רעלים בדאודורנטים ומתכון לדאודורנט טבעי ולא מזיק

האם הדאודורנט שלנו בטוח לשימוש? ובכן, לא ממש.
הכתבה הבאה מציגה בקצרה מידע על הכימיקלים המזיקים בדאודורנטים וכן מתכון ביתי לדאודורנט טבעי וזול, שעובד.

המרכיב המזיק ביותר בדאודורנט סטיק אנטי-פרספירנט (מונע הזעה) הוא Aluminum Zirconium Tetrachlorohydrex GLY. מדובר בתערובת של אלומיניום זירקוניום, הידרוקסיד, כלוריד וגליצין. הוא גורם לסתימה מכנית וכימית של הנקבוביות וגורם לתא לאצור בתוכו את מי ההזעה.(1)

על-פי אתר EWG's Skin Deep, מחקרים אקדמאיים, ממשלתיים ותעשייתיים מראים שתרכובות אלומיניום פוגעות בעצבים אצל בני אדם (Neurotoxic).

אלומיניום מצטבר בגוף: מחקר מ-2001 מראה שאלומיניום עדיין היה קיים בגוף 15 ימים לאחר ספיגתו בבית השחי.(2,3)
אלומיניום מקושר למחלת האלצהיימר. מחקר אחד מראה שחשיפה קבוע לאלומיניום שבדאודורנט מעלה את הסיכון ללקות באלצהיימר ב-60%. (4)
בנוסף, שימוש בדאודורנט המכיל אלומיניום מקושר למחלת סרטן השד. (5)

שאר החומרים נחשבים יחסית בטוחים לבני אדם, להוציא את הבישום, שמוגדר על-פי אתר EWG's Skin Deep כחומר בסיכון גבוה בגלל אפשרות סבירה לאלרגיות ולפגיעה במערכת החיסון.

אבל גם בלי לעשות תואר בביוכימיה, ההיגיון אומר שמוצרים שהם לא ממקור טבעי הם לא אידיאלים לגוף.
התמונה הזאת מגדילה לעשות ומפרטת את סכנות מוצרי הטיפוח והיופי:

דרך אחת לחסוך ברעלים היא להשתמש בדאודורנט טבעי.

במקום רשימת המרכיבים המפורטת של הדאודורנטים שלעיל, הדאודורנט הזה מורכב רק משלושה מרכיבים: שמן קוקוס, סודה לשתיה וקורנפלור. ובניגוד לכל אותם הדאודורנטים הטבעיים שקניתם בעבר וזרקתם לפח כשגיליתם שהם לא עובדים, הסוג הזה באמת עובד.

מרכיבים:

5-6 כפות שמן קוקוס מומס
¼ כוס סודה לשתיה
¼ קורנפלור (עמילן תירס)

לבחירתכם:
4-5 טיפות של שמן ארומטי (לוונדר, מנטה, שמן עץ התה, קינמון, תפוז, וניל – כיד הדמיון הטובה עליכם. לוונדר חביב עליי, אך גם וניל-תפוז מעולם לא הכזיב.)

מערבבים כמות שווה של סודה לשתיה וקורנפלור, ולאחר מכן מוסיפים את שמן הקוקוס המומס עד לקבלת המרקם הרצוי. בשלב זה אפשר להוסיף גם מספר טיפות של שמן ארומטי. המטרה היא להגיע למרקם כמו של הדאודורנטים הקנויים – מוצק, אך ניתן למריחה בקלות.

את הדאודורנט הטבעי ניתן לשמור במיכל דאודורנט הסטיק הישן שלכם או לשמור בצנצנת ולמרוח על העור בעזרת האצבעות. הדאודורנט לא דורש קירור. במידה ונותרים "עודפי ייצור", ניתן לשמור אותם בשקית אטומה עד שתצטרכו אותם. הכמות הזו מספיקה לחודש-חודשיים של שימוש יומיומי.

מלבד החיסכון הכספי והרווח הבריאותי, בונוס נוסף לשימוש בדאודורנט ביתי הוא שאתם מונעים את כספכם מהחברות שמייצרות אותם – יוניליבר, קולגייט-פלמוליב וכו'. סוג של מחאה צרכנית, שאם תיושם בקנה מידה גדול, תוכל להוביל לשינוי המודל העסקי של החברות האלה, ואולי אפילו הפיכתן לירוקות יותר לסביבה ובריאות יותר עבור גוף האדם. בנוסף, אולי תהיה תקווה להפסקת הניסויים בבעלי חיים שהחברות האלה מקיימות. אין לי שום בעיה שינסו שמן קוקוס על חיות. החיות יצאו מורווחות, וכך גם אנחנו.

מקור המתכון

לקריאה נוספת על שימושים קוסמטיים בשמן הקוקוס – כתבת מעריב מינואר 2009.

סימוכין:

1 – http://en.wikipedia.org/wiki/Aluminium_zirconium_tetrachlorohydrex_gly

2 – http://www.controlyourimpact.com/articles/an…

3 – Flarend, R, T Bin, D Elmore, and S L. Hemb. “A Preliminary Study of the Dermal Absorption of Aluminium From Antiperspirants Using Aluminium-26.” Food and Chemical Toxicology 39 (2001): 163-168. 22 Jan. 2008 <http://www.elsevier.com/locate/foodchemtox>.

4 – Jansson, Erik T. “Aluminum Exposure and Alzheimer’s Disease.” Journal of Alzheimer\’s Disease 3 (2001): 541-549. 9 Jan. 2008 <http://iospress.metapress.com/link.asp?id=wb0qym7m9212er2t>.
Also available at: http://www.deptplanetearth.com/pub/jad3jansson.html

5 – Darbre, P D. “Underarm Cosmetics are a Cause of Breast Cancer.” European Journal of Cancer Prevention 10 (2001): 389-393. 24 Jan. 2008