נורות חסכוניות ונורות פלורסנט באופן כללי מפיקות אור שמכיל פרופורציה גבוהה מדי של אורכי גל קצרים של אור כחול. הדבר לא רק משבש את המערכת ההורמונלית שלנו, אלא גם שורף את עיננו.
"במספר ניסויים בתאים נמצא שאור כחול הורס את תאי הקולטנים של הרשתית חימצונית, ויכול לעורר את ההתפתחות של ניוון מקולרי הקשור להזדקנות (AMD)", מסביר ביולוג האור Alexander Wunsch. מחלת העיניים הזאת, עד היום חשוכות מרפא, מערבת השמדה מתמשכת של הכתם של הראייה החדה ביותר (הקרוי מקולה לוטאה, ונקרא גם ה"כתם הצהוב") שלרוב נגמרת בעיוורון.
AMD היא הגורם הנפוץ ביותר לעיוורון נרכש בגרמניה (50 אחוז מהמקרים).
אחד מתוך שלוש אנשים שגילם היום הוא מעל 65 כבר מראים סימנים ראשונים של ניוון מקולרי.
במקולה לוטאה יש רק מעט מאוד רצפטורים לאור עם אורכי גל קצרים. אור זה מסונן החוצה על ידי הפיגמנט הצהוב לוטאין, שכך מגונן על הכתם הצהוב של הראייה החדה ביותר. כאשר אור מלאכותי רווי יתר על מידה בכחול האגרסיבי הזה, הפיגמנט המסנן בעין מאומץ במידה מוגזמת ותאיים סנסוריים מתחילים למות. עיוורון הדרגתי אז מתחיל להתרחש.
הדבר קורה במהירות רבה בעכברים. בניסויים בבעלי חיים, המכרסמים הקטנים נחשפו לאור פלורסנט רגיל, ונזק לרשתית התגלה כעבור ארבעה ימים בלבד. אחרי שלושים יום, הרשתיות של הבעלי חיים ניזוקו באופן בלתי הפיך.
"עבור הרשתית, אור כחול הוא יותר מסוכן מקרינה אולטרה סגולה, שכן המרכיבים של האל סגול כבר מסוננים החוצה על ידי החלקים הקידמים של העין, כמו למשל הקרנית והעדשות," ממשיך Alexander Wunsch. "לעומת זאת אור עם אורכי גל קצרים הנראה לעין חודר עד לרשתית ללא הפרעה, ויוצר שם לחץ חימצוני."
ידיעות קשורות
בגלל שהמקולה לוטאה, בתור הכתם של הראייה החדה ביותר, בעיקר מכיל רצפטורים לאור ירוק ואדום, האור הכחול קצר הגל מונע ראייה חדה. כחול אינטנסיבי מופיע בטבע לעיתים נדירות כצבע, שמים ומים כמעט תמיד מציגים אינטנסיביות צבע מאוד מתונה. בנוסף, העין לא צריכה להתמקד אם אנחנו מסתכלים על שני פני השטח הרחבים האלה.
נורות ליבון הן טובות לעיניים
לאור הסיבה הזאת, אור מנורות ליבון מסורתיות תומך בראייה חדה בעלת ניגוד גבוה ומגן על העין דרך פרופורציה נמוכה של קרינה בעלת אורך גל קצר. פרופסור Karl Albert Fischer, המנהל של המכון האוסטרי לאור וצבע, אף מאמין ש: "אור חם מנורות ליבון, שהוא דומה לאור השמש במובנים רבים, יכול לגונן על הרשתית על פי מחקרים שנעשו לאחרונה." מספר גדול של מחקרים מדעיים למעשה מאמתים את הרעיון שאור אינפרא אדום קרוב בעל אורכי גל ארוכים, שמופק במידה רבה על ידי נורות ליבון, די בבירור מגונן על תאים ומחזק את היכולת בהם לריפוי עצמי.
אור אינפרא אדום קרוב בעל השפעה מרפאה:
התבוננות בשמש בעיניים סגורות היא משקמת עבור העיניים.
הערות מהמתרגם:
הכתבה תורגמה מהירחון "עובדות הן עובדות". (בלינק, הכתבה היא תחת הכותרת– Blue light makes you blind)
לגבי הקרינה מנורות ליבון…
להלן לינק למחקר, משנת 2008, שמביא תימוכין שקרינה אינפרא אדומה קרובה, היא בעלת השפעה מגוננת על הרשתית.
vקרינה הזאת היא גם טובה לעור.
חשוב לציין, שאם מביטים ישירות על השמש או הסליל של נורות ליבון, בעיניים פתוחות, הקרינה שהיא טובה לעיניים עלולה להזיק להן, בשל אינטנסיביות גדולה מדי. מומלץ להימנע מלעשות כך.
למי שרוצה לנסות חשיפה ישירה של עיניים סגורות לאור השמש, מומלץ להתייעץ עם מומחה בתרפייה.
לגבי הקרינה מנורות חסכוניות…
לנורות חסכוניות, ולנורות פלורסנט באופן כללי, יש אורך גל של 436 ננומטר באינטנסיביות גבוהה מאוד. זאת מאחר שהן משתמשות באדי כספית, כדי להפיק אור.
זהו אורך גל קצר יחסית של אור כחול. אם רוצים ממש לדייק, ניתן לקרוא לו אורך גל של אור אינדיגו/סגול, אור כחול כהה שמתקרב לאזור של קרינה אולטרה סגולה.
סליחה, אבל אור כחול בנורות פלורסנטיות הוא תלוי בגוון האור של הנורה (הקלווין). ולמעשה באור צהוב (2700K) אין אור כחול, אז כבר פסלנו את העובדה שהאור הצהוב מסרטן.
לגבי האור הלבן, ובעצם בכלל לגבי הנורות הפלורסנטיות:
הוועדה לחומרים מסרטנים בישראל ממליצה לשמור על מרחק של לפחות 30 ס"מ בין הנורה לבין בני האדם ובעלי החיים, כיוון שבמחקר שנערך בבריטניה נמצא שהקרינה הנפלטת (UV, אולטרה סגולה) במרחק 2 ס"מ מהנורה זהה לרמת הקרינה הנפלטת מהשמש ביום קיץ חם.
הנושא מוכר בספרות המדעית וישנם מחקרים המצביעים על קשר בין תאורה מלאכותית (ולאו דווקא פלורסנטית) לבין סוגי סרטן המושפעים מהורמונים. יחד עם זאת ההשפעה של תאורה מלאכותית על התחלואה בסרטן היא מוגבלת.
בכל אופן, למרות שאין אישורים וודאיים לנאמר לעיל, ראוי לציין שרובנו נחשפים לשמש מידי יום, ורוב התקרות בבתים גבוהות כך שנשמר מרחק של 30 ס"מ בינינו לבין הנורה, ולכן לא ראוי לעורר בהלה מיותרת. לשם השוואה:
לפי הנוסחה הגיאומטרית לשטח הפנים של כדור, במרחק של 2 ס"מ – שטח הפנים של כדור הוא 0.005 מטר רבוע.
במרחק של 30 ס"מ – שטח הפנים של כדור הוא 1.1 מטר רבוע.
במרחק של מטר – שטח הפנים של כדור הוא 12.5 מטר רבוע.
אם קרינה במרחק 2 ס"מ מהנורה שקולה לקרינה ביום שמש בחוץ, כלומר, במרחק 30 ס"מ, כמות הקרינה קטנה פי 200, במרחק מטר – כמות הקרינה קטנה פי 2500, ונצטרך לשבת במשך 16 שעות ביום, למשך 12 ימים, במרחק 30 ס"מ מהמנורה – כדי לקבל קרינה ששקולה לשעה אחת בשמש.
אז קצת פרופורציות.
שלום מורן,
מבחינה מדעית כתבת דברים שהם לחלוטין לא נכונים. התבלבלת בין "טמפרטורת צבע" לספקטרום של אור. וכן בין אור כחול לקרינה אולטרה סגולה.
האורך גל של 436 נוצר בגלל שהנורות משתמשות באדי כספית. גם נורות שמפיקות צבע של צהוב חם, מפיקות אותו. טמפרטורת הצבע לא קובעת איך הספקטרום נראה.
דבר שני, ה–30 ס"מ קשור לכך שהנורות מפיקות קצת קרינת UVB ו–UVC.
יש הרבה תימוכין מדעים שאור כחול עלול להזיק לעיניים.
הי מורן,
בעוד להבנתי התבלבלת לגבי האור הכחול, נכון להגיד שקרינת ה–UVB וה–UVC מנורות חסכוניות היא מסוכנת רק ל–30 ס"מ. תודה שציינת זאת.
בהזדמנות זו, חשוב לי להוסיף שהקרינת UVA1 מהנורות מגיע למרחקים הגדולים משמעותית מ–30 ס"מ, ככל הידוע לי.
אומנם הקרינה היא לא מסוכנת כמו קרינת UVB ו–UVC, אך לא הייתי שולל על הסף את האפשרות שהיא עלולה להחליש ולהזיק.
הסיבה נעוצה באי-הרצף הספקטרלי.
החושים שלנו הודרכו במליוני שנים להתרגל לרצף בתדר ובעצמה. הופעת אות לא רציף מהווה לחץ הרסני עבורם כי אין כאלה בטבע. נסו לשמוע צליל טהור המופק מתדר יחיד: http://www.youtube.com/watch?v=zLHVQNV2Cas&feature=related
כנ"ל חושי הראייה שלנו. העין לא מסוגלת להעריך את עצמת האור הפלורסנטי כי הוא מורכב רק מ-3 תדרים טהורים, ולכן אינה מתאימה את גודל האישון לעצמת התאורה. בנוסף לאי הרצף בתחום התדר (הצבעים), לפלורסנט יש גם אי רצף בתחום הזמן (יש הבהוב נסתר של 100 הרץ). יש לאסור תאורה כזו כמו שאסרו הצגת פרסומת תת-הכרתית ע"י הקרנת שקופיות מהירות מאוד: בשני המקרים יש "עבודה" על החושים. את התקפת אי-הרצף על חושינו ניתן להשוות להליכה על מצע סכינים ולשינה על מיטת מסמרים. הכתבה הזו מורה גם על נפגעים. קומו והתעוררו והביאו למקום עבודתכם נורת ליבון פרטית. די בכך שתאורת המסך היא פלורסנטית ( ב LED קצת יותר טוב), לא חייבים להתעמר גם ע"י הוזלה בתאורת מרחב העבודה
חשוב לציין שיש נורות ליבון רגילות ונורות ליבון חלביות.
יתכן שנורות ליבון חלביות הן טובות במיוחד עבור העיניים, שכן הן מפזרות קצת את האור והקרינה מהנורה, כך שהם מגיעים אלינו בצורה יותר מפוזרת ורכה.