לכל ספקטרום של אור, יש מספר מאפיינים שמעידים על האיכות שלו.
אחד מהם, מרכיב מהותי, הוא מידת הרציפות של הספקטרום.
לאור השמש, ולאור מנורות ליבון, יש ספקטרום רציף. בספקטרום כזה נוצרים כל אורכי הגל השונים ברצף, שיחדיו מאפשרים לנו לראות צבעים כפי שהם באמת. (עם 'טמפרטורת צבע' מסוימת– בהמשך ניתן הסבר קטן על מושג זה)
לנורות חסכוניות, יש ספקטרום לא רציף. בספקטרום כזה יש רצועות צרות של אורכי גל במקום כל אורכי הגל ברצף, והאור שלו יוצר, בגווני צבע מסוימים, עיוות צבעים, יתכן אפילו עיוות צבעים ניכר.
בכתבה שהתפרסמה לפני מספר שנים, יש אנלוגיה מצוינת לגבי ההבדל בין ספקטרום רציף לספקטרום לא רציף:
האור מהשמש, נורות ליבון ונורות הלוגן מקושר לתזמורת בה הרבה נגנים מנגנים יחדיו בהרמוניה, ויוצרים מוזיקה נעימה.
אור מנורות חסכוניות מקושר למצב בו רק מספר מצומצם מהנגנים בתזמורת מנגנים, בחוזקה ועם זיופים, כאשר הנגנים האחרים נשארים שקטים.
לגבי החשיבות של הדבר, נאמר בכתבה ש…
זה הספקטרום של האור שלמעשה אחראי לאיכות, בריאות והאיזון של מקור אור, לדמיון שלו לאור טבעי, למסירות הצבע החשובה של כל הסביבה שלנו, לתחושה של רווחה נפשית.
ומציינים ש…
…Thomas Mertes, מנהל של Philipsplant, אמר ב'Spiegel-TV':
"לא הייתי ממליץ להשתמש בנורות חסכוניות במקומות בהם יש צורך במסירות צבע מדויקת, למשל, מעל השולחן אוכל. אחרת, האוכל לא יראה מאוד מעורר תאבון והבן אדם שיושב ממול כמו למשל אורח עלול להראות די אפור. למעשה, אתה עלול לקבל את הרושם שנדמה שהאוכל אינו לטעמו." Sabine Gedder, ראש בית הספר לצביעה של Hamburg, אומר בשידור Markt' NDR': ’’זה נראה מזעזע. הצבע אדום הופך לכתום והצהוב נראה כמעט ירוק."
האם יש נורות חסכוניות שבאופן יחסי פחות מעוותות צבעים?
כן. אך כל הנורות החסכוניות מעוותות צבעים במידה מסוימת.
ייצור של נורות חסכוניות שפחות מעוותות צבעים (אך עדין עושות כך), כרוך, בין השאר, בהוספת עוד אור כחול לספקטרום שלהן. זאת, כדי לאזן את הרצועה הצרה של האורך גל של 436 ננומטר, אור כחול כהה שיש בכל הנורות החסכוניות באינטנסיביות גבוהה. כולל בנורות ה"צהוב חם".
האורך גל הזה, מהווה סיכוני בריאות משמעותיים לעיניים, ולתפקוד של בלוטת האצטרובל כאשר נחשפים אליו בלילה. כאשר יש עוד אור כחול בנוסף לאורך גל הזה, כנראה שהסיכוני בריאות שציינו גדלים.
נטען שאור כחול עם אורכי גל בסביבה של 440 ננומטר הוא במיוחד מסוכן לעיניים (מסמך PDF להורדה), ויש הטוענים שחשיפה כרונית לכמות ניכרת של אור כחול באופן כללי (400 עד 490 ננומטר בקירוב) גם עלולה להזיק להן.
האם לאור כחול יש תועלת בריאותית?
כן. אך הוא רצוי במינון, ובמהלך היום בלבד.
מה זה מקדם החזרת צבע?
זה המדד המדעי לבדיקת הרציפות של ספקטרום. לנורות ליבון ולשמש יש מקדם החזרת צבע של 100 אחוז.
כאשר יש עיוות צבעים, מקדם החזרת הצבע הוא פחות מ–100 אחוז. ככל שהוא גבוה יותר, משמעות הדבר היא שכנראה שהעיוות צבעים הוא פחות משמעותי. יחד עם זאת, ידוע שהמדד מוגבל ביכולתו לבדוק את הרציפות של ספקטרום. יש הטוענים שבעיה זו נכונה במיוחד כאשר מדובר בנורות חסכוניות.
חשוב לדעת שגם אם רואים נורה חסכונית עם מקדם החזרת צבע גבוה (מעל ל–90 אחוז), יתכן עיוות צבעים ניכר בגוונים מסוימים.
מויקיפידה באנגלית (Color Rendering Index- חלק מפסקה…)
(Ohno (2006 ואחרים ביקרו את מקדם החזרת הצבע על כך שאינו תמיד תואם את איכות מסירות הצבע הסובייקטיבית בפועל, במיוחד עבור מקורות אור עם ספקטרום מחודד כגון נורות פלורסנט או נורות לייד לבנות. עוד בעיה היא שמקדם החזרת הצבע הוא אינו מתמשך ב–5000 קלווין, כי הצבעוניות של הסימוכין עוברת מה–Planckian Locus ל–CIE daylight locus.
מה זה טמפרטורת צבע?
במילים פשוטות, מדד לחמימות או לקרירות של האור. יחידת המדידה נקראת קלווין.
טמפרטורת צבע נמוכה, יוצרת אור חמים יותר שמאפשר אווירה עדינה ורכה. טמפרטורת צבע גבוהה יוצרת אור קר יותר, שיוצר יותר ערנות וניגוד בין צבעים. לאור מהשמש יש קסם מיוחד בתחום הזה, בבוקר הטמפרטורת צבע היא נמוכה (בתחילת הזריחה היא בערך 2,000 קלווין), ואז היא עולה עד שהיא מגיעה לשיא (סביבות 6,000 קלווין) ושוב יורדת. כמובן, האור הוא תמיד עם ספקטרום רציף.
טמפרטורת הצבע של נורה לא קובעת איך הספקטרום שלה נראה. לכן, נורה עם טמפרטורת צבע גבוהה לאו דווקא יוצרת ספקטרום שדומה לספקטרום של אור השמש במהלך היום, גם אם כתוב עליה שהיא מפיקה "אור יום".
טמפרטורת צבע ותאורה מלאכותית
משוער שלנורות ליבון רגילות יש טמפרטורת צבע של בין 2,500 ל–2,850 קלווין. ככל שהוואט של הנורה גבוה יותר, הטמפרטורת צבע גבוהה יותר.
במהלך היום, יתכן שעדיף להשתמש בנורות ליבון של 75 או אפילו של 100 וואט, במקום של 60 וואט. ובלילה, מבחינה אידיאלית, להפך. אז אפשר אפילו לנסות נורות של 40 וואט.
תיפקוד בריא של בלוטת האצטרובל מצריך חשיפה לפחות אור במהלך הלילה, כאשר אור כחול הוא במיוחד בעייתי. לכן, אחרי השקיעה, הסיכון מנורות ליבון של 100 וואט לתיפקוד של בלוטת האצטרובל, הוא הרבה יותר נמוך מהסיכון מנורות חסכוניות– לא משנה מה הטמפרטות צבע שלהן.
דרך מעשית לאפשר תחלופה מנורות של 75 או 100 וואט, לנורות של 60 וואט בלילה, היא להשתמש בתאורה צידית, לפני שהולכים לישון. בחדרים גדולים, אפשר לשים נורה חזקה במרכז החדר, ושתיים, שלוש נורות שהן חלשות יותר במקומות אחרים, לשימוש במהלך הלילה.
כמובן, במהלך היום ניתן להיעזר באור טבעי בעזרת חלונות, להעלות את טמפרטורת הצבע שיש בחדר.
יתכן שלשימוש בדימרים יש חיסרון מסוים, שכן הם מפיקים הרבה חשמל מלוכלך. חשמל מלוכלך נחשב למזהם אלקטרומגנטי, שיש הטוענים שהוא מזיק ומחליש עבור בני אדם. האפקט של חשמל מלוכלך הוא מצטבר, לכן, שימוש בהרבה דימרים בבית אינו מומלץ. בהקשר לעובדות אלו, חשוב לציין שנורות חסכוניות מפיקות הרבה חשמל מלוכלך. נורות ליבון מפיקות כמות אפסית שלו.
אם אתם מרגישים שאתם רוצים נורות עם טמפרטורת צבע גבוהה יותר מ–2,850 קלווין (נורת ליבון של 100 וואט) במהלך היום, אפשר להשתמש בנורות הלוגן רגילות (3,200 קלווין), או בנורות הלוגן מיוחדות שיוצרות אור עם ספקטרום שדומה לספקטרום הנראה לעין של אור יום מהשמש…אך הן מעוותות צבעים – למרות שבמידה קלה מאוד.
הערה מיוחדת: אין לכותב הכתבה שום קשר לחברת SoLux, הלינק לנורה שהיא מייצרת ניתן כדי להמחיש שנורה כזאת קיימת.
נורות ליבון חלביות – מומלצות במיוחד
נורות ליבון חלביות, הן כמו נורות ליבון רגילות, אך בתוספת של ציפוי בזכוכית החיצונית, שמאפשר לפזר קצת את האור מהנורות, כך שתהיה לו תחושה נעימה יותר.
הנורות האלה גם מפזרות את הקרינה האינפרא האדומה הקרובה, שכל נורות הליבון מפיקות.
הקרינה הזו ידועה כקרינה בעלת השפעות מרפאות. נציין שיש תימוכין מדעים שהיא בעלת השפעה טובה על העור, בעלת השפעה מגוננת על תאי הדם, ובעלת השפעה מגוננת ומשקמת על הרשתית בעין. יתכן שעדיף שהקרינה הזאת תגיעה אלינו בצורה מפוזרת, כמו בנורות ליבון חלביות, ופחות ממוקדת מאשר איך שהיא בנורות ליבון רגילות (שקופות).
אומנם המחקר לגבי ההשפעה של הקרינה על הרשתית, נעשה עם אורך גל בודד של 670 ננומטר, אך יתכן שיש לדבר השלכה על עוד אורכי גל של הקרינה.
הקרינה נחשבת לקרינה שהיא ללא סיכוני בריאות משמעותיים, אך חשוב לא לקרב את העור אל הנורות יתר על מידה או למקד את המבט ישירות בסליל הלהט. באינטנסיביות גבוהה מדי היא עלולה להזיק.
המאמר 'האיכות הטבעית של נורות הליבון' נכתב על-ידי תדהר שחר
י שלום לקוראים היקרים,
חשוב לי להבהיר לגבי הכתבה, שהיא נכתבה מתוך חזון של יחס טוב לסביבה ולבני–אדם, ואני מאוד בעד שימוש מושכל במשאבים.
אני מאמין שיש הרבה שניתן לעשות לקידום החזון, משינויים קטנים עד לשינויים גדולים– שכולם ידרשו השקעה מאיתנו כדי להתממש.
להלן שלוש דוגמאות ליחס טוב לסביבה:
1) דוגמא שמנהל הפרויקט ציין– לשים אפס אחוז מיסים על מכוניות שצריכת הדלק שלהן היא יעילה. אפשר להוסיף– אפילו לסבסד אותן במידה מסוימת.
2) נקיטת צעדים על–ידי ממשלות לעצור את התופעה של השבתה מתוכננת (ראו– קונספירצית הנורה החשמלית, בעיתון הזה). זה נשמע לי מהותי ומשמעותי ביותר.
3) להפיץ אלה את שיטת טיהור המים שמשתמשים בה ברפת בהרדוף. אני בטוח שניתן ליישם אותה בעוד מקומות.
(http://www.harduf.net/index.php?Subject=Agricultures-23-0)
בנוסף, כמובן שכל אחד מאיתנו יכול לתרום עוד דרך הרגלים קטנים באורח חיים שלו. החל מאי–זריקת ליכלוך ברחובות או בטבע ועד למודעות וערנות לגבי הרגלי הצריכה שלנו.
בד בבד עם צעדים למען הסביבה, אני חושב שחשוב להשקיע ביחס טוב לבני–אדם.
השקעה מסוימת של משאבים לאפשר לבני–אדם ליצור אקולוגיה נעימה ובטוחה, בכל תחום בחיים, או לעזור לאפשר תחושה של רווחה נפשית, נשמעת לי כמו השקעה חכמה.
אני אפילו מאמין שיחס טוב לסביבה ולבני–אדם אמורים ללכת יד ביד.
כתבתי שתי עצומות, שאני מוסיף כאן את הלינקים להן:
http://www.atzuma.co.il/humannatureharmony
http://www.atzuma.co.il/pleasanthealthylight
העצומות הן למעשה קצה הקרחון מבחינתי.
אני מאמין שיש כאן חזון שיכול למלאות אותנו בהשראה, רצון טוב וכוח לחפש דרך חדשה ובריאה. אני מקווה שהוא יהדהד בעוד ועוד אנשים, וכמובן שאני אישית רוצה לנסות לתרום לו בחיים שלי. ואני בטוח שיש לי הרבה עבודה אישית לעשות כדי להצליח בכך.
בהזדמנות זו, אני רוצה להוסיף תודה, לעיתון הזה, שנותן מקום לחדשות שהן מחוץ לזרם המיינסטרים, שאני חושב שבמובנים רבים– הוא למעשה מפוקפק מאוד.
בידידות,
תדהר שחר
תודה רבה לך תדהר על הכתבה ועל העצומות שכתבת, פשוט נפלא.
יש לי כמה שאלות שאולי תדע לענות עליהן ותוכל להציל נפשות רבות שכל פשען הוא שהן רוצות לחיות חיים בריאים. תודה מראש.
המדינה התחילה לאסור על מכירתן של נורות הליבון, בינתיים אלו מ100W ומעלה ובהמשך גם כאלו עם הספק נמוך יותר, האם יש דרכים להאיר את הבית באור בריא ללא שימוש בנורות שהולכות ונעלמות מהמדפים? מה לגבי נורות לד, האם הספקטרום שלהן רציף? האם הן מומלצות כתאורת לילה? ומה על נורות הלוגן, האם להן ספקטרום רציף?
תודה רבה על התמיכה!
חשוב לדעת שיש הרבה מודלים של נורות הלוגן ונורות לייד.
לנורות הלוגן יש ספקטרום רציף, או במודלים מסוימים, ספקטרום כמעט רציף.
ככל הידוע לי, יש גם מודלים של נורות לייד שהם עם ספקטרום כמעט רציף. אך למודלים רבים של נורות לייד, יש ספקטרום לא רציף.
לגבי תאורה שהיא ידידותית בלילה, הכי טוב, אם הדבר מתאפשר, לראות תרשים של הספקטרום של הנורה, ולראות כמה אור כחול הוא מכיל.
בגדול, בהעדר נורות ליבון רגילות, אולי נורות ליבון היברידיות (סוג של נורות הלוגן) הן אופציה טובה…
http://www.hybridlightbulb.com/FAQs.htm
הן נראות נורות שהן סבירות מבחינת תאורה, וגם חסכניות. יחד עם זאת, לא מצאתי תרשים של הספקטרום שלהן ומידע על השדה האלקטרומגנטי שלהן.
בניגוד לנורות ליבון רגילות, אני מניח שהן לא פולטות החוצה קרינה אינפרא אדומה קרובה, ואני חושב שמבחינה בריאותית הקרינה הזאת למעשה רצויה. (נראה לי שיש לקרינה הזאת תועלת, במיוחד בנורות ליבון חלביות, בגלל שהיא מגיעה עלינו בצורה יותר מפוזרת ועדינה מבנורות ליבון רגילות)
להבנתי, מצב אידיאלי לגבי תאורה יהיה מצב בו חנויות מוכרות את כל סוגי נורות הליבון, ונורות ההלוגן, כולל נורות ליבון היברידיות. מהן הציבור יוכל לבחור איזה תאורה הכי מתאימה לו.
תודה רבה תדהר על התשובה!!!
וכמו יהודי טוב יש לי עוד שאלה אחת 🙂
ישנם מכשירים שקוטלים יתושים (בעיקר בלילה) שמשתמשים בנורות אולטרא סגולות, האם האור שלהם בריא לנו, מאיזה מרחק, כמה זמן חשיפה והאם הנורות מסוכנות אם הן נשברות?
תודה מראש על התייחסותך.
תודה על השאלה המעניינת…
אני לא יודע מה בדיוק הספקטרום של קוטלי היתושים, גם לא מבחינת כל אורכי הגל, וגם לא מבחינת האינטנסיביות שלהם.
בהחלט נראה לי שעדיף להמנע מלשים אחד כזה בחדר שינה. לגבי מקומות אחרים…כמובן שיש גם ערך בריאותי בלהוריד סטרס עקב עקיצות יתושים…אז אולי זה רק ענין של למצוא את המיקום המתאים.
לא יודע מה התכולה שלהם. אם יש בהם כספית…אז יש בעיתיות אם הם ישברו…
הערה לגבי המחקר על ההשפעה של קרינה אינפרא אדומה קרובה על תאי הדם: ספציפית מדובר בהשפעה מגוננת על תאי הדם האדומים.
לנורות הלוגן יש את אותו הספקטרום של נורות הליבון, אך אור לבן יותר.
לנורות הלוגן עם פילטרים כחולים להגדלת טמפרטורת הצבע, יש יעילות ומסירת צבע נמוכים יותר מנורות הלוגן רגילות.
אכן מי שנמצא במדינה שכבר אי אפשר למצא בא נורות ליבון עדיף שילך על ההלוגן..
אני כותב לתת עידכון לכתבה– לגבי ההשפעה של אור כחול בלילה.
בכתבה כתבתי שהסיכון מנורות חסכוניות במהלך הלילה לתיפקוד של בלוטת האיצטורבל, לא משנה מה הטמפרטורת צבע שלהן, הוא תמיד הרבה יותר גדול מהסיכון מנורות ליבון של 100 וואט.
ממחקרים נוספים שעשיתי אני רואה שזאת לא אימרה מדויקת. אז הנה העידכון:
אורכי גל בטווח של 446–477 ננומטר נחשבים לאזור האפקטיבי ביותר למתן את הפקת המלטונין מבלוטת האיצטורבל. האורך גל של 436 ננומטר, חותם כספית שנמצא בנורות באינטנסיביות גבוהה מאוד, הוא מחוץ לאזור הזה, אך יחסית קרוב אליו.
בנורות החסכוניות של "צהוב חם", נוצר מצב מעניין מבחינת ההשפעה על בלוטת האיצטורבל, שכן יש להן טמפרטורת צבע נמוכה ומעט אורכי גל בטווח של 446–477 ננומטר, פחות מבנורות ליבון, אך עדין יש את החותם כספית של 436 ננומטר. איזה נורה תמתן יותר את הפקת המלטונין? נעשו עד כה מעט ניסויים לעשות את ההשוואה, ידוע לי על אחד בלבד, בו נמצא שהנורה החסכונית (סביבות 2,500 קלווין) מיתנה את הפקת המלטונין קצת יותר מנורת הליבון (סביבות 3,000 קלווין).
אני מניח שנורות ה"צהוב חם", ימתנו את הפקת המלטונין, יותר מנורות ליבון של 60 או 40 וואט.
אם כך, אם משתמשים בנורות חסכוניות במהלך הלילה, עדיף להשתמש בנורות ה"צהוב חם" , מבדגמים אחרים מבחינת הצורך בהפקת מלטונין. חשוב לזכור, שיש בנורות את הבעיה של עיוות צבעים ניכר (אין בהן אורכי גל לאזן את החותם כספית של 436). והסיכון המשמעותי לעיניים של ניוון מקולרי (שהשיא שלו הוא בין 430–440).
שחר, באם תוכל לפרסם לינק למחקר, אליו אתה מתייחס, שעסק בהשוואה בין מנורות כממתנות הפקת מלטונין?