קארמה.
ייתכן שהמושג שמתגלגל בכזו קלות על שפתי הניו-אייג' בעידן שלנו קיבל הוכחה מדעית.
מרקוס דה-סאוטוי הוא פרופסור למתמטיקה שמנסה למצוא את הבסיס הנוירולוגי לתהליך קבלת ההחלטות המתרחש במוחנו.
הוא השתתף בניסוי שבוחן את תהליך קבלת ההחלטות דרך סריקת MRI, והתוצאות זיעזעו את כל תפיסת עולמו.
שלום רב !!!!! אני כבר לא יודע מה לעשות? מיום ליום מתגלים הרבה מאד של ענינים לא פתורים בעולם שלנו מה לאכול? מה ואיך לחיות?בעוד 20 שנה גוף האדם יגיע ל200 שנה בגיל אחרי שהמדע יצליח להכניס לנו ננו טכנולוגיה לדם ואז יעברו לגזע עוברי שיכולים לשתול בגוף האדם כדי למנוע מחלות אנחנו נמצאים צעד אחד משיבוט אנשים ולשתול בגופם של אנשים כל מיני חלקים של הגוף כמו לב עיניים כבד ועוד הרבה דברים לדעתי בעוד 100 שנים אנחנו נתחיל לחזור אחורה בזמן מפני שב100 שנים הקרובות נפתור גם את מוח האדם ומשם אין יותר מה לעשות ונחזור לימי הביניים אני רק מקווה לחיות עד אז
ב ב ק ש ה שמישהו יתרגם את הסרטון, זה הנושא שהכי מעניין אותי בחיים. ת ו ד ה.
בלי קשר לוויכוח הפילוסופי הישן אם יש רצון חופשי.
העובדה הזו לא מצביעה על שום כיוון,משום שזה אומר בסה"כ שההחלטה נקבעת באיזורים אחרים (אמוציונלים) במוח,אבל עדיין אני מחליט לפי הרצונות שלי.עובדה שהחלטתי כך ולא אחרת.
לפי הקבלה הרצון שייך לנשמה בלבד,המוח מבצע את הרצונות של הנשמה אבל הוא עצמו לא רוצה כלום מפניי שלחומר אין רצון. כשאדם אומר אני רוצה הכוונה לנשמה ולא לגוף. ישנם הרבה כוחות שמשפיעים על רצון הנשמה לדוגמה אסטרולוגיה,חינוך מהבית ומחלות נפש. יש פסוק שאומר "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום" קצת מרגיז לדעת שהרצון והרגש שלנו עשויים מחומר. והם תוצר של כוחות שמכתיבים לנשמה מה לרצות.
Free will is the only good there is.
anything that tries to usurp it is bad.
every day, You watch the tube and unbeknownst to You glimpse subliminal messages that are phrased in a way that threaten to snatch Your Free choice right beneath Your nose.
There is a reason why You feel an impulse…to work and shop…because You are operating under a suggestion that You aren't even aware of.
religion is another agent of Mind Control.
Once You believe in a dogma…You are not Yourself…You believe in an ethereal good cop/bad cop that should You tow the line…will have Your back.
You must remember that religion is evil…jews worship satan…as do their faithful cousins.
מעניין.
ראיתי כבר לפני מספר שנים ניסוי אחר לא פחות מעניין.
בניסוי, הושיבו אדם מול מסך מחשב (מחובר לכל מיני מכשירי מדידה). על המסך הקרינו בצורה אקראית תמונות "נחמדות" ותמונות קשות המעוררות תגובה רגשית בגוף.
לאחר כל תמונה "קשה" נמדדו עליות במדדים (לחץ דם, פעילות מוחית וכו').
הדבר המעניין בניסוי הוא שלפני כל תמונה כזאת, הגוף התחיל להגיב כחצי שנייה קודה לכן. עוד לפני שמישהו ידע מה הולך להיות מוקרן – הגוף ידע והכין אותו בעליה קטנטנה במדדים לפני העליה הגדולה כאשר התמונה הוקרנה.
אני חושב שזה מצביע על סוג של חוש שישי באדם..חבל שאני לא זוכר איפה ראיתי את זה שאוכל לתת קישור לצפיה.
כשמתבוננים על דילמה כזאת של בחירה חופשית או אמת ידועה מראש צריך להתחשב בחוקי הבריאה חוקים קוסמים
צריך לשאול את עצמנו מה היא אבולוצייה?
איך היא מתאפשרת?
והתשובה פשוטה מאוד!!!
סיבה ותוצאה
חוק דירוג
סינכוניות
אך כשמדובר על מה מניע אותנו לפעול
אפשר לומר שהתודעה הפרמיטיבית שלנו פועלת מתוך אוטומטיות,
אינסטיקטיביות! שזה אומר בעצם שאנו פועלים מהאגו
ואז כל פעולה שלנו מתובנתת ממנגנון האגו
אבל ישנה דרך לצאת מהלופ הזה שנמצא ברובדי המחשבה
שהאמת ידועה מראש והרשות נתונה!!!
דרך אחת שאני מכיר היא:
שכשאתה פועל מהיצר (אגו) דבר ראשון אל תילחם בו כשאתה מבחין שפעלת מתוכו. אלה כשאתה מבחין ומזהה שפעלת מהאגו
תיתפח על השכם ותעודד עצמך על כך שזיהית אותו.
וכך בעצם אתה מאמן את השריר של היכולת לזהות את המניעים שלך לפעול. וכשאתה מאומן מספיק אתה מגיע לרמה שאתה מבחין במניע לפני בואו ואז בעזרת המודעות בינה והיגיון שלך אתה יכול למנוע את אותו מהלך אינסטיקטיבי
כי אז אתה בעצם רואה את הסיטואצייה במלוא ההיקף!!!
והדרך השנייה היא:
היא בעצם דרך התבוננות
אז אני אתן לכם מטאפורה
"בואו ניקח חתול ודג רעיל ונניח אותם על כף היד שלי"
עכשיו נסגור את כף היד. אני ואתם יודעים שאם החתול יאכל מהדג הוא ימות, ואם הוא לא יאכל אז הוא יחייה!!!
מה זה אומר בעצם שבממימד שלנו ומהפרספקטיבה שלנו
שתי האפשרויות קרו בעצם מבחינתנו
אבל מהמימד של החתול יש רק דרך אחת של בחירה מהנתיב שלו
אז בשורה התחתונה זה לא חשוב ורלוונתי לחשוב ולהרגיש שבחרתי
אלה מאיזו פרספקטיבה אני בוחר!!!
אז שיהיו לכם אחלה בחירה מנקודת מוקד של הבנה במלוא
ההיקף
חג שמח!!!
אם נשארים בתחום הפילוסופי של "רצון חופשי" כמובן שאי אפשר להכריע.
השאלה היא> מה המשמעות של מה שחקרנו וגילינו לגבי התנהלות החברה והחיים שלנו?
המשמעות היא שאין כזה דבר פושע. לא משנה אם האדם "בחר" או לא – ההתנהלות צריכה להיות בשינוי הסביבה שיצרה את סוג ההתנהגות שלו, ולא להכניס אותו לבית כלא ולצפות שזה יפתור את הבעיה.
המשמעות של ההבנה שהסביבה היא מכריעה בכל מה שקשור להתנהגות אנושית ושקנאות, רכושנות הם לא גנטיים צריכה להיות מיושמת לכל המערכות שאמורות לטפל בחיינו.
http://www.youtube.com/watch?v=OWYovDRt8tI
suggestion to a translation of the video into hebrew:
אני חושב שכבני אדם אנו מתגאים ביכולתנו לקבל החלטות. חופש הבחירה שלי אומר שאני הוא שקובע אם אקח את זה או לא. אבל למדע יש בעיה עם זה, הוא דורש הליך של סיבה ותוצאה. נניח שיש "עין נוספת" שמקבלת את ההחלטות עבורי – זה בסדר גמור, זה מסביר את ההליך של קבלת ההחלטה. מנקודת מבט ביולוגית, יש בעיה עם רעיון הבחירה החופשית – מי או מה מקבל את ההחלטות? האם זה רק אירוע מקרי בפעילות המוחית?
אני בברלין, בדרכי לקחת חלק בניסוי שנועד לחקור את המקור ואת התזמון של ההחלטות שלי. אני די קשוב וסקרן, כי לתוצאות יכולות להיות השפעות מהותיות על הדרך בה אני חי את חיי. הן תחשופנה מי אחראי על ההחלטות שלי. האם זהו האני המודע, או שמא אני לא מודע המורכב מחומר אפור ולא נודע, ושעליו אין לי שום שליטה מכל סוג שהוא.
"ובכן, הדבר הזה יסתכל אל תוך המוח שלי?"
יום נוסף, סורק נוסף. הניסוי הוא הפשטות בהתהוותה. עלי להחליט באופן שרירותי, ומיד לאחר מכן ללחוץ על אחד מהכפתורים – השמאלי או הימני. באותו הזמן, מכשיר הסריקה מתעד את הזמן שבו קיבלתי את ההחלטה, והמחשב מתעד את הרגע בו אני לוחץ באופן פיזי על הכפתור.
"אוקיי מרקוס, אנחנו מוכנים להתחיל". – "אוקיי".
המבדק לא ערך זמן רב, ובמלוא הכנות, הוא לא מרגש באופן יוצא דופן. אולם אני מקווה שהתוצאות תהיינה קצת יותר מעניינות.
"במקרה שלך, עד 6 שניות לפני שהחלטת (חבל שלא עולה לי תרגום טוב יותר ל"מייק אפ יור מיינד"), יכולנו לחזות מה אתה עומד להחליט". – "6 שניות??" – "לחלוטין, 6 שניות". -"אם כך, אני הייתי מודע לקבלת ההחלטה כשהורדתי את האצבע בשביל ללחוץ על הכפתור, ואתה אומר ש-6 שניות קודם לכן, המוח שלי כבר קיבל את ההחלטה הזו?" – "בדיוק. כאן אנחנו יכולים להראות לך איך עשינו את זה. באזור זה יש דפוס של פעילות מוחית המתהווה לפני שאתה מקבל את ההחלטה האומר לנו באיזה כיוון תבחר. והאזורים הכחולים הללו, הם נעשים פעילים יותר כשאתה מתכוון לבחור בצד שמאל, והאזורים הצהובים נעשים פעילים יותר כשבכוונתך לבחור בצד הימני". – "זה מעט מפחיד, זה למעשה רומז לכך שהעצמי המודע הוא מעין שותף שניוני, משני, לפעילות המוחית עצמה". – "בהחלט, בהחלט. נדמה שיש הרבה מאוד פעילות מוחית לא מודעת המתרחשת המעצבת את ההחלטות שלך בעוד החלק המודע מגיע בשלב מאוד מאוחר בהחלטה". – אם כן זה רעיון מפחיד למדי, שאני מוחזק במעין מצב של בן-ערובה בידי הפעילות הנוירולגית של המוח שלי, המתרחשת 6 שניות מוקדם יותר". – "אני לא הייתי קרוא לזה "מצב של בן-ערובה", כינוי כזה טוען למצב דואלי בין המודעות ה"שבויה" שלך לבין הפעילות המוחית. אולם המוח (עוד פעם מילה קשה לתרגום – "מיינד") המודע שלך מקודד, מגולם כבר בתוך הפעילות המוחית עצמה, הוא ממושש על ידי הפעילות המוחית, הוא מהווה חלק מהפעילות המוחית שלך. וכמו כן הפעילות המוחית הלא-מודעת מבינה מרכיבים מסויימים הקיימים בך, היא מתקיימת בהרמוניה עם האמונות והרצונות שלך, לכן ברוב המקרים היא לא תכריח אותך לבצע דבר שאתה לא מעוניין לבצע". – "האם לדעתך יש לניסוי השלכות על התחום של חקר התודעה, על הניסיון להבין מה ה"אני" שבתוך המוח הוא?" – "בהחלט, אם נמצא שהמחשבות של אדם מקודדות בקירוב גבוה בפעילות המוחית שלו, לא נוכל להבחין בין המחשבות הללו לבין הפעילות המוחית, אנחנו לא נדרשים להניח שמדובר בשתי ישויות נפרדות המתקיימות בשני מרחבים נפרדים. במקום זאת, מדובר בשני התגלמויות שונות של אותו התהליך. אז המודעות שלך היא הפעילות המוחית שלך, וזה הדבר שמוליך ומוביל את חייך. נדמה שמה שהניסוי שלנו מראה, הוא שיש מעין מכניזם המתגלה לפנינו, מנגנון דטרמיניסטי המוביל לקבלת ההחלטות שלך בשלב מאוחר יותר ברצף הזמן, ושהליך זה הוא בלתי נמנע, הוא יכול היה ללכת בכיוון אחד בלבד".
"זה חייב להיות הניסוי הכי מזעזע ומרעיד שהייתי עד לו לאורך המסע הזה. כלומר, העובדה שהרגע בו אני נעשה מודע לכך שקיבלתי החלטה ושג'ון [החוקר, ס.] ידע מה אני עומד להחליט כבר 6 שניות קודם לכן, לפני שאני עצמי ידעתי מה אני הולך לבחור, זה מדהים. זה זמן כל כך ארוך. אני דוקא לא מוצא את זה מטריד במיוחד שחלק מסוים מהמוח הלא מודע שלי בונה את עצמו לקראת ההחלטה המודעת, אבל ג'ון על ידי כך שהסתכל אל תוך הראש שלי, יודע, המודעות שלו יודעת לפני שאני יודע באופן מודע מה בכוונתי לעשות. זה מזעזע ביותר".
seffy, תודה על התרגום.
האם אתה יודע כיצד ליצור קובץ כתוביות SRT?
לא, אין לי מושג. האמת שיש לי מעט מאוד ידע במחשבים וכדו'. אני מאוד אוהב את האתר הזה, יש בו באמת הרבה אמת ואני שמח להשתמש בפלטפורמה הזו בשביל לעזור ולהעזר, ככה שאשמח לעזור בקטעים כאלה כמו תרגום, בכיף
כל המחקר הזה לא נראה לי נכון, כמוזיקאית שמתעסקת בעיקר בג'אז ובאילתור אני יכולה להגיד בבטחון שכאשר אני מאלתרת ומחליטה למשל אם לנגן דו או פה הדבר קורה באלפית השניה, ההחלטה תמיד תלויה במשהו שקרה כמה מאיות שניה לפני זה (ההחלטה קשורה קשר מוחלט למה עשו הנגנים האחרים בשניה שלפני זה).בעצם אותו דבר אפשר גם להגיד על שיחה בין אנשים, אנחנו מגיבים למה שאמר הבן אדם שאיתו אנחנו מדברים תוך חלקיק שניה מהרגע שסיים את המשפט מה שאומר שתהליך הבחירה (מה להגיד, מה לנגן) לוקח כמה אלפיות שניה. היה יכול להיות קצת מבאס אם לפני כל משפט היינו צריכים לחכות שש שניות בשביל שהמוח יעשה את העבודה שלו.
שלום דינה.
אני לא חושב שהכוונה במסקנות היא שצריך לחכות 6 שניות בשביל שהמוח יעשה את העבודה שלו,
הכוונה היא שיש תת מודע שמחליט 6 שניות לפני פעולה מודעת .
לך זה נראה כאלפית שניה, אך למעשה הכוונה היתה שם 6 שניות לפני.
היי מנהל, אני מתה על האתר שלך אבל דווקא פה נראה לי שאתה טועה, הדוגמאות שהבאתי הן של מצבים שבהם לא יכול להיות שהתת מודע החליט 6 שניות לפני ביצוע הפעולה מכיוון שהפעולה מתייחסת לאירוע שקרה חלקי שניות בלבד לפני הביצוע.
לדוגמא בשיחה אנחנו מגיבים תוך אלפיות שניה למה שאמר הצד השני כך שלא יכול להיות שתת המודע שלנו "תיכנן" במשך שש שניות מה להגיד כי התגובה שלנו היא למשהו שקרה לפני פחות משניה..
אז אולי במקרים שבהם דרושה תגובה מיידית הזמן מתקצר?
אנשי עסקים,לוחמים או כל מיני כאלו שצריכים
לקבל החלטות מהר,מקצרים את זמן ההחלטה שלהם.
ז"א בעוד אנחנו צריכים להצדיק רציונלית למה אנחנו בוחרים
מה שאנחנו בוחרים הם פשוט עושים את זה אינסטנקטיבית מתוך
אימון ובחירה לבחור מהר.
ולכן בדיעבד צריך לשנות את הכותרת המטעה ל"אנחנו בוחרים
באמת זמן קצר לפני שאנחנו עושים את זה בפועל" – משעמם
אבל יותר נכון.
אולי זה לא קשור לזמן שבו מתבצעת הבחירה, אולי במקרים שהיא מתארת לא מתבצעת בחירה כלל, רעיון אחר –
– אנו מבצעים בחירה חופשית כמו שמתוארת בסרטון מעט מאוד (אם בכלל).
– רוב הזמן אנו "מתנהגים", כלומר, פועלים עפ"י דפוסים שאופייניים לנו שסיגלנו בשלב מוקדם יותר של החיים.
אדם כעסן או ותרן או חייכן, לא בוחר בכל פעם להתנהג כפי שהוא מתנהג – זו תגובה אוטומטית.
יתכן שעבורו להתנהג אחרת ידרוש בחירה (שתיקח 6 שניות, או כמה שזה לא יהיה).
בכל מקרה, העסק הזה לא ברור וצריכים לחקור אותו עוד הרבה.
היא צודקת
אני מרגיש הרבה פעמים שאני מדבר עם חברים שלי על אלוהים יש לי תשובות שאני מסיק ואין לי מושג איך
הם פשוט באות עם המון מחשבה שלא חשבתי עליהם
יש את התת מודעות אבל 6 שניות זה מוגזם כי אם מישהו שואל אותך מה קורה אתה ישר עונה לו ולא אחרי שש שניות
גם שאנשים אומרים כל הזמן אהה זה בגלל שהם מתחננים את המשך המשפט כי אין להם מספיק זמן לתכנן אותו בתת מודע כי הם לא מוכנים לזה
In response to angelfish
Individuals involved in stressful situation as you mentioned have had (evolutionary process) their brains rewired.
they are operating in what psychologists dub "fight or flight" response…which is akin to being in the jungle and sensing a Lioness.
you don't have time to assess if the animal is a papercut or real…because if you were busy assessing the latter…you'd be food.
Individuals who have endured such a psychological state for a prolonged period of time (over 28 days) are not neurologically wired to utilize their analytical Mind…and make rational decisions becuase, subliminally they are not cognizant that they are not in a danger zone.
there needs to be an objective study about the mental prowess of males who were not subjected to genital mutilation versus males who were, upon gracing the star for mere days.
It is common knowledge that males think with their genitals.
what happens to the cognitive abilities of those who's thinking organism is in tact…and the blood flows smootly to and fro?
what about those who had the tip of the head snapped?
are they more likely to follow the herd than analyze every predicament critically?
and more on that tangent:
is the reason the screenplay in the mideast is recycled like every headline in the mainstream papers has something to do with the fat that males (predominant in politics)have had their thinking organism meddled with and thus their original thought is in the possesion of the respective genital mutilator?
Individualists throughout Herstory…were They subjected to that peculiar ritual or were They spared…the latter
n more importantly…is the reason males perpetuate the inhumane inexcusable criminal sadistic behavior because their their own cognitive abilities were compromised in the aftermath of the ritual
אני יכולה להמליץ בנושא זה על הספר "החיפוש אחר המופלא" של אוספנסקי- תלמיד של גורדייף. הספר מפרט הרבה יותר על החלטות מודעות ולא מודעות ונותן כלים ליציאה מהמצב הרובוטי.
גם אני ממליץ.
ספר מצויין נוסף הוא: "זכירה מודעת" שנכתב ע"י תלמיד של אוספנסקי – ברטון.