"תעשיית התרופות לא מעוניינת לרפא אנשים… במיוחד כשמדובר בתרופות פסיכיאטריות שהן למעשה סמים ממכרים המביאים אנשים להישאר לכל ימי חייהם צרכני תעשיית התרופות. ברגע שתתחילו לקחת עוד ועוד תרופות מרשם, תהיו למעשה צרכנים של תעשיית התרופות לכל ימי חייכם."
גוון אולסן עבדה בתעשיית התרופות במשך 15 שנים, עד שנת 2000.
עדותה של מישהי שהיתה עמוק בלב המאפליה של תעשיית התרופות והסמים הפסיכאטריים
לא משאירה מקום לספק בנוגע למטרה האמיתית של ראשי התעשיה הזו:
להמשיך לסמם את כולנו עד שנהפוך לצרכנים לכל החיים של התרופות שלהם.
עדותה מצטרפת לעדותו של ג'ון רנגן, רופא שהיה בכיר בתעשיית התרופות.
כאשר חברות התרופות משלבות יד ביד עם תעשיית הפסיכאטריה
שממשיכה לתייג עוד ועוד אנשים תחת מסווה של מחלות נפש,
נוצר מה שנקרא: עסק משגשג.
העסק הזה לא יכול להרשות לעצמו ריפוי של אנשים מהמחלות
כי אז הם יאלצו לצאת ממעגל העסקים שמגלגל טריליוני דולרים בשנה.
הוכחה נמצאת במחקר סטטיסטי קליני שנערך לאחרונה ותוצאותיו פורסמו באנגליה לגבי נוגדי דיכאון ממשפחת SSRI.
התגלה מידע שפעילים וחוקרים אחרים ידעו כבר עשרות שנים, שנוגדי דיכאון אינם יעילים יותר מפלאסיבו, ואינם יעילים יותר מגלולת סוכר.
למרות זאת למעלה מ-44 מיליון בני אדם נוטלים נוגדי דיכאון גם שלחלק גדול מהם הדיכאון הוא מתון או בינוני.
למעשה, הם הוכיחו שנוגדי דיכאון אינם יעילים אצל אף אחד חוץ מאלה שסבלו מדיכאון קיצוני.
לפי גוון אולסן, מי שעבדה במשך 15 שנים בתוך חברות התרופות כנציגת מכירות
ויודעת יותר מכולנו על הטקטיקות שמשמשות בחברות התרופות
במטרה להצמיד עוד ועוד אנשים לעטינים המדממים שלהן,
תרופות טבעיות, תזונה והתעמלות יעילים יותר מתרופות פסיכאטריות בטיפול בדיכאון.
את זה לא תשמעו בפרסומות בטלוויזיה או ברדיו.
אתם אף פעם לא תקבלו סוג כזה של מידע טוב – מידע מאוזן באופן הוגן – כל עוד תעשיית התרופות מממנת את תחנות הטלביזיה הגדולות, את הפרסומות שמממנות את התחנות הטלביזיה האלו, את כתבי הגדולים ואת כל הפרסום שמממן את כתבי העת הגדולים האלו.
הגברת אולסן אומרת את הדברים באופן הברור ביותר האפשרי:
מחקרים קליניים מוטים לטובת התרופות, תופעות לוואי ממוזערות במטרה להפוך את התרופה למושכת יותר בעיני הציבור,
שקרים שחיתות ודיסאינפורמציה,
כולם משמשים את התעשיה הזו כדי להפוך את כולנו לצרכנים.
הם לא עומדים לוותר בקלות או בשמחה על הכנסה כזאת. ואנחנו למעשה נחשבים לסחורה אנושית. יקירינו, ילדינו, הקשישים מביננו נחשבים לפרה חולבת כסף שנציגי מכירות של חברות התרופות, כמוני, מנצלים. מעודדים נציגי מכירות להגדיל נתחי שוק בלי לחשוב על ההשלכות שנגרמות למטופלים, בלי שידעו שמידע שהם מפזרים הוא מוטעה, להסתיר מעיני כול שהמידע הקליני מעוות או שאוכלוסיית המטופלים נבחרה באופן סלקטיבי או שמזערו את תופעות הלוואי או שהמידע לגבי תופעות הלוואי הוצג באופן שמציג את הנתונים האופן שגוי.
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=DTFl5eW4UiI
מקור: CCHR
אז מה חדש פה ?
הרי זה ידוע שעם ישראל אוהב לזלול בהמוניו תרופות. גם אלה שנמנעים מלקיחת תרופות מקבלים לגופם את התרופות דרך מזונם שאינו אורגני.
הדרך היחידה להימנע לחלוטין מלקיחת תרופות היא על ידי צריכת מוצרי מזון אורגנים בלבד !!
עם ישראל לא אוהב לזלול שום כדורים ,הוא פשוט לא מודע והכתבה הזאת חשובה מאין כמוה ומעולה, תודה רבה ניב על הכתבה החשובה הזאת.
ואני מציע בפוסטים הקשורים לשים את הסרטון עם מנכל איליי לילי . הוא הכי קשור לכתבה הזאת. המשך ישיר.
אני חושש שפרסום כתבה כזאת הוא דוגמא לחמדנות מסוג אחר:
חמדנות של שוחרי אנטיפסיכיאטריה למיניהם ואולי של שווקים של תרופות טבעיות או טיפולים אלטרנטיביים\ התעמלות וכו'.
אף אחד לא מכחיש היום שתעשיית התרופות (לא משנה מאיזה סוג) פועלת לפי מודלים כלכליים. כלומר: שואפת להתרחב ולהגדיל את הקהל היעד שלה ואת ההכנסות וכו'.
אבל לטעון שבזה מסתכם כל טיפול תרופתי, זה פחות מחצי אמת!
וכידוע לנו, הנזק הגדול והיותר מתוחכם לפרסום האמת נגרם משברי אמיתות ואף פעם לא משקרים מוחלטים (שהם בלתי מזיקים)…
לגופה של הכתבה הזאת:
המקור שעליו מבוססת הכתבה היא כנראה לא בעלת השכלה מדעית בתחום של התרופות. אנשי מכירות בקושי יודעים מה הם מעבירים ביניהם לאנשים אחרים. וחוץ מזה שנראה ששוב, זאת כתבה של מקור בודד שמתיימר לפוצץ לבדו לא רק תעשייה, אלא גם ידע מדעי ואמפירי הרבה יותר מבוסס מעדות אחת (שלמעשה גם אין בה התייחסות ספציפית או מדעית, אלא רק טענות מסחריות)… ואגב, ציון של מחקר אחד, לא נחשב למספיק בשביל לשלול את כל ההיסטוריה המדעית. חוץ מזה שלא היה קישור או מספיק נתונים על המחקר הזה.
ראיתי שיש הסתייגות חיוורת בקטע שמודה שהכתבה מכוונת נגד כאלה שסובלים מדיכאון קליני מתון יחסית (למרות שקשה לומר מתי זה לא קשה או מה זה משנה אם התרופות משפיעות כפלציבו או בצורה אחרת… על אנשים שאין להם פיתרון אחר).
למה אין התייחסות לתרופות ספציפיות? או למחלות ספציפיות?
למה יש כאן רושם של הכללה, כשהכתבה מתייחסת רק לדיכאון? מה אם כל שאר המחלות? והאם מדובר בכל סוגי הפרעות מצבי הרוח?
העובדה שהתעשייה מכניסה למעגל התרופות אנשים שכנראה לא חולים או לא זקוקים לחומרים כאלה, לא אומרת שצריכים ליצור מעגל הפוך של אנטיפסיכיאטריה, כי הוא שוגי בדיוק באותו יחס.
ואגב, לדעתי הבעיה הגדולה היא שאנשים בלי השכלה מתאימה סומכים יותר מדי על מחקרים בודדים, במקום ללמוד את היסודות של תחום החקירה. זה הופך את המדעים לאסטרולוגיה. וזה ידוע לממסד האקדמי המערבי לצורותיו יש נטייה פנימית לעודד מחקרים סותרים כמעט בכל נושא… כדי למכור מאמרים לכתבי עת, לקדם חוקרים גם בלי הישגים אמיתיים וכו'. זה כבר נושא יותר גדול…
אני מסכים עם התגובה המאוזנת שלך.
חצאי אמיתות ושלילה של הכל היא מסוכנת.
שלום גלעד. תודה על התגובה, בהחלט יש מקום לאיזון אבל:
א. ישנה התייחסות לתרופות ספציפיות בכתבה
ב. היא לא מדברת רק על דיכאון מתון אלא מתון ובינוני
ג. יש ראיה תומכת ממקור נוסף שהוא גם רופא וגם עובד בכיר לשעבר באחת מחברות התרופות הגדולות בעולם
ד. ברור שאין לשלול כל סוג של טיפול תרופתי, ואין שום דבר בכתבה כדי לרמוז כזו על כזו טענה
כפי שאמרת: "הנזק הגדול והיותר מתוחכם לפרסום האמת נגרם משברי אמיתות ואף פעם לא משקרים מוחלטים (שהם בלתי מזיקים)…"
ניתן לייחס זאת גם לתגובות שאינן מדייקות…
למי שהעדות הזו לא מספיקה לו – הנה 3 עדויות נוספות באותה רוח (מתורגמות לעברית):
1. http://www.youtube.com/watch?v=M_iXf9QB_Sk&feature=player_embedded
2. http://www.youtube.com/user/cchrisrael#p/a/u/1/wJYQYMJloxo
3. http://www.youtube.com/user/cchrisrael#p/f/32/-5uVrbH9lME
למנהל:
1.הכתבה מוצגת בצורה חד צדדית, על ידי אשת שיווק כלשהי שטוענת שמטרת חברות התרופות היא לסמם את הלקוחות ולהפוך אותם למכורים לכל החיים (כמו שסרסורים מסממים זונות). אין כאן לפי הטקסט היבש הבחנה לגבי תרופות או מקרים מסויימים, אלא שלילה קטגורית של של כל "תעשיית הסמים". ולא על בסיס של טיעון מדעי, אלא על בסיס מסחרי או תעשייתי.
2.הכתבה מציינת מחקר על משפחת תרופות אנטי דיכאוניות (מעכבי סירוטונין), אבל זה לא הבסיס של הכתבה וכל הטענות נגד שימוש בתרופות הן כלליות ולא מוגבלות לתרופות שעליהן היה המחקר בוצע באנגליה (המחקר הוא לא הנושא אלא "הוכחה" של הכתבה). מיותר לציין שיש תרופות יעילות מאוד נגד דיכאון שלא הוזכרו בכלל בכתבה. אבל הכתבה אומרת להתרחק באופן כללי מחברות התרופות הנצלניות. ולהשתמש קצת אולי רק אם ה"דיכאון" מאוד קשה.
3.הכתבה מזכירה רק "דיכאון" שזאת לא הפרעה אחת, אלא משפחה שלמה בתוך קבוצה יותר גדולה של "הפרעות מצבי רוח". היא כוללת מאניה דיפרסיה, דיכאון יוניפולרי ("קליני" רגיל), דיסתימיה ועוד. לא כולל שילובים מורכבים עם אלכוהוליזם, הפרעות אכילה ועוד סוגים. בקיצור, הכתבה לא מספיק ממוקדת, כי לדבר בבת אחת על כלכך הרבה "דיכאון" זה לא מספיק ספציפי.
4. מה ההבדל בין דיכאון "מתון" (קל?) לדיכאון "בינוני"? אני לא מכיר את ההבחנה הזאת בפסיכיאטריה. חוץ מזה, לפי המסקנות של המחקר, החולה צריך לחכות עד שיהיה לו דיכאון קליני קשה כדי שהטיפול תרופתי ישפיע עליו. חבל שבדיכאון קליני קשה יש סיכוי שהוא יתאבד קודם.
5. במקום להביא עדות של עוד מומחה, תסלחו לי… כמו בסדרת דרמה אמריקאית, עדיף לקרוא ספר מבוא או לקחת קורס בסיסי באוניברסיטה כדי להבין את היסודות של הפסיכיאטריה והטיפול במחלות נפש. עדות בודדת היא לא מדע. ואת הבסיס המדעי אי אפשר באמת לקנות בכסף, כי הוא היה קיים הרבה לפני שהתרופות נמכרו בכאלה כמויות. הידע המדעי הפך לכסף, רק אחרי שתרגמו אותו לתעשייה גדולה ונוצר שוק גדול.
6. באתר קונספירציות אתם צריכים להיזהר יותר ולא להטות כתבה לקוטב הקיצוני של האנטיפסיכיאטריה. חשוב להסתייג ולכתוב בפירוש עם מה האתר לא מסכים ביחס שלה לטיפול תרופתי (לא מצאתי מלה בכתבה על יעילות מוכחת כלשהי). כי כל מי שנתקל בכזאת כתבה מניח ש"אמת אחרת" זה אתר אנטיפסיכיאטרי, כי ככה זה באמת נראה בטקסט.
שלום גלעד.
1. "אשת השיווק" הזאת כהגדרתך עבדה 15 שנים בתוך התעשייה. היא בטח ובטח יודעת יותר ממני או ממך על מטרת חברות התרופות, היא הרי עבדה שם כנציגת המכירות שלהם.
2. מטרת חברות התרופות היא להרוויח כסף. יש אינספור דוגמאות למחקרים שהוטו לטובת התרופה, עדויות לנזקים שהושתקו, לוביסטים ששיכנעו, מדענים שאוימו. לא מדובר במקרה אחד אלא במדיניות מכוונת של הסתרה ושקר.
3. עם זאת, כמובן שיש תרופות שעובדות, הרי הרבה מהתרופות הללו מבוססות על חומרים פעילים הנמצאים גם בצמחים ובתרופות טבעיות.
4. יש בסיס של טיעון מדעי. באתר הזה ובאחרים כמותו יש מספיק עדויות מדעיות על תרופות שאינן עובדות ומסוכנות ועם זאת עדיין ממשיכות להמכר לכל דיכפין. המאמר הזה מספק בסיס מסחרי ותעשייתי התומך ומשלים את העדויות המדעיות.
5. אם פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות אומר שהריטלין הניתן היום לרוב הילדים גורם ליותר נזק מתועלת, כדאי להתחיל לחשוב קצת אחרת על התעשייה הזו.
6. ברור שיש תרופות מאוד יעילות נגד דיכאון. גם עישון גראס מועיל לדיכאון, וגם פעילות גופנית. גם לעבור דירה לארץ אחרת יכול להועיל, להחשף לשמש יותר, להפסיק עבודה שמשעממת אותך, להפסיק להיות אשה מוכה.
ברוב המקרים הדיכאון איננו מחלה הוא סימפטום. כולנו חיים בעולם מטורף, אז לא פלא שאנשים נטרפים. לי יש בעיה אם מי שרושם על הטירוף פטנט ומתחיל לשווק גלולות בשבילו.
7. אני מסכים שהכתבה לא מספיק ממוקדת. לצערי אינני יכול להשקיע בכל כתבה את הזמן שהייתי רוצה.
8. חבל שאדם יתאבד עקב דיכאון, אתה צודק. כמה חבל שהעדויות מראות שדווקא שימוש בסמים פסיכאטריים יכול להוביל להתאבדות. מספיק לקרוא את התווית של התרופות…
9. אם אתה חושב שספרי המבוא של הפסיכאטריה באוניברסיטה הם מקור אמין למידע יותר מעדותו של מומחה או מי שעבד בחברה עצמה, אז בהצלחה. אני חושב אחרת ממך.
10. לא מדובר בעדות בודדת וחבל שאתה ממשיך לומר זאת אחרי שהראיתי לך שיש עוד עדויות.
11. אתה באמת חושב שאת הבסיס המדעי אי אפשר לקנות בכסף? מדהים! מצאתי מישהו תמים יותר ממני 🙂
12. בהגדרתה המילונית, קונספירציה הינה הסכם הנעשה בין אנשים כדי להונות או להטעות אחרים, לנשל אותם מזכויותיהם במטרה להשיג יתרון או רווח.
13. מאחר ובתקשורת "הרגילה" יש נטייה לתמוך באופן עיוור בממסד הרפואי הקלאסי ולשלול על הסף עדויות אחרות, אנחנו באתר מראים את הצד השני.
ועם זאת אנחנו אומרים בפירוש בדף השאלות והתשובות באתר ש:
הנסיון שלי מראה שכמעט בכל המקרים, לא מושגת הסכמה בין שני אנשים שתופשים את המציאות בצורה שונה.
בין כך ובין כך, תודה על תגובתך.
למה צריך מחקר כדי לחשוף את זה? כל מי שמציעים לו תרופה כדי להתגבר על קשיי החיים יכול לשאול את השאלות המתאימות לפני שהוא מכניס חומרים לגופו?
סיפור אמיתי: ילדה שאובחנה כמדוכאת על ידי חברה של אמא שלה. הלכה לרופא משפחה וקיבלה ללא בדיקה נוספת מרשם לתרופה (זולופט) אנטי-דכאונית, שהשפעתה ניכרת בתוך כשלשה שבועות. "ואם בעוד חודש יותר טוב לי, איך אני יכולה לדעת אם זה בגלל שחוללתי שיפור אמיתי בחיי או בגלל שהשפעת התרופה משלה אותי לחשוב שטוב לי?" שאלה הילדה. "לא תדעי" אמר הרופא. ובזה נמנעה הילדה מלהתמכר לתרופה — שנים לפני שכל המחקרים האלה יצאו לאור.