חוקר באוניברסיטת MIT בארה"ב, דב רוי, רצה להבין כיצד הילד שלו לומד לדבר –
אז הוא חיווט את ביתו במצלמות ומיקרופונים והקליט ללא הפוגה תקופה של שלוש שנים,
בה הוא תפס בכוננים קשיחים את כל הרגעים בחיי שוכני הבית – הוא עצמו, אשתו, ילדם והאומנת.
דרך טכנולוגיה ממוחשבת מתקדמת, הוא תייג את כל המילים שנאמרו בבית, יצר מפות תלת מימדיות
של חדרי הבית וחקר את הולדתה של מילה.
אך אחרי שהטכנולוגיה והטכניקות השתכללו, גילו החוקרים שביכולתם להקליט
כמויות עצומות של מידע מלווינים, מרשתות הטלווייזה ומרשתות חברתיות,
וליצור מפה מתוחכמת של יחסי הגומלין בין מילה משודרת לקבוצה של אנשים המושפעת ממנה.
זה כמובן הוביל לפריצות דרך בכיוונים שלא נצפו מראש.
האם הם יצרו את טכנולוגיית העקיבה המושלמת?
האם טכנולוגיה כזו תשמש ממשלות, חברות מדיה ותאגידים
למעקב אחר קבוצות גדולות של אזרחים
ושכלול היכולת להשפיע על ההתנהגות?
אחרי שתצפו בקליפ, קראו את התגובות…
מקור: TED
יש תרגום לעברית?
המחקר עוסק בהתפתחות השפה, אך התמונה האחרונה בהרצאה שייכת להתפתחות היציבה.
הייתי עושה את הניסוי הזה בגיל6 עד 8, להראות את השינוי הדרמטי ביציבה לאחר שנת לימודים וחצי של ישיבה בכיסא בכיתה.
מי שרוצה לחשוב על זה, מוזמן להתקשר דרך האתרון.
צפריר רובין.