ראשי » בריאות » אתם כאן

מחלות ומניעתן בעזרת תזונה

  • מאת מנהל הפרויקט | 12 באפריל 2010
  • 12,788 צפיות | 9 תגובות

דפים: 1 2

עודכן לאחרונה: 26 בספטמבר 2011

התקפי לב ושבץ

מחלות לב ושבץ הם גורמי המוות הראשונים בעולם. כל אדם שני במדינות המערביות ובכללם ישראל מת ממחלות לב.
זוהי סטטיסטיקה מזעזעת במיוחד שבעקבותיה גברה מודעות הציבור לבעיה.
כל אדם יודע, למשל, שכולסטרול גורם לטרשת עורקים שבתורה מובילה להתקף לב או לשבץ.
כולסטרול נמנה עם גורמי סיכון שהרפואה ממליצה להימנע מהם אם ברצוננו לצמצם את סיכון התקפי הלב והשבץ. בנוסף לכולסטרול אנו מוזהרים מגורמי סיכון נוספים כגון: עישון, השמנת יתר, מתחים ועוד. אין ספק שהימנעות מעישון, השמנת יתר ומאכלים שומניים יכולה לתרום לבריאותנו בטווח הקצר והארוך ולצמצם את הסיכון למחלות לב וסרטן, אך הגדרת הכולסטרול כגורם סיכון שרצוי להימנע ממנו היא הגדרה מוטעית שמובילה לערפול הגורמים האמיתיים למחלות לב.
התקף לב היא תופעה חדשה במאה ה-20. במאה הקודמת לא הכירו התקפי לב כלל ולא הזכירו אותו בספרי הרפואה.
בשנת 1912 אחוז התקפי הלב באמריקה עמד על-0.01%.
כיום עלה מס’ התקפי הלב בארה"ב לשיא שאין כדוגמתו ועומד על 80% מכלל מחלות הלב במדינה.
הסיבה הישירה להתקפי לב היא היצרות של כלי הדם המובילים דם ללב – העורקים.
בדומה לצינור השקיה מקופל, בעקבות ירידה באספקת חמצן ללב, עקב עורק מוצר או סתום, לחץ הדם בגוף עולה.
ישנם מקרים בהם הדם באזור היצרות העורק נקרש, דבר זה מוביל לקריש דם אשר עלול להשתחרר ולהגיע למוח, בהגיעו למוח הוא עלול לגרום לשבץ מוחי.
ישראל, בדומה לארה"ב, נמצאת בין המקומות הראשונים בעולם בתמותת אנשים ממחלות לב.
המדענים שהחלו לחקור את התופעה שמו לב לקשר בין מחלות לב לשיעורים גבוהים של כולסטרול בדם. על סמך תגלית זו נבנתה תורה רפואית שלמה שעל-פיה הכולסטרול הוא האשם העיקרי ביצירת מחלות לב.
תוכניות טלוויזיה הוקדשו לנושא, מגזינים בריאותיים וחברתיים היללו את התגלית והגדירו אותה כניצחון על מחלות הלב, דיאטות נמוכות בכולסטרול נרשמו לאנשים חולי לב ורוב סוגי המזון המוכן תויג לפי כמות הכולסטרול שבו.

תורת הכולסטרול נשענה על 3 הנחות יסוד:

  • מזון עשיר בכולסטרול משפיע על שיעור הכולסטרול בדם
  • הפחתת כולסטרול בדם מפחיתה את התמותה ממחלות לב
  • חומרת טרשת העורקים (סתימת העורקים) גדלה ככל שעולה רמת הכולסטרול בדם
  • שלושת הנחות יסוד אלו היוו בסיס שנתן תקווה לחולי לב רבים לריפוי מחלתם. תרופות להורדת כולסטרול נרשמו למיליוני חולי לב ברחבי העולם ואכן הורידו את רמת הכולסטרול בדמם. הבעיה הייתה שלמרות הירידה ברמת הכולסטרול, לא נרשמה ירידה בתמותה כתוצאה ממחלות לב. סדק החל להתהוות בחומת תורת הכולסטרול.

    בשנת 1948 התבצע באמריקה ניסוי שמטרתו הייתה לבדוק את השפעת הכולסטרול על מחלות הלב. בניסוי, שנקרא, "ניסוי פרמינגאהם", השתתפו 2,845 נשים ו- 2,282 גברים, כולם ללא סימן למחלת לב. החוקרים קיוו לאמת את הנחה מספר אחת בתורת הכולסטרול ולמצוא קשר ברור בין שיעור הכולסטרול בדם למזון עשיר בכולסטרול. בתום הניסוי שהחל ב-1950 ונגמר ב-1970, התבררה עובדה מפתיעה:

    "אין כל קשר בין הימצאות כולסטרול בדם לבין הימצאותו במזון. מצאנו רמות שונות של כולסטרול בדם, אולם תזונה עשירה או דלה בכולסטרול אינה מסבירה את ההבדל הגדול בשיעורי הכולסטרול שנמצאו אצל הנבדקים".

    (The Framingham study, Wash, Dhew&Nih-1977)

    בניסויים נוספים שנערכו בישראל ע"י החוקר דר’ א.כהן ובאוניברסיטת מישיגן בארה"ב, נמצא שאין התאמה בין צריכת השומן מן החי לבין שיעור הכולסטרול בדם. כתוצאה מהניסויים הללו נאלצו המדענים לפסול את ההנחה הראשונה בתורת הכולסטרול הקובעת שיש קשר בין צריכת שומן מהחי הרווי בכולסטרול לבין שיעורי כולסטרול גבוהים בדם.

    גם ההנחה השנייה הקובעת שהפחתת הכולסטרול בדם מפחיתה את התמותה ממחלות לב נמצאה כחסרת כל בסיס מדעי. "פרוייקט התרופות" (The coronary drug project) היה מחקר שנערך ב-52 בתי חולים ברחבי ארה"ב. המחקר, שנועד לבדוק את הקשר בין הורדת הכולסטרול ע"י תרופות לבין תמותה ממחלות לב, נעשה בהשתתפות 2,000 חולי לב שקיבלו תרופות להורדת הכולסטרול בדמם. 3,000 חולי לב נוספים שמשו כקבוצת בקרה וקיבלו תרופות דמה (פלאסיבו) שלא הכילו דבר. התוצאות היוו נדבך נוסף בדרך לפסילת תורת הכולסטרול כליל. התברר שבקרב החולים שקיבלו את התרופה האמיתית הייתה ירידה של 6.5% עד 9.9% ברמת הכולסטרול בדמם אך לא היה הבדל בשיעורי התמותה ממחלות לב בינם לבין החולים שקיבלו תרופות דמה. לעומת זאת, אותם חולים שקיבלו תרופות להורדת הכולסטרול, סבלו מריבוי מחלות סרטן ומחלות אחרות. לאחר קבלת תוצאות המחקר, לא היה מנוס מלפסול גם את ההנחה השנייה בתורת הכולסטרול ולקבוע שאין קשר מדעי בין הורדת הכולסטרול ע"י תרופות לבין ירידה בתמותה ממחלות לב. לאחר הפרכת שתי ההנחות הראשונות הגיע תורה של ההנחה השלישית, זו הקובעת שחומרת טרשת העורקים מחריפה ככל שעולה רמת הכולסטרול בדם.

    בשנת 1975 בדקו דר’ פוסטר ועמיתיו ממרפאת "mayo clinic" בארה"ב את חומרת טרשת העורקים בקרב 300 חולי לב. מהשוואת רמת הכולסטרול בדמם של החולים התברר שאין קשר בין חומרת הנזק בכלי הדם לבין רמת הכולסטרול בדם.
    במחקר אחר שנערך ע"י דר’ מיכאל דה-בקי מאוניברסיטת ביילר שבארה"ב בדקו הרופאים 1,700 חולים בטרשת עורקים קשה. אצל 80% מהחולים נמצא שיעור כולסטרול נורמלי!
    גם ההנחה ששיעור כולסטרול גבוה בדם גורם לטרשת עורקים התפוגגה לה בתימרות העשן של המדע.

    התברר אפוא שתורת הכולסטרול אשר הניעה אלפי רופאים לרשום תרופות למיליוני חולים ברחבי העולם, בניסיון למנוע התפתחות מחלת לב, הינה תורה שגויה. אם כך איך ניתן להסביר את הקשר המדעי המוכח שלפיו חולים בעלי שיעור גבוה של שומנים וכולסטרול בדם חשופים יותר ללקות במחלות לב? התשובה היא ששיעור כולסטרול גבוה מלמד על בעיה בחילוף החומרים בגוף. תזונה עשירה בשומן רווי תגרום בסופו של דבר למחלת לב. הגוף מאותת על הסכנה בעזרת רמות כולסטרול גבוהות בדם. הכולסטרול עצמו אינו גורם למחלת לב, הוא פשוט סימפטום המלמד על בעיה בגוף ועל הצורך הדחוף לפותרה. הדו"ח הרשמי האחרון שהוגש ב-1970 סיכם את 20 שנות מחקר פרמינגהאם:

    "לא נמצא רמז כלשהו לקשר בין תזונה עשירה בכולסטרול להתפתחות מחלות לב בקבוצת הניסוי, על-אף העלייה הברורה בשיעור הכולסטרול אצל גברים אשר פיתחו מחלת לב".

    הממסד הרפואי וחברות התרופות ממשיכים למכור תרופות להורדת כולסטרול עד עצם היום הזה.
    בעיניהם, כך נדמה, מיליארדי דולרים שווים יותר מחיי אדם.
    סתימת העורקים (טרשת עורקים) גורמת להתקפי לב, לשבץ מוחי, לקרירות מינית אצל נשים, לחוסר אונות בגברים ולהפרעות קשות במחזור הדם. טרשת עורקים היא "פצע" בדופן העורק שנגרם ע"י תקיפת מחמצנים, שהם פרודות חמצן בלתי מאוזנות, התוקפות את התאים בגוף וגורמות בהם לשינוי גנטי. שינוי גנטי זה גורם לתאים לשכפל את עצמם, בדומה לסרטן, ולגרום למעין "פצע" בדופן העורק. לאחר היווצרות ה"פצע" שולח הגוף למקום חומרים מרפאים, כגון קולגן ופיברין. לאחר שה"פצע" נרפא נוצרת במקום מעין בליטה המזדקרת לפנים העורק. הבליטה מפריעה בזרימת הדם ויכולה לשמש כמלכודת לשומן. עם הזמן הבליטה גדלה וגורמת לסתימה בעורק או, במילים פשוטות, להתקף לב. אם כך, הבעיה האמיתית היא לא הכולסטרול אלא הפרודות המחומצנות או "הרדיקלים החופשיים" והשומן הרווי.

    בעולם מוכה זיהום אוויר, כימיקלים ותזונה ירודה, מתרבות כמויות הרדיקלים החופשיים בגוף. לגוף הגנות טבעיות מפני המחמצנים הללו והן כוללות ויטמינים מסוימים ומינרלים שמתנהגים כאנטי מחמצנים ומנטרלים את ההשפעות ההרסניות שיש לרדיקלים החופשיים על הגוף. התזונה המערבית חסרה את כמות הויטמינים והמינרלים להם הגוף זקוק למלחמתו במחמצנים.

    דר’ קונסטנץ שפיטל מבית החולים פינדפילד שבאנגליה הוכיח שחוסר בויטמינים ובמינרלים, אשר הוצאו בתהליך התעשייתי של עיבוד המזון, הוא הסיבה הראשית לטרשת עורקים, להתקף לב ולשבץ מוחי. המסקנות ברורות:
    אדם הרוצה לשמור על בריאותו ולחסוך את הסבל הכרוך במחלות לב ושבץ, חייב לספק לגוף וויטמינים ומינרלים בכמות מספקת. תזונה צמחונית דלה בשומן רווי ועשירה בוויטמינים ומינרלים מפחיתה בצורה משמעותי את הסיכון למחלות לב ושבץ.

    למי שרוצה להעמיק, הנה סרטון וידאו של מנתח הקושר התקפי לב לצריכת חלבון מהחי:
    http://video.google.com/videoplay?docid=-5215695644951404318#

    אוסטיאופורוזיס

    אוסטיאופורוזיס היא מחלת עצמות הקשורה באיבוד סידן מסיבי ובירידה בדחיסות העצם עד למצב שבו נוצרים שברים גם מפעולות מינימאליות כגון הליכה. המחלה תוקפת בעיקר אנשים מגיל 50 ומעלה, עם סיכון גבוה יותר לנשים. מעריכים כי מעל גיל 50, אחת מכל 2 נשים ואחד מכל 8 גברים בארה"ב, לוקים בשברים בעצמות כתוצאה מאוסטיאופורוזיס. בישראל, לפי נתוני "העמותה הישראלית לחולי אוסטיאופורוזיס", אחת מכל 3 נשים מעל גיל 50 ואחד מכל 7 גברים מעל גיל 65 לוקים באוסטיאופורוזיס. 20% מהשברים הם שברי אגן, הגורמים לסבל רב ומובילים, לעתים קרובות, לנכות. ההוצאה הכספית על טיפול באוסטיאופורוזיס בארה"ב מגיע היום ל-15 מיליארד דולר בשנה.

    למרות שרוב האנשים מקשרים את האוסטיאופורוזיס כמחלה התוקפת נשים אין הדבר כך בדיוק, בריאות העצם וחשיבותו של הסידן בגוף הם הכרח לכל אדם הרוצה לשמור על בריאות גופו לאורך ימים, וחינוך ילדינו כבר מגיל צעיר בנורמות אכילה בריאות תבטיח את אושרם מגוף בריא בעתיד. העצמות בגופינו מורכבות ממינרלים כגון מגנזיום ואבץ, אולם החשוב והנפוץ מכולם הוא הסידן. ירידה בדחיסות העצם קשורה באופן ישיר למחסור בסידן בגוף, אך הבעיה בגילוי מוקדם של אוסטיאופורוזיס היא שגם כאשר יש אובדן חמור של סידן מהעצמות, רמת הסידן בדם ממשיכה להיות נורמלית. בהיררכית הצרכים של הגוף, רמת הסידן בדם חשובה יותר מרמתו בעצם. הגוף זקוק לסידן במספר תהליכים ביולוגיים חשובים, כגון שליטה בהתכווצויות שרירים, תהליכים בקרישת הדם, תהליכים עצביים הקשורים בהעברת זרמים חשמליים ועוד. כאשר הגוף זקוק לסידן לאחד מהתהליכים הללו, הוא פונה לבנק הסידן הגדול- העצמות, וממיר את הסידן מהעצמות לסידן לשימוש בדם.

    הדעה הרווחת גורסת שהסיבה העיקרית לחוסר סידן בגוף היא היעדר כמות מספקת של סידן באוכל אותו אנו אוכלים. תאגידי המזון הגדולים, בעיקר תאגידי מוצרי החלב כמו תנובה ושטראוס, השתמשו במנוף שיווקי זה כדי לקדם את מוצרי החלב שלהם כמקור החשוב והעיקרי לסידן.

    פרסומות טלוויזיה מחדירות בנו את המסר שוב ושוב, ומקשרות במוחנו את המילה "חלב" לשמירה על רמת סידן נאותה בגוף. על-פניו זה נראה כפתרון מצוין והגיוני: בחלב יש סידן. אם כך בשתיית חלב אני מספק לגופי את כמות הסידן שלה הוא זקוק. אולם פתרון זה מכיל בתוכו שתי בעיות שחברות אלו אינן מעוניינות שתדעו. האחת: רוב האנשים בעולם אינם מסוגלים לעכל חלב ומוצריו בשל הלקטוז שהוא מכיל בתוכו. הבעיה השנייה והחשובה יותר היא שהסיבה העיקרית להתפתחות אוסטיאופורוזיס ומחלות הקשורות באובדן סידן היא עודף חלבון בגוף.1
    נכון, חלב מכיל סידן, אבל חלב מכיל גם חלבון- ועודף בחלבון מן החי מסוכן ועלול לגרום לאוסטיאופורוזיס. הקשר בין עודף חלבון לאובדן סידן מהעצמות הוא מיידי וארוך טווח. אפילו בצריכת כמות סידן גדולה, ככל שגדלה כמות החלבון הנכנסת לגוף, גדל אובדן הסידן מהעצמות. מספר מחקרים הוכיחו את הקשר בין עודף חלבון בדיאטה ליצירת מאזן שלילי של סידן בגוף.
    הקשר בין עודף חלבון לחוסר בסידן הוכח שוב ושוב, אך מעולם לא הגיע לאוזני הציבור. מישהו לא רצה שנדע. אילו ידענו, היינו מצמצמים את צריכת החלבון ומאחר שרוב צריכת החלבון שלנו מגיעה ממוצרי חלב ומבשר, היינו גם מצמצמים את הכנסותיהם של תאגידי המזון הגדולים. אחת המסקנות מהמחקרים היא שדיאטות עשירות בחלבון באופן כללי ודיאטה המבוססת על אכילת בשר באופן מיוחד, גורמות לירידה בדחיסות העצם ולהיווצרות אוסטיאופורוזיס.
    בסכמו מחקר שערך על אוסטיאופורוזיס אומר דר’ ג’והן מק-דוגל, אחד החוקרים המובילים בתחום, את הדברים הברורים הבאים:

    "הייתי רוצה להדגיש שגרימת אובדן סידן ע"י חלבון היא נושא שאינו שרוי במחלוקת בחוגים המדעיים. המחקרים שנערכו ב-55 השנים האחרונות מראים בקביעות שהצעד הדיאטטי החשוב ביותר שאנו יכולים לנקוט כדי לשמור על עצמות בריאות וליצור מאזן חיובי של סידן בגוף, הוא להפחית בכמות החלבון אותה אנו צורכים כל יום, ולא להגביר את צריכת הסידן".

    בכל רחבי העולם נתגלה הקשר הברור בין צריכת חלבון גבוהה לאובדן סידן. הסטטיסטיקה העולמית מראה ששיעורי האוסטיאופורוזיס הגבוהים ביותר קיימים במדינות שבהם צריכת החלבון היא מהגבוהות ביותר: ארה"ב, פינלנד, שבדיה ואנגליה. אך האם צריכת סידן גבוהה היא ערובה לעצמות חזקות ומניעת אוסטיאופורוזיס כפי שתאגידי מוצרי החלב אוהבים לטעון? כדי להוכיח או לסתור באופן מדעי את ההנחה הנ"ל צריך לבחון קבוצת אוכלוסייה שיש בה צריכת סידן נמוכה באופן משמעותי משאר אוכלוסיית העולם. חוקר העמים נתן פריטקין ערך מחקר על ההשלכות הרפואיות של אוסטיאופורוזיס בקרב שבט אפריקאי שנקרא אנשי הבאנטו. מחקרו סתר באופן מוחלט את ההנחה שצריכת כמות סידן גבוהה מהמזון היא הכרח לעצמות חזקות ולהימנעות מאוסטיאופורוזיס:

    "נשות שבט הבאנטו צורכות רק 350 מ"ג סידן ביום. הן יולדות 9 ילדים בממוצע ומניקות את ילדיהן במשך שנתיים. הן לא סובלות מחוסר בסידן, לעתים רחוקות שוברות עצם ובקושי מאבדות שן במהלך חייהם. ילדיהן גדלים להיות חזקים וכשירים. כיצד זה יתכן מצריכה יומית של 350 מ"ג סידן ליום כאשר הכמות היומית המומלצת [ע"י תאגידי המזון והחלב] היא 1200 מ"ג? התשובה פשוטה: הרגלי האכילה שלהם כוללים דיאטה דלה בחלבון אשר אינה "מבריחה" את הסידן מהגוף…"

    עודף חלבון בדיאטה, לפי נתן פריטקין, גורם לא רק לאבדן סידן אלא גם לאבדן מגנזיום, אבץ וברזל, כולם מינרלים החיוניים כמו הסידן לשמירה על בריאות הגוף והעצמות.

    שבט הבאנטו צורך כמות סידן נמוכה באופן משמעותי מאוכלוסיית עמי המערב, אך אפילו זקניהם חופשיים מאימת האוסטיאופורוזיס בעוד זקנינו סובלים ממחלה זו באופן שכיח. תעשיות החלב בארה"ב ניסו להסביר את דחיסות העצם הגבוהה בקרב אנשי הבאנטו, למרות צריכת הסידן הנמוכה, בגורמים גנטיים – וכך להציל משהו מכבודם האבוד, אך קרוביהם של אנשי הבאנטו החיים בארה"ב ואשר להם מאפיינים גנטיים זהים לאחיהם מאפריקה נבדקו, ונמצא ששיעורי האוסטיאופורוזיס ואבדן הסידן שלהם זהים לשיעורים הכוללים במדינה. לפיכך המסקנה הברורה והמתבקשת היא שהרגלי האכילה של שבט הבאנטו וצריכת החלבון הנמוכה שלהם היא זו ששמרה על חוזק עצמותיהם.

    בפריזמה ההפוכה לשבט הבאנטו נמצאים האסקימוסים. אם צריכת סידן גבוהה היא זו השומרת על העצמות – כפי שטוענים יצרני החלב, אזי האסקימוסים, שלהם צריכת סידן מהגבוהות בעולם – למעלה מ-2000 מ"ג ביום – צריכים להיות חופשיים מאוסטיאופורוזיס. מצד שני, אם האוסטיאופורוזיס נגרמת מעודף חלבון אזי האסקימוסים, שלהם צריכת חלבון מהגבוהות בעולם – 250-400 גר’ חלבון ביום – צריכים לסבול קשות מהמחלה. התברר למצער שאכן אחוזי האוסטיאופורוזיס בקרב האסקימוסים הם מהגבוהים בעולם.

    מחקרים שהשוו את דחיסות העצם בקרב אנשים עם הרגלי דיאטה שונים מצאו תבנית הפוכה לגמרי מההצהרות של תעשיות החלב והבשר. התברר שישנה עליה במקרי האוסטיאופורוזיס וירידה בדחיסות העצם ככל שישנה עליה בצריכה של בשר ומוצרי חלב.2 במרץ 1983 דיווח המגזין לתזונה רפואית על תוצאותיו של מחקר רחב היקף שנערך ע"י אוניברסיטת מישיגן בשיתוף מס’ אוניברסיטאות אחרות בארה"ב. החוקרים מצאו שבקרב אנשים בגיל 65 בארה"ב:
    לגברים צמחוניים הייתה ירידה של 3% בדחיסות העצם
    לגברים אוכלי בשר הייתה ירידה של 7% בדחיסות העצם
    לנשים צמחוניות הייתה ירידה של 18% בדחיסות העצם
    לנשים אוכלות בשר הייתה ירידה של 35% בדחיסות העצם

    בהגיעה לגיל 65, האישה אוכלת הבשר הממוצעת בארה"ב איבדה יותר משליש מעצמות השלד שלה בניגוד לאישה הצמחונית שנשארה פעילה גם בגיל מאוחר יותר ושסיכוייה לשבור עצם שלא כתוצאה ממכה חזקה, נמוכים מסיכויי האישה אוכלת הבשר. והיה והאישה הצמחונית שברה עצם, סיכויי ההחלמה שלה גבוהים יותר מסיכויי האישה אוכלת הבשר. מדוע סיכויי הצמחונים לעצמות בריאות גבוהים מסיכויי אוכלי הבשר? הרי ישנם גם צמחונים האוכלים מוצרי חלב וגבינות ולכן צריכת החלבון הגבוהה שלהם אמורה להניב תוצאות זהות. התשובה היא שישנם עוד גורמים מלבד צריכת חלבון גבוהה, שתורמים להיווצרות אוסטיאופורוזיס ולירידה בדחיסות העצם. גורמים, שבשמירה על דיאטה צמחונית ניתן להימנע מהם.

    1. שמירה על חומציות הדם (PH):
    שמירה על חומציות מאוזנת בדם היא אחת ממטרותיו החשובות ביותר של הגוף. אם הדם יהפוך לחומצי מדי, נמות. באכילתנו מאכלים הגורמים לחומציות אנו מאותתים לגוף לנטרל את חומציות היתר הזו לפני שהיא תהפוך למסוכנת. הגוף משתמש בסידן, שהוא מינרל בסיסי, כדי לנטרל את חומציות היתר. העצמות, כאמור, משמשות כמעין "בנק" של סידן. כאשר הגוף מזהה עליה בחומציות הדם הוא מבצע "משיכה" של סידן מהעצמות ומשתמש בו כדי לנטרל את החומציות וליצור איזון בדם. מתברר שבשר, ביצים ודגים הם המאכלים הגורמים לחומציות הרבה ביותר, לעומת פירות, ירקות ודגנים שרובם יוצרים מאזן חומציות בסיסי בגוף. ככל שבתפריט יש יותר ביצים, דגים ובשר, הגוף צריך להשתמש ביותר סידן מהעצמות בניסיון לנטרל את חומציות היתר. צמחונים, כמובן, לא אוכלים בשר, לכן סיכוייהם לשמירה על בריאות העצמות גבוהים מאלו של אוכלי הבשר.

    2. הקשר בין זרחן לסידן:
    ישנה סיבה נוספת לעובדה שצמחונים מחוסנים יותר בפני אוסטיאופורוזיס. למרות שמועצת החלב מחדירה בנו את המסר שבשתיית חלב אנו מעלים את רמות הסידן בגופינו, הם שכחו לציין את העובדה שיכולתו של הגוף לספוג סידן תלויה באופן ישיר ביחס שבין הזרחן לסידן באוכל. ככל שיש יחס נמוך יותר בין הזרחן לסידן כך גובר הסיכוי לאוסטיאופורוזיס ולאי יכולתו של הגוף לספוג סידן. ככל שהיחס בין הזרחן לסידן גבוה יותר ישנה פחות ירידה בדחיסות העצם ופחות סיכויים לחלות באוסטיאופורוזיס. כבד, עוף, בקר, חזיר ודגים, לפי הסדר הזה, הם מזונות שבהם יחס הזרחן/סידן נמוך ולכן הסידן שבהם פחות נגיש לגוף. היחס בין זרחן לסידן בפירות וירקות הוא גבוה, ולכן הסידן שבהם נגיש יותר לגוף. חסה, לדוגמה, היא ירק שאינו מכיל כמות רבה של סידן, אך מאחר שיחס הסידן/זרחן שבחסה הוא גבוה יחסית – פי 70 מכבד ופי 23 מבקר – הסידן שבחסה שמיש הרבה יותר לגוף. ירקות בעלי עלים ירוקים כהים הם המקורות הטובים ביותר לסידן עקב היחס הגבוה של זרחן/סידן שבהם והסידן שבהם קליט יותר מהסידן שבחלב. יתרה על כך, הם גם עשירים בברזל, מינרל שחשיבותו לגוף כבר צוינה לעיל.
    כמובן שתעשיות המזון אינן מפרסמות את העובדות הללו. הן מעדיפות שתמשיכו לשתות את כוסות החלב שלכם בלי שתהיו מודעים לסיכונים המוכחים שבאכילת מוצרי חלב ובלי שתהיו מודעים לעובדה שהסידן ממקור חלבי קליט פחות מסידן ממקור צמחי.
    מקור נוסף לזרחן הוא משקאות קלים. במשקה קל כגון: מיץ תפוזים (לא סחוט), קולה לסוגיה ושאר המשקאות הקלים יש כמות גדולה של זרחן. תוספת הזרחן הזו מורידה את יחס הזרחן/סידן שבגוף ומונעת ספיגה נאותה של סידן ומגנזיום, בנוסף לסיכונים הבריאותיים העצומים שבחומרי השימור, הטעם והריח שמשקאות אלו מכילים. מחלת האוסטיאופורוזיס מגיעה לממדי מגפה בארה"ב, וישראל מחרה מחזיקה אחריה.

    כל עוד נאמין לפרסומים השקריים ולחצאי האמת שתעשיות החלב והבשר מפזרות, ולא נחקור את האמת בעצמנו, נמשיך לספק את תאוות הבצע שלהם על-גבי בריאותינו ובריאות ילדינו. כמה עוד מיליונים ימותו בסבל מחוסר ידיעת האמת?

    1= Johnson, N, Etel, "Effects of level of protein intake on urinary and fecal calcium and calcium retention nutrition" – 1970
    2= "American journal of clinical nutrition-Incidents of ostraporosis in vegetarians and omnivores -1972″

    הבהרה:
    את המאמר הזה כתבתי לפני כ-4 שנים והוא התבסס על נתונים מאז, ואף מזמן מוקדם יותר.
    יכול מאוד להיות שדברים השתנו מאז, לכן אם יש למי מהקוראים מידע עדכני יותר, לטוב או לרע, אשמח אם תספרו לי עליו, כך שאוכל לעדכן את המאמר.

    המאמר הקודם בסדרה: האמת על תעשיית הבשר והביצים

    המאמר שקראתם הוא חלק מסדרת מאמרים שיתפרסמו בכל שבוע באתר פרוייקט אמת אחרת.
    למי שרוצה, ניתן לקרוא את כל הסדרה ולהוריד אותה למחשב באתר הבית שלי כאן.

    ביביליוגרפיה
    להכנת המאמרים נעזרתי רבות בספרים חשובים ששינו את חיי מהקצה לקצה.
    הספרים העניקו לי מידע מאוזן ועדכני ואיפשרו לי לבחור בתבונה.
    כולי תקווה שתעשו במידע הזה שימוש.
    בנוסף, נעזרתי בנתונים העדכניים ביותר שיכולתי למצוא החל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכלה באגודה למניעת הסרטן. אם נפלה טעות בנתונים או במידע, אשמח לדעת על כך ולתקן את הדרוש תיקון.

    רשימת הספרים:
    John Robins – "A diet for a new America", HJ Kramer
    Thom Hartmann – "The last hours of ancient sunlight", Three Rivers Press
    "עם ישראל חי וחולה" מאת יהודה מנור

    דפים: 1 2

    כדי לשלוח את הפוסט הזה במייל, או לפרסם אותו בפורום, השתמשו בקישור הזה:
    https://www.emetaheret.org.il/?p=3160
    רוצים לעזור? יודעים איך לכתוב ולהתנסח?
    פרויקט אמת אחרת זקוק לעוד מתנדבים בעזרה בכתיבת כתבות.
    אז אם אתם אוהבים את מה שאנחנו עושים, מדוע שלא תצטרפו לעשייה?
    שלחו לנו מייל עכשיו
    הירשמו עכשיו בחינם וקבלו עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל! »

    אהבתם? שתפו עם העולם...
    הבהרה: התוכן המוצג באתר הינו למטרות לימוד ועיון בלבד. אין לראות במידע המוצג הנחיה או המלצה מכל סוג שהוא, במיוחד בכל הקשור לבריאותכם. בכל מקרה של החלטה הנוגעת לבריאותכם, שינוי תזונה או כל דבר אחר, התייעצו עם רופא מוסמך. כמו כן, אין לראות את המידע המוצג כאמת מוחלטת, אלא יותר כהצגת דברים מתועדת היטב הנשענת על ראיות והצלבת נתונים. זו אחריותכם כבני אנוש עם ראש על הכתפיים להמשיך ולחקור ורק אז להגיע למסקנות, בהתבסס על כל המידע הקיים.
    הגבלת אחריות: אתר פרויקט אמת אחרת אינו אחראי לדיוק, שלמות או יעילות המידע או המוצרים המוצגים באתר. דעות כותבי המאמרים הנן של כותבי המאמרים בלבד. המידע המוצג באתר הנו למטרות של חינוך ובידור בלבד והשימוש במידע הנו באחריות קוראי האתר. אתר פרויקט אמת אחרת ומפעיליו לא ישאו בשום אחריות עקב שימוש במידע המתפרסם באתר.

    9 תגובות »

    הנחיות לכתיבת תגובות:

    1. שמרו על שפה נאותה
    2. כתבתם טענה או הבעתם דעה הפוכה? צרפו קישורים למידע נוסף שתומך בדעה שלכם. משפט כגון: "זו סתם תיאוריית קונספירציה מטופשת" איננה תגובה מתאימה.
    3. גם אם משהו נראה לכם הזוי, אין זה אומר שהוא לא נכון. בכל פוסט יש קישורים למקורות המידע וקישורים למידע נוסף. קודם קראו אותם, עשו קצת מחקר ואז תכתבו תגובה.
    4. כתבו את שמכם וגם את שם המשפחה, או בחרו בכינוי ייחודי, או (הכי טוב) הרשמו באתר, כדי שנוכל לדעת מי כותב את התגובה ולהתייחס בהתאם.
    5. אם הנכם מגיבים חדשים או שצירפתם לתגובה שלכם יותר מקישור אחד, המתינו בסבלנות עד שתגובתכם תאושר.
    6. חובה לקרוא את תנאי השימוש באתר לפני פרסום תגובה.
    7. תגובות שכל מטרתן להשמיץ ו-או לזלזל באתר או במי מגולשיו לא יפורסמו
    מנהל הפרוייקט שומר לעצמו את הזכות לערוך תגובות שאינן הולמות ו/או לחסום גולש מלהגיב...

    השאירו תגובה

    קבלו את התגובות ב RSS

    שמרו על כללי פרסום התגובות בבקשה

    כדי להוסיף תמונתכם לתגובות הרשמו באתר: Gravatar .

    קבלו עדכונים בחינם למייל »

    הרשמו בחינם וקבלו עדכונים פעם בשבוע על ידיעות חדשות מהאתר. תמיד תוכלו להסיר את כתובתכם בקלות ואנו מתחייבים לא למסור לגורם שלישי את המייל.
    • רגע אחד...
    אמת אחרת בפייסבוק
     
    כבר עשית לנו לייק בפייסבוק?

    בעזרתכם נוכל להגיע ליותר אנשים עם המידע...

    אל תציג הודעה זו שנית