שינויים בהמלצות התזונה בארה"ב – יותר דגש על צמחונות

מ"פירמידת המזון" ל"צלחת שלי"
שינויים בהמלצות התזונה של משרד החקלאות ומשרד הבריאות של ארה"ב
כרם אביטל, B.Sc במדעי התזונה

בכתבה שפורסמה לפני מספר חודשים סקרנו תביעה שהגיש ארגון "רופאים למען רפואה אחראית" (PCRM) לשינוי המלצות התזונה של משרד הבריאות ומשרד החקלאות האמריקאי, באופן שייתן יותר הכרה לאפשרויות של תזונה מהצומח, כשהם מציעים מודל בשם "צלחת הכוח" כאלטרנטיבה ל"פירמידת המזון". זמן קצר לאחר הגשת התביעה פרסמו משרדי הממשלה הנזכרים המלצות תזונה חדשות הזונחות את "פירמידת המזון" ומאמצות מודל חדש, הדומה הרבה יותר לזה שמציעה PCRM. מודל זה מציע גישה חיובית יותר מאי-פעם כלפי צמחונות וטבעונות.

המודל החדש, "הצלחת שלי", דומה למודל "צלחת הכוח" של PCRM לא רק בצורתו החיצונית – שלוש מארבע הקטגוריות של "צלחת הכוח" (ירקות, פירות ודגנים) מופיעות באופן זהה במודל החדש. זוהי הפעם הראשונה שבה רשויות הבריאות האמריקאיות ממליצות שירקות ופירות יהוו את מחצית התזונה.

אמנם, רבע מהצלחת מוקדש ל"חלבון" (בניגוד לקטגוריה "קטניות" המופיעה ב"צלחת הכוח") אך המונח "חלבון" הוא נייטרלי מבחינת מקורות צריכתו, ואינו מתייחס למזון מהחי דווקא. ואכן, בנוסף לאופציות לחלבון מהחי מופיעים באתר החדש (שמסביר את ההמלצות בפירוט) גם סוגים שונים של קטניות (תוך פירוט רב של כל סוגי הקטניות העיקריים – לא דבר של מה-בכך, בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שההמלצות האמריקאיות מעניקות לקטניות כבוד כזה). כמו כן כלולים בקטגוריית החלבון סוגים שונים של מוצרי סויה שונים (טופו, פתיתי סויה, טמפה ובורגר צמחי) וכן אגוזים וזרעים (שלראשונה מקבלים גם הם התייחסות רצינית). הקבוצה אמנם כוללת גם בשר מסוגים שונים וביצים, אך הללו אינם מוצגים כאלטרנטיבה המועדפת למקור לחלבון, אלא כאפשרות זהה באיכותה למקורות חלבון מהצומח. בהשוואה לגישתם הקודמת של הגופים האחראים על ההמלצות, שבמשך עשרות שנים עודדו צריכה עודפת של מוצרים מהחי, מדובר לא רק במגמה חיובית אלא במהפכה של ממש.

הקבוצה התמוהה ביותר המופיעה בצלחת היא כוס החלב המופיעה בנפרד מיתר קבוצות המזון (בעיקר בהתחשב בעודף המשקל של חלק גדל והולך מהאמריקאים). מבחינה תזונתית היה עדיף בהחלט לעודד את האמריקאים לשתות מים בתור המשקה העיקרי לצד הארוחה, ולא מוצר עתיר קלוריות כמו חלב. קבוצת מוצרי החלב כוללת גם אפשרות להחליף את שלל מוצרי החלב – הכוללת גם "מזונות בריאות" כפודינג וגלידה – בחלב סויה. אך בדומה לתפריט המוצע לטבעונים במסמך ההנחיות בו דנו בכתבה הקודמת, גם כאן ניכר חוסר מאמץ להציע חלופות ראויות למזונות עתירי סידן עבור טבעונים או אנשים שאינם מעוניינים לצרוך חלב מכל סיבה שהיא. במיוחד חסרה הערה על כך שהטופו והטמפה המופיעים בקבוצת החלבון מתאימים גם לקבוצת החלב באותה מידה. שמרנותן של ההמלצות בנוגע למוצרי חלב באה לידי ביטוי גם בהמלצות לאנשים בעלי אי-סבילות ללקטוז. לאלו מוצע לצרוך מוצרי חלב דלי לקטוז או תוסף של האנזים החסר להם לצורך פירוק סוכר החלב – ולא האפשרות להחליף מוצרי חלב במזונות צמחיים מזינים לא פחות. עם זאת, גם במסגרת קבוצה זו, אין דרישה לצרוך מוצרים מהחי דווקא: הקבוצה כוללת בתוכה גם חלב סויה, המוכר כאלטרנטיבה ראויה לחלב מהחי.

אם משווים בין מודל "פירמידת המזון" למודל "הצלחת שלי" קל לראות עד כמה מיושנת ועתירת מזון מהחי הייתה הפירמידה ששימשה את האמריקאים עד כה, ועד כמה משמעותית ההתקדמות שחלה עם המעבר למודל החדש.

השינויים שנערכו במודל משקפים את ההכרה ההולכת וגוברת ביתרונות של תזונה מהצומח, כפי שבוטאו גם בהצהרה שפורסמה בנושא במסמך "הנחיות לתזונה נכונה 2010 שפורסם על-ידי שני המשרדים:

"במחקרים פרוספקטיביים של מבוגרים נמצא כי בהשוואה לדיאטה לא צמחונית, תזונה צמחונית נמצאה קשורה לשיפור הבריאות: רמות נמוכות של השמנה, ירידה בסיכון למחלות לב ותמותה נמוכה יותר. מספר ניסויים קליניים מצאו שלצמחונים יש לחץ דם נמוך יותר.

צמחונים צורכים בממוצע פחות קלוריות משומן (בייחוד שומן רווי), וסך-כל הצריכה הקלורית שלהם נמוכה יותר. הם צורכים סיבים, ויטמין C ואשלגן יותר מאשר לא-צמחונים. לצמחונים בדרך-כלל גם אינדקס מסת גוף (BMI) נמוך יותר. תכונות אלו והיבטים נוספים באורח החיים הקשורים לתזונה צמחונית עשויים לתרום לבריאות הטובה שנמצאה בקרב צמחונים."

גם הרווארד מצטרפת

ברוח השינוי המרשים בהנחיות התזונתיות לציבור, בית הספר לבריאות הציבור בהרווארד, שביקר בחריפות את פירמידת המזון הקודמת ואת ההנחיות שנלוו לה (ואף יצר לפני מספר שנים פירמידת מזון משלו), הצטרף אף הוא למגמת נטישת הפרמידה ופרסם גרסה משלו לצלחת התזונה המומלצת:

הצלחת של הרווארד מעודדת תזונה מהצומח אף יותר ממודל "הצלחת שלי" (אך פחות מצלחת הכוח של PCRM). גם האפשרויות העומדות בפני טבעוני אמריקאי המעוניין לפעול בהתאם להנחיות של הרווארד הן הרבה פחות מעורפלות. הבדל חיובי נוסף הוא ההמלצה על כוס מים במקום כוס החלב המומלצת ע"י משרד החקלאות האמריקאי, והגבלת מספר מוצרי החלב המומלץ ל- 1-2 מנות ביום. שינוי חשוב נוסף הוא הגדלת כמות הירקות ביחס לכמות הפירות (המלצה המותאמת יותר להתמודדות עם בעיות השמנת-היתר וסכרת, ההופכות יותר ויותר נפוצות בארצות-הברית).

ניתן רק לקוות שגם משרד הבריאות הישראלי יאמץ אף הוא את המודל החדש אם לא של בית הספר לבריאות הציבור של הווארד, אז לכל הפחות את "הצלחת שלי" של משרד החקלאות ומשרד הבריאות האמריקאים, ויעודד אף הוא את הישראלים להגביר את צריכת המזונות מהצומח על חשבון הצריכה העודפת הגבוהה של מוצרים מהחי – ברוח ההמלצות התזונתיות החדשות שמאחורי הדגמים החדשים הללו.

פורסם לראשונה בניוזלטר של ארגון אנונימוס