למישהו יש מושג מאיפה במילה System הגיעה?
הרומאים שהמציאו את הביוב השתמשו אז במילה סיסטם והתכוונו למערכת הביוב.
כיום, מערכת החינוך, הסביבה, המזון אכן נמצאת נמצאת בתוך הביוב של עצמה.

הסרטון הזה הזכיר לי כמה ציטוטים:

"רק אנשים מעטים נהנים מחירות אמיתית, כולנו עבדים לרעיונות או מנהגים"– אלפרד דה מיסה

"המרד הוא ביטוי ספונטני ואחד המרכיבים המהותיים ביותר של החוויה האנושית"… אלבר קאמי

"הדרך אל האותנטיות מחייבת את האדם להתגבר בהתמדה על עצמו, על הערכים של דורו ועל האתוס של תקופתו"– אלבר קאמי

"אנשים נורמאליים זה הדבר הכי משעמם שיש"–אירי ריקין

"אדם זקוק לשיגעון מסוים, אחרת הוא לא יעז לעולם לחתוך את החבל ולצאת לחופשי"–ניקוס קאזנצקיס

"ה'נורמאליות' וה'הסתגלות' שלנו, הרבה פעמים אינם אלא הסתלקותה של התעלות הנשמה, בגידה בפוטנציאל האמיתי הגלום בנו, כי רבים מאתנו מצליחים הצלחה יתירה בקניית 'אני' מזויף כדי להסתגל למציאות מזויפת, שטחית וחסרת מעוף לחלוטין"–ר.ד.ליאנג

"אנשים נהיים לא מה שהם אמורים להיות על ידי הטבע אלא מה שהחברה עושה מהם. הרגשות הנדירים והתכונות הנעלות של הנפש, כמו מתכווצים, קמלים, מעוותים ומקוצצים, כדי להתאים אותנו למגע עם העולם הקונפורמי"
ויליאם הזליט

"תרבותנו היא תרבות של דיכוי. קיים קונפליקט בין מה שאנו נתבעים לו בשם הקונפורמיות ובין תביעות האנרגיות היצריות שלנו, המיניות במפורש. תרבותנו מדכאה לא רק את "היצרים", לא רק את המיניות, אלא את חריגת האדם מעצמו לכל צורותיה. בחברה של בני אדם חד ממדיים אין זה מפתיע שמי שמתנסה בהתמדה בממדים אחרים ואינו מסוגל להכחישם או לשכחם, נתון בסכנה – אם בסכנת הרס על ידי האחרים ואם בסכנת בגידה במה שידוע לו"–פרויד

"לא הסכיזופרניה, אלא הנורמאליות שסועה ברוחם. בסכיזופרניה מתפוררים רק הגבולות המזויפים, הסכיזופרנים סובלים מאמת"–נורמן א' בראון

"בתוך הממסד אתה יכול ליהנות. מחוץ לממסד אתה יכול להגיע לחקר האמת"–אורי מילשטיין

"חסרים לי היום המונו-מניאקים הצעירים, המסתכנים, אני חסר משוגעים. גדל פה דור של בסדר – גמורים, של פרוע, אבל בקצה העין בודק איך אני מתקבל. אני אוהב אהבת נפש את הבודדים, כמו נסים אלוני, חנוך לוין, רינה ירושלמי, אופירה הניג. אלה בימאים שהם גם משוררים, הם אלה שלא רצים כדי להתקבל. אני אוהב את הבדידות של רצי המרתון, את הפנים המעוותות מכאב, את חוסר הוויתור".–לא ידוע

מתוך הסרט "איזי ריידר":

דניס הופר: (מגלם דמות של היפי פרוע) "כולם משתפנים, זה מה שקורה, אי אפשר לקבל חדר במלון סוג ב', אפילו לא במלון דרכים סוג ב', הם פוחדים שנשסף להם את הגרון".

ג'ק ניקולסון: (מגלם דמות של עורך דין אקסצנטרי) "הם לא פוחדים ממך. הם פוחדים ממה שאתה מייצג".

הופר: "כל מה שאנו מייצגים עבורם זו חבורה שזקוקה לתספורת".

ניקולסון: "מה שאתם מייצגים עבורם זו חירות".

הופר: "מה רע לעזאזל בחירות? הרי זה כל הקטע".

ניקולסון: "כן זה נכון שזה כל העניין, אך לדבר על זה ולהיות את זה, אלה שני דברים שונים. אני מתכוון, זה באמת קשה להיות חופשי כשמוכרים וקונים אותך בשוק. אף פעם אל תגיד לאדם שהוא לא חופשי, כי אז יהפוך לעסוק מאוד בהרג והטלת מום, כדי להוכיח לך שהוא אכן כן חופשי.
אהה, כן, הם ידברו אתך, וידברו אתך, וידברו אתך שעות על חופש הפרט, אך אם יראו אדם חופשי, זה יבהיל אותם".

הופר: "אבל הפחד לא מביא אותם לברוח".

ניקולסון: "לא, הוא עושה אותם למסוכנים"
(באותו הלילה הוא נרצח על ידי האנשים עליהם דיבר).

מתוך ראיון עיתונאי עם ג'ים מוריסון(סולן "הדלתות"):

"מוריסון: כולם אומרים שהם רוצים להיות חופשיים, אבל לדעתי זה שקר. אנשים מבועתים מהפחד להיות חופשיים, והם נאחזים בכבלים שלהם. הכבלים הם ההגנה שלהם, והם ילחמו בכל אחד שינסה להשתחרר מהם.

מראיין: למה אנשים מפחדים מהחופש?

מוריסון: בגלל שהם פוחדים מהלא נודע. הפתרון היחיד הוא להתעמת מול עצמך, מול הפחדים הכי גדולים שאתה יכול להעלות בדעתך. אחרי שתיחשף לפחדים הכי עמוקים שלך, הפחד יאבד מכוחו, ואז באמת תהיה חופשי.

מראיין: למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על חופש?

מוריסון: יש הרבה סוגים של חופש, והחופש הכי חשוב הוא החופש להיות מי שאתה באמת. אתה מחליף את הזהות האמיתית שלך בתפקיד. אתה מחליף את החושים שלך בהצגה לסביבה, אתה שם על עצמך מסכה. אין שום סיכוי למהפכה בקנה מידה גדול אם לא תהיה מהפכה אישית ברמת הפרט. אתה יכול לשלול מאדם את החופש הפוליטי ועדיין לא תפגע בו, כל עוד לא לקחת ממנו את החופש להרגיש, האדם ייהרס.

מראיין: מי יכול לקחת ממך את החופש להרגיש?

מוריסון: הכליאה מתחילה בלידה, ההתניות, תכנות המוח, והניתוק מן התודעה האינסופית. החברה, ההורים, כולם מסביבך הרסו את טבעם האמיתי כדי לקבל אהבה מהאנשים סביבם, ואתה מחקה את מה שראית אצלם. אנחנו הופכים לשחקנים שתועים בעולם, ומחפשים את הצל האובד והנשכח של מי שאנחנו באמת. זה סוג של רצח, וההורים והקרובים הכי אוהבים מבצעים את הרצח הזה עם חיוך על פניהם.

מראיין: אפשר בכלל להשתחרר בכוחות עצמך מדיכוי שכזה?

מוריסון: אם תחפש מישהו אחר שיעשה את זה במקומך תישאר, תישאר תלוי באחרים, תישאר פגיע ונשלט. אבל החופש הזה לעולם לא מובטח, והפגיעות תמיד נשארת חלק ממך.

"כל האנשים הללו שרוצים לשלוט על ההתנהגות של מספרים גדולים של אנשים אחרים- עושים זאת דרך ועל סמך החוויה של אותם אנשים אחרים. ולאחר שאנשים מונעים לחוות מצב מסוים בדרך דומה, ניתן לצפות מהם להתנהג בדרכים דומות. לגרום לכל האנשים לרצות את אותם הדברים, לשנוא את אותם הדברים, לחוש את אותו האיום – ואז התנהגותם כבר שבויה, אתה קנית ויש לך בעלות על קהל הצרכנים שלך או בשר התותחים שלך. ואז כבר הינך יכול לגרום לתפיסה זהה של כושים כתת אדם, או של הלבנים כמרושעים או מנוונים, והתנהגות תתבצע בהתאם"–ר.ד.ליאנג

"פילוסוף טוב הוא אומן שיש בכוחו לעורר את כוחות הפעולה הרדומים בנפשו של הזולת"–פלוני

"אושרו האמיתי של אדם תלוי בהפעלה חסרת מעצורים של כישרונותיו"–פלוני

מקסים.

הנה רחוב שומשום ללא קונפורמיסטים

http://www.youtube.com/watch?v=21OH0wlkfbc

כל כך מצחיק