אוהבים קניונים?
ניתן להניח שחלק ניכר מגולשי 'אמת אחרת' לא מחבבים טיולי קניות בקניונים, אך בוודאי מדי פעם מבקרים בהם.
פעם, כשהתודעה הצרכנית הסתכמה ב-'לחם, גבינה לבנה וחלב… ואל תשכח להביא את העיתון שמואל!'
מרכז מסחרי היה אוסף של חנויות, או מקסימום איזה סופר שכונתי.
רק באמריקה היו בניני ענק רוחשים קונים ככוורת דבורים.
אח… הדודים מאמריקה היו מספרים לנו, לצברים, על חווית הקניה בקניון, יציאה לסרט עם גלידה.
היינו צופים בשקיקה מזילת ריר בסרטים האמריקניים של שנות ה-80 וחולמים…
היום החלום הפך לסיוט.
גם לאמריקנים, אגב.
קניונים מציפים את העולם המערבי, כל יזם עם כסף (ועם ייחוס משפחתי מתאים, בל נשכח) מקבל זיכיון לבניית מפלצת בטון מוארת ניאונים על איזו חלקת אדמה שפעם היו בה עצי תפוז.
האשמה לא בהם כמובן. הם רק יזמים שמנצלים את החולשות האנושיות, וכאלו יש הרבה ברוך השם.
אפילו בפרדס-חנה מקום מגוריי, מושבה ועדיין לא עיר, הולכים ומוקמים בימים אלו שני מרכזי קניות ענקיים, אחד מהם BIG, הייתם מאמינים?
BIG בפרדס-חנה?!
החוויה בקניון או בכל מרכז קניות ענק, כמו שמכיר זאת על בשרו כל הורה לזאטוטים או למתבגרים היא סוג של אתגר פיזי ומחשבתי.
הילדים מושכים לצד אחד, אתם לצד אחר ובסוף, מתפשרים על גלידה או קרפ.
וזה עוד לפני הקניות הרציניות באמת – הבגדים, הצעצועים, מוצרי החשמל, הספרים, משקפי השמש – ואוכל… הרבה אוכל.
לא שאני איזה מתחסד.
גם אני לעתים עומד פעור פה ולסת ובודק מבצעים.
אבל תמיד אחרי יש מין תחושה של לכלוך.
כאילו בזה הרגע, שוב מכרת את נשמתך לשטן, או שמישהו עשה בך מעשה מגונה.
אז עכשיו, מסתבר שיש לזה גם הסבר פסיכולוגי.
מניפולציה מכוונת שנועדה לגרום לנו להוציא יותר ממה שתכננו.
הרבה יותר.
אנשים לא מודעים לזה, אך הקניונים ומרכזי הקניות הגדולים, הסופרים וגם, איקאה שמגיעה לה קטגוריה נפרדת – מעוצבים בצורה מתוחכמת כדי להשפיע עלינו לצרוך עוד ועוד.
טירוף הקניות איבד כל גבול.
המשווקים והמפרסמים מודעים לחלוטין לחולשות האנושיות הטבועות בנו ועושים ככל שביכולתם כדי ללחוץ על הנקודות הללו ובכך לגרום לנו לרקוד על-פי החליל שלהם.
ילדים נחשפים לפרסומות וסמלילים של חברות מסחריות בגיל צעיר במטרה להפוך אותם לצרכנים לכל החיים של חברה או מוצר מסויים.
וכשזה מגיע למצב של טירוף מוחלט, אנחנו גם הופכים לחיות טרף:
אז בפעם הבאה שאתם בקניון, שימו לב למניפולציות, ספרו לחברים שלכם מדוע אין שם שעונים, מדוע הרצפות מבהיקות ומדוע מכריחים אתכם ללכת במבוך באיקאה.
כי רק לעכברים עושים מבוכים…
עדיין לא ראיתי את הסרטונים המצורפים אבל מחוויית המכירות שלי באנגליה אני זוכר כמה מניפולציות: בחנויות הכל-בו שבהן עבדתי לא היו שלטי יציאה בכלל – ממש כמו מבוך. על שעונים בכלל אין על מה לדבר. המוזיקה שם הייתה משתנה לפי השעה: קצבית בבוקר כדי לעורר את האנשים לקנות ובערב רגועה יותר כדי שיישארו. וזה עוד בלי לפרט את פועלם של שליחנו בעגלות.
סירטון נחמד
לי אישית זה מאוד מפריע, אני באה לחנות בגדים בישביל ליקנות ובסוף יוצאת מישם בלי כלום כי המוזיקה חזקה מדי ומגעיל לי מדי בתאי המדידה. כך שבעצם יוצא ההפך ממה שהם תיכננו… אני לא יודעת איך האנשים שעובדים שם סובלים את זה לי זה ניראה כמו עינוי לעבוד באחד המקומות האילו.
אפילו סופרמרקטים וחנויות בגדים (רווח שולי עצום להערכתי) משתמשות בטריקים מלוכלכים.
דוגמא: חנויות בגדים מפיצים ריחות שונים בשביל ליצור אווירה, או שמים בגדים במידות גדולות במדפים העליונים (לקשור את המותג עם גיזרה דקה)
סופרמרקטים שמים את המוצרים ה"בסיסיים" שכולם קונים וצורכים (חלב, לחם) ממש בסוף של הסוף, וככל שמתקרבים לקופה עולה רמת הפיתויי והרווח והקנייה הלא מתוכננת של המוצרים (גלידות, בקיץ, ממתקים לילדים ליד הקופות, וכו')
חתיכת אדיוטים! אני בדר"ך בריון/טרול מופרע שבא רק להגניב מבט ברהיטים שלהם!!! איך איקאה הולכים לגרש אותי מהמבוך שלהם בדיוק אם כל כך מסובך בכלל לצאת ממנו?!
אל תחשבו שזה לא חוזר, הסיבה שאני לא נכנס לשם היא שלפי ההלכה במסכת עירובין, אסור לי לגנוב דעתו של אדם, כל שכן של מוכר בחנות… אם אתה לא נכנס, אז אתה גם לא קונה!
אתה לא יכול ואסור לך על פי היהדות להכנס למקום כזה אם לא באת מראש להוציא את כספך על מוצר שלהם, וכן… גם אם זה נראה כאילו הם מרמים אותך, ברגע שאני יודע שזו לא פרסומת, אסור לי… בדיוק כמו שאסור לי לגשת לדוכן טעימות כדי לטעום סתם… ואנחנו הרי יודעים שזה לא מנומס… לא ידעתם שזו ממש הלכה למעשה! אבל זו בעייה שלי ולא שלהם, מפני שהם שוגגים ואני מזיד…
ועוד משהו, אם אדם נכנס לקניון הזה ולא מאמין למניפולציות, אז בד"כ מאשפזים אותו… בדיוק, תאמינו לי… האנשים שיש שם לא כולם טפשים… בשביל הטפשים יש את השומר בכניסה שיכול לגרש אותם כי אין להם מספיק כסף והם גם לא תואמים את צביון המקום… בקניון הזה זו לפעמים עברה חמורה לקנות בגלל שאתה רוצה להיות טוב, ומה שאתה קונה לא תוכל לתת לאדם אחר מפני שאתה הורס אותו כך!!! אלוהים, לפעמים יש לי הרגשה שאני מתעב אותך.
ז"א, זו לא חולשה אנושית! חולשה אנושית אמיתית מטופלת בתרופות פסיכיאטריות, באשפוז כפוי ובשומר בכל כניסה לאתר כזה! לאדם עם חולשות לא יתנו להכנס, וצרכן אחראי כן יוצא את כל הכסף שלו על כל האוכל הזה… הרי זה מה שאתם עושים… ואני מצדיק אתכם, רק שאני מטומטם מספיק להתלונן ולא לעשות זאת, ותזכרו! אל תהיו כמוני! כל מה שאתם מציעים אמור להראות חכם ויש לכך סיבה, אבל אתם לא כמוני ולא עושים זאת מתוך צביעות ורוע לב כמו שאני עושה… לעזאזל איך שאני מתעב את החברה הזו!!! וכולכם בסדר, באמת!
ז"א, משוגע וחולה נפש כמוני היה קורא לספר הזה: "איזו גבינה הם בדיוק הזיזו לי?"
כנראה שבקניון ערד לא שמעו על המניפולציות האלה… הרצפה מטונפת ולא מחזירה אור, הסופר קפוא כך שאני מגיע ממוקדת כדי לצאת משם כמה שיותר מהר, יש חלון ענק בתקרה ותמיד נכנס אור ואפשר לראות את מזג האוויר בחוץ… אני מתחילה להעריך את הקניון 😉
המניפולציה הפסיכולוגית העיקרית בתחום הקניות נמצאת בדיוק בין האזניים של כל אחד מאיתנו.
כמו סנאים שאוגרים אגוזים, כך מרבית בני האדם אוגרים חפצים ומזון מתוך תחושה שכנראה מחר לא יהיה יותר, אז עדיף לחטוף עוד היום.
מי שמתגבר על הנטיה הזו בתוך עצמו, יהיה קשה "לעבוד" עליו עם הטריקים של מיזוג אוויר, עגלות קניה גדולות, תאורה בצבעים מתאימים לבשר ולירקות ומוסיקת מעליות.
לפני שנכנסים לקנות משהו, חייבים להגדיר מה אנחנו באמת צריכים ולא לרכוש שום דבר אחר.