך למר ליצמנטיהו שידע זאת, זה לא הרגיש מוזר.
הוא נישא על גלי התהילה והגאווה ולא ידע שעיניו סומות ועיוורונו צועק למרחקים.

אזרחי הממלכה המשיכו לחיות את חייהם מבלי לדעת שלמעשה הממלכה כולה כבר נקנתה בידי המכשפים/תאגידים ושההחלטות החשובות ביותר מושפעות למעשה על-ידם.

אך כוח טוב ועתיק יומין התעורר גם הוא בממלכה שכן חוק האיזון הקדום הביא להיוולדו.
בכל מקום שיש רשע וחושך יהיו גם אור ותקווה, כך קבע החוק.
כל מה שצריך לעשות כדי לנצח את החושך הוא להאיר עליו באור לבן ובוהק וכך למעשה להיווכח שחושך הוא רק חוסר באור.
אין לו ממשות בפני עצמו.

חלק מאזרחי הממלכה שראו את החושך מתקדם ונחרדו החלו להצית לפידים של אור.
הם קראו ללפידים – ידע ולאור – אומץ.
בכל רחבי הממלכה החלו להידלק מדורות של ידע שהאירו אורות של אומץ וכל אזרח שקיבל לפיד העביר אותו לשכנו.
וכך החל המאבק.
שבסופו ניצחון.