- פרויקט אמת אחרת - https://www.emetaheret.org.il -

טבליות פלואוריד לילדים: תופעת לוואי – פלואורוזיס

בריטניה: טבליות פלואוריד לילדים להורה המודאג –

[1]

עם זאת, עיון בתווית לצרכן מראה, כי אחת מתופעות הלוואי של צריכת סודיום פלואוריד, היא פלואורוזיס של השיניים. (עוד על פלואורוזיס של השיניים [2], מאתר עמותת "אדם, טבע ודין")

[3]

תרגום:

"תופעות לוואי: יש להימנע מצריכת יתר של פלואוריד, מאחר והדבר עשוי לגרום לפלואורוזיס דנטלי (שיניים מנומרות). הכתמה של שיניים חדשות היא אינדיקטור לכך שיש להפחית את מינון צריכת הפלואוריד.

צריכת מנת יתר: התסמינים עשויים לכלול כאב בבטן העליונה, בחילה, הקאה, שלשול ולעיתים קרובות שיתוק מקומי של הרגליים או של הפנים. הילד עשוי ללקות בפרכוסים דמויי-אפילפסיה. לחץ הדם עשוי לצנוח ועלול להיות דיכוי של מערכת הנשימה לאחר שלב ראשוני של המרצת מערכת הנשימה. גורם המוות הוא דום לב או שיתוק של מערכת הנשימה.

מנה של 250 מ"ג סודיום פלואוריד בלבד עלולה לגרום לתסמינים חמורים. מנה קטלנית היא 3-4 גרם."

ההורה המודאג יכול להיות רגוע עם טבליות הפלואוריד.

וכן, גם אנחנו, שמקבלים את החומצה הפלואורוסיליצית למים שלנו בין אם נרצה ובין אם לאו, יכולים להיות רגועים. להלן כמה טענות רציניות נגד הפלרת מי השתיה בישראל. מתוך עמוד הוויקיפדיה על הפלרה, הפרק על התנגדות להפלרת מי השתיה [4]:

1. ההפלרה של מי השתייה כמוה כהחדרת תרופה למי השתייה וללא הסכמה מדעת עומד בסתירה לחופש הפרט ולחירותו כמו גם פגיעה בחוק זכויות החולה תשנ"ו-1996.
2. תוספת פלואור למי השתייה כתוסף מזון מנוגד לתקנות בריאות העם.
3. המינון בו ניתן הפלואוריד כלל אינו נשלט. אדם ששותה עשר ליטר ביום מקבל פלואוריד בכמות גדולה ביחס לאדם שאינו שותה מי ברז.
4. כפיית הפלואוריד כלל אינה מתחשבת בגיל, מין, או בעיות רפואיות, כל אזרח מקבל מינון כל שהוא התלוי בכמות מי הברז אותו הוא שותה.
5. ההפלרה עשויה לגרום לבעיות בריאותיות (פגיעה במערכות שונות כמו מערכת העצבים, כליות, עצמות ועוד, בעיקר בקרב אנשים שהמערכת החיסונית שלהם פגועה ובקרב חולים כרוניים הסובלים מסכרת וממחלות כליות, צרכני כמויות גדולות של מים ומקבלי טיפול דיאליזה).
6. תוספת הפלואור למים כמוה כתוספת כימיקל רעיל למי השתייה.
7. חשש לבעיות סביבתיות חמורות. רק 7-8% מהמים המוזרמים בערים משמשים לשתייה, שאר הכמות משמשים למטרות אחרות (רחצה, כביסה, כלים וכיו"ב). לפיכך רוב הפלואור המוסף למים אינו משמש למניעת עששת ומזהם את הסביבה.
8. קיימת מחלוקת מדעית לגבי מינון הפלואור המומלץ לצריכה.
9. מדינות רבות בעולם מתנגדות להפלרת מי השתייה.
10. עלות – תועלת.
11. פגיעה במערכת הצנרת.
12. רק 8 מדינות בעולם כולו מפלירות למעלה מ-50% ממי השתייה שלהן. 97% ממדינות אירופה לא מפלירות את המים.
13. הצבת מיכלים עם חומצה פלואורו-סיליצית מציגה סיכונים סביבתיים, בייחוד שמדובר בבארות הסמוכות למבני מגורים או מוסדות ציבור.
14. ישנו סיכון לתקלה טכנית בעטיה יוזרמו כמויות גדולות מדי של פלואוריד למי-השתייה(הפלואוריד יגרום להרעלה מידית אם יצרך בכמויות גדולות).

איזה אדם נבון יתנגד לנקודות שלעיל? ובכן, מסתבר שיש לא מעט – ורצה הגורל וחלקם יושבים בועדת השרים לענייני חקיקה [5].

תודה לך, הממשלה, האפוטרופוסית הגדולה, על דאגתך לנו. חופש הפרט? ריבונות האדם על גופו? מי שמע על זה בישראל של שנת 2011.