ב-18 לנובמבר קראתי באתר "הסביבה" של גילי סופר מאמר מעניין מאוד שנכתב ע"י צור שיזף.
המאמר עסק בשאלה האם יש או אין מים בישראל, וראיתי צורך לשתף את קוראי אתר הפרויקט במאמר המצויין הזה.
עשיתי טעות תמימה ופרסמתי את המאמר הזה כמות שהוא באתר הפרויקט (עם כל הקרדיטים המתאימים לצור שיזף ולגילי סופר, כמובן) מבלי לבקש קודם לכן את רשותו של צור שיזף, או של גילי סופר מאתר הסביבה.
אז הנה התנצלות כנה לגילי סופר ואזהרה לכל הבלוגרים שביניכם,
כשאתם קוראים כתבה מענינת באתר אחר, זה לא מספיק שתציינו את הקרדיטים של כותבי המאמר,
כדאי ומומלץ שתקבלו מהם אישור בכתב קודם לפרסום המאמר באתר או בבלוג שלכם.
לא רוצה לדרוך לך על הפצעים אבל, כאילו, דאאאא…..
אין בעיה לפרסם חלק מהמאמר ואז לתת לינק להמשך, אבל לפרסם את כל המאמר באתר אחר?
אגב, אני גם לא רואה קרדיט לאתר הסביבה, אבל יכול להיות שאני טועה.
בקיצור, live and learn.
בבלוגיה נהוג לפרסם מאמרים מענינים עם קישורים מתאימים לאתרים שמהם הם נלקחו.
זה טבעו של האינטרנט, הפצה המונית של מידע.
גם מאמרים שאני כתבתי הופיעו בשלמותם בבלוגים אחרים.
אין לי עם זה שום בעיה, כל עוד ניתן הקרדיט המתאים.
באתר הסביבה צוין שמו של צור שיזף כמי שכתב את המאמר ולכן הסקתי (בתמימות) שצריך לתת לו את הקרדיט על כתיבת המאמר, ולא לאתר הסביבה.
הופיע שם גם צילום שצולם ע"י גילי סופר מאתר הסביבה והופיע קרדיט ברור שלו על הצילום.
בכל מקרה,
למדתי ולא אעשה את הטעות הזו שוב.
וואלה, לא ידעתי שעושים כאלו דברים…
אני גם כותב מאמרים ופוסטים ואם מישהו מצטט חלק מהמאמר ואז מפנה לאתר המקורי, זה נהדר ומבורך!
אבל מי שיפרסם את כולו (אפילו עם קרדיט) יקבל ממני על הראש. זה נשמע לי מאוד לא לעניין.
תתארו לעצמכם שמאמרים שלמים מ"ידיעות" יפורסמו במקומות אחרים?
הזוי.
בכל מקרה, שיחקת אותה עם ההתנצלות ומתברר שכולנו למדנו עוד משהו על העולם הסובב אותנו 🙂
מודה ועוזב ירוחם..
תודה על ההמלצה- גם אני לא ידעתי את זה
דרך אגב- זהו אחד מהמאמרים היותר חזקים שקראתי לאחרונה.
עושים מאיתנו שקשוקה ואף אחד לא שם לב…
זהו מאמר שצריך להפיץ בכל דרך אפשרית.
וכל הכבוד לצור שיזף