ב-4 לפברואר 2010 פורסמה כתבה ב-YNET שכותרתה:
תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש
הכתבה נכתבה ע"י ד"ר איתי גל, רופא ועיתונאי, תומך נלהב בחיסונים.
הכתבה של YNET עוררה הדים רבים בישראל.
אחרי תקופה שבה היתה שתיקה יחסית של תומכי החיסונים, גם בגלל עבודתם הטובה של ארגון חסון, וגם בגלל הפרסומים המביכים על פארסת החיסונים של שפעת החזירים, פתאום היה לתומכי החיסונים עצם יפה לנגוס בה.
בכוונה לא פרסמתי תגובה על הכתבה הזו.
למרות שהכתבה מגמתית ומציגה תמונה מעוותת שמראה בדיוק מהי האג'נדה של איתי גל,
ויותר חמור מזה, מה האג'נדה של YNET, חיכיתי לתגובה ממי שמבין יותר ממני בנושא החיסונים – ארגון חסון.
ארגון חסון פועל מזה 10 שנים בישראל והוא ראש החץ במאבק להגברת מודעות הציבור לסכנות שבחיסונים.
כל המידע שארגון חסון מציג נשען על ראיות מדעיות, מחקרים והוכחות.
לכן, היה זה אך טבעי שאחרי כתבה בומבסטית כגון זו שפורסמה ב-YNET, ארגון חסון ימהר להגיב.
ואכן, אחרי פרסום הכתבה, מור סגמון, חבר צוות בארגון חסון, הגיב באריכות ובדיוק לכל הטענות שהוצגו בכתבה.
בדיון ארוך ומשורשר, הצטברה בכתבה כמות מידע נאה שיכלה לתת למי שחפץ בתמונה מאוזנת יותר, אמצעים לשפוט בעצמו.
כמה חבל שלאחר יומיים, החליט מישהו ב-YNET לצנזר במלואן את כל התגובות של מור סגמון.
התנהגות זו של YNET, במיוחד בכתבות של ד"ר איתי גל, אינן זרות לי.
לא פעם הגבתי ב-YNET על כתבות של איתי גל וחיכיתי לשווא לפרסומן.
אך מעולם לא שמעתי על שרשור שלם של תגובות שנמחק בצורה גסה כ"כ מאתר שמתיימר להציג עיתונות אובייקטיבית.
להלן תגובת ארגון חסון לפרשה, כפי שמופיע באתרם:
הקשר האפשרי בין החיסונים למגפת האוטיזם שפוקדת את העולם המערבי בשיעורים מפחידים בשנים האחרונות הגיע לציבור הרחב. אין עיתון, ערוץ טלוויזיה או תכנית רדיו שמכבדת את עצמה שלא שילבה איזה אייטם הדן בנושא זה. כך הוא המצב גם במדינות אחרות ובמיוחד בארה"ב ובאנגליה, שם שיעורי האוטיזם הגיעו למימדים מפחידים (אחד מכל מאה ילדים בארה"ב, אחד מכל 58 ילדים באנגליה). הדיון הציבורי בארה"ב סביב שאלה זו סוער במיוחד כפי שדווח בכנס החיסונים הבינלאומי האחרון.
לסערה הציבורית הזו, מלבד שיעורי האוטיזם הגואים, אחראי בעיקר אדם אחד: דר' אנדרו וויקפילד. וויקפילד הוביל מחקר בבית החולים בו עבד באנגליה שהצביע על כמה מקרים בהם נגיף חיסון החצבת נמצא במעיים של ילדים אוטיסטים וכי הם סובלים ממחלת מעיים חדשה אותה גילה יחד עם שותפיו למחקר. במסיבת עיתונאים אותה ערך בית החולים, הפנה מנהל בית החולים לוויקפילד שאלה מעיתונאי: האם חיסון ה MMR (המכיל את נגיף החצבת) קשור עם אוטיזם.
מנהל בית החולים ידע מראש מה תהיה תשובתו של וויקפילד, כי הוא אמר לו זאת קודם לכן. באופן ישיר וזהיר ענה וויקפילד שלאור ממצאי המחקר שלו, שפורסם בכתב העת ה Lancet, הוא היה ממליץ להפריד את החיסון המשולב לשלושה חיסונים נפרדים עם מרווח זמן ביניהם. תשובתו זו דנה את וויקפילד להיות השעיר לעזאזאל העולמי שהואשם מאז בתקשורת וע"י כל רופא צייתן בהונאה, עיוות נתונים, קבלת כסף מהילדים אותם חקר לצורך תביעת דין ועוד.
וויקפילד נאלץ להעתיק את מקום מגוריו מאנגליה לארה"ב עם משפחתו. בישראל במיוחד, גלולת הפלא אותה מעניק כל רופא או נציג הממסד הרפואי כאשר שאלת הקשר בין החיסונים לאוטיזם עולה, מסתכמת באחת הגרסאות של המשפט הזה: "הקשר בין חיסון ה MMR לאוטיזם הועלה ע"י וויקפילד, רופא מושחת שמואשם בהונאה בגין המחקר הזה שלו. מאז נערכו מחקרים בעולם ששללו לחלוטין כל קשר בין החיסונים לאוטיזם. סוף פסוק. סימן קריאה". לצערנו, בישראל לא ניתנת הבמה להצגת הצד האחר, בד"כ, אך אם הגעת לכאן אתה תוכל להיחשף אליו.
בגליון אוקטובר 2009 של כתב העת Autism File, פרסם וויקפילד לראשונה את גירסתו, אותה אנו מביאים במלואה, מילה במילה, בתרגום חופשי לעברית: המאמר המלא.
בינואר 28, 2010, פסקה ועדת השימוע של המועצה הכללית לרפואה באנגליה בעניינם של וייקפילד, מורך וסמית'. פסיקתם מצאה את וייקפילד כמי שנהג בחוסר הגינות ובאופן מטעה במהלך ביצוע המחקר המקורי שלו. פסיקה זו קיבלה תהודה תקשורתית רחבה בכל העולם, ובישראל. ארגון חסון מפרסם את התייחסותו לפרשה כולה:
על חיסונים, אוטיזם, וייקפילד, אינטרסים ואתיקה בתקשורת
ביום 04/02/2010, פרסם דר' איתי גל, כתבה ב YNET, הנושאת את הכותרת "תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש". הרבה מסקנות חד משמעיות סביב שאלה מדעית ופוליטית לא פשוטה: גם תרמית, גם סוף וגם מביש. כותרת מחייבת.
מה קרה?
שבוע קודם לפרסום הכתבה, פסקה הועדה הרפואית הלאומית באנגליה (GMC) שדר' אנדרו וייקפילד נמצא כמי שפעל באופן לא הגון ומטעה (1) כלפי ילדים אותם בדק במסגרת המחקר שאותו הוביל. הועדה דנה באופן ביצוע המחקר, לא בתוכנו ומסקנותיו. פסיקה זו סימנה אבן דרך משמעותית בפרשה שהפכה להיות במרכז הדיון הציבורי סביב הקשר בין אוטיזם לחיסונים בפרט ובטיחות חיסונים בכלל. גם ברמה האישית, עבור וייקפילד ומשפחתו, היה זה שיא במסכת ארוכת שנים של רדיפה, השמצות, העתקת המשפחה לארה"ב והתחלת קריירה חדשה במרפאה שעוזרת היום לילדים אוטיסטים עם הפרעות במערכת העיכול.
מה היה כתוב במחקר של וייקפילד?
המחקר אותו הוביל וייקפילד עסק בדיווח הממצאים הקליניים של תריסר ילדים שסבלו מהפרעה בספקטרום האוטיסטי אשר לה נלוותה דלקת קלה עד מתונה של המעי הגס (קוליטיס). דיווח שכזה הינו אופייני למחקר מסוג סדרת-מקרים (case-series), הבודק תופעה המשותפת למספר חולים, ובד"כ עשוי להסתיים בהעלאת השערה חדשה אשר תיבדק במחקרים נוספים, ואיננו נועד למצוא מיתאם בין תרופה/חיסון למחלה או תופעה כזו או אחרת. כמו כן, המחקר כולל את המשפט הבא: "לא הוכחנו קשר בין חיסון אדמת-חזרת-חצבת והתסמינים המתוארים… מחקרים נוספים נדרשים לבחינת תסמונת זו והקשר האפשרי שלה לחיסון".
מה עורר את הסערה?
לאחר פרסום המחקר של וייקפילד בכתב העת Lancet, אחד מכתבי העת המדעיים המכובדים בעולם, בית החולים בו עבד וייקפילד, The Royal Free Hospital, ערך מסיבת עיתונאים בה נשאל וייקפילד האם חיסון האדמת-חזרת-חצבת קשור עם אוטיזם. בתשובתו הישירה והזהירה אמר וייקפילד שהוא היה ממליץ להפריד חיסון משולב זה לשלושה חיסונים נפרדים, עם מרווח זמן של שנה בין אחד לשני, כאמצעי זהירות, עד אשר יתבצעו המחקרים אשר יבדקו קשר אפשרי שכזה . בעקבות המלצתו זו, הורים רבים באנגליה ביקשו להפריד את החיסון הזה, אלא שממשלת אנגליה משכה מהשוק את החיסונים המופרדים והורים רבים, בלית ברירה, ויתרו על החיסון המשולב. התוצאה היתה ירידה של כ 10% בשיעורי ההתחסנות שגררה עליה במקרי החצבת באנגליה. הדי הפרשה הגיעו לכל העולם וממשלות רבות נדרכו לקראת האפשרות של ירידה בשיעור ההתחסנות בחיסון זה גם אצלם.
ירידה חדה בשיעורי ההתחסנות פוגעת בשני בעלי עניין: נציגי בריאות הציבור, החוששים מעליה בתחלואה, ויצרני החיסונים, החוששים מירידה בהכנסות. מעבר לכך, גירוי עדין ביותר של העצב המגן על חשיפת הקשר האפשרי שבין חיסונים לאוטיזם עשוי להביא לתגובת שרשרת בכל העולם עם השלכות מרחיקות לכת על יצרני החיסונים, ממשלות והציבור עצמו. איום שכזה מחייב מענה הולם: תלייתו של וייקפילד בכיכר העיר.
מעשה התליה
למעשה התליה חברו יחדיו כל אותם בעלי עניין, אשר קיבלו רוח גבית מאמצעי התקשורת המובילים, ובראשם איל התקשורת רופרט מרדוק, השולט באמצעות משפחתו הן על אמצעי התקשורת והן על יצרן החיסון, GlaxoSmithKline (בנו, ג'יימס מורדוק, חבר מועצת המנהלים בחברה (2)). לראשות ועדת הבדיקה של ה-GMC במקרה של וייקפילד מונה פרופ' דניס מקדוויט. מקדוויט גם ישב בוועדה המייעצת בענייני חיסונים בשעה שאישרה את חיסון האדמת-חזרת-חצבת, פלוסטריקס, כבטוח לשימוש. הוא עדין ישב בועדה מייעצת זו בשנת 1991, כאשר השימוש בחיסון זה הופסק בכמה מדינות לאחר דיווחים רבים על תופעות לוואי קשות. בשנת 2004, דחה שופט בית המשפט העליון, סר ניג'ל דייויס, בישיבה בדלתיים סגורות, את עתירתם של קבוצת הורים לילדים אוטיסטים שהסיוע המשפטי שלהם הופסק. הפסקת הסיוע המשפטי, חודשים ספורים לפני הדיון בעניינם לאחר היערכות של כעשר שנים, מנעה מקבוצה של כאלפיים מקרים להגיע לבית המשפט. מאוחר יותר התגלה שהשופט דייויס לא הסגיר את העובדה שאחיו היה חבר מועצת המנהלים של יצרן החיסון, GlaxoSmithKline, הנתבע בפרשה. כמו כן ריצ'ארד הורטון, מנהל בכתב העת Lancet שמשך את מחקרו של וייקפילד מכתב העת השבוע, גם כן ישב באותה העת כחבר מועצת המנהלים של GlaxoSmithKline. לבסוף, לדר' סורנדרה קומאר, ראש ועדת הכשירות של ה GMC אשר בפניה הובא המקרה של וייקפילד, קשרים כספיים עם תעשיית התרופות לרבות אחזקת מניות של…GlaxoSmithKline.
אם כן, הכתובת הייתה על הקיר שמאחוריו הניעו חוטים מריונטות בכל העולם, עד למה שנראה בשבוע שעבר כשיא מעשה התליה – משיכת הדרגש מתחת לרגליו של וייקפילד.
למה עכשיו?
החלטת הועדה בעניינו של וייקפילד השבוע, לאחר שנים של התדיינות ודחיות, איננה מקרית. בשנה האחרונה פורסמו הממצאים של השלב הראשון במחקר שנערך על קופים, ובו קבוצת קופים שקיבלו חיסונים לפי התכנית המומלצת בארה"ב מושווית לקבוצת קופים שלא קיבלה חיסונים כלל. את המחקר ערכו קבוצת מדענים מכובדים מאוניברסיטת פיטסבורג, אוניברסיטת קנטאקי, אוניברסיטת וושינגטון וכן וייקפילד, וממצאיו הראשוניים פורסמו בכתב העת המכובד (3) NeuroToxicology. הממצאים הראו שהקופים המחוסנים נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B בחיסון הכולל כספית סבלו פגיעות בכמה רפלקסים חיוניים להישרדות. הממצאים הסופיים של המחקר, לאחר שעקבו אחר הקופים במשך כמה שנים לפי תכנית החיסונים המומלצת, נראים מטרידים במיוחד. ערב פרסום המחקר הזה, רשויות הבריאות ויצרני החיסונים מפעילים מכבש לחצים ומניפולציות על מנת למנוע את פרסומו. הרשעתו של וייקפילד בשבוע שעבר מהווה מסמר בארון הקבורה של מחקר זה.
במאמר מוסגר ראוי לציין שמחקר אחר (4), היחידי הידוע שבו נערכה השוואה בין קבוצת ילדים מחוסנים בחיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B לקבוצת ילדים שלא חוסנה בכלל, העלה אף הוא ממצאים מדאיגים לפיהם בנים מחוסנים סבלו מבעיות התפתחות שהצריכו חינוך מיוחד בשיעור של פי תשע לעומת בנים שאינם מחוסנים.
מה מספרים לישראלים?
החשש מירידה בשיעור ההתחסנות בישראל, מביא גם את נציגי משרד הבריאות, כמו במדינות אחרות, להדוף כל דיון ציבורי שמטרתו לשאול שאלות קשות, לחשוף מידע פחות מחמיא לחיסונים בציבור ואולי לגרום לכמה הורים לבקש שינויים בתכנית החיסונים עבור ילדם, או אפילו לוותר על חלק מהחיסונים. גישה זו מכתיבה אסטרטגיה מאוד פסקנית ופטרונית, הממומשת בין השאר ע"י הכחשה גורפת וחד משמעית של קשר בין חיסונים לאוטיזם והתעלמות מקולות הקוראים לבחון שאלה זו בצורה מקצועית, מדעית וללא משוא פנים. העמדה לפיה הוכח באופן סופי שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם משקפת אסטרטגיה זו. מה גם שלא ניתן לטעון דבר כזה לאור העדויות המדעיות העומדות לפנינו היום, ישנם יותר מאשר "סימני נפט" לקשר אפשרי שכזה.
פסיקת ה-GMC בשבוע שעבר אפשרה לד"ר איתי גל לעשות שירות גדול למשרד הבריאות ולחלוץ את הפקק שהיה תקוע זמן רב במקום לא נעים, החשש מירידה בשיעורי ההתחסנות, אולם בלהט הניתוח שכח גל שהוא עיתונאי. תחושת האופוריה שנפלה בחלקו של ד"ר גל, רופא מתמחה ומרצה מעת לעת על גדולתם של החיסונים, היא זו שהוציאה מידיו את הכותרת הבומבסטית, ההחלטית ושגויה לכתבתו זו, כמו גם את המסקנה המופרכת הבאה: "למעשה לא קיים קשר בין החיסונים לאוטיזם".
בכתבתו הנ"ל דר' איתי גל קובע שמחקרים רבים הפריכו את ממצאיו של וייקפילד ושלא הצליחו לשכפל את ממצאיו, כאשר ישנם מחקרים התומכים בממצאיו של וייקפילד (5 6 7 8 9) וכן מחקרים ששיחזרו את מחקרו המקורי (10 11 12 13)
דר' איתי גל מדווח שהועדה קבעה כי "מחקרו רצוף בהטעיות", כאשר הועדה כלל לא בדקה את ממצאי המחקר עצמו, אלא את הדרך שבה בוצע.
דר' איתי גל אינו מספר שרשויות הבריאות באנגליה לא אפשרו להורים לקבל שלושה חיסונים מופרדים, וקובע שמאמרו של וייקפילד אחראי לירידה בשיעורי ההתחסנות.
דר' איתי גל מספר על מחקרים אחרים שלכאורה הוכיחו שאין קשר בין החיסון המשולש לבין אוטיזם – הפרכה לטענה שמעולם לא נטענה ע"י וייקפילד או עמיתיו למחקר.
דר' איתי גל פנה לקבלת התייחסות מדר' מיכל שטיין, מומחית למחלות זיהומיות בבי"ח וולפסון, אך "שכח" כעיתונאי להביא את הצד השני בסיפור, את דר' וייקפילד. דר' איתי גל לא פנה אליו, לא פנה לארגון חסון ואף לא התייחס למאמרו של וייקפילד (14) המפורסם בעברית באתר של ארגון חסון, בו הוא מתייחס באופן מפורט לכל ההאשמות.
הגדילו לעשות במערכת YNET, ולאחר יומיים של דיונים עניניים ואינטנסיביים בין נציגי ארגון "חסון" למגיבים אחרים, בהם רופאים, מחקו באופן סלקטיבי את כל התגובות הנושאות את שמו של נציג הארגון. זה המקום לציין שהמערכת המתחרה, NRG, מסננת באופן שיטתי תגובות המגיעות מנציגי "חסון" מזה זמן.
מה בין חיסונים לאוטיזם?
לאחר שמסירים את האינטרסים והספינים, נותרת השאלה על כנה: האם החיסונים תורמים לאוטיזם?
תלוי את מי שואלים. בדומה לדר' מיכל שטיין, מרבית הרופאים יטענו שהוכח שאין שום קשר. מצד שני, בכירים באנגליה וארה"ב גורסים אחרת.
דר' פלטשר, לשעבר המדען הראשי במשרד הבריאות של בריטניה:
"סירובן של ממשלות לבדוק מהן הסיכונים [בחיסוני ה MMR לגרום לאוטיזם] כראוי עשוי להתברר כאחד הסקנדלים הגדולים ביותר בהסטוריה של הרפואה…ראיתי הצטברות מתמדת של עדויות ממדענים בכל העולם לפיהן חיסון החזרת-חצבת-אדמת גורם לנזק מוחי אצל ילדים מסויימים…ישנם אנשים בעלי עוצמה רבה בתפקידים בעלי סמכות גדולה בבריטניה ובמקומות אחרים שהימרו על המוניטין והקריירה שלהם [בצידודם] בבטיחותו של חיסון ה MMR והם נכונים לעשות כמעט כל דבר על מנת להגן על עצמם" (15)
בין אם דר' פלטשר מציג את המצב לאשורו ובין אם לאו, מה שבטוח, העמדה של דר' ברנדין היליי, דיירקטור המכון הלאומי לבריאות (NIH) לשעבר, הסוכנות הממשלתית הגדולה ביותר האחראית על ביצוע ותמיכה במחקר רפואי בארה"ב., משקפת בצורה הנכונה ביותר את מה שניתן לומר היום על קשר שכזה על סמך המידע המדעי העומד לרשותנו:
"אני סבורה שהממשלה או פקידים מסויימים בממשלה היו פזיזים מדי לבטל את דאגתם של המשפחות [שנפגעו מאוטיזם]; מבלי לבדוק את האוכלוסיה שחלתה [באוטיזם]. אני חושבת שפקידי בריאות הציבור ביטלו את ההשערה [של קשר בין חיסונים לאוטיזם] כבלתי רציונאלית ללא מספיק מחקרים אודות גורם המחלה" (16)
לעדויות התומכות בקשר אפשרי שבין החיסונים לאוטיזם מצטרפות שתי פסיקות של בית המשפט הפדראלי לפיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב, במקרה של חנה פולינג (17) ובמקרה של בילי בנקס (18). המקרה של חנה פולינג סוקר בהרחבה וציין נקודת מפנה דרמתית בשאלת הקשר בין חיסונים לאוטיזם, משום העובדה שרשויות הבריאות בארה"ב, לראשונה, החזיקו בעמדה לפיה החיסון שניתן לחנה גרם לה לאוטיזם, מכיוון שסבלה מבעיה מיטוכונדריאלית קודמת.
כמה מחקרים אכן בוצעו מאז פרסום מחקרו של וייקפילד בהם ניסו החוקרים להפריך את הקשר שבין חיסון ה MMR לאוטיזם (19). רובם ככולם של מחקרים אלו לוקים בניגודי אינטרסים, תכנון מחקר לקוי, מדגם בדיקה זניח בגודלו, או שאלת מחקר צרה מאד שאיננה מתקרבת לשאלה האמיתית: האם יש קשר בין חיסונים לאוטיזם. מחקרים אלו, לדוגמא, התייחסו רק לחיסון אחד, ה MMR, ולא לכלל החיסונים. חיסון ה MMR ניתן לתינוק לאחר שקיבל כעשרים חיסונים אחרים. כמו כן, מחקרים אלו כלל לא בדקו קבוצת ילדים שאינם מחוסנים כלל. מבחינה מדעית, לא אמור כלל להיות ויכוח על העובדה שלא ניתן להסיק ממחקרים אלו שחיסונים אינם תורמים לאוטיזם, לא כל שכן מסקנה פסקנית לפיה הוכח שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם. מצערת במיוחד העובדה שבעת מגפה בה אחד מכל מאה וחמישים ילדים לוקה באוטיזם (20), עיקר המשאבים מופנים לנסיונות להפריך את הפרשנות העיתונאית של מחקרו של וייקפילד, במקום לערוך את המחקר היחיד שיוכל לקשור, או להפריך, את החיסונים כגורמים לאוטיזם: מחקר שישווה בין קבוצת ילדים מחוסנים לפי התכנית המומלצת לקבוצת ילדים שאינם מחוסנים. למרות בקשות רבות בארה"ב לביצוע מחקר שכזה, רשויות הממשלה, עד כה, דחו רעיון זה על הסף.
נותר לקוות שהיוזמה של המרכז למידע על חיסונים בארה"ב, הארגון המקביל לארגון חסון בישראל, תוביל לביצוע מחקר שכזה (21), מה שיעזור לכולנו לשחרר את הפקק.
סימוכין:
1. GMC FITNESS TO PRACTISE PANEL HEARING, 2733564, 28 Jan, 2010.
2. Financial Times, “James Murdoch Joins Glaxo Board”, 2 Feb 2009.
3. Hewitson L, et al. Delayed acquisition of neonatal reflexes in newborn primates receiving a thimerosal-containing
Hepatitis B vaccine: Influence of gestational age and birth weight, Neurotoxicology (2009), doi:10.1016/
j.neuro.2009.09.008
4. Gallagher C, Goodman M. “Hepatitis B triple series vaccine and developmental disability in US children aged 1-9
years”. Toxicological & Environmental Chemistry 2008;90(5-6):997-1008;
5. Furlano R, Anthony A, Day R, Brown A, Mc Garvey L, Thomson M, et al. “Colonic CD8 and T cell filtration with
epithelial damage in children with autism.“ J Pediatr 2001;138:366-72
6. Sabra S, Bellanti JA, Colon AR. “Ileal lymphoid hyperplasia, non-specific colitis and pervasive developmental
disorder in children”. The Lancet 1998;352:234-5
7. Torrente F., Machado N., Perez-Machado M., Furlano R., Thomson M., Davies S., Wakefield AJ, Walker-Smith JA,
Murch SH. “Enteropathy with T cell infiltration and epithelial IgG deposition in autism.” Molecular Psychiatry.
2002;7:375-382
התשובה נמצאת מתחת לאפינו – האן ישנם כיום אוטיסטים שלא חוסנו בעברם ?
תשובה לשאלה הזו לא תיתן לך תשובה לשאלה האם חיסונים גורמים לאוטיזם!!!
יכולות להיות סיבות רבות הגורמות לאוטיזם, השאלה היא האם החיסונים הם חלק מאותם סיבות.
אם כל האוטיסטים חוסנו זה לא אומר דבר בקשר לגורם המחלה.
אם כל המחוסנים נהיים אוטיסטים (וזה לא המצב) תינתן לך התשובה הברורה ביותר.
אם יש אוטיסט שלא חוסן לא אומר שהחיסונים כן בטוחים אלא אומר שהאוטיזם נגרם גם מסיבות אחרות חוץ מאשר חיסון.
הסתרת האמת על החיסונים והתעשייה מאחוריהם מכוונת ומתוזמנת. כהקדמה לגל "שפעת החזירים" הבאה (תוך חודש-חודשיים מהיום) מזהירים אותנו שחיסון זו הדרך היחידה לשרוד ושכדאי לנו לקחת אותו. שכל אחד יעשה את השיקול האם כדאי לו לקחת חיסון ולהסתכן במחלות איומות או לא לקחת את החיסון ולהיות מצונן לכמה ימים.
המידע קיים באתר זה כמו גם באתר 'חסון' והוא נגיש לכולם אבל מה לעשות עם המידע – ההחלטה בידיכם!!!
כבר מזמן שמתי עין על איתי גל ועל העובדה המרה שהוא ממש מייצג את הממסד הרפואי השבוי בידי חברות התרופות.
הכתבות שלו הן מגמתיות אחת לאחת. אני לא אתפלא אם הוא מקבל בונוסים מחברות התרופות.
כנראה ששבועת היפוקרטוס נותרת בגדר המלצה.
בדיוק בהקשר של הקשר בין חיסונים, אוטיזם ואינטרסים של חברות תרופות ואף מעט שחיתות וקשרי הון-שלטון לא כשרים, אני ממליץ בחום:
https://www.emetaheret.org.il/dev/2009/10/19/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%99-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99/
מאמר קודם שפורסם כאן, תורגם ע"י תמי גלילי, מנהלת פורום אוטיזם ב-"תפוז".
ניב היקר אתה מציג סימוכין מ 1-7, ובכתבה יש עד 21 איפה שאר הסימוכין?
חשוב כדי לבדוק את הדברים, הם יש לך את הסימוכין למאמר המקורי ל וויקפילד?
האם קראת אותו בלנסט?
שלום שרון, ראי כאן את הכתבה המקורית של ארגון חסון.
שם יש את שאר הסימוכין: http://www.hisunim.com/images/documents/wakefield/Wakefield.pdf
http://healthimpactnews.com/2012/british-court-throws-out-conviction-of-autismvaccine-md-andrew-wakefields-co-author-completely-exonerated/
In a stunning reversal, world renowned pediatric gastroenterologist Prof. John Walker-Smith won his appeal against the United Kingdom’s General Medical Council regulatory board that had ruled against both him and Andrew Wakefield for their roles in the 1998 Lancet MMR paper, which raised questions about a link to autism. The complete victory means that Walker-Smith has been returned to the status of a fully licensed physician in the UK, although he had already retired in 2001 — six years before the GMC trial even began.
Justice John Mitting ruled on the appeal by Walker-Smith, saying that the GMC “panel’s determination cannot stand. I therefore quash it.” He said that its conclusions were based on “inadequate and superficial reasoning and, in a number of instances, a wrong conclusion.” The verdict restores Walker-Smith’s name to the medical register and his reputation to the medical community. This conclusion is not surprising, as the GMC trial had no actual complainants, no harm came to the children who were studied, and parents supported Walker-Smith and Wakefield through the trial, reporting that their children had medically benefited from the treatment they received at the Royal Free Hospital.