- פרויקט אמת אחרת - https://www.emetaheret.org.il -

עיתון ידיעות אחרונות וחברת קוקה קולה – ידידות אמיצה

אוקיי, אז כולנו יודעים שעיתונים מסחריים צריכים מפרסמים כדי לשרוד.

למעשה, מי שקונה היום עיתון, משלם בעבור "הזכות" להיות מופצץ בפרסומות צעקניות.
אם הייתם מורידים את כמות הפרסומות שאתם מקבלים בעיתוני סוף שבוע הייתם נשארים עם כמות נייר
שהיתה מספיקה אולי לניקוי שמשות המטבח שלכם.

אפילו טרחתי לספור את עמודי הפרסומת בעיתון היומי הראשי של ידיעות אחרונות ומצאתי שמתוך 28 דפים בעיתון,
9 וחצי מוקדשים לפרסומות.
המשמעות היא ששליש מתוך העיתון (ועוד לא הגענו למגזינים למינהם) הוא למעשה תוכן שאין לו שום ערך עיתונאי.
לפחות לחלק מהפרסומות יש איזהשהו ערך אסטטי מדי פעם, וגם זה נדיר.

עיתונות אובייקטיבית? אין דבר כזה…
במקרה התגלגל לידי עיתון "ידיעות אחרונות" מהתאריך 14/7/10.
דפדפתי בו (זה לקח בדיוק שתי שניות כדי לסרוק את כמות הפטפוטים, הרכילות, ההפחדות, ההשערות חסרות התועלת של הפרשנים מטעם עצמם) ולפני העמוד האחרון נתקלו עיניי בכותרת מודגשת בצבע אדום כחלק ממאמר שהתפרס כמעט על עמוד שלם:
"אלה העיתונאים הצעירים של ידיעות אחרונות ו-'קוקה-קולה וילג' 2010"' – מאמר מאת שי ספיר

ידיעות אחרונות וקוקה קולה

מיד כמובן חיפשתי את המילים הזעירות שממוקמות בדר"כ למעלה מצד ימין: "מדור פרסומי"
אבל המילים לא היו שם.

המשכתי לקרוא ומול עיניי התפרס הקשר הברור ביותר בין הון-תקשורת שיכולתי לדמיין.
לא רק שהמאמר הוקדש קולו לחדשה העיתונאית המרעישה – קוקה-קולה וילג',
הוא גם פיאר והילל בפאתוס נוזל שומן את נפלאות "נבחרת העיתונאים הצעירה שנבחרה לסקר את האירוע"
מינימום המשט לעזה 2.

אפשר לסגור את הכור האיראני, חברים, קוקה-קולה וילג' יוצאת לדרך ועיתון "ידיעות אחרונות" חייב להיות שם כדי לסקר זאת בשבילכם.
מי יודע, אולי איזה ילד יפריח בועה תוססת מנחירו הימני…
או אם יהיה לנבחרת העיתונאים מזל, הסלבריטאי התורן יפריח גז צבעוני מישבנו.

עכשיו, לא רק שהידיעה המרעישה קיבלה כותרת ומאמר על כמעט דף שלם, עיתון "ידיעות אחרונות", העיתון של המדינה להזכירכם,
הולך להוציא מהדורה מיוחדת של "ידיעות אחרונות" שתפרסם את הסיקורים של נבחרת העיתונאים הצעירה מתוך הכפר.

כדי שתרגישו קצת מאיכותו המדהימה, בעלת הערך העיתונאי של הידיעה הזו, הנה מספר ציטוטים:

מאות בני נוער ניסו את מזלם, והטובים ביותר הצליחו לעבור את המיונים ולהיבחר לנבחרת הכתבים של "ידיעות אחרונות" וקוקה-קולה, בכפר הנוער "קוקה-קולה וילג' 2010" שנפתח היום

הכתבים, שיתארחו בכפר בחינם, יסקרו את הפעילות ב"קוקה-קולה וילג' 2010" בעבור עיתון מיוחד בשם "ידיעות וילג'" שיתפרסם

הכתבים ביקרו גם ב"מרכז החושים" של קוקה-קולה, שבו למדו על ההיסטוריה של המשקה המפורסם

בואו נעשה סדר:

  1. על פניו, ולכאורה, נראה שיש קשר עסקי ורציני מאוד בין עיתון ידיעות אחרונות לחברה ותאגיד ענק.
  2. הקשר הזה כה אמיץ, עד כי מערכת העיתון מחליטה לפרסם כתבה פרסומית לכאורה במסווה לכאורה של ידיעה חדשותית על רובו של עמוד בעיתון היומי שלה.
  3. יש עדויות נוספות [1] לקשר הזה בין שני הגופים.
  4. החברה הזו מייצרת מוצר שיש עדויות ומחקרים [2] הקושרים אותו למחלות שונות [3].
  5. החברה הזו נקשרה [1] לניצול של ילדים בשדות הסוכר של אל-סלבדור.
  6. מחקר בן שלוש שנים חשף [4] תכולה של חומרי הדברה רעילים במשקה מתוצרת החברה.

האם יש שם עוד מישהו באפלה שמוטרד מהדבר הזה?
או שכולם ישנים וחיוך על שפתיהם?
עוד חמש דקות אמא, אני לא רוצה להתעורר מהחלום הנעים הזה…

אני יודע, אני יודע, עיתון ידיעות אחרונות הוא לא היחיד שנותן ידיים לטייקוני המשק, חברות ותאגידים,
אך הכתבה הזו היא כבר בשלב המזמוזים.
מה יהיה כשהם יגיעו למיטה?

טוב, חשבתי לעצמי, מספיק להתלונן, צריך לכתוב על כך באתר הפרויקט.
אולי מישהו יקרא את הפוסט ויחליט שעד כאן, מהיום לא מכניסים הביתה עיתונים שעושים דברים כאלה, בבוטות כזאת.
אולי זה יציל עוד נפש אחת מישראל.

לפני פרסום כתבה על "ידיעות אחרונות", מצאתי לנכון לבקש את תגובתם.
הרי כשהם מפרסמים כתבות, הם טורחים לבקש תגובה.
ג'ורנליזם במיטבו.

שיגרתי למייל של מר שילו דבר, העורך האחראי של ידיעות אחרונות את המכתב הבא:
בקשה לתגובה מעיתון ידיעות אחרונות בעניין קוקה קולה [5]

אפילו התקשרתי למשרדו ובדקתי עם מזכירתו, ליאת, אם המייל הגיע.
עד כה, רק צרצור הצרצרים נשמע באוזניי.
או כפי שעורכי העיתון אוהבים לכתוב: "לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגליון"

אם גם לכם זה מפריע.
אם גם אתם חושבים שמה שנעשה כאן, לא צריך להיעשות.
אם נמאס לכם מהברונים והטייקונים שמפציצים אותנו בתוכן זבל, פרסומות במסווה של ערך חדשותי.
אז קדימה לעבודה!

הנה המייל של מר שילו דבר: ceditor@yedioth.co.il
הנה הטלפון הישיר למשרדו: 03-6082213

תתקשרו, תכתבו מיילים, תפיצו את הפוסט הזה לכל עבר.
בואו נפסיק את האונס המחשבתי הזה שכופים על כולנו.
בואו נתעורר מהקומה…