מה מלמדים ילדים בניו-גרזי? לשיר שירי הלל לנשיא אובאמה כמובן.

מערכת הלימודים המסועפת, האדירה והמונופוליסטית של ימינו, שולטת על מרחב גילאים ענק. מגיל שנתיים לערך, עד גיל 18 בחינוך חובה ועד גיל 30-35 למי שחפצים להגיע לראש הפירמידה הממסדית. כלומר עד שכל מערכת החשיבה העצמאית של האדם מתקבעת סופית. רק אז מרפה ממנה המנגנון הממסדי. מערכת הלימודים עצמה נקבעת על ידי אנשים פוליטיים שיושבים במשרדים ממשלתיים והם אלה המעצבים את תכנית הלימודים. כלומר נציגי ושליחי הממסד. והם, דרך מערכת הלימודים שעיצבו, חולשים על החשיבה העצמאית של העוברים את מערכת הלימודים הזו.

בית הספר הפך לסוג של בית כלא הכולא ילדים וילדות, נערים ונערות וצעירים וצעירות – תאבי חיים, בכיתות לימוד חסרות מעוף והשראה. וזו לא כל הצרה כולה. אם בוחנים את מערכת החינוך וההשכלה הקיימות, בכלי אבחנה של אינטליגנציה פלואידית (זורמת), מוצאים כי ברמות היותר עמוקות, החדרת הידע במערכת החינוך, למעשה משמשת כלי להחדרת מסרים סמויים של נורמליזציה וקונפורמיות לגבי הסדר הקיים.
צורת לימוד כזו (קריסטלית) הופכת את חשיבתם של הלומדים, ליבשה, ליניארית, חד ממדית, חסרת מעוף, עומק וברק. אדם שעבר את כל שנות הלימוד הללו יודע למחזר עובדות אך אינו יודע בהכרח ליצור הבנה ותובנה מתוך חומרי הגלם של החיים והמציאות.

מערכת הלימוד הקיימת מפתחת את הזיכרון, לא את היכולת להבין. וככל שהאדם זוכר יותר ומבין פחות כך הוא פחות יודע. בעולמנו קיימים הרבה מאוד אנשים משכילים. אך מעט מאוד אנשים חכמים. מערכת הלימוד הקיימת אינה מכשירה אנשים חכמים, אלא פקידים של ידע.

האם במוסדות להשכלה למיניהן מלמדים אודות העולם והחיים האמיתיים והאישיים שבני אדם חיים, או בעיקר מלעיטים עובדות, שאינן במיוחד רלוונטיות לחיים שהאדם פוגש ביום יום? האם לומדים איך לחשוב, או רק צורכים עובדות? האם ככל שלומדים – מבינים ורוכשים יכולת להיכנס לעבי הקורה של החיים ולהבין תהליכים? או שעוסקים בשינון של תיאוריות, מחקרים ועובדות? האם מלמדים תלמידים להבין דבר מתוך דבר, או מלעיטים אותו בעוד 'דברים'. כלומר, האם מלמדים אותנו להפיק מן המציאות תבונות, או דוחסים עובדות שברובן אינן רלוונטיות לחיי היום יום של הלומדים?

ההשכלה ממלאת את החיים בעובדות, האם האדם המשכיל הופך למומחה כמותי או איכותי לעובדות הללו? דהיינו, האם ההשכלה מאפשרת לאדם לפגוש עובדה ולהיות מסוגל להבין אותה לעומק, או האם הוא נמדד על ידי כמות העובדות והתיאוריות שהוא מסוגל לאכסן לאגור?

מה שקורה לנו בבית הספר משול לפיטום אווזים, האווז משמין, והופך אומנם תאווה לחיך, אך תפקוד הכבד שלו נפגע ונפגם. כך קורה אצל אדם שעובר את מערכת הפיטום של הלימוד הקונוונציונלי: כתוצאה מעודף ידע, נטול משמעות מיידית לחייו של הלומד, קיים סיכוי סביר כי היכולת שלו להפריד עיקר מטפל, ולחשוב בצורה זריזה ותכליתית – נפגמת. בית הספר מלמד עובדות מוגמרות אבל לא את הדרך לפצח חומר גלם כדי להפיק מממנו משמעות.

עם זאת, יש להעיר, כי כמובן שעצם העובדה שאנשים, לפני יותר ממאה שנה, לא עברו את מערכת הלימודים המסיבית של היום, לא מקנה להם אוטומטית חוכמת חיים. אך קשה יותר לפתח חוכמת חיים כשמוחך עמוס במידע לא רלוונטי לחייך, מאשר כשהמידע העיקרי שקיים במוחך הוא זה שאתה זקוק לו כדי להבין טוב ועמוק יותר את שאתה פוגש בחייך.

בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודי בשביל ללכת לבית הספר. הוראה כפויה לא גורמת ללמידה, היא פוגעת בלמידה.
רוב מה שנקרא "הפרעות" או "ליקויים בלמידה" זו רק תגובה אלרגית לבית הספר. ישנם ילדים שנולדים עם אינטליגנציה רוחנית מפותחת. הם לא יודעים את כל התשובות. הם לא הגורו של ההורים שלהם. אבל הם נשמה שמבקשת תשובות. בתי הספר משעממים אותם במקרה הטוב, ומקטלגים אותם כילדים עם מופרעות במקרה היותר רע.

מערכת החינוך שלנו לא שואלת ובוודאי שלא משיבה על שאלות קיומיות מהותיות עבור כל ילד מחונן באינטליגנציה רוחנית. ספרות, פילוסופיה, מדיטציה, יוגה, וחשיבה ביקורתית נזנחו .
פשוט אין משמעות או תפיסת עולם מגובשת בנושאים האלו; למה נולדנו? מהו המוות? מי זה אלוהים? מה הייעוד שלנו? מהו חולי ומהי בריאות? מהי נתינה ומהי קבלה? מהן אנרגיות?
על טלפתיה הם שומעים בתכניות של אורי גלר ונמרוד הראל, שם אומרים להם שזה הכול טריקים של קוסמים ואין דבר כזה.

פשוט עוברים על זה לסדר היום. אולי כי מאמינים שלילדים אין צורך בתשובות מהסוג הזה או מפני שלמורים אין שמץ של עניין, או מושג איך להעביר את המידע הזה. למורות אין דרך להעביר שאלות, הן נצמדות לקלישאות ולעובדות ידועות ברמה הכי שטחית שיש. אחד ועוד אחד שווים שניים הן אומרות בקול מרגיע השואף לגסיסה, וזה כל מה שעליך לדעת.

ואני שואלת מדוע? מדוע ילד, שבתנאים מסוימים הוא פיקח, חד עין, מלא דמיון, בעל כושר ניתוח, בקיצור- אינטליגנטי, יהפוך ברגע הכנסתו לכיתה, כבמטה קסם, לאידיוט גמור?

מערכת הכתיבה מדגישה מיומנויות של קרוא וכתוב בבתי הספר שלנו. בכך היא רואה את עיקר תפקידה. גם אנשי המקצועות השונים שהתבייתו על הנושא של לקויות למידה מדגישים מיומנויות אלו בעבודתם. ביפן ובסין כמעט שאין לקויות למידה מכיוון ששם הכתב הוא כתב ציורים. כלומר כל הדיסלקציות האלו נופלות על אותיות שהן סמלים. החלף שפה ואתה כבר לא ילד לקוי.

עזוב ילדי ניו-ג'רזי…

מה לימדו אותנו?

שהיטלר התאבד בבונקר שלו, נכון?

Adolf Hitler may not have shot himself dead and perhaps did not even die in his bunker, it emerged yesterday.
A skull fragment believed for decades to be the Nazi leader’s has turned out to be that of a woman under 40 after DNA analysis.
Scientists and historians had long thought it to be conclusive proof that Hitler shot himself in the head after taking a cyanide pill on 30 April 1945 rather than face the ignominy of capture.

Read more: http://www.dailymail.co.uk/news/worldnews/article-1216455/Hitlers-skull-really-womans-Fresh-doubts-death-tests-bullet-hole.html#ixzz0SQUME2P9

בלי קשר לכתבה ספציפית –
מה לגבי כל האיוגנים אשר ביננו ?
http://conspil.com/category/%D7%90%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94/

אה כן , זה כבר לא קיים בעולמנו הוורוד תכול העיניים.
(עיין ערך צבע העיין של התמונה בדף הראשי באתר זה)

זה כבר לא מצחיק יותר

ציטוט לקוח מוואינט:

בשבוע שעבר אירחו בני הזוג אובמה קבלת פנים לחברי המשלחות הזרות, שהגיעו לניו-יורק לרגל עצרת האו"ם. במהלך האירוע, שנערך במוזיאון המטרופוליטן בעיר, הצטלמו השניים ללא פחות מ-130 תמונות עם הנציגים הזרים ומשפחותיהם.

הבלוגר אריק שפיגלמן, צירף את כל התמונות, והנה – הפלא ופלא – החיוך של אובמה נותר ללא שינוי. הוא ארז את הצילומים בסרטון וידיאו קצר הממחיש את טענתו.

"גבירותי ורבותי, הנשיא שלכם הוא רובוט. או בובת שעווה. או אולי דמות מקרטון. כל שאני יודע הוא שאיש לא מצליח לשמור על חיוך כה עקבי בתמונות", כתב בבלוג. שפיגלמן דוחה את הטענה המתבקשת כי מדובר במעשה מחשב, ומזמין את הגולשים לצפות בתמונות בעמוד שיתוף התמונות של הבית הלבן.

הווידאו מיוטיוב
http://www.youtube.com/watch?v=RBj6axn4i2Q