עבדות או חופש?

עבדות או חופש?

אם ניתן ללמוד דבר-מה מההיסטוריה, הרי שמספיק ששלושה אחוזים מאיתנו ינקטו בצעדים החלטיים בכדי לעצור את הדיקטטורה שמוקמת בארה"ב ובאירופה ובכדי להשיב על כנה את הדמוקרטיה האמיתית.

הגענו לפרשת דרכים, וסרטו האחרון של אלכס ג'ונס, “נפילתה של הרפובליקה”, מציג את האפשרויות שלנו בצורה ברורה.

בין אם אנחנו חיים בארצות הברית או באירופה, אנחנו צופים במהירות ההולכת וגוברת שבה מדינות רפובליקניות ודמוקרטיות הופכות לדיקטטורות.

דיקטטורות איזוריות עולות בדמותם של האיחוד הצפון-אמריקאי והאיחוד האירופאי.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=T74VA3xU0EA[/youtube]

המערכות הטוטאליטריות האלה יכַללו, בסופו של דבר, בדיקטטורה גלובאלית אחת שתישלט על ידי
ארגון הבריאות העולמי (WHO), האומות המאוחדות (UN), וקרן המטבע העולמית (IMF). מאחורי ארגון האו”ם עומד תאגיד פשע מאורגן שמנצל את הגופים האלה ככלים להשתלטות עולמית, בין היתר על ידי הכרזה על מצב חירום עקב מגיפה עולמית, דבר שנתן לארגון הבריאות העולמי ולאו”ם שליטה בלתי רגילה בממשלות לאומיות בכל רחבי העולם, בשירותי הבריאות שלהן ובשירותים המשטרתיים שלהן.

סרטו האחרון של אלכס ג'ונס, “נפילתה של הרפובליקה”,
מתאר איך האליטה הפיננסית העושקת ממזגת ומחזקת בימים אלה את כוחותיה, והוא המשך לסרט הדוקומנטרי מאיר העיניים “ההונאה של אובמה”.
הסרט החדש מבהיר לנו שהבחירה היא בין עבדות לחופש.

אם נפנה בפניה הלא נכונה בפרשת הדרכים שבהמשך הדרך, אנחנו ניכנס אל תקופה של חושך בלתי  חדיר, אל הלילה האפל של ההיסטוריה, עם מחנות ריכוז של סוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום (FEMA), חוטי תיל, שירות צבאי כפוי או שירות כפוי במחנה עבודה במדינת משטרה שמשתמשת בשתלי-נאנו בתור אמצעי לפיקוח אלקטרוני כולל על כל אדם בכל דקה ודקה של היום.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=-R9I3RZ7DsQ[/youtube]

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=Ms-XLxIi7Xo&feature=player_embedded[/youtube]

בכל יום אנחנו רואים הוכחות נוספות לדרך בה הדמוקרטיה בארה”ב מוחלפת על ידי סגידה אקסטטית וכפויה לדיקטטור / נשיא.

ברור להפליא שפולחן האישיות שנבנה מסביב לנשיא אובמה הוא רק כלי במשחק ציני, אמצעי לחיזוק השליטה המרכזית של קליקת הבנקאים המושכים בחוטים של בובותיהם בוושינגטון די.סי.

בבתי הספר מלמדים את הילדים לשיר שירי סגידה לאדם-אל “אובמה”: הם לא שרים את השירים האלה בצורה ספונטנית ומתוך רצון חופשי.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=cdPSqL9_mfM[/youtube]

הכבוד לחוקה ולמגילת הזכויות מתחלף בכת שסוגדת לכריזמה ולחוכמה האוניברסלית של הנשיא; בקרוב הנשיא / דיקטטור יהיה האדם האחרון שיוותר חופשי על אדמת ארה”ב וגחמותיו יהיו לחוק היחיד.

ממשל אמיתי שכולל דיון הגיוני על המדיניות כבר הוחלף ברשת כוללת של ביורוקרטים וצארים, שמתנהלים כחיילים צייתניים המוכנים להוציא לפועל את רצון הנשיא, יהיה מה שיהיה.

מדינת מעקב היררכית וריכוזית כבר קיימת הודות לאקט הפטריוט ולאמצעים אחרים. מדינת המעקב, במסווה של הגנה מפני טרוריסטים, מיועדת להרוס את האינדיבידואליות ואת המחשבה החופשית ולמחוק כל אדם שלא משתחווה לכת הנשיא ומקבל את האידיאולוגיה.

אנשים בעלי מחשבה חופשית סווגו כטרוריסטים.

מנשר של המחלקה הפדרלית לחקירות, בו מפורטים רשימה של אנשים שחשודים כטרוריסטים – כולל אלה שמזכירים את החוקה האמריקאית ואקטיביסטים למען בע"ח:

מבנה טוטאליטרי כבר הוקם והוא יאפשר לנשיא / דיקטטור, בהינף אצבע, לשלוח צבאות אל מלחמות אפוקליפטיות, להוציא אוכלוסיות שלמות מביתיהן ולשלוח אותן אל מחנות FEMA, משום שאספקת המזון והמים תימַנע מאיזורים שלמים ותותיר מיליונים רבים אחרים למותם בשעה שתכנית דילול האוכלוסיה של האליטות תצא לדרך.

הביורוקרטים והפקידים שיוציאו לפועל את הפקודות הללו ואת ההנחיות והחוקים שידכאו את מירב האוכלוסיה אולי יזכו במידה מסויימת של כוח וכסף בתמורה לשירותיהם, אך אף הם לא יהנו מחופש אמיתי. לא יהיה להם שום ערך מחוץ לעבודתם בחישוב, תכנון וההוצאה לפועל של זרם בלתי פוסק של פשעים שהדיקטטורים דורשים. מיד לאחר שהם ביצעו את תפקידם כמו מכונות, יְפּטרו מהם. זה גם מה שקרה בגרמניה הנאצית, אפילו לפקידים הנאמנים ביותר.

הבוז שרוחשת האליטה לבני האדם מוצגת בפנינו מדי יום ויום. אנחנו צופים בטלוויזיה בתמונות קשות של עינוי, מלחמות ורעב שמשפיעים על חייהם של מיליוני אנשים, מחזות שמפחיתים את רגישותינו לסבל הנורא של כה רבים מאיתנו בימים אלה.

אכן יש דמיון מדכא בין המשטרים הטוטאליטריים שקימים היום לבין הרגשת הטרור ושכיחות הניהיליזם שפשו בגרמניה הנאצית, באיחוד הסובייטי של סטלין ובסין הקומוניסטית של מאו צה טונג.

בינתיים, אנחנו יודעים שמשטרים טוטאליטריים אלה, על מאפייניהם הדומים, לא קמו באיזורים שונים של העולם בצורה מקרית.

נעמי וולף – עשרת הדרכים בהן דיקטטור הופך דמוקרטיה לפשיזם עם דוגמאות מההיסטוריה והמחשות מארה"ב של היום:
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=RjALf12PAWc[/youtube]

הודות לאנשים כמו אלכס ג'ונס אנחנו יודעים הרבה יותר על משפחות כמו ווינדזור ורוקפלר, על רשתות חשאיות כמו קבוצת בילדרברג ועל תכניותיהם לשליטה גלובלית. זה לא פלא, אם כן, שג'יי רוקפלר ממהר להעביר הצעת חוק שתסגור את האינטרנט בעידן זה בו האינפורמציה זורמת חופשי וחושפת, בפעם הראשונה בהיסטוריה, את פשעיה של קבוצה זו.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=Ct9xzXUQLuY[/youtube]

אותם בנקאים שמימנו את עלייתם של הדיקטטורים מתחילת המאה העשרים מממנים עכשיו את אובמה ואת בלייר, את סרקוזי, מרקל ובראון.

הם מתחבאים במקומות המסתור שלהם ושולחים מבטים חמדניים במשאבי העולם. הם שופטים הכל מנקודת המבט של האם זה יעזור להם להגביר את ההנאה או את הכוח שלהם. הם עבדים לרצונות שלהם. הבנקאים הפושעים האלה לא יכולים להיות עתיד האנושות – והמריונטות שלהם בממשלה לא יכולות להנהיג אותנו.

יש להסיר מעמדה של כוח אנשים כמו פרדריק מיטראנד (Frédéric Mitterrand), שר התרבות הצרפתי, שמודה באוטוביוגרפיה שלו ש”מרגש” אותו לחזות בעבדות, בזילות ערך החיים, בסבל ובניצול המיני של ילדים, ויש לתת להם טיפול על בעיות פסיכולוגיות. במקום זאת, וזה מה שקורה כיום, ראש הממשלה הצרפתי מגן עליו ומשבח אותו.

בהתחשב בשיעור הקומה של האנשים שנמצאים בממשלת צרפת כיום, אפשר ולא תופתעו מהתכניות הסודיות של ממשלת צרפת לחסן בכפייה את האוכלוסיה עם חיסון רעיל ולהסיר מהם את זכויותיהם האזרחיות. מי שמפיץ את התכניות הללו הן שרת הבריאות רוזלין בצ'לוט (Roselyne Bachelot)
ושרת הצדק מישל אליוט מארי (Michèle Alliot-Marie).

עץ רקוב לא מניב פירות טובים.

מין מוצא את מינו.

חשיפת המבנה המפלצתי של הסדר העולמי החדש היא דבר מפחיד – אך זו גם הזדמנות. עכשיו, משזיהינו את שורש המחלה, נוכל לתת את התרופה.

לא דרושים אנשים רבים בכדי ליצור שינוי לטובה.

נראה שרק שלושה אחוזים מהקולוניאליסטים מרדו כנגד המלך הבריטי העריץ. כן, שלושה אחוזים בלבד הספיקו כדי להתחיל את המרד האמריקאי הראשון ולייסד רפובליקה עצמאית ומבוססת-חוקה.

http://en.wikipedia.org/wiki/American_Revolutionary_War

אם הרפובליקה אכן נופלת היום, זה יקרה משום שאין אפילו שלושה אחוזים המוכנים להציל אותה.

אך האם הרפובליקה תיפול? או האם שלושת האחוזים החיוניים הללו יקחו את מקומם, יתחילו וינצחו את המהפכה האמריקאית השניה בכך שילהיטו את השאר?

אני מאמינה שזה מה שהם יעשו. אנחנו רואים את ההתנגדות גודלת מדי יום ביומו.
הגיע הזמן, אם כן, לחשוב על איך יראו המדינות הדמוקרטיות והרפובליקניות החדשות.

מהפכה של אלימות בלתי מרוסנת ו/או הפיכה צבאית שמובילות לעריצות במקום לחופש הן לא מה שאנחנו צריכים.
מה שנחוץ לנו זו תכנית שיטתית להשגת מטרות ברוורת.

“חיים, חופש והחתירה אל עבר האושר” עבור כל בן אנוש נראית לי כמו מטרה תקפה.

זוהי המטרה שמקודשת על ידי החוקה האמריקאית, הצהרת העצמאות ומגילת הזכויות והיא זו שמשתמעת בחוקות האירופאיות המודרניות ובחוק הנורמטיבי.

החוקה האמריקאית נכתבה בבירור על ידי אנשים שבראש מעיניהם היה הערך הגבוה של חיי אנוש וחייו של כל אדם ואדם. המודעות הזו לערך חיי האנוש נבעה מקרקע של רעיונות פילוסופיים, דתיים ואמנותיים, ובמיוחד ברעיונות של היוונים העתיקים.

חירות היא אחד מהמושגים המרכזיים של היוונים העתיקים ואחד הדברים שנתנו השראה לאבות המייסדים. שווה לקחת רגע להביט במושג זה.

חופש הוא לא רק מושג פילוסופי כי אם מושג חברתי ופוליטי. היוונים העתיקים הבינו שאדם יהנה מחופש אם יחיה במדינה חופשית, מדינה עצמאית שמעבירה חוקים שמבטיחים את החופש של אזרחיה.

הבלתי-חופשיים היו נתיניהם של חוקים זרים ואלה שנאלצו לשרת שולט זר.

ברור שאנחנו, אזרחי אירופה וארה”ב, לא חופשיים כיום משום שאנחנו לא מעבירים את חוקינו-אנו, חוקים שמשרתים את מטרותינו. במקום זאת, אנחנו משרתים ממשלות-צעצוע שמצייתות לשליטים זרים בדמותו של תאגיד פשע מאורגן.

ישויות אלה השחיתו, שיחדו וקנו ממשלות לאומיות; החוקים שמקבלים חותמת גומי מבתי הנבחרים שלנו משרתים את האינטרסים של אותו תאגיד פשע מאורגן, ולא את האינטרסים שלנו כאזרחים.

העברת הון עצומה התרחשה במסווה של מלחמות והתמוטטות כלכלית – הון שעבר מהאזרחים אל אותו ארגון קטנטן.

עבור אותן אוכלוסיות שנבזזו ממשאביהן וסובלות מהניהול הכושל של אותם פושעים, לבנקאים יש פתרון: מדינת משטרה בה האזרחים נמצאים תחת מעקב מתמיד, מחנות ריכוז, מחנות FEMA, ועכשיו – רצח המוני בעזרת לוחמה ביולוגית תחת המסווה של חיסונים, ואפילו רעב.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=VTRSeeTGagQ[/youtube]

אזרחי ארה”ב ואירופה נוטים להבין את המושג “חופש” בצורה תכופה מדי כחופש שלהם לבחור קריירה, מכוניות, עיסוקי פנאי וכו'. אנשים רגילים לחשוב על חופש כלכלי, אך לא על חופש פוליטי. מעודדים אותם לחשוב על חופש כעל הזדמנות לספק את החשקים שלהם, ולא משנה כמה החשקים שלהם עשויים להיות הרסניים להם או לאחרים.

לשם השוואה, היוונים העתיקים הגדירו אדם חופשי כאדם שחי במדינה חופשית, מדינה בה השיטה הפוליטית והחברתית מאפשרת לאזרחים ליהנות מחופש אישי ואף להשפיע במישרין על עתיד המדינה שלהם. מכך משתמעת השתתפות בהליך הפוליטי שכוללת יותר מאשר הצבעה בבחירות פעם בארבע שנים עבור אחת משתי מפלגות, בעלות פחות או יותר אותן הרעיונות, ושעובדות עבור אותם הבוסים.

דמוקרטיה אמיתית דורשת שהאזרחים החופשיים והמעודכנים ישתתפו בצורה יומיומית בהליך החלטת ההחלטות הפוליטי, וישתתפו בדיונים על המדיניות ועל המדינה ככלל, כל הזמן.

חופש אותנטי בעיני היוונים העתיקים היה הזכות להחליט את החלטותייך האישיות מדי יום, בכדי שתוכל לפתח את האני הגבוה ביותר שלך, לפתח כשרונות חבויים, להגשים את מטרת חייך המיוחדת בהרמוניה עם המטרה העמוקה יותר של היקום, שבעצמו פועל על פי העקרונות האלוהיים של הרמוניה וצדק.

בכדי להגשים זאת, היוונים העתיקים הבינו שהעם צריך מדינה בעלת משטר פוליטי חופשי ומתפקד – ושיהיה על האזרחים לתת כמות מסויימת מזמנם בכדי לתחזק את המדינה הזו.

מעקרונות הצדק נבע שכל אזרח היה זכאי ליהנות מאותן החירויות ומאותו המעמד ושהחירות והמעמד של האחרים היה מוגן מפני ניצול של אנשים אחרים.

אלה שהפרו את חירותם של האחרים או ביצעו פשעים התבקשו לתת עליהם את הדין.

אתונה אכן הייתה המדינה הדמוקרטית הראשונה שהוקמה בהתבסס על שלטון החוק. הרעיון של חוק היה דתי ביסודו. היוונים העתיקים ראו חוקים כמשהו שמגיע, בסופו של דבר, ממקור אלוהי, ממש כשם שהחוקים בברית הישנה הגיעו מאלוהים, גם אם לחוקים של יוון העתיקה היה צביון יותר חילוני והגיוני. אתונה הייתה יוצאת דופן בשעתה משום שהיא נשלטה על ידי חוקים ועל ידי אנשים חופשיים, ולא על ידי דיקטטור או מלך דמוי-אל בעל כוח בלתי מוגבל.

התפיסה של האחריות הייתה הדבר העיקרי שאיפשר את קיום העיר-מדינה החופשית של אתונה. היוונים העתיקים האמינו שאין אדם שיכול להתחמק מתוצאות מעשיו. הכל קשור זה בזה. מדינה חכמה, חופשיה וחזקה צריכה להיבנות על האופי החכם, החזק וההוגן של אזרחיה.

הרעיון שהיקום בעצמו יגיב ויתערב כשהאנשים מפרים חוקים בסיסיים הוא רעיון מרכזי אפילו במחזות היווניים.

בשעה שהאזרחים עשויים ליהנות מחופש, כוח יצירתי, פוטנציאל גדול יותר לאושר, הם אף אחראיים על מעשיהם; הם אחראיים על האם הם ישתמשו באנרגיה שלהם ובחופש שלהם בכדי לפתח את האופי שלהם ולהיעשות יותר חכמים, אמיצים, הוגנים, מוסריים, כנים, בעלי שליטה עצמית, אוהבים ואכפתיים.

הם אחראים על כך שאם הם ישתמשו בחופש שלהם שלא כהלכה, הם ישקעו לבורות, אפתיה, חמדנות, חומרניות ושחיתות.

אכן, אתונה הפכה לעריצות בשעה שאזרחיה הפכו ליותר ויותר מושחתים וחומרניים.

התחלה חדשה עבור המדינות הרפובליקניות והדמוקרטיות החדשות באירופה אומרת, לפי דעתי, שאנחנו צריכים לתמוך בהתפתחות יכולותיהם וכשרונותיהם הגופניים, הרגשיים והאינטלקטואלים של האזרחים, דרך חינוך, ספורט, עבודה ואמנויות כגון מוזיקה, לדוגמה.

בצורה זו, לא זאת בלבד שהאנשים יהנו מהגשמה עצמית גדולה יותר; אף יהיה ביכולתם לתת תרומה גדולה יותר לשגשוג ולהצלחה הכללית של מדינתם או אומתם.

קיומם של האנשים כיום הופחת לכדי קיום דמוי-חיה. הם עבדים של המשכורת שלהם או שהם בורג במכונה תאגידית. הם מקבלים שכר מינימום או הטבות, אוכל באיכות גרועה – ולעיתים אפילו אוכל שהורעל על ידי תאגיד הפשע המאורגן והבינלאומי שרואה יתרון באוכלוסיה בורה, צייתנית ומושפלת.

כיום, אנחנו חוזים בתרבות שמנוהלת על ידי אנשים כמו שר התרבות הצרפתי, פרדריק מיטראנד, שמודה בגלוי בחשקים הדקדנטיים שלו, אותם הוא מספק על חשבון חייהם ובריאותם של אנשים צעירים ופגיעים, שלהם כל אדם הוגן היה מנסה לעזור.

התחלה חדשה עבור עידן רפובליקני ודמוקרטי חדש תדרוש גם הערכה מחדש של המשמעות של להיות חלק מקהילה, לדעתי.

כיום, המתקפה על המשפחה, על הקהילה, על הכנסיה, על כל דבר שמקבץ אנשים יחד, הביא לפילוג האוכלוסיה, בידוד האנשים שהורדו בדרגה ועכשיו הם כבר לא חברים באנושות, אלא חברים ב”עדר”, חלק מ”ההמונים”, זרים זה לזה וזרים גם לעצמם.

תחושת הזרות הזו מאמללת אנשים ומביאה לתחושה של חוסר אונים.

התחלה חדשה באמת תדרוש הקמה של מסגרת שלטונית שתאפשר לאנשים להרגיש בטוחים וגם תיתן להם את החופש לחיות את חייהם כפי שהם רוצים, כל עוד הם לא פוגעים בזולתם.

היום, לעומת זאת, המדינה הפכה לכלי למען פיקוח מתמיד על כל פרט ופרט ושליטה על האזרחים. אלימות ופחד מאלימות פושים בכל עבר. חוקים עכשוויים הופכים כל אחד לפושע במסווה של מלחמה בטרור – ועכשיו, מגיפת שפעת החזירים.

בחוקה יש מספר מינימלי של חוקים שמבטיחים שהאזרחים בטוחים בחתירה שלהם אל עבר חיים, חירות ואושר. ואין שם מילה אחת מיותרת.

משמעותה של התחלה חדשה היא גם הקמתה של מערכת כלכלית שמבוססת על כסף יציב, מערכת בה האנשים רשאים לבנות את בתיהם, להקים את מערכות האנרגיה שלהם כמו לוחות סולריים ולגדל את האוכל שלהם במו ידיהם אם יש בכך צורך.

כיום, אנשים לא יכולים יותר לדאוג לעצמם והם אף לא מקבלים הטבות מתאימות מהממשלה.

בארה”ב, הבנקים זרקו מיליוני אמריקאים מבתיהם; גברים, נשים וילדים הושארו לגווע ברעב ולקפוא
למוות בשעה ש-18 מיליון בתים עמדו ריקים.

יש עלינו להקים מערכת חינוך בה נעודד אנשים לחשוב עבור עצמם, להשתמש בשכל הישר שלהם ולא לציית לסמכות בעיוורון, כמו שאנשים לומדים לעשות היום.

זה הזמן לספק לאנשים חינוך יציב, לתת להם מידע מדוייק ולא זרם בלתי פוסק של חצאי-אמיתות, שקרים ודעות שטחיות, כמו שקורה בימינו.

יש לפרק מן היסוד רשתות נסתרות ושירותים חשאיים ששולטים במדיה ובממשלות.
.
אנחנו חייבים לשמור על עקרונות השקיפות, האחריות האישית, הפרדה אמיתית של כוחות בין ענפי השלטון, מערכת עובדת של איזון ובקרה ומדיה ביקורתית ועצמאית – ולא סתם כלי של פרופוגנדה והונאה.
משמעותה של התחלה חדשה היא יצירה של תרבות שעוזרת לאנשים לפתח את האני הגבוה שלהם ואת הצד היצירתי, היצרני, השמח והמוסרי שלהם.

ההתחלה החדשה הזאת היא בהישג ידינו. אנחנו נמצאים בפרשת הדרכים.

מיליוני אנשים מתעוררים מסביב לעולם ומגלים שהמערכות הפוליטיות והכלכליות שלהם מתומרנות על ידי תאגיד בינלאומי של פשע מאורגן. אנשים רבים רוצים לנקוט בפעולה – והם חייבים לעשות כך, אם הם רוצים לחיות את חייהם בחופש ובכבוד.

הכנסיות שלנו לא נקטו פעולה. המשטרות שלנו לא נקטו פעולה. מוסדות אלה אפשרו את ההתדרדרות הזו אל עבר עידן חדש של חושך וברבריות.

אנחנו, האזרחים, חייבים לנקוט בפעולה בין אם אנחנו חיים באירופה או בארצות הברית בכדי להפסיק את ההקמה של המערכת המפלצתית, הגלובלית והטוטאליטרית הזו תחת ארגון הבריאות העולמי, האו”ם וקרן הכסף הבינלאומית.

אפילו אם הצבא של ארצות הברית או של מדינה אחרת ינהיג הפיכה צבאית, כמו שרבים הציעו, ויסיר את הדרג העליון של רשת הסוכנים החשאיים שעובדים עבור הבנקאים המאוגדים, רשת שהפכה לחלק מהארגונים בהם היא נמצאת, מהממשלות, מהמעבדות ומהתאגידים – הצבא לבדו לא יכול להקים מחדש את הרפובליקה.

כל צבא צריך את עזרתם של מיליוני אזרחים אמיצים, מעודכנים, חכמים ובעלי שליטה עצמית.

לפני שנוכל ליהנות מעידן חדש של חופש ושפע, ביטחון ושמחה, במסגרת פוליטית וחוקית שמבוססת על השבת החוקה ושלטון החוק, חובה עלינו להראות במעשים שלנו שהחופש הזה באמת מגיע לנו, שאנחנו מוכנים לקחת סיכונים ולעמוד מול קשיים ושחשבנו לעומק על מה שנעשה עם החופש הזה.

אם ניתן ללמוד דבר-מה מההיסטוריה, הרי שמספיק ששלושה אחוזים מאיתנו ינקטו בצעדים החלטיים בכדי לעצור את הדיקטטורה שמוקמת בארה”ב ובאירופה ובכדי להשיב על כנה את הדמוקרטיה האמיתית

מאמר מאת ג'יין בורגרמייסטר, 10 באוקטובר, 2009

מקור: theflucase