חלק מהקרינה של נורות ליבון טובה לעור

כאשר נורת הליבון (הנורה הרגילה, זו שהמציא אדיסון) מפיקה אור היא מתוארת בפיזיקה, כמו השמש, כ'גוף שחור'.
המשמעות שהיא יוצרת ספקטרום העשיר בקרינה אינפרא אדומה קרובה (שלא ניתן לראות בעין).

יותר מאוחר, נחזור אל הדיאגרמה הזאת באופן מעמיק יותר.
לכרגע, חשוב לדעת שציר ה–x מסמל את אורכי הגל של האור ושהקווים בצבעים השונים מיצגים גוף שחור בעוצמות אור שונות.

קרינה בין אורכי גל של 700 ל–1400 ננומטר (בקירוב, לפעמים נותנים טווח אחר כהגדרה) היא זו אשר נקראת קרינה אינפרא אדומה קרובה.
שלא כמו קרינה אולטרה סגולה, היא בלתי–מייננת, ונחשבת לקרינה שלא מהווה סיכוני בריאות משמעותיים.

סיכוני הבריאות הקשורים אליה, כרוכים בעובדה שהיא סוג של אנרגית חום… אז חשוב לשתות מספיק כשנחשפים לכמויות גדולות שלה, נניח משמש חזקה, ולא ליצור קירבה גדולה מאוד אל מקורה. בנוסף, עדיף להימנע מלהתבונן במקור הקרינה ישירות (כמו למשל בשמש).

יש תימוכין מדעיים שלקרינה מנורות הליבון יש השפעה חיובית על העור.

ידיעות קשורות

ד"ר ג'יימס ת'ורפ: ראיתי לידות שקטות. יותר מדי.

פרופסור סיריל כהן בראיון: חיסנו ילדים שהסיכוי שלהם להגיע לטיפול נמרץ היה 0

חובת החיסונים בצבא האמריקני בוטלה

ככה משחקים עם נתונים ועל הדרך דופקים כותרת מגמתית

מחקר מטעם נאסא, גילה שקרינה עם אורכי גל של 680, 730 ו–880 ננומטר עוזרת לזרז תהליכי החלמה מפצעים.
בין השאר, נמצא שאורכי הגל האלו יחדיו מכפילים פי חמש את סינתזת הדי.אן.איי בפיברובלסטים, תאים שהם חיוניים לשיקום פצעים ולבריאות העור באופן כללי.

ניתן לחלק את העור לשלוש שכבות:

1) אפידרמיס – עילית העור
2) דרמיס – שהיא 'רקמת חיבור'
3) היפודרמיס – תת העור

מויקיפדיה – (פיברובלסט):

פיברובלסט (Fibroblast), או תא סיב, הוא תא ברקמת החיבור המייצר ומפריש החוצה את אבני הבניין היוצרות את המטריצה החוץ–תאית של הרקמה. אבני בניין אלה כוללות הן את הרכיבים הסיביים, שעמם נמנים בעיקר הקולגן והאלסטין, והן את הרכיבים הבלתי סיביים הבונים את חומר היסוד, לדוגמה פרוטאוגליקנים וגליקופרוטאינים. הפיברובלסטים הם התאים השכיחים ביותר ברקמת החיבור.

יש מחקר שקבע שהקרינה (אורך גל של 700 עד 2000 ננומטר) עוזרת להגן על העור מהשפעות מזיקות של קרינה אולטרה סגולה.
ושההגנה שהיא יוצרת נמשכת לפחות ל–24 שעות!

אומנם לפני מספר שנים יצא מחקר שטען שקרינה אינפרא אדומה קרובה מהשמש מזיקה לעור, אך מהר מאוד עלו ספקות לגבי הממצאים ולבסוף יצא מאמר מדעי שהמחיש שהממצאים כלל וכלל לא מבוססים. (יש הטוענים שהמחקר מומן על–ידי חברה שפיתחה קרם שיזוף ש"מגן" מקרינה אינפרא אדומה קרובה)

קרינה אינפרא אדומה קרובה מקרן לייזר, עלולה להוות סיכוני בריאות משמעותיים.
לדבר זה אין השלכה על הקרינה מגוף שחור.

קצת על נורות חסכוניות

לנורות חסכוניות, יש כמות אפסית של קרינה אינפרא אדומה קרובה בספקטרום שלהן.

זאת כאשר, לנורות חסכוניות יש ספקטרום עם משמעותית יותר קרינת UVA (בין 315 ל–400 ננומטר בקירוב) מאשר לנורות ליבון.

להלן דיאגרמה. (לפעמים לנורות חסכוניות יש ספקטרום שונה, אבל הוא תמיד יחסית עשיר בקרינת UVA)

ספציפית, הקרינה האולטרה סגולה מנורה חסכונית, היא קרינת UVA1 (בין 340 ל–400 ננומטר בקירוב).
קרינה זו נחשבת לקרינה הכרוכה בפחות סיכוני בריאות מקרינת UVA2 (בין 315 ל–340 ננומטר בקירוב) ומקרינת UVB (בין 280 ל–315 ננומטר בקירוב), אך היא גם עלולה להזיק לעור.

בנוסף, מחקר שיצא בסוף שנת 2011, מביא תימוכין שהקרינה היא יותר קרצינוגנית (עלולה לגרום לסרטן), ממה שנהוג לחשוב לגביה.

חשוב לציין, שהקרינה האולטרה סגולה מנורה חסכונית, עלולה להזיק לעור, בלי שהדבר יהיה מלווה בעור שרוף (שנגרם מקרינת UVB).

קצת על אור השמש

ככל שהאור מגוף שחור הוא חזק יותר, נאמר שה'טמפרטורת צבע' שלו גבוה יותר.

במהלך הזריחה והשקיעה, טמפרטורת הצבע של השמש נדה בערך בין 2,000 (בתחילת הזריחה או סוף השקיעה) ל–3,000 קלווין.
לנורת ליבון של 100 וואט יש טמפרטורת צבע של בערך 2,850 קלווין.
במהלך היום, טמפרטורת הצבע של השמש עולה, עד שהיא מגיעה לשיא, ואז היא שוב יורדת.

ככל שהטמפרטורת צבע של השמש עולה, השיא של הספקטרום שלה, עובר לכיוון אורכי גל קצרים יותר…

לשם המחשה של עובדה זו, נראה כאן שוב את הדיאגרמה מתחילת הכתבה.
האות T, מסמלת את טמפרטורת הצבע. ציר ה–y מסמל את העוצמה שבה האורך גל המקביל בציר ה–x נמצא בספקטרום.

חלק מתדרי האור מהשמש נחסמים באטמוספרה, לכן הספקטרום שמגיע לקרקע של כדור הארץ אינו זהה לחלוטין לספקטרום האידיאלי של גוף שחור.

ידוע שלקרינה אולטרה סגולה, מעבר לסיכוני הבריאות שבה, יכולות להיות גם השפעות חיוביות על העור (למשל, קרינת UVB עוזרת לגוף לייצר ויטמין D), והיחשפות אליה במינון מתאים יכולה להיות בריאה ומועילה.
זו אחת הסיבות, שחשוב לפעמים להיחשף לאור השמש.
כמובן, חשוב לחפש מינון הגיוני, גם בהתחשב בעוצמה של האור.

אז לסיכום, נראה שלנורות חסכוניות יש השלכות שליליות על הבריאות שלנו – עובדה הנתמכת בראיות והוכחות מדעיות
ומצד שני לנורות הליבון הישנות והטובות יש השלכות חיוביות על הבריאות שלנו.

חשוב לציין שממשלת ישראל החליטה בצעד מובן כלכלית אך תמוה בריאותית לאסור על מכירת נורות ליבון בעוצמות של מעל 75 וואט.
האיסור הזה נכנס לתוקף מינואר השנה אך עדיין ניתן למצוא חנויות שמוכרות את המלאי שלהן.
ומי שאינו משונע בבטיחות הנורות החסכוניות יכול לדאוג למלאי מספיק של נורות ליבון לשנים הבאות.