בוא ננסה לחפש כמה עדויות לכך שבישראל יש מספיק מים:
כבר יותר מ-20 שנה לא היה דבר כזה. גם ותיקי החרמון – ה"עיניים של המדינה" – התעוררו הבוקר (יום ב') ושפשפו את עיניהם כלא מאמינים. כ-1.2 מטרים של שלג נערמו בתוך 24 שעות באזור הרכבל התחתון של אתר החרמון וכשני מטרים נערמו בחלק העליון של האתר.
צריך לזכור שהשלג שנערם בחרמון מגיע בסופו של דבר לכנרת, זו לא כמות קטנה בכלל של משקעים שמגיעים לכנרת לא בצורת גשם. כמו כן כדאי להסתכל על האחוזים בטבלה, האחוזים מציינים את כמות המשקעים שירדו עד כה העונה ביחס לכמות הממוצעת הרב שנתית לתקופה זו, חלק גדול מהאחוזים הוא מעל ל100%. כמו כן אין אתר מדידה למשקעים בחרמון ולכן כמות השלג שנערם לא מתורגם לכמות משקעים ולא נכנס לסטטיסטיקה, על אף שהמים מהשלג שנערם מגיעים בסופו של יום למקורות המים שלנו.
מקור: YNET
בישראל פועלים שלושה מתקני התפלה ועוד שלושה בבניה, הם אמורים לספק עד שנת 2013 (עוד שנתיים) כ700 מליון מטרים מעוקבים של מי שתייה בשנה, כשליש מכמות המים שבה משתמשים בישראל. אמנם מתקני ההתפלה הם לא דבר נחוץ כלל והם נועדו אך ורק כדי להעשיר כמה בעלי הון אך הם דוגמא טובה לכך שלא באמת חסרים מים בישראל, אנחנו מדינה שיש לה חוף ים, לעולם לא יחסרו מים, כל טענה של חוסר מים היא אינטרסנטית ובאה כדי להכניס יד לכיס שלנו.
מקור: ויקיפדיה
מי שיטפונות – בישראל יש כמות רבה של מי שיטפונות ובהתאם יש מאגרים ומפעלים לתפיסת מי השיטפונות, הם ממוקמים לאורך כל ישראל, מרמת הגולן ועד הערבה. למרות כל מפעלי תפיסת השיטפונות (שחלקם הוקמו עוד בשנות ה-60) עדיין יש כמות גדולה של מים שאינם נתפסים ואפשר להמשיך ולשפר את התחום ולאגור (או למלא מי תהום) עוד מים רבים שמתבזבזים סתם בכך שהם מגיעים לים או מתאדים.
על אף הצמצום בתדירותם ובמשכם של השטפונות בארץ, הם מתאפיינים בנפח מים גדול יחסית, המגיע לקרקע בזמן קצר יחסית. מאפיין זה של השטפונות מציב אתגר מרכזי בפני מפעל תפיסת מי השטפונות וניהול משאבי המים. שכן בגינו תפיסתם מצריכה זמינות של שטחי אגירה גדולים לתקופות זמן קצרות.
בכדי להתגבר על אתגר זה, מתעלת מקורות את מי השטפונות לאקוויפרים המתאימים להכלת מים לתקופות זמן קצרות, ושנפחם כמעט שאינו מוגבל. אתגר נוסף במפעל תפיסת מי השטפונות, הוא הצורך לנצל את מי השטפונות בכדי לספק מים באופן רצוף לאורך כל השנה. לשם כך, משולבים מי השטפונות עם מקורות מים אחרים, כמו מי קולחים ומי מעיינות, המשמשים בעיקר לצרכים חקלאיים.
מקור: מקורות
עוד נושא שאנחנו מעדיפים להתעלם ממנו הוא נושא מפעלים פרטיים שמקבלים אישורים לשאוב מים טובים לשתייה בכדי לשים אותם בבקבוקים ולמכור לנו אותם כאילו מלכתחילה היו אלו מים פרטיים של חברה מסוימת. תחשבו מה היה קורה אם כל החברות הבוקקות את המים היו משחררות את המים ישירות לברזים שלנו, היו מחברות את הבקבוקים שלהם לצנרת שלנו, כמה מים טובים לשתיה היינו יכולים לחסוך מהכנרת שלנו? או אפילו פשוט יותר, בכמה היה עולה מפלס הכנרת (או מפלס האקוויפרים) אם כל המים מכל המעיינות "הפרטיים" היו מגיעים אליה? אלו הם מקורות מים מעולים שמגיעים (שוב!!) לכיסיהם התפוחים של בעלי הון במקום לפיותיהם של אזרחי המדינה.
הגברת המטר – הורדת גשם באמצעים מלאכותיים, הגברת המשקעים שירדו מענני הגשם
רשות המים עוסקת בפעילות להגברת המטר משנת 1961. במהלך השנים התקיימו 3 ניסויים להגברת הגשם ומאז שנת 1975 ועד היום מתקיימת בצפון הארץ מדי שנה פעילות שוטפת של "זריעת עננים" להגברת הגשם. עונת הזריעה נמשכת מנובמבר ועד אפריל.
זריעת העננים נעשית על ידי פיזור נבטי גיבוש בתוך העננים המזרזים את תהליך ההתעבות ואת יצירת טיפות הגשם. ללא נבטי גיבוש האדים לא ישנו את מצב צבירתם ולא יהפכו לטיפות מים. נבטי הגיבוש שנהוג להשתמש בהם עשויים מיודיד הכסף (Agl) המומס באצטון ומפוזר באמצעות מבערים. הגברת משקעים אם כן נעשית באמצעות זריעת עננים ממטוסים הטסים במסלולים קבועים ומפזרים את יודיד הכסף אל תוך בסיסי העננים. כמו כן ישנם תנורים המוצבים בקרבת ראשי הרים ומפזרים את יודיד כסף לעננים העוברים מעליהם.
חברת הבת של חברת "מקורות", חברת שח"מ – שירותים חשמליים מכאניים, מבצעת את זריעת העננים בארץ.
אני לא אכנס לעובי הקורה בעניין הגברת המטר, אבל חשוב לדעת כי פיזור עננים לשם הורדת גשם נעשה בישראל כבר עשורים רבים, גם ע"י פיזור חומרים ממטוסים וגם ע"י תנורים על הרים גבוהים.
בוא נוסיף גם איזה פן טכנולוגי-מדעי: יש בידי האנושות היום טכנולוגיה ליצור גשם יש מאין, כמובן שאפשר ליצור גם איתני טבע אחרים אבל נתרכז רק בנושא שלנו, המים.
50 סופות גשמים בקיץ של אבו דאבי הן אירוע מטאורולוגי בלתי מתקבל על הדעת. אלא אם כן, כפי שטוענים מדענים, הגשם הוא מעשה ידי אדם. חברת "מטאו סיסטמס" השווייצרית טוענת שהצליחה לעשות זאת בעבור השייח ח'ליפה בן זיאד אל נהיאן, נשיא איחוד האמירויות, ששכר את שירותיה.
מקור: NRG
ואם רוצים לצרף איזה פן קונספירטיבי מעניין בנושא אז הנה (נא לזכור שהמאמר הוא מ-2003, הרבה לפני הניסוי השוויצרי על אדמת אבו-דאבי):
הסופה האימתנית שהיתה ראשונה מסוגה במזרח התיכון ובקפריסין אשר כמעט הרסה את עיר הנמל הקפריסאית "לימסול" והותירה לאחריה נזק אדיר ותושבים מופתעים. באותן שעות ישבו "במרכז החלל ביוסטון" במטה חיל האוויר אי שם בתל אביב, ובחללית קולומביה – 107, מאות אנשי חיל אוויר ומטראולוגיה וחגגו את הצלחת הניסוי של חיל האוויר הישראלי ומרכז החלל בנאס"א שנושאו היה: "יצירת טורנדו מלאכותי בעזרת סופות אבק" .
מקור: ROTTER
אבל… יכול להיות שאני תמים, יכול להיות שאני לא יודע את כל הנתונים, יכול להיות שאלו שאחראים על המים במדינה יודעים יותר ממני, אז בוא נקשיב למה שיש להם להגיד ואולי נלמד משהו על "משבר המים בישראל". אני מניח שרובנו ראינו את הפרסומת של רשות המים, בכיכובה של רננה רז, בה היא אומרת: "2003 הייתה השנה האחרונה בה ירדה כמות משקעים גדולה מהממוצע, מאז ישראל עוברת 7 שנות יובש רצופות"
גם ראינו את הפרסומת של רשות המים בנוגע לכמות המשקעים השנה, או כמו שרננה רז אומרת: "נדמה שירד הרבה גשם, אבל עד היום ירדו רק 40% מכמות הגשם הממוצעת"
עד כאן הפמפום הממשלתי עובד יפה, שטיפת המוח בשיאה, כולנו מאמינים שאין מים, שהשנה היא כבר שנת הבצורת השביעית ברצף, שמאז 2003 לא ירדו בישראל מספיק משקעים כדי לקרוא לשנים גשומות אפילו, שהמדבר כבר הגיע לפאתי גדרה ואוטוטו ישתלט על כל ישראל אם לא נעשה משהו בדחיפות. אבל מה קורה כשמאמתים את הנתונים עם הנתונים של אותה ממשלה מאותם צינורות ממש (תרתי משמע)?
נתחיל בכך שבסרטון השני (זה עם ה40%) מדברים איתנו על 40% מכמות הגשם הממוצעת רק שוכחים להגיד לנו שזה 40% מהכמות השנתית הממוצעת (והרי החורף לא נגמר, פברואר בד"כ הוא החודש הגשום ביותר), אם נשווה את הכמות שירדה בתקופה עד ה2.2.2011 לכמות הממוצעת שירדה באותה תקופה (ההשוואה היא לממוצע הרב שנתי והוא מבוסס על המשקעים שירדו מ1961 ועד 1990) נראה שהמספרים מתקרבים ל75% ולא ל40% (בערד למשל ירדה 94% מכמות הגשם לתקופה זו, ברמת הגולן 77%, באר שבע 78% וחיפה 67%).
כנסו ל: אתר רשות המים , בחרו את התאריך 2.2.2011 ולחצו על "אחוז מהממוצע לתקופה המקבילה".
אם בא לכם אל תשנו את התאריך, ככה יכנס אוטומטית התאריך של היום (שכולל את הגשמים הרבים שירדו בסופ"ש) ואז תראו את האחוזים אפילו גבוהים בהרבה (למשל רמת הגולן "עולה" מ77% ל86%). אני אוהב סטטיסטיקה, אפשר לשחק בה איך שרוצים, רק תנו את התוצאה הרצויה לכם ואפשר יהיה להראות את הנתונים כך שיתאימו לתוצאה, כך עושה רשות המים, כך עושה גם אני.
בקשר לסרטון הראשון בו מדברים על שנות יובש (יובש!! לא פחות מכך) מאז שנת 2003, לפניכם סיכום משנת 1998 ועד 2008 של המשרד לאיכות הסביבה, תראו למה רשות המים קוראת יובש, האם גם אתם הייתם קוראים לירידה של 95% מכמות המים יובש? ותסתכלו על חורף שנת 2004-2005 וחורף שנת 2006-2007 ותראו שיש מקומות בהם ירדו יותר מ100% מכמות הגשמים לעונה, זה ממש יובש רציני, תהליך המידבור בעיצומו, יאללה להעלות את מחיר המים זה בטח יוריד יותר גשם.
קישור: סיכום עונות הגשמים מאתר המשרד להגנת הסביבה
עכשיו תסתכלו על הטבלה הבאה, הלקוחה מאתר הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), הגוף בו משתמשת הממשלה להראות לנו את הנתונים שהיא רוצה שנראה, לפעמים היא גם מראה לנו דברים שהיא לא כל כך רוצה שנראה 🙂 תסתכלו על שנת 2005-2006 (שלפי רשות המים הייתה שנת יובש) ותראו את כמות המשקעים לשנה זו ביחס לממוצע הרב-שנתי, יש מקומות בהם ירדו יותר משקעים מהממוצע (בערך ב20%).
מכל הכתוב לעיל אפשר ללמוד כמה דברים:
1. ישנה תעמולה שקרית נגדנו בנושא משק המים בישראל.
2. התעמולה נועדה אך ורק כדי לתרץ את העלאת מחיר המים.
3. יש נתונים מגורמים ממשלתיים שאי אפשר להתעלם מהם.
4. אותם גורמים שכחו להשוות נתונים לפני שהם מפרסמים אותם לציבור!!!
5. כדי להבין על מה דיברתי בסעיף 4 תסתכלו על שני הלינקים האחרונים, חפשו את חורף שנת 2005-2006, חפשו את איזור ת"א והשוו. האם באזור ירדו 20% יותר משקעים מהממוצע הרב-שנתי או 20% פחות?
6. אי אפשר לסמוך על המדינה שתראה לנו נתונים נכונים, לכן אני אביא דוגמא לנתונים לא משוחדים מהקיבוץ שלי (שמודד את המים עצמאית), שימו לב לשנים המדוברות ב"פרסומת היובש", השנים 2003-2010 (2011 עוד לא הסתיימה), אתם תגלו דבר מדהים, מתוך 7 השנים הללו רק 2 היו מתחת לממוצע המשקעים הרב שנתי (וגם לא בהרבה) ו-5 שנים היו גשומות מהממוצע…
7. ישנם אנשים טובים שמודעים לפרופוגנדה ומוציאים את המידע החוצה ומגלים לנו את השקרים הממסדיים שמאכילים אותנו, אחד מהם זהו צור שיזף, אחד אחר הוא שחף מזין…
8. יש מי שמרוויח מקמפיין "ישראל מתייבשת" ואלו בטח לא האזרחים שרק משלמים כעת יותר על כל קוב מים. חפשו מי מרוויח מהעלאת תעריפי המים (תאגידי המים בעיקר) ומהקמת מפעלי התפלה (בעלי הון כגון תשובה
9. בראש רשות המים עומד הפרופ' אורי שני, אני לא אכביר עליו במילים (הוא ראוי לכתבה נפרדת) ורק אזכיר שב-2008 הוא ניהל את קבוצת האחזקות של המיליארדר ארקדי גאידמק (בארץ ובעיקר בחו"ל), לפני כן הוא היה מנכ"ל שיכון ובינוי (חברה מהכוחניות במשק ומשרה נחשקת ביותר), הוא היה גם ראש לשכתו של אריאל שרון והיה אחד ממקורביו של שרון אין ספק שהוא התחכך עם כל בעלי ההון בישראל (ורבים מחו"ל) ויצר קשרים רבים עמם, כעת הוא מנהל לישראל את משק המים ומנסה בכל כוחו לגרום לנו להאמין שהתפלת מים היא כורח המציאות (כי פשוט אין מים) ושחבריו האוליגרכים יעשו את העבודה טוב מאד עבורנו, זו אחת הסיבות מדוע קמפיין "ישראל מתייבשת" מפומפם לנו במינון לא פרופורציונאלי בכלל ובכל אמצעי המדיה ) הסעיף הזה אינו מדויק ולכן החלטנו למחוק אותו מהפוסט.
10. ישראל לא מתייבשת!! מייבשים לנו את המוח!! היו קצת יותר ביקורתיים כלפי מה שאתם שומעים, גם אם דוגמנית יפה מעבירה לכם את המסר. הקמפיין הרי אומר שעלינו לחסוך מים, לכן מה יעזור אם מחיר המים יעלה, האם בגלל העלות הגבוהה יותר לא נשתה מים, לא נתקלח? האם העלאת המס הנוספת נועדה לטיוב בארות מים מזוהמות ולהקמת מאגרים לתפיסת מי השיטפונות או שהמצב הוא בדיוק כמו שמיסי הדלק המאמירים עוזרים לממן את בניית הרכבת התחתית בגוש דן?
שיהיה לכולנו חורף גשום ושמח 🙂
מי שרוצה להמשיך את הדיון על מצב המים והמשקעים בישראל, מוזמן להיכנס לדיון: "ישראל מתייבשת או שמשקרים לנו בפנים" בפורום הפרויקט.
היית בכנרת? היית בים המלח? ראית את קו החוף הנסוג? את האיים? את הבולענים? גם כל אלה קונספירציה של הממשלה???
ישראל לא מתייבשת כמו בשנותיה הראשונות שבה מחזרו מים לכל מיני צרכים כדי לחסוך. גם לא כמו מדינות שכנות עם הקצבת מים לפי ימים לתושבים. אבל עדיין לא כדאי לבזבז.
העלאת תעריפי המים באה למנוע שימוש עודף מעבר לצריכה רגילה. כמובן שאחרי השינוי קיבל לגיטימציה, נוח לקובעי התעריפים לקחת מאיתנו עוד קצת.
יצירת תאגיד מים אמורה הייתה להעביר את השליטה מהעיריות, אבל אופס עכשיו לוקחים מאיתנו מע"מ על מים כשקודם לא היה!
כן, מי שמקים את מפעלי ההתפלה מרוויח מהקמתם. ככה זה מדינה בהפרטה. תאשים את מי שמפריט את המדינה לדעת, לא את בעלי העסקים שמספקים שירותים ועל הדרך שואפים למטרה העסקית המוצהרת שהיא להרוויח.
דבר על השחיתות של מי עדן שכשנגמרו לה המים במקום ממנו היא שואבת, היא באה לממשלה עם דרישה חצופה לשאוב ממי תהוב ולקרוא לזה מים מינרליים.
מזל שלא אמרת שזריעת העננים ליצירת גשם היא בעצם פעולת כיסוי ל-chemtrails שאמורים להרוג את כולנו. ושמערבבים חיסונים נגד שפעת בתהליך ההפלרה.
mantrix שלום,
כן, הייתי בכנרת, גם בים המלח ביקרתי, ראיתי את קו החוף הנסוג, ראיתי גם בולענים, הסיבה לשתי התופעות היא שהכנרת לא מתמלאת במהירות בו שואבים ממנה, אם הייתה מתמלאת היו חייבים לפתוח את סכר דגניה וים המלח היה מקבל מים כמו שקיבל לפני שהקימו סכר על הכנרת, זה היה פותר את הבולענים וגם את הבעיה החדשה של הצפת המלונות בים המלח.
נשאלת השאלה, מדוע אין מספיק מים בכנרת? האם זה בגלל שצריכת המים גדלה והכנרת לא מסוגלת לספק מענה או שיש עוד גורמים שבגללם יש שאיבה מוגברת דווקא מהכנרת? התשובה היא שיש מקורות מים מספיקים בישראל כדי לענות על הצריכה בכל ישראל, לא רק בשנת 2011 אלא גם עם גידול אוכלוסיה הצפוי עד 2020, אם כך מדוע בכל זאת הכנרת מצטמקת?
ישנם שתי דרכים לגרום לכך שיהיו מים: לחסוך או ליצר. קברניטינו החליטו שבכל מקרה ישראל תצטרך ליצר מים ולכן הם הוציאו קמפיין "לצאת ידי חובה" שאומר שעל משקי הבית לחסוך מים, בעיקר ע"י התקנת חסכמים ומקלחות קצרות יותר. איך אפשר להבין שהיעד להתפלת מים נקבע מראש, ושהחיסכון במים הוא רק מהפה לחוץ ולא אמיתי?
בוא נסתכל על השיטות לחסכון במים שלא היה קמפיין בשבילם: סיבסוד התקנת צנרת מים אפורים, לשים בקבוק או בלון בניאגרה ובכך בכל הדחת מים באסלה לחסוך כליטר או שניים (והרי ידוע שרוב המים שמבוזבזים בבית הם מהדחות אסלה), לחבר מרזבים לאדמה, להקים צנרות עירוניות להובלת מי הגשמים מהרחובות לנחלים במקום לביוב, הקמת אגמים ל"פילטור טבעי" של מי ביוב והשבתם לשימושים חקלאיים, איסור על גידולים צורכי מים רבים (כגון כותנה, בעוד שאפשר לגדל HEMP שמשתמש באחוז קטן ביותר מהמים שמשתמשת הכותנה) ובאותה ת לעודד מיזמים של חקלאות חסכונית במים ויש עוד הרבה דוגמאות בהם ניתן לחסוך אבל כשהמטרה היא לא באמת חיסכון אלא מראית עין של חיסכון כדי להגיד: "ניסינו לחסוך ואפילו הפקנו קמפיין אבל אין מנוס מלהתפיל, בוא נפנה לטייקונים לראות אם הם יהיו מוכנים להציל אותנו מעצמנו", אם זו המטרה אז ברור שלא נראה פעולות אמיתיות שאכן יחסכו מים (ולכן נצטרך לשאוב מהכנרת פחות והמפלס יעלה) וכל מה שנקבל הם רק תירוצים מדוע הדרך היחידה עוברת דרך כיס של הטייקונים.
אם התפלה היא הפתרון ומפלס הכנרת הוא מפלס הגאווה הלאומית, מדוע לא להתפיל ולהעביר את המים לכנרת? מדוע חייבת הכנרת להתייבש ולהיעלם כדי להבהיר לנו נקודה? מה יקרה אם הכנרת תעלה על גדותיה, האם גם אז יהיה קל באותה מידה למכור לנו את הקמפיין של "ישראל מתייבשת"? ואם לא, אזי האם יכול להיות שהיא מיובשת בכוונת מכוון?
הערה לגבי סעיף 9 שבסוף,
אורי שני –
עם אריאל שרון – http://tinyurl.com/45wxfhf
עם ארקדי גאידמק – http://tinyurl.com/4gy6bd5
——————————————–
פרופ' אורי שני (רשות המים) – http://tinyurl.com/4rb6t92
תודה רבה rodi.
הכנסתי את הקישורים לגוף הכתבה.
נראנ לי שהתגובה שלי לא הייתה מובנת 🙂
ניסיתי להראות, בעזרת התמונות בקישורים,
שלמיטב הבנתי –
אורי שני של שרון וגאידמק
הוא לא (פרופ') אורי שני של רשות המים.
אוי.
אז לפני שאני אתקן את הפוסט,
מה יש ל-FT לומר בעניין?
מה שיש לFT להגיד זה: אני מצטער!!!
טעיתי, בילבלתי שני אנשים כוחניים עם אותו שם, אכן צודק Rodi (תודה לך על עירנותך!!), מנהל רשות המים אינו אותו האדם שניהל את כספיו של גאידמק, לא שלאורי שני (של המים) חסרים חסרונות אבל מכיוון שהוספתי לו עוולות לא לו, אני אדחה את עניין אורי שני והחלק שלו ב"ייבוש ישראל" לפעם אחרת.
ניב, אם תוכל לבטל את סעיף מספר 9 כליל, אני אודה לך מאד.
done!
כנראה שאני לא היחיד שהתבלבל (נא להסתכל על התמונה ולקרוא את תגובה 11) 🙂
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=688657
הי ft,
מהידע שלך בנושא (שהוא ללא ספק רב ונרחב) מה היית עונה למחקר הבא שהתפרסם ב YNET בלינק http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-4027345_184,00.html ולשונו:
"מחקר: תוך 9 שנים ישראל לא תוכל לספק צורכי המים שלה בעצמה.
מחקר שמומן על-ידי שבדיה ושוויץ טוען כי מדינות המזרח התיכון יצטרכו לשתף פעולה בכדי לפתור את בעיות המים באזור.
מהמחקר עולה כי מאז 1960 הידלדלה ספיקת המים בנהרות הגדולים באזור ב-50% עד 90%. ישראל, כך על-פי המחקר, תיאלץ עד שנת 2020 למצוא פיתרון חיצוני לצורכי המים שלה כיוון שלא תוכל לספקם בעצמה.(AFP)".
תודה.
ישראל לא מתייבשת, זה פשוט שנגמרים מי השתיה הזולים לברז בגלל סיבות אלו ואחרות, כמו זיהום מי תהום על ידי מפעלים, חלוקת מקורות מים לחברות פרטיות והזנחה של נושא הטפלת המים על ידי המדינה.
אפשר היה להעביר מיליארד אחד מצה"ל ולפתור את כל בעיות המים של ישראל לתמיד. כן קיימות בעיות בגלל ניהול כושל מכוון שגשם איננו שווה למי שתיה מכוון שבערך כמחצית מן המים זורמים לים, האם צריך ללכוד אותם ? לא.
בסך הכל אין שום רע בהטפלת מי ים, הבעיה היא שכרגיל את השירות הזה שהמדינה צריכה לעשות לטובת האזרחים יעשו בעלי ההון במחיר מופקע, יספקו סחורה גרועה ויעשו קופה. כמובן שעל הדריך הקימו את תאגידי המים כדי לשנורר עוד.
בסך הכל, צריך לזכור שאלה אם אוגרים מי גשם, הגשם איננו דווקא מסמן מי שתיה מכוון שהגשמים נחטו עלינו במכות מאוד חזקות מה שהוביל לסחיפה מהירה של הרבה מים לים במקום ספיגה בקרקע שתמלא מאגרים. בתור מישהו שגר בצפון יצא לי לראות צמחי יער מתיבשים בתחילת החורף שלנו.
בכל מקרה, זה בסופו של דבר כשל מדיני, אם אנשים לא היו צריכים להזרים את המיסים שלהם כדי לממן את הבולשיט של הממשלה שלנו היינו יכולים לממן בניית מספר מפעלי התפלה + לא היו חוקים ששמים רגל להקמת מאגרי מי גשם ולכולנו היו מים בשפע.
יוחאי התפלה זה רע מאוד,יש מידע רב בפורום של הפרויקט,
אבל בקצרה:הורס את המים,מבזבז אנרגיה,יקר,מבזבז שטח.
שלום,
הארץ שלנו לא מתייבשת אנחנו צריכים להתבייש!!!
מי אמר לכם שישראל מתייבשת? מי יכול להגיד כך חוץ מהאחראים על המים?
לא נכון לא מתייבשת ולא חסר לנו מים.
אני בעד חיסכון במים, לחסוך מים זה חובה לכולם, המים הכי יקר, המים הם מי החיים. לכן אסור לבזבז סתם.
מי גשם הינם המקור הראשי והעיקרי של מקורות המים. מקורות המים הטבעיים זה הגשמים.
לגבי שחזור מי שפכים וזיקוקם זה פעולת השחזור.
לגבי התפלת מי הים המלוחים זאת פעולת הייצור והתעשייה למים.
מי גשמים אפשר לאגור בכל מיני מאגרים כמו הכנרת, ובתוך מאגרים מלאכותיים, זאת הפעולה היא אגירת ותפיסת המים.
לחסוך במים זה להשתמש בכמות הצורכים אותה, כמות הצריכה היא הכמות שאנו צריכים מבלי לבזבז עודף המים שאנו לא צריכים.
הקשר בין החיסכון במים לבין אי בזבוז במים הינו קשר קרוב מאוד. לחסוך הינו להשתמש בכמות המים שאנו מחזקים לפי הצרכים שלנו שאנו צורכים. בזבוז זה לאבד את המים שאנו לא יכולים לשמור ולא יכולים לאגור לשימוש חוזר. כמו לבזבז מים קרים בעת המתנה למים חמים.
במי גשם אנחנו לא יכולים לחסוך אלא אנחנו מבזבזים, וכדי שנוכל לא לבזבז אנו צריכים לאגור ולשמר. אם לא יכולים לאגור ולשמר אחרת הם מתבזבזים.
הערך של המים הוא חשוב מאוד, לכן כל הזמן אנו חושבים איך לפתור את הבעיה שיכולה לפגוע באוצר זה.
כול העולם משקיע עבור מיזמים למים, הם בחסכון המים, ושחזור מים אפורים, ואי בזבוז המים ואגירתם. והכי חשוב להדגיש שתעשיית המים הינה הכי בטוחה כי כאן המים לא מוגבלים ממקור הראשי והיחידי והוא הגשמים. כאן בהתפלה יכולים לייצר מים מתוקים בלי סוף, כי מדובר על המתקה למי הים המלוחים על ידי לחץ אשר מופעל בכוח החשמל ובכך המים המלוחים נכנסים למתקנים מסננים והמים המתוקים יוצאים וכל המלח נתפס במתקנים. הבעיה היחידה שנוצרת כאן כמויות המלח העצומות, ועוד צריכת החשמל הגבוהה בפעולת הייצור למים המתוקים.
אז אפשר להבין שאין ולא תהיה בעיה לעולם במים וחוסר למים לא יהיה לעולם, כי מים מלוחים יש בעולם בלי סוף.
ישראל מתייבשת! איך יכולים להגיד שיש לנו חוסר במים?
אני יכול להגיד לכולם לא נכון המים בעולם בשפע ובמיוחד אצלנו בישראל.
המים בכנרת כוו האדום, וכוו השחור, כולנו דואגים כששומעים את זה. כאן אני מפסיק לדאוג! כי סוף סוף ידעתי וכאב לי שאנו חיים בשקר גדול ולא נכון ולא אמת מה שאמרו לנו האחראים על המים.
יש ספור שמספרים כולם, מביאים מים מטורקיה! לא נכון ולעולם לא צריכים לחשוב על זה. בבקשה אל תספרו כך שמביאים מטורקיה.. כי זה טמטום. ואל תדברו יותר על ארץ מתייבשת, ולא על הבעיה וחוסר במים.
אפשר לחשוב אחרת, כי האמת אחרת!!!
אפשר להגיד שהארץ האהובה שלנו כבר מתביישת!!!
בהיותי ממציא, פתחתי עשרות רעיונות לפטנטים, הגעתי עם הרעיון למים למר' נתי יועץ שר התשתיות. מר' נתי התרשם טוב מאוד מהרעיון, הוא העביר אותי לרשות המים.
נפגשתי עם מנהל רשות המים המהנדס אברהם טינה והיה אתו ד"ר ישראל. כשהצגתי את הרעיון הם התרשמו מאוד מהרעיון, התחילו להתעניין מה ההשכלה שלי, והם התעניינו מאוד ברעיונות שלי באנרגיה ועוד בתחבורה.
מר' אברהם טינה היה רציני ונחמד. אני אומר נחמד כי נחמד זה התכונה של אנשים רציניים. הבעיה עם ד"ר ישראל כשאמר לי ודבר בזלזול בקשר למרזבים. אפילו האמצאה שלי לא שייכת לנושא המרזבים. עניתי לו אתה יודע מה כורה עם המרזבים? שאל אותי מה? אני עונה לו אתה יודע שהרוב הגדול במרזבים במדינה שלנו מחוברות לביוב? הוא נעלב וענה לי כן. אני לא צריך להסביר לכם למה הוא נעלב כשאלתי אותו אתה יודע שהרוב מחובר לביוב!!!
המפגש היה מעניין ומעליב לכולנו, אולי בגלל שאני לא דובר עברית! בסוף אנחנו מתביישים כי מדובר על אחראים לארץ שלנו, ובכך נגמר המפגש לא נעים ועוד מעליב. יצאתי משם וריחמתי על עצמי כי אני לא דובר עברית! וריחמתי על שני האנשים אברהם וישראל כי הם סתם אחראים. אנשים נחמדים והתברר שלא רציניים!!!
הספור זה לא האנשים שהיו במפגש, הספור שהרשות מעוניינת בהתפלה. בהתפלה חברות גדולות יכולות להוסיף להון שלהם על חשבון האנשים.
אני כותב בכאב ומוסיף משפט שאמר לי ד"ר ישראל: אנחנו אחראים על זה שלא יחסרו מים אצלך בבית, יהיה לך מים כל הזמן.
אני מבין טוב מאוד שיכולים לייצר מים לכל העולם, וגם אצלי בבית יהיה מים לתמיד. אבל אני לא בטוח שנוכל לעמוד מול המחירים של אותם מים שמייצרים. למה צריכים מחיר גובה למים שמייצרים? היצור של המים בהתפלה עולה הרבה כסף לעומת מי גשם זה נכון אבל לא צודקת העלות להתפלה לעלות המים שאנו קונים!!!
אני יכול ומוכן לעמוד מול כל האנשים שאומרים הארץ מתייבשת, ואני אוכיח לכולם שהארץ שלנו לא מתייבשת אלא מתביישת!!!
הרעיון שלי למים הוא ביכולת האגירה ותפיסת המים המתוקים בתוך המים המלוחים, בכך המים המתוקים נשמרים ולא מתבזבזים. לתפוס את המים בתוך המים. אוגר מקורי למים זה השם של האמצאה.
השם הזה של האמצאה מר' נתי היועץ המשפטי לשר התשתיות הוא זה שנתן לי את השם לרעיון ולאמצאה שלי למים.
ליתר מודעות: המילה המצאה מתחילה באות ה אבל נכתבת אמצאה כי בטעות בזמן שנכתבה בספר משפטים נכתבה אמצאה. אין לשנות ולתקן את המילה ועוד כותבים אותה בטעות אמצאה כי בספר החוק והמשפט הכי צודק אפילו שנכתב בו בטעות.
ט.ל.ח טעות לעולם חוזרת- ושקר לעולם לא נחבא.
מחירי המים בעליה נוספת- ותאגיד המים את המינוס מביאה.
אמצאה בטעות נכתבת- התפלה והמתקה להון לחברות מוסיפה.
ארץ ישראל מואשמת ומתייבשת- והאחראים מאשימים אותה בשריפה.
האומה צועקת מתלוננת ותובעת- והעננים בשמיים ולארץ גשמים לא מגיעה.
ארץ ישראל הקדושה
בברכה
גול
פרי,
תודה על כתבה מרתקת!
אך כמו שרודי רשם – ישנם שני אורי שני. שניהם אמנם מושחתים אך הם לא אותו אדם.
מנטריקס,
צא מהמטריקס ותבין שים המלח מתייבש בגלל האחים עופר שמייבשים לו את הצורה ובגלל הפניית חלק ממי הירדן לירדן.
הכנרת מתייבשת לא בגלל מחסור בגשמים אלא בגלל עודף באנשים שלוקחים ממנה מים. האוכלוסיה מתרבית וכולם רוצים מים, לא?
לגבי המעיינות. רוב אם לא כל המעיינות ומי התהום באקוויפר החוף מזוהמים עקב שפכי המפעלים ומי התהום באקוויפר ההר עדיין קיימים אך גם הם מתחילים להתייבש לנוכח שאיבות יתר.
דוגמאות על קצה המזלג:
1. נחל בצת שיבש כולו.
2. הנחל שליד קיבוצי ששצף בשיא החורף עד לפני 10 שנים מכיוון שאקוויפר ההר היה ספוג במים וכיום עקב השאיבות כל הגשמים שאמורים לזרום בנחל מן ההר נספגים באדמה בהרים בכדי למלא את החוסרים הנוצרים מהשאיבה באקוויפר ההר.
אם אין משהו, אז המשהו הזה הוא בצורת. תפנימו את זה!
אבל נו מילא, יש האח הגדול שצריך לרוץ לראות, יש מי שיעבוד לנו על הרגשות…
הבורות משחררת… אוי לנו.
ושכחת לנון את הזיהום שמגיע מהשטחים שמזהם לנו את מקורות המיים בכמויות.
דרך אגב אם מדברים על השטחים אז שמעתי היום שהגידולים שמגיעים מהשטחים של פירות ובייחוד ירקות מושקים במי ביוב. מה שאומר שמאוד צריך לדעת מאפה קונים .
כשאני מדבר על השטחים אני לא מדבר על הגידולים שמגיעים מהמתיישבים ביהודה ושמורון אלא על הפלשתנאים .
וכתבה טובה מאוד free ,יישר כוח .
יפה כתב ft,ולמרות זאת קצרה היריעה מכדי למצות את הנושא שכן הוא דינמי ומשתנה בכל רגע,גם לי אין ספק שישנם לא מעט פרסונות שמצאו את השיטה לגרוף הון על חשבון הרב התמים אשר לעולם-כנראה-יהיה מנוע מלראות את התמונה בפרספקטיבה רחבה יותר.
אני מוסיף כאן קישור לסרט what we know is a drop ,סרט שנעשה עי חברת גרנדר המייצרת מתקנים להחייאת מים. למען הגילוי הנאות ,מודה אני שגם אני מתעסק בתחום אבל לא עם חברת גרנדר,וזהו תחום שכדאי מאוד לציבור להחשף אליו ולו רק בשל הסוויץ שהוא עלול לחולל בקו המחשבה ותפיסת עולמנו אצל כל אחד ואחדhttp://www.youtube.com/results?http://www.youtube.com/watch?v=Y8-PgI5XDicsearch_query=what+we+know+is+a+drop&aq=0
ברומניה גיליתי לדעת, שבהרבה איזורים כפריים מאוד נפוץ באר פרטית עם משאבה. ככה יש אספקה סדירה של מיים מינרלים בלי כסף….
האם ניתן ליישם זאת גם בארץ?
שלום,
יכולים לעשות הכול, אם חושבים הגיון מבלי לשקר ולא לרמות.
לעניין הבקבוק ששמים בתוך הניאגרה זאת בדיחה, מי צריך למלא בקבוק ולהכניס בתוך הניאגרה? אני בטח שלא אצטרך את זה!!! זה טמטום לעשות כך ולהגיד בכך חוסכים. לחסוך זה להשתמש בכמות המים שצריכים ורק שצריכים, והמים העודפים שאנו לא צריכים בזאת חוסכים לשימוש חוזר. ואת המים העודפים שאנו לא צריכים אם לא נוכל לשמר לשימוש חוזר זה נקרא בזבוז.
להשתמש פחות מכמות המים שאנו צריכים זה לא נקרא לחסוך. אחרת לא היינו שותים מים בכלל, והיינו אומרים חסכנו את כל המים לשתייה! זה דומה לאנשים שצמים שלא חסכו במים אלא לא השתמשו בו!!!
כמו לשטוף רכב, שוטפים בדלי זה חסכון. לשטוף בצינור זה בזבוז. ולא לשטוף בכלל כאן לא משתמשים, לא חוסכים ולא מבזבזים, כאן בכלל לא צריכים. אין לנו בעיה במים, מה זה אומר? לא צריכים מים לשטוף את האוטו. אז אין לנו כאן בעיה במים.
לגבי הניאגרה לא צריכים את הבקבוק כי הבקבוק מקטין את הכמות של המים בניאגרה. ואת זה ניתן לעשות כוון לבורג הכוון ומתכוונת המים לגובה ולכמות שאנו צריכים.
בקשר לחסכם זה עוד בדיחה! כי למלות כוס מים מברז עם חסכם או מבלי חסכם זה אותו דבר ואותה כמות!!! אז איך יכולים להגיד שחסכנו כאן? לשתות מהכוס יותר חסכוני מאשר לשתות מברז של הקולר, איך? כי מהכוס ממלאים אותו כרצוננו במים, לכן כאן ניתן לחסוך. ולשתות מהקולר זה שונה כי כאן אפשר לשלוט על כמות המים שאנו צריכים בכדי לשתות, המים הזורמים מותזים וחלק גדול מהם עלולים לאבד ובכך הם מתבזבזים.
לשאלה של מנהל הפורום: האם אפשר בישראל ליישם את השיטה של רומניה עם הבארות? יכולים לעשות הכול אם חושבים נכון, זה אומר שצריכים לחשוב נכון וצודק בבדיקות מעבדה, וחוקים ותנאים, ועובדות, ויכולות. בכדי לחפור באר צריכים לבדוק את מקור המים, הבעיה כאן שמקור המים מזוהם, כי הרבה תשתיות של ביוב מזרימות מים באדמה ולא יכול מצב שנקבל מים מינראלים נקיים.
היכולת לאגור מים בבאר הינה: היא לצוק קירות לבאר בכדי להפריד בין המים הנקיים שאוגרים לבין הזיהום. התשתית לבאר תהיה כרוכה בעליות גבוהות, בנוסף לצורך הובלת מי גשם לבארות.
התיאוריה של אגירת המים בבארות הינה מדהימה אבל העלות לתשתיות ובניתם הינה עלויות לא טכנו כלכלית. לכן חשוב להדגיש שתמיד אפשר למצוא תחליף לרעיון חלש ברעיון יותר רציני ומוחש.
הכול ניתן בצדק ואמת, אחריות ויושר למנהגים ולא בשקר
בברכה
גול
ברור שאם יש לך את הידע איך להפחית את כמות המים בניאגרה (סיבוב הבורג והורדת המצוף) אז אתה לא זקוק לבקבוק, שיטת הבקבוק נכונה גם למי שלא ממש יודע להבריג מצופים או בכלל להבריג משהו, דהיינו מתאים לכלל האוכלוסיה ולא רק למביני עניין. כמו שאמרת, אין צורך בכלל לחסוך במים בהדחת האסלה אם המים אכן הולכים למיחזור אבל ברוב רובם של הבתים המים הולכים לביוב ומבוזבזים ולכן בשלב זה עדיף להפחית את הכמות המודחת באסלה ובכך לחסוך ריאלית ליטרים רבים מכל בית-אב.
לעניין החסכמים, החסכמים עוזרים בפעולות יומיומיות שקשורות בזמן, למשל צחצוח שיניים, הדחת כלים, שטיםת ידיים אלו הן פעולות שאנו עושים בזמן שהבקז פתוח ונעשה אותן עם או בלי חסכם באותו זמן, לכן אם יש חסכם והברז פתוח 10 דקות זה יבזבז פחות מים מאשר אם הברז פתוח 10 דקות ללא חסכם, בקשר למילוי כוס אתה צודק אבל אחוז המים המנוצלים לשתיה מסך כמות המים שבה אנו משתמשים היא כה זניחה עד כי היא לא נמדדת באחוזים כלל (פעם אחת בשירותים מנצלת יותר מים מכל בני הבית ששותים הרבה מים במשך כל היום). עם זאת החסכמים הם כפלסתר על רגל כרותה, הם לא יעצרו את הבזבוז הגדול ואף יתנו הרגשה שיש מי שעושה משהו בקשר לאסון של משק המים בישראל ושכל אחד מאיתנו עוזר בכך שהוא משתמש בחסכם, לכן הנזק יכול להיות גדול מהתועלת.
בארץ אסור על פי חוק לאגור מי גשם באופן פרטי, הטימטום הוא שגם באופן ממלכתי לא אוגרים טוב מספיק את מי הגשמים ורובם הולכים לים או לביוב (ומשם לים).
במדינה בה לא מרשים לאזרחים לאגור מי גשם להשקיה והדחת אסלות יתנו לך לחפור באר? ישנם המון בארות שחפורות בישראל, חלקן בנות מאות שנים, כמעט כולן מנוהלות ע"י מקורות והשאר ע"י גופים ציבוריים כגון עיריות. בארות (מעיינות) פרטיים יש לעסקים פרטיים מקושרים היטב, כגון: "מי-עדן", "עין-גדי" ו"נביעות".
הלוואי ויותר לאגור מי גשמים באופן חוקי (באופן לא חוקי יש כבר הרבה שאוגרים מי גשמים) ויסובסדו כלים לאגירת מים אלו לתושבים, ישובים שלמים בארץ לא יצטרכו להשתמש במי המוביל (הבאים מהכנרת בעיקר) ויוכלו להשתמש במים שנאגרו בחורף ובכך יעזרו למפלס הכנרת לעלות במהירות. למי שחושב: "אבל אם המים יאגרו הם לא יגיעו למי התהום ואז לא עשינו בזה דבר, לקחנו מיד אחת ונתנו לאחרת", אתם צודקים רק אם המים מלכתחילה היו מגיעים לאדמה ומשם למי תהום, מי הגשמים בערים, נכון להיום, מוזרמים לביוב ולא לאקוויפר, הם מבוזבזים ולכן אם אפשר יהיה לאגור אותם (נגיד מיכל ענק במרתף של כל בית משותף שיתחברו אליו המרזבים) ולהשתמש בהם זה יהיה חיסכון עצום בהשקעה זניחה יחסית ובדרך הכי טבעית שיש.
הנה עצומה לדוגמא: http://www.atzuma.co.il/reusewater/0/13
מקבץ טיפים לחיסכון במים: http://www.brorhail.org.il/articles/files/3457352830.pdf
דוגמא אחת (מיני רבות) איך לא להתייחס ברצינות לכל חוק אידיוטי שמחוקק ובמקרה זה כן לאגור מי גשמים ולהשתמש בהם להדחת אסלות: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1113321.html
והנה דוגמא שלא צריך להמציא את הגלגל, כבר המציאו אותו עבורנו, רק צריך מנהיגים עם חזון שישתמשו בכסף שלנו בתבונה ויסבסדו שימוש בפתרונות שמוצעים כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3908346,00.html
עובדים עלינו כמובן ואת זה אני אומר כבר שנים 0 מים טבעיים משאיבה מבארות לאחר שחילחלו לתוך האדמה ואספו מינראלים הם המים הראויים לנו לשתיה – מים בקבוקים או מיים מסוננים נקיים מהמינראלים שאנו זקוקים להם הם לא טובים לנו לשתיה אלא למגהץ לרדיאטור ולשפיריצר של האוטו –
האבנים שבמים היא הסידן שגופנו משתמש בו לחיזוק עצמותיו וכן האימייל של השינים –
מים מוטפלים גם לא טובים לשתיה אין בהם את המינרלים שנאספו במי התהום .
לא חסרים מים במדינת ישראל – הבעיה שאת הכינרת רואים בעיניים את המאגרים התת קרקעיים לא רואים – וכך אפשר לעבוד על הציבור !
שלום,
אני יכול ללמוד תמיד, אם הבעיה שאנשים לא יודעים לעשות דברים היום ניתן לעשות עם הטכנולוגיה הרבה ויותר מעבר..
להטעות את האנשים בדברים שהיה יכול לעשות אותם האיש הקדמון אני לא בעד זאת.
יש אפשרות הכוונה פשוטה לניאגרה מאשר להכניס בתוכה בקבוק מים, כמו שתי ידיות אשר שולטות על כמות המים שאנו רוצים.
אפשר לדבר עוד על הרבה שיטות נורמאליות מאשר בקבוק. לזכור העניין אצלי זה לא ממש הבקבוק. העניין שלא צריכים להבין בשיטה כזאת כך חוסכים!!!
ועוד לחסכם אין בעולם אחד יכול להוכיח שחסכם יכול לחסוך! כי מדובר עם החסכן מעיט את הזרימה, ואותו חסכם שמעיט את הזרימה יכול ברז לעשות אותו דבר! בברז כיור אפשר להפחית את הזרימה, וכערה יכול הברז להפחית את הזרימה. מדובר על ברז ניל, הברז הקטן מתחת לכיור.
האם אפשר לאגור את המים המתוקים בתוך המים המלוחים? זה כאן אפשר להתווכח.
אני אציג את הרעיון שלי לאגירת מים מתוקים בתוך המים המלוחים. רשמתי בקשה לפטנט על האמצאה כי אני מאמין שיכולים עם הרעיון לפתור הרבה בעיות. כמו אגירת מי שיטפונות ומי ניקוז, מי נחלים, מעינות מתוקים שמתבזבזים בתוך המים המלוחים. ועוד ניתן לתפוש מי שפכים שנפלטים לחוף הים ושם גורמים זיהום לחוף ולמתרצים. גם ניתן לפתור את הבעיה של גידול דגים בתוך הים שגורם נזק לטבע ולים עצמו.
שיהיה לנו בהצלחה
גול
לסיכום:
האוכלוסיה גדולה יותר ולכן צורכת יותר.
רמת החיים עלתה ולכן צורכים יותר.
יש דיבורים כל הזמן בטלויזיה שהגשם יורד עכשיו יותר
במרכז מאשר בצפון כמו פעם ולכן הכינרת לא מתמלאת.
האגירה של הגשם במקום להשתפר הדרדרה.
הזיהום של המים במיוחד במאגרים במרכז גדול ולכן כמות
היתר שיורדת במרכז לא משפיעה כל כך על המאגרים בקטע
של מים שניתן להשתמש בהם לשתייה.
ניב- כל עוד זה שטח שלך (לא בניין,אלא וילה לדוגמא) אתה לא חייב לדווח לאף אחד שאתה מוריד צינור עומק מתחת לבית.אבל צריך כמובן לקחת דוגמיות מהאיזור לראות שזיהום לא חלחל. הגליל עמק החולה עמק הירדן וחלקים מסויימיפ מהנגב- אלה איזורים טובים לבאר פרטית.
freethinker- את "החוק" (למדנו כבר מפרימן שכל פוליסה של המדינה זה בגדר המלצה/הנחיה 🙂 של איסור אגירת מי גשמים עוד לא ראיתי/שמעתי נאכף וספק אם יואכף מהרבה סיבות. מלא בריכות שחייה בבתים פרטיים שהם ריקים בחורף מתמלאים גשם עד הסוף…שמעת על ניידת שנשלחה על זה מתישהו? אני לא….
ישנם הרבה חוקים שלא נאכפים, אין זה אומר שהם יכולים להישאר "לקישוט" ספר החוקים, אם אין בהם הגיון או שזו "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" אזי צריך לבטלם לאלתר.
החוק נועד להתוות דרך יותר מאשר להוליך אותך בדרך אחת, הוא אמור להתוות מדיניות כוללת, והמדיניות הכוללת במשך עשורים בישראל הייתה שהמדינה תדאג לכל אזרח למוצרי היסוד ושהאזרח פטור מלדאוג לעצמו, לכן האזרח לא צריך לאגור מים כי יש מי שיעשה זאת בשבילו. כמובן שההיפך הגמור הוא הנכון ואם כל אחד ידאג לעצמו למים, לחשמל (מרוח או שמש), למזון (גידול עצים או ערוגות) אזי הנטל על המדינה יפחת והתקציבים יוכלו להיות מופנים למקומות בהם צריך אותם באמת (בריאות, חינוך, רווחה..). עצם זה שחוקים טוטליטריים עדיין נמצאים בספר החוקים פוגע בהבנה של הציבור שהוא יכול לדאוג לעצמו ושעדיף שיעשה זאת משום שזה שהבטיח שידאג לו לא עושה את מלאכתו נאמנה.
בשיטוטי ברשת מצאתי מאמר נחמד שמגדיר בדיוק את הבעיה של הפרטת משק המים והקמת תאגידי המים:
http://cafe.themarker.com/post/2036271/
ומי שחשב שהקמת תאגידי המים נועדה כדי לחסוך במים מתבקש לקרוא את הכתבה הבאה, חלם בהתגלמותה, שימו לב גם לנתון שאומר ש21% מהמים בתאגיד מי שבע (בבאר שבע) מתבזבזים עקב נזילות בצנרת, שזה הרבה יותר מים ממה שתושבי באר שבע חוסכים בגלל יקור המים ומס הבצורת, הכתבה היא מ2009 אך רלוונטית מתמיד: http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/925/038.html
עוד משהו שמצאתי, הפעם מכיוון מפתיע, ח"כ מירי רגב על "ישראל לא מתייבשת, ישראל מתביישת": http://www.miri-regev.co.il/content.php?id=441
ניר אני מת על האתר שלך אבל בערבה ,אני גר באיזור אילת יותר מעשרים שנה,יש ירידה הדרגתית וקבועה בכמות המשקעים .רואים את זה בגרפים מקומיים וגם בצמחיה הגוועת לאיטה. תודה ולהת
שלום עופר.
אפשר בבקשה קישור לגרפים שמראים ירידה הדרגתית וקבועה במשקעים בערבה במשך עשרים השנים האחרונות?
חוץ מזה שינוי אקלימי הוא מחזורי, ויכול מאוד להיות שיש ירידה בכמות המשקעים, אבל בטח לא ברמה ובכמות
שרוצים שנחשוב, כפי ש-freethinker הראה בכתבה שלו.
מצאתי מחקר מעניין שאני לא מסכים עם המסקנות שלו אבל לא כל כך יכול להתווכח עם הנתונים שלו (פשוט בגלל שזה מאד קשה למצוא נתונים על כמויות משקעים לאורך שנים בישראל, אני מניח שהגורמים הרלוונטים לא מעוניינים שכל אחד יוכל לראות את הנתונים), המחקר מסתמך בראש ובראשונה על "אפקט החממה" ("אפקט החממה מתברר הינה עובדה מוגמרת..") ושהכל קורה בגללו, כמובן שהוא מוסיף גם את אל-ניניו והתפרצויות הרי געש כחלק מהסיבות לשינויי מזג האוויר, אבל מה שלכד את עיני (מתוך 10 עמודי המחקר) זה דווקא הטבלה הבאה: http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=72&topic2_id=142&sub_topic_id=1
על פי הטבלה לא רק שישראל לא מתייבשת אלא בעיקר שאין שינוי משמעותי לאורך עשרות שנים בכמות המשקעים (אין 80% ואין 120% הכל נע סביב +- 8%), על פי הטבלה ניתן לראות כי עופר צדק בהרגשתו בקשר לכמות השקעים בדרום, אין זה אומר דבר על שאר אזורי הארץ (למשל בת"א הייתה עלייה של 7% במשקעים ב20 שנים האחרונות!!), אבל בכל מה שנוגע לערבה אכן הייתה ירידה גדולה בכמות המשקעים.
*כמובן שכל מה שכתבתי בתגובה זומסתמך על המחקר הנ"ל ואין לי דרך לאמת את הנתונים בו.
כנראה שתאגידי המים נמצאים במצב קשה אם הם מנסים להרוויח כספים בצורות עברייניות כאלו: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=781174&sid=126
שלום לכולם,
כנראה תאגיד המים חכמים מאשר כולם! הייתי שואל את עצמי ושואל את כולם: למה התאגיד מחליפים מוני מים? למה הם צריכים להחליף אותם הישנים באחרים שאינם חדשים? הם מחליפים את המונים הישנים במונים משובצים צבועים בכל מיני צבעים! הירוק, הצהוב. המונים החדשים אשר מתקינים הם ישנים נראים כאילו משובצים. אני שואל את אנשי התאגיד לשבץ מונה מקולקל זה טבעי אבל לשבץ אלפי מונים שאינם מקולקלים זה לא הגיוני!!! התעלומה מתחילה כאן!!!
ובנוסף ….
תודה
ובברכה
גול
איזה קטע.
חזון אחרית הימים.
אפילו הידען מתאזן ומפרסם כתבה אמיצה ונטולת אינטרסים :
http://www.hayadan.org.il/no-water-shortage-in-israel-2401111/
רק שמפיסקה אחת לשנייה עולה טעם רע ומר של מדור פירסומי מטעם תאגידי המיים.
מצאתי מזור בתגובה 6 מתוך אותה כתבה עצמה:
http://www.hayadan.org.il/no-water-shortage-in-israel-2401111/#comment-285206
אכן זה נשמע כמו פרסומת, לאו דווקא לתאגידי המים אלא בעיקר להתפלת מים ומדוע זה הפתרון הנכון בזמן הנכון, לצערי אין זו הפעם הראשונה שהאתר ההוא מקדם אג'נדה כלכלית במסווה של פתרון מדעי\טכנולוגי.
לגבי תגובה 6 שנתנה לך מזור, היא ציטוט של כתבה מאת צור שיזף (עם שינויים ותוספות סמנטיות מועטות), מעיתון מעריב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/872/644.html
עבר חודש מאז פרסום הכתבה, חרדו די הרבה משקעים, הפרסומת המעצבנת של ישראל מתייבשת כבר לא נראית 20 פעמים ביום, אם בכלל, כדאי להסתכל על הנתונים של השרות המטאורולוגי שלנו.
כנסו לכאו: http://www.ims.gov.il/IMS/tazpiot/RainObservations/
הכניסו את התאריך של אתמול (תמיד העדכון הוא ליום אחורה) ותלחצו על הלשונית "אחוז מהממוצע לתקופה המקבילה" ותגלו משהו מדהים.
בכפר בלום ירדו 106% מהמשקעים הממוצעים לתקופה.
בגמלא, צפת ומצפה חרשים רדו 97% מהמשקעים הממוצעים לתקופה.
בצמח ירדו 96% מהמשקעים הממוצעים לתקופה.
במרחביה ירדו 92% מהמשקעים הממוצעים לתקופה.
יש עוד כמה תחנות שלא הוסיפו להן את הגשמים של הימים האחרונים ולכן הם מופיעים בכוכבית אבל האחוז בהם די גבוה.
אפשר להבין רק דבר אחד מהנתונים, השנה הזו ממש לא שנה שחונה, שנת בצורת או כל כינוי שירצו לקרוא לכמות המשקעים כדי להרוויח עלינו כסף ולשכנע אותנו בנחיצות ההתפלה ע"י האוליגרכיה.
אני מקווה שימשיכו לרדת עוד הרבה גשמים, זה טוב לחקלאות ולמאגרי המים, אבל גם אם לא ירדו עוד הרבה גשמים השנה אנחנו צריכים לזכור שלפחות בנושא זה משקרים לנו במצח נחושה אנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק לפי שנקנה את הפרפוגנדה הממשלתית.
http://www.youtube.com/watch?v=gDhPlJIv4dM&feature=channel_video_title
http://www.youtube.com/user/asi148?feature=mhum#p/u/7/qhSeI39MFg8
ובכן, גם הנתונים המוצגים בפוסט הם חד צדדיים ומגמתיים.
ראשית, באותו אתר של המשרד לאיכות הסביבה, רואים בבירור כי בשנים שלאחר 2003 ועד 2010 כולל, לא ירדה כמות גשם בשעור הממוצע הרב שנתי או יותר.
העובדות המוצגות והנכונות, שבמקומות מסויימים בשנה מסויימת ירד יותר גשם מהממוצע הרב שנתי, לא מעלה ולא מורידה לענייננו. מעניין סך כמות המים.
לא צויין גם שהממוצע הרב שנתי מושפע כלפי מטה מהצטברות של שנים מעוטות גשם, כלומר ההשוואות הן בכל שנה לממוצע שיורד בגלל הצטרפות נתוני השנה הקודמת מעוטת הגשם לממוצע.
נתון נוסף שיש להתייחס אליו הנו גידול האוכלוסיה, כלומר מספר המשתמשים במים.
לפי כל אלו, תרצו או לא תרצו, ישראל אכן מתייבשת.
מאידך, העליה הגדולה במחירי המים היא אכן שערורייתית.
יש לספק כמות בסיס לכל דירה על פי מספר הדיירים בה וכן עבור השקיה מתונה של גינות, נניח 4-5 קוב לנפש לחודש, במחיר שווה לכל נפש ומעבר לכך לגבות מחיר עלות לא כולל מע"מ.
יש לאתר ולפקח על מקומות בזבזניים במים כמו מבני ציבור, בתי מלון וכו' ולעודד הקמת גינות ופארקים הצורכים מעט מים ורצוי מים מושבים.
אינני חושב שבנושא המים יש איזו קונספירציה בין בעלי ההון לממשלה.
אני מאמין שיש כאן בעיה שלניהול תקין של מדינה, כאשר רשות המים משכה אתהעגלה בכיוון אחד והאוצר משך אותה בכוח עדיף לכיוון ההפוך, הכניס אותנו לגירעון חמור ואיש לא שילם על כך בכיסאו.
Freethinker שלום,
אני עורך מחקר בנושא והנתונים שהבאת פה מעניינים ומדאיגים מאוד, אשמח אם תצור עמי קשר ל
[email protected]
ירד היום שלג (קל) SLURRY בבנגקוק ….
אני בעד הטפלת מים (אנחנו חזקים בתחים ופעילים בתחום במדינות אחרות כמו קפריסין ….) ולא יצירת גשם …
2 שאלות:
* עדיין שופכים לים מי קולחין מטוהרים ? (לא בטוח שזה רע)
* האם חברת החשמל שואבת /מזרימה-לים מים נקיים ?
אני רוצה להודות לבן כספית שקרא בעיון את הכתבה שכתבתי והכין בעקבותיה פרק לטלוויזיה!!!
תלחצו על הלינק ותבחרו מימין בפרק מס' 4, "ישראל מתייבשת":
http://www.23tv.co.il/2431-he/Tachi.aspx
עוד נתון – ישראל מייבשת קטעים נרחבים בכנרת – המטרה? בניית עוד ועוד בתי-מלון וצבירת עוד ממון לבעלי ההון!
אחלה כתבה!!
מעבר לטבעונות יחסוך הרבה מים. חבל שלא פרסמתם נתונים אודות חיסכון במוצרים מן החי. ידוע שיצור קילו בקר לוקח כ16000 ליטר מים וככה בסדר יורד שאר המוצרים מן החי.
לקוח מאנונימוס:
"העולם מתקדם לעבר בעיות גוברות של מחסור במים מתוקים, נדירות ודלדול משאבים, כאשר 64% מאוכלוסיית העולם צפויה עד 2025 לחיות באגנים הסובלים ממחסור במים.
"משק-החי הוא גורם מרכזי בשימוש הגובר במים, ואחראי ליותר מ-8% מצריכת המים העולמית לשימוש אדם, בעיקר להשקיית גידולי מספוא. זהו ודאי המקור המגזרי הגדול ביותר לזיהום מים, התורם לאיטורפיקציה [דישון-יתר במים והתפשטות אצות], אזורים 'מתים' בחופים, הרס שוניות אלמוגים, בעיות בריאות אנושיות, הופעת עמידות לאנטיביוטיקה ובעיות רבות נוספות. המקורות העיקריים לזיהום הם הפרשות בעלי-חיים, אנטיביוטיקה והורמונים, כימיקלים ממפעלים לעיבוד עור, דשנים וקוטלי מזיקים המשמשים לגידול מספוא, ומשקעים משטחי מרעה שנסחפו. נתונים עולמיים אינם בנמצא אולם בארצות-הברית, בעלת השטח הרביעי בגודלו בעולם, משק-החי אחראי לכ-55% מהסחיפה והסחופת [קרקע שנסחפה], 37% מקוטלי המזיקים שנמצאים בשימוש, 50% מהאנטיביוטיקה שנמצאת בשימוש, ושליש מעומס החנקן והזרחן במקורות מים מתוקים.
"משק-החי משפיע גם על חידוש מלאי המים המתוקים עקב דחיסת האדמה, הפחתת החלחול, הרס גדות נחלים, ייבוש מישורים המועדים להצפה, והורדת מפלס מי-התהום. תרומת משק-החי לבירוא יערות גם מגבירה את הנגר [מים שאינם מחלחלים] ומפחיתה את המים התת-קרקעיים."