מאמר שמפרסם עיתון כלכליסט נפתח בפסקה הבאה:
דמיינו את המצב הבא: כמה הצעות עבודה נוחתות בתיבת המייל שלכם.
לאחר עיון קל בתוכנן, אתם מאשרים לאחת מהחברות הפונות לקבל
מהמכון הרפואי שבו אתם רשומים דגימת דם שלכם. בהמשך,
לאחר שהחברה תמפה אתכם גנטית ותבדוק מה מצבכם ההורמונלי,
היא תגיע להחלטה אם אתם מתאימים לה כעובדים ברמה הביולוגית.
לא עוד משלוח עיוור של קורות חיים,
לא עוד ראיונות עבודה מתישים והתנסות חוזרת במבחני מיון מעיקים.
המאמר מדבר על המחקרים הנרחבים בעולם שמודדים דנ"א ככלי נוסף
לתיוג וכימות בני אדם כסחורה ונתוני יעילות ממוספרים.
כפי שפורסם לפני כמה שבועות בשבועון "אקונומיסט", בחודשים האחרונים
נערכים ברחבי העולם כמה מחקרים שמטרתם לבדוק את מערך הגנים
והמערכת ההורמונלית של עובדים, כדי לקבוע אם דפוסי ההתנהגות שלהם
רלבנטיים למשרות מסוימות. אחד החוקרים המובילים הוא סקוט שיין..
…
שיין גילה כי לתכונות הקשורות ליזמות או מנהיגות – כמו פתיחות לשינויים, מוחצנות
וחיפוש ריגושים – רכיב גנטי משותף. רמות שונות של נוירו־טרנסמיטורים –
כימיקלים המעבירים מידע בין תאי עצב – משפיעות על סוגי אישיות:
רמת דופאמין גבוהה בגוף, לדוגמה, קשורה לחיפוש אחר חידושים.
הוא מצא מתאם גנטי שיכול לקבוע את ההתנהגות המקצועית של הפרט
בכל הקשור לבחירת עבודה, שביעות רצון ממנה, תדירות החלפתה וההישגים בה.
כמו כן, הוא מצא ששיעור של 40% מההבדל בין רמות ההכנסה של הנבדקים אפשר לייחס להבדלים גנטיים.
אנחנו חיים בעידן שבו האנושיות שלנו, האינדבידואליות שלנו, אינה רלוונטית עוד,
דעתנו הופכת פחות ופחות לעניין, והמכאניזם הדורסני של עידן הטכנוקרטיה הקר הזה
הופך אותנו לנתוני DNA וסטטיסטיקה מספרית, כל השאר לא רלוונטי.
זהו תהליך שממשיך בהדרגה בקורלציה עם העולם שמשתנה (או שמא יש להגיד "משונה") סביבנו,
עולם שבו מושגים כמו אינדבידואליות, נון-קונפורמיזם,שונות, הולכים ומדוכאים.
העולם החדש הוא יעיל יותר, ממוחשב יותר ואנושי… הרבה פחות.
להמשך קריאת המאמר לחצו כאן
עוד צעד בשחיקת זכויות האדם הבסיסיות שלנו. מישהו אמר "אני רק בורג במכונה" ולא קיבל מברג?
.
החברה שאנו חיים בה הופכת למפלצתית מרגע לרגע. האם רק אני רואה זאת?
מה קרה בגטקה הוא סרט מצוין שמציג בדיוק מצב בו ראיון העבודה הוא בדיקת דם קצרה והמעמדות נקבעים על פי הנתונים הגנטיים
שווה צפיה