לעתים אני חושב שאם ימצא קשר מובהק, מדעי, מעבר לכל ספק, בין קרינה סלולרית לסרטן,
אף אחד לא יופתע.
מדי פעם משתחררת איזו ידיעה על קשר "אפשרי", על "עלייה בסיכון", על "ממצאים לא מובהקים" או שלל ביטויים ומטבעות לשון שכל מטרתן הוא לטשטש עקבות, לבלבל את הציבור ולהמשיך לעשות כסף, אך תחושתי היא שרוב האנשים כבר יודעים, גם אם זה קבור עמוק בתוך תת-המודע שלהם, שקרינה סלולרית (אולי) מסרטנת.
בעיתון כלכליסט הופיעה כתבה ובה ידיעה על מחקר חדש שנערך בימים אלו בלונדון.
המחקר "המקיף" ביותר שנערך עד כה ושיארך 30 שנה (מעניין כמה אנשים ימותו מסרטן סלולרי (לכאורה) במשך 30 שנה…) ובו יבדקו רבע מיליון משתמשים במכשיר שאנטוניו מאוסי (לא גראהם בל!) לא היה מזהה כטלפון.
מה שמעניין מאוד בידיעה הזו היא הפסקה הבאה:
באוקטובר האחרון דווח כי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שנמשך כעשור וכלל כ-12,800 נבדקים, מצא קשר מובהק כזה – אך ממצאיו לא שוחררו לציבור. סדצקי, שהיתה אחת החוקרות, אמרה לוועדת הבריאות של הכנסת כי לא מדובר במחקר חדש אלא בכזה שהסתיים ב-2005, וכאשר נשאלה האם מניעת פרסום הממצאים נובעת מלחצים כלכליים, ענתה כי "אין לנו מספיק זמן לדון בזה כרגע".
בירור קצר בגוגל העלה שאכן בוצע מחקר שכזה, והוא מומן בחלקו ע"י תעשיית הטלפונים הסלולאריים (!).
הממצאים המקדימים של המחקר הראו קשר מובהק בין סרטן לשימוש בטלפונים ניידים.
והמחקר עדיין לא פורסם לציבור בגלל "שהחוקרים עדיין חלוקים בדעותיהם כיצד להציג את הממצאים".
אני יכול להבין אותם.
בכל זאת, מיליארדי דולרים נמצאים כאן על הכף…
מחקר ישראלי, לפי הכתבה, מצא סיכון מוגבר ב-50% ללקות בסרטן בלוטות הרוק אצל משתמשי סלולארי כבדים.
אז מה יש לנו עד כה:
נראה לי אני בין היחידים שאין להם סלולרי.
היי, גם אני!
נפטרתי מהכלאפון לפני חודשיים בערך וחיי חזרו לחיות חיים ששכחתי שקיימים כבר… איזה שקט, לא צריך לחזור לאף אחד במיידיות מוגזמת, הסבלנות חוזרת לה לאיטה, אף אחד לא מציק במהלך היום. תענוג, ממליץ בחום.
העבר צודק, העתיד הוא דרעק! 🙂
אם עוסקים במחלת הסרטן,ודאי יהיו כאלה שבוחנים אופציות נוספות אלטרנטיביות להתמודד עם המחלה.מדובר באשה בת 70 שחלתה בסרטן השד עם גרורה לריאה, ונרפאה בעזרת "הפיטריה היוגית." (בגוגל)כעבור שנה וחצי חזרה המחלה.יש לך סרטן בדם- התבשרה.היות וגופה נחלש נתנו לה חודש לנוח ולחזור לטיפולי כימו. באותו חודש לקחה אלוורה. (בגוגל: רומנו זאגו). בבדיקות מקיפות תשובות הדם יצאו תקינות. המחלה נעלמה. שמה דיאנה .טל: 03-6581069
אפשר לדבר עם רמקול [ספיקר] במרחק כמה ס"מ מהראש,או באוזניות ואם השיחות הם קצרות וענייניות,זה בהחלט ממתן את הסיכון.
הבעיה שלי עם המסקנות של הפוסט הזה היא שהן מניחות שכל הדיווחים הללו בעיתונות הם מדויקים ואמינים. מהיכרות עם התחום, גם אם בעיתון כתוב "סיכון מוגבר למחלה", זה לא בהכרח מה שהמחקר מצא, אלא תרגום טלפון-שבור של ניסוחים אקדמיים לכותרות סנסציוניות, הרבה פעמים לא מתוך כוונה להטעות, כמו שמודגם יפה כאן: http://www.phdcomics.com/comics.php?f=1174
אבנר, אתה צודק אבל מפספס את הנקודה כאן… השאלה אינה "איך פורסם המידע?" או "האם הוא מדויק?", אלא "למה לא פורסם?".
אם להשתמש בדימוי שהשתמשת בו, אין פה מקרה של טלפון שבור – אלא מקרה של חסימת השיחה כולה.
מצד שני טלפון גם יכול להציל חיים, זה הכלל עניין של פרופורציות.
כל מחקר לבחינת השפעות הקרינה, חייב להיעשות לאורך זמן, על גבי אוכלוסייה יציבה מבחינה התפתחותית ובריאותית, כלומר על אוכלוסייה מעל גיל ההתפתחות (21+) ומתחת גיל הבלות (80-). מדובר בשנים בהן הממדים של העצמות, קבועים יחסית לאורך זמן רב.
העצמות שלנו מכילות ברזל ומתכות נוספות ולכן הן מהוות מוליכים חשמליים ובמקרים מסוימים מתפקדים כאנטנות הקולטות את האנרגיה המשודרת סביבנו. הממדים הפיזיים של כל עצם, משפיעים על אורכי הגל האפקטיביים שכל אנטנה (עצם) קולטת.
האוכלוסיות הכי רגישות לקרינה, מורכבות מעוברים, תינוקות וילדים קטנים הגדלים במהירות, נשים בהריון אשר גופן משתנה, חולי סרטן אשר גופם מכיל גידולים שמשתנים במהירות, וקשישים בגיל הבלות שגם גופם משתנה במהירות. בקיצור ולעניין, אין שום יכולת לבצע מדגם סטטיסטי אמין, לאורך זמן, אשר על בסיסו ניתן יהיה להסיק מסקנות אמינות ולהגדיר תקנים.
בנוסף, הגורמים האחראים לשידורים השונים, מטעים את הציבור ומכוונים אותו לתחום שנקרא "עוצמת קרינה". מרבית הקורנים משדרים אנרגיה שעוצמתה אכן לא מזיקה.
הנזק המשמעותי נגרם עקב היותנו "מערך של בקרים הפועלים במישור התדר" ואוסף של אנטנות ומקלטים. כשבקרים אילו קולטים תדרים "לא מוכרים" (גם בעוצמות נמוכות יחסית), הם מתחילים לצאת מאיפוס ולהפיק פקודות שגויות ולא רלוונטיות, אשר משבשות את ההתנהגות הנורמלית שלהם וכתוצאה מכך מתרחשות בגופנו תופעות לא רצוניות, המקבלות הכשר להתפתח בגופנו. גידולים מוזרים צצים בהפתעה ואף הופכים להיות מסוכנים. מבחינת המקלטים של גופנו, מספיקה אנרגיה בעוצמה נמוכה ביותר, אשר אין בה את היכולת לגרום לנזקים לרקמות השונות, אך בהחלט יש בה את היכולת לשבש את מכלולי הבקרה השונים הפועלים בגופנו.
אין אף גורם בעולם שמסוגל למפות את ספקטרום התדרים הרלוונטי לכל אדם ואדם. לכל אחד מאיתנו ספקטרום תדרים מעט שונה ולכן מדובר בעבודה אין סופית.
לסיכום: לא ניתן להגדיר את עוצמת הנזקים שעלולים להיגרם מקרינה. לא ניתן להגדיר תקנים רלוונטיים ולכן חובה על כולנו, להרחיק מאיתנו כל קרינה מיותרת. כל מי שיצהיר בתקן כזה או אחר, הוא שרלטן שאסור להקשיב לדבריו יש להוקיעו ברבים.
הרבה בריאות ואושר
שלום ישראל,
לדעתי אתה צודק (כמעט) לגמרי בסיכום שלך, למעט עניין ה"..לא ניתן להגדיר תקנים רלוונטיים..".
למעשה, בכל מקום בו אתה קובע קביעה נחרצת, ובמיוחד מהסוג של "לא ניתן", "אין אפשרות" וכדומה, אתה טועה ומטעה… יש להיזהר מאד כשמחווים דעה שלא ליפול בבורות שאנו מאשימים אחרים שנפלו בהם.
לגבי הטיעונים שאתה מביא, גם כאן יש הרבה הנחות יסוד שאני לא בטוח איך הגעת אליהן ומדוע אתה מניח אותן, לדוגמה:
אם תגדיר את המחקר נכון יש אפשרות לבדוק השפעה על אנשים בגילאים שונים, למשל: בדיקת תואם כזה או אחר לגבי אנשים שנחשפו לקרינה בעודם תינוקות או מתבגרים.
בנוסף, אם תאסוף מספיק דגימות בהחלט *יש* אפשרות "לבצע מדגם סטטיסטי אמין" ו"להסיק מסקנות אמינות" גם לגבי הצעירים ו/או המבוגרים מאד – גם כאן צריך להיזהר לא ליפול בבורות הסטטיסטיים שחוקרים ללא ידע בתחום זה נופלים בהם לעתים קרובות.
סטטיסטיקה היא מקצוע בפני עצמו, והרבה חוקרים שחושבים שהשעתיים סטטיסטיקה שהם למדו, (..בבי"ס לרפואה וכדומה), מספיקים להם מגיעים למסקנות שגויות כתוצאה מכך.
לגבי מדגם אחיד לאורך זמן, לא רק שאין צורך בו, למעשה זו טעות!
צריך להכיר בכך שאנו כל הזמן משתנים ולתכנן את המחקרים עצמם בהתאם לכך וללא שום קשר לאיסוף המידע – יש לאסוף כמה שיותר נתונים מכמה שיותר אנשים, מגיל "אפס" עד המוות, באופן רציף ולאורך זמן רב ככל הניתן, כך שכאשר נגיע לשלב ניתוח המידע יהיה לנו על מה להתבסס, ללא תלות בסוג המחקר הסטטיסטי שאנו רוצים לבצע.
הערה קטנה נוספת…
עצמות וברזל אינם האיברים היחידים בגוף שקולטים אנרגיה אלקטרומגנטית, ואפילו אינם הטובים ביותר לכך, כל תא בגוף מכיל נוזלים ורווי אלקטרוליטים, כך שכל איבר בגוף הוא "מקלט", ונראה לי שעצבים קולטים, מוליכים ומושפעים הרבה יותר מעצמות, (…זו רק דעתי ואולי אני טועה 🙂
כפי שציינתי בהתחלה, נראה לי שאני ואתה מסכימים לגבי העניין המרכזי.
כוונתי כאן הייתה להפנות את תשומת לבך לכך שכאשר אתה מביא טיעונים לתמוך בדעתך יש לוודא שהטיעון עצמו מבוסס, כלומר: שאינו דעה או אמונה בלבד.
הבאת טיעון לא מבוסס עלולה גם להוות "ראיה" כי המסקנה שגוייה, לכן יש להיזהר בכך… לדעתי עדיף לחוות דעה ללא טיעונים מאשר להצמיד לה טיעון לא מבוסס.
בברכה,
אלון